#אקלים

יש באקלים מחזוריות טבעית איטית מאוד אך מה שאנחנו חווים כיום הוא שינוי אקלים מעשה ידי אדם. הוא נגרם בעיקר בשל שריפת דלקים מזהמים (גז, נפט ופחם), כריתת יערות וחקלאות תעשייתית. פעילות זו משחררת גזים כמו פחמן דו-חמצני ומתאן שמחזקים את אפקט החממה מסביב לכדור הארץ. עם חממה עבה יותר, כדור הארץ שומר על יותר חום. 

יש באקלים מחזוריות טבעית איטית מאוד המתרחשת על פני עשרות אלפי שנים. מה שאנחנו חווים כיום הוא שינוי אקלים מעשה ידי אדם, תהליך מואץ המתרחש בתוך עשרות שנים בלבד. הוא נגרם בעיקר בשל שריפת דלקים מאובנים (גז, נפט ופחם), כריתת יערות וחקלאות תעשייתית. פעילות זו משחררת גזי חממה כמו פחמן דו-חמצני ומתאן הנלכדים באטמוספירה ומונעים מהחום הנפלט מהקרקע להשתחרר חזרה אל החלל.
מעל 90% מעודף החום שגורמות פליטות גזי החממה מגיע לאוקיינוסים ומחמם את הים. זה משנה את זרמי האוויר (וגם המים) ומגביר את הלחות. עם עלייה ממוצעת של מעלה מראשית עידן התעשייה, הלחות עלתה ב-7%. זה גורם לכך שבמקומות מסויימים יש יותר גשם ובמקומות אחרים, יש דווקא פחות.

מספר גלי החום הכפיל את עצמו פי 4 בארבעים השנים האחרנות ומספר אירועי גשם קיצוניים עלה ב-30%. מלבד ימי החום ושיטפונות, אנחנו חווים גם הרבה יותר בצורות ובאופן הגיוני גם שריפות. אך למשבר האקלים היבטים נוספים: המסת הקרחונים בהרים, בקטבים ובסיביר; התפשטות מזיקים; הגדלת השטח הנשרף; עליית פני הים והפיכת מאות מיליוני אנשים לפליטי אקלים.

היקף השטח המיוער האובד בכל שנה ברחבי העולם עומד על כ – 70,000 קמ"ר בממוצע (פי כ – 3.5 משטחה של ישראל) אולם בשנים האחרונות היקפו זינק מעלה בחדות. מעל 80,000 קמ"ר נשרפו באוסטרליה, כ-30,000 בסיביר וכ-30,000 בברזיל. יערות פולטים כמויות עצומות של פחמן דו חמצני כאשר הם נשרפים. יער כרות מאבד את יכולתו לספוח פחמן והשטח המבורא פולט פעמים רבות גז מתאן, גז חממה עוצמתי בהרבה מפחמן דו חמצני.

בעוד אוסטרליה חווה בכל קיץ שריפות יער עונתיות, עונת הקיץ של 2019-2020 לוותה בטמפרטורות שוברות שיאים וביובש כתוצאה משנות בצורת מעוטות משקעים בשל משבר האקלים. כתוצאה מכך היו השריפות חסרות תקדים בהיקפן ובהשפעתן. הן שחררו לאטמוספירה 900 מיליון טון של פחמן דו-חמצני, פי 2 מפליטת הפחמן השנתית של היבשת משריפת דלקים פוסיליים ומעל מיליארד בעלי חיים קיפחו את חייהם. כך איבדה אוסטרליה חמישית משטח יערותיה, בתוך קיץ אחד בלבד.

כמחצית מהשונית נעלמה בפחות משלושים שנה, כשמשבר האקלים הוא הגורם המשמעותי ביותר. הפגיעה בשונית קשורה לכך שהמים חמים יותר. הלבנת האלמוגים היא תופעה שכיחה ומדאיגה במיוחד במהלך גלי חום שהופכים להיות תכופים יותר. מעבר לכך, השונית נפגעת מהשפעה אחרת של משבר האקלים: כמויות עתק של פחמן דו-חמצני המשנה את הרכבם של המים והופך אותם לחומציים יותר ומותאמים פחות לשוניות האלמוגים.

פלסטיק הוא תוצר של נפט ומהווה בין 6-8% מכלל תצרוכת הנפט בעולם. כמות פסולת הפלסטיק בים זהה למשאית מלאה פלסטיק המושלכת למים בכל דקה – מעל 10 מיליון טון בכל שנה! המשמעות היא שהפלסטיק נמצא ממש בכל מקום, בכל שרשרת המזון, החל מטיפות המים ופתיתי השלג ועד למעמקי האוקיינוס. הפלסטיק מתפרק לאורך מאות ואף אלפי שנים ומשחרר בתהליך הפירוק שלו גזי חממה לאטמוספירה. פסולת הפלסטיק מהווה פצצת אקלים מתקתקת שהשפעתה תורגש זמן רב לאחר שנסיים עם עידן החד פעמי.

