גרינפיס בעתירה לבג"צ נגד חיפושי הגז החדשים: ״ימנעו מישראל לעמוד ביעדי האקלים״

• גרינפיס ישראל הגיש עתירה לבג"צ כנגד חיפושי גז חדשה בטענה שלא יאפשרו לישראל לעמוד ביעדי האקלים עליהם התחייבה 
• בחוות הדעת שצורפה לעתירה נחשף שכיום ישנה הערכת חסר של פי 192 לפליטות גזי החממה ממשק הגז; סך הפליטות מניצול המאגרים החדשים יעמוד על 806.01 מיליון טון פד"ח, כמות שוות ערך לעשר שנים של כל הפליטות של ישראל ; פיתוח מאגרי הגז החדשים יידרוש מישראל קצב הפחתה של כ-197% מדי שנה לאורך 20 שנה על מנת לעמוד ביעד האקלים לשנת 2050 
• דנה כהן ראש תחום אקלים ואנרגיה גרינפיס ישראל: ״ממשלת ישראל מפרה את הסכמי האקלים עליהם חתמה ומחסלת כל אפשרות לעמידה ביעדים״ 

תל אביב,  29 ביוני 2023 

ארגון הסביבה גרינפיס ישראל הגיש השבוע עתירה לבג"צ כנגד משרד האנרגיה, בדרישה לביטול ההליך התחרותי הרביעי לקבלת רישיונות לחיפוש גז ונפט על פני שטח של כ-6,000 קמ״ר במים הכלכליים של ישראל, או לחלופין לתיקון ההליך כך שיתחשב בהשפעותיו על מחויבות ישראל להפחתת פליטות גזי חממה. על פי כתב התביעה, הרחבת תעשיית הגז בים בהיקפים המתוכננים תביא לתוספת פליטות גזי חממה משמעותית, שתדרוש ממדינת ישראל להאיץ את קצב הפחתת הפליטות השנתית באופן שאינו מעשי, ובכך תסכל בפועל את האפשרות לעמידה ביעדי הפחתת פליטות גזי חממה כפי שהתחייבה המדינה בהסכמי האקלים הבינלאומיים (הסכם פריז). בניגוד לתפיסה לפיה הגז הוא נקי, הגז הוא דלק פוסילי שעיקרו מתאן, גז חממה עוצמתי פי 84 מפחמן דו חמצני, אשר נפלט לכל אורך שרשרת הייצור של הגז, וכמעט ואינו ניתן לצמצום. 

העתירה הוגשה ע"י עו"ד מתן גרפינקל, בשם ארגון גרינפיס ישראל, ובצירוף חוות הדעת של ד"ר אבי לובצ'יק, מומחה בתחום שינוי האקלים ופליטות גזי חממה. המשיבים בעתירה הם משרד האנרגיה והתשתיות, לרבות שר האנרגיה והתשתיות; הממונה על ענייני הנפט; חברי מועצת הנפט והמשרד להגנת הסביבה. 

ההליך התחרותי הרביעי לחיפוש גז ונפט במים הכלכליים של ישראל פורסם על ידי משרד האנרגיה בחודש בדצמבר 2022. לפי עמדת הגורמים הנוגעים בדבר, רובו ככולו של הגז שיופק, אשר נאמד בהיקף של 500 BCM, מיועד לייצוא אל מחוץ לישראל.  

חוות הדעת שנכתבה עבור כתב התביעה על ידי ד"ר אבי לובצ'יק, ביקשה לבחון את שיעור פליטות גזי החממה העתידיות של ישראל, כתוצאה ממימוש ההליך התחרותי לחיפושי גז ונפט. הנחת היסוד של חוות הדעת היא שהעבודות הממשלתיות שנעשו בישראל עד כה לבחינת פליטות המתאן הלא מוקדיות, הפליטות העיקריות ממשק הגז, הן שגויות. זאת משום שהן המבוססות על הערכות חלקיות מנתונים שמדווחים על ידי חברות הדלקים, ולא על ניטור עצמאי או על מחקר ושימוש במודלים מתמטיים שלוקחים בחשבון ריבוי תרחישים. מתוצאות המודל עולה כי בעוד לפי הנתונים שמספקות חברות הגז למשרדי הממשלה אחוז אובדן פליטות המתאן במשק הגז בישראל עומד על 0.014% בלבד, נמצא שאחוז האובדן עומד על 2.7%, כלומר מדובר בהערכת חסר של פי 192. 

טרם היציאה להליך התחרותי הרביעי, לא נעשתה עבודה שמטרתה לבחון את ההשפעה האקלימית ותוספת פליטות גזי החממה הצפויה מהרחבת משק הגז בים התיכון. תוצאות המודל של ד"ר לובצי'ק מראות שלאורך 30 שנה (אורך חיי מאגר גז ממוצע), סך הפליטות מניצול מאגר של 500 BCM, יעמוד על 806.01 מיליון טון שווה ערך פחמן דו-חמצני (Mton CO₂ eq). מדובר על תוספת פליטות של 26.86 מיליון טון שווה ערך פחמן דו-חמצני (Mton CO2eq) מדי שנה. לצורך השוואה, מדובר על כמות שוות ערך ל-10 שנים של פליטות גזי חממה בישראל (בהתאם לסך הפליטות בשנת 2019) או בכמות שנתית השווה לכשליש מהפליטות של ישראל כיום. 

יעדי הפחתת הפליטות של מדינת ישראל, נקבעו בהחלטת ממשלה 171 "כלכלה דלת פחמן", וכן הועברו למזכירות האמנה של האו"ם, ה-UNFCC, לקראת ועידת האקלים בגלזגו בנובמבר 2021. במסגרת יעדים אלו התחייבה ישראל להפחתת פליטות גזי חממה עד שנת 2030 ב-27% פחות מהכמות השנתית שנמדדה בשנת 2015, ולהפחתת פליטות גזי חממה עד שנת 2050 ב-85% מהכמות השנתית שנמדדה בשנת 2015. 

במסגרת חוות הדעת הוצגו תוצאות המודל, המייצגות את תוספת הפליטות השנתית מפיתוח מאגר גז חדש, ביחס לקצב הפחתת הפליטות השנתי הנדרש לטובת עמידה ביעדי האקלים עליהם התחייבה ישראל. מההשוואה עולה כי תוספת הפליטות ממשק הגז צפויה להקשות על ישראל במאמצי ההפחתה באופן דרמטי. כך למשל, ללא פיתוח מאגר גז נוסף, מדינת ישראל נדרשת לקצב הפחתה ממוצע של 8% בשנה לאורך 8 שנים לטובת עמידה ביעד לשנת 2030, וקצב הפחתה ממוצע של 7.5% לאורך 20 שנה לטובת עמידה ביעד לשנת 2050. גם בתרחיש האופטימי למדי לפיו ישראל תעמוד ביעד לשנת 2030, פיתוח מאגר גז חדש יידרוש קצב הפחתה של כ-197% מדי שנה לאורך 20 שנה על מנת לעמוד ביעד לשנת 2050. 

מעבר לחישוב במחקר הנוכחי, הרחבת משק הגז לטובת ייצוא כרוכה בהקמת תשתיות נלוות נוספות, לרבות הקמת מתקן הנזלה (LNG) וכן הקמת הצינור ומתקן הדחיסה הנדרשים לטובת הקמת המקטע הישראלי של צינור ה"איסט-מד", שמתוכנן לחבר בין מאגרי הגז בים התיכון, לרבות מאגר לוויתן, לבין אירופה, דרך קפריסין, יוון ואיטליה. הערכת פליטות גזי החממה הצפויות מתשתיות נלוות אלה לא נכללה במסגרת המודל, אך מובן כי ניתן במידה ויוקמו תשתיות אלו, הן יביאו לתוספת פליטות גזי חממה בשיעור משמעותי נוסף. 

הסתירה המובנית בין פיתוח משק הגז ויכולת העמידה ביעדים מקבלת משנה תוקף לאור העובדה כי תהליך הפחתת פליטות גזי חממה הינו תהליך ממושך ומורכב, הדורש תכנון ארוך טווח, בקרה, תקצוב וביצוע פעולות בפועל. בנוסף, בעוד הפחתת פליטות ממשק החשמל אפשרית על ידי מעבר לאנרגיה מתחדשת ואגירה, קיימים מגזרים שיכולת ההפחתה בהם מורכבת יותר, או אשר זוכים לפחות התייחסות כמו תעשיית המלט, התחבורה הימית והתעופה בישראל – שהגיעו לבדם לסך של כ-7 מיליון טון בשנת 2021. 

המחויבות המרכזית של מדינות במסגרת הסכמי פריז היא המחויבות להגשת יעדים למזכירות האמנה, ושדרוג ליעדים שאפתניים יותר בכל 5 שנים. מחויבות זו מכונה במשפט הבינלאומי "נורמות רכות", התחייבות למדיניות מסוימת, אשר דורשת שיקולים כבדי משקל על מנת לסטות ממנה