השבוע השתתפנו בדיון המשך בוועדת הכלכלה בנושא אמצעים להגברת הביטחון האנרגטי בישראל בשגרה ובחירום. הצגנו פעם נוספת את עמדתנו לפיה המציאות הביטחונית השברירית בארצנו, מלמדת כי אחד ממקורות החוזק של אזרחים הוא ביכולת להסתמך על המשאבים המקומיים והקהילתיים באזור מגוריהם. תשתיות החשמל הן תשתיות פגיעות ביותר, ובמהלך מתקפת ה7.10 נפגעו עשרות מוקדי תשתיות חשמל מקומיות. מכאן מתחדד התפקיד של רשויות מקומיות לדאוג לרציפות אנרגטית עבור תושביה בעת ניתוק מהרשת הארצית.
המעבר האנרגטי לביזור רשת החשמל כרוך ברתימה של הרשויות המקומיות – הן אלו שיש להן את השטחים להקמת מתקנים סולאריים בדו-שימוש (גגות, קירוי מגרשי ספורט וחנייה, גדרות ועוד), להן היכולת להגיע לעצמאות אנרגטית על ידי שימוש בסוללות אגירה, ולהן היכולת להתנתק למיקרו-גריד. הן גם אלו שיש להן יכולת להביא להתייעלות וחיסכון בחשמל, כמו גם לתמרץ ולהניע תושבים להקים מערכות סולאריות על גגותיהם.
העצמת הרשויות המקומיות ומתן עצמאות עבורן לניהול המעבר האנרגטי בשטחן, הוא מנוע צמיחה שיכול לאפשר לרשויות להעניק שירות טוב יותר לתושביה ולהציע הפחתה בנטל יוקר המחייה, כל זאת באמצעות אנרגיה מתחדשת שמביאה להפחתת פליטות והתמודדות מיטיבה עם שינוי האקלים.
אני רוצה לעזור