משבר האקלים משפיע על כמויות המשקעים בכל העולם וכתוצאה מכך, ישנם אזורים בהם כמות המשקעים עולה בעוד באחרים היא יורדת. אזור האגן המזרחי של הים התיכון, בו נמצאת ישראל, מקבל בעקבות שינויי האקלים יותר אוויר יבש ובשל כך אנו נמצאים למעשה מזה שנים, במצב של בצורת כרונית (למרות שנה גשומה במיוחד – היוצא מן הכלל שמעיד על הכלל). יש לכך השפעות דרמטיות על עולם החי, הצומח והחברה האנושית. הבצורת שהייתה בסוריה בין השנים 2006-2009 גרמה לעזיבה המונית של חקלאים מהכפרים אל הערים וגרמה לאי יציבות כלכלית, פוליטית וחברתית שהובילה לפרוץ מלחמת האזרחים.

אחד הביטויים של משבר האקלים הוא שיש אזורים עם יותר גשמים ואחרים עם פחות. אזור האגן המזרחי של הים התיכון, בו אנו נמצאים, הוא אזור שמקבל יותר אוויר יבש בעקבות משבר האקלים ובשל שך אנחנו נמצאים במצב של בצורת כרונית מזה שנים (למרות שנה גשומה במיוחד – היוצא מן הכלל שמעיד על הכלל). יש לזה השפעות דרמטיות על עולם החי, הצומח ועל החברה אנושית. המצוברת בסוריה בשנים 2006-2009 גרמה לחקלאים לעזוב את הכפרים ולנהור לעיר מה שהפך את הערים הסוריות לסירי לחץ לקראת פרוץ מלחמת האזרחים שם.  

הטמפרטורה בישראל עלתה ב-1.4 מעלות בין השנים 1950 ל-2017 וצפויה לעלות בעוד כמעלה אחת עד שנת 2050. אנחנו חווים בישראל עלייה דרמטית של גלי החום (כפי שלושה מהקמת המדינה) ועלייה בתדירות אירועי גשם קיצוניים בעשרות אחוזים. אנחנו במצב של בצורת כרונית וירידה מתמדת בכמות המשקעים ,מה שישפיע לא רק על החקלאות ועל הבריאות אלא גם על היציבות האזורית.

לעולם לא. אנחנו יכולים למנוע את החרפת משבר האקלים ואת תסריטי האימים. לא זו בלבד אלא שהצעדים הנדרשים למניעת החרפת משבר האקלים מביאים איתם המון דברים טובים: מעבר לאנרגיות מתחדשות מפחית את זיהום האוויר, חסכון באנרגיה מאפשר מבני מגורים בריאים יותר, גמילה מהתלות ברכב הפרטי מוציאה אותנו מסיוט הפקקים, תזונה מן הצומח בריאה יותר, שמירה על היערות והטבע נותן לנו משהו שאין לו תחליף, כך שפעולה לבלימת משבר האקלים תיצור לנו מציאות של חיים טובים הרבה יותר, ממה שהם היום.

ברמה האישית, שני הצעדים המשפיעים ביותר הם מעבר לתזונה מן הצומח ומעבר לתחבורה שאינה רכב פרטי (תחבורה ציבורית, אופניים, נסיעה משותפת). אך לאלה, צריך להוסיף לחץ ציבורי על מקבלי החלטות. עלינו להבהיר להם שלנו, האזרחים, אכפת מהנושאים האלה ושהם לא יכולים לזכות באמונו של הציבור ללא התייחסות רצינית ומעמיקה לעתידו של כדור הארץ וחיים ברי-קיימא.

יש לפתרון שלושה צעדים פשוטים: מעבר לאנרגיות מתחדשות ולחסכון משמעותי באנרגיה, הפסקה מוחלטת של כריתת יערות ומעבר לתזונה שמבוססת על הצומח. כדי שזה יקרה צריך מדיניות גם ברמת הממשלה, השלטון המקומי, החברות הפרטיות והשווקים הפיננסיים (השקעות).

מה שתארנו לעיל יקרה אם יהיה ציבור רחב ומאוחד שיעמוד וידרוש את זה. לכן גרינפיס פועלים לחיזוק תנועת האקלים, בהובלת השיח הציבורי וביצירת לחץ על כל מי שמבקש לעכב או למסמס את הפעולות הנדרשות באמצעות מחקר, עבודה תקשורתית, פעילויות מתנדבים ופעולות ישירות בלתי אלימות.

הטמפרטורה בישראל עלתה ב-1.4 מעלות בין השנים 1950 ל-2017 וצפויה לעלות בעוד כמעלה אחת עד שנת 2050. אנחנו חווים בישראל עלייה דרמטית במספר גלי החום (כפי שלושה מהקמת המדינה) ועלייה בתדירותם של אירועי גשם קיצוניים בעשרות אחוזים. ישראל נמצאת במצב של בצורת כרונית וירידה מתמדת בכמות המשקעים, מה שישפיע לא רק על החקלאות הביטחון התזונתי והבריאות שלנו אלא גם על היציבות האזורית.

מדבור הוא תהליך הפיכתו של אזור יבש יחסית לאזור צחיח, בו מצטמצם מגוון הצומח והחי ומתייבשים מאגרי המים. המדבור נובע משינויים אקלימיים טבעיים וכן מפעילות האדם. בין השאר המדבור מושפע מירידה בכמות המשקעים ועלייה בטמפרטורות ובמידות החום כתוצאה מהתחממות כדור הארץ. בנוסף, ניצול יתר של הקרקע כגון רעיית יתר, חקלאות תעשייתית אינטנסיבית וכן שימוש בחומרי הדברה וקוטלי עשבים הורסים את פוריות האדמה ופוגעים משאבי הקרקע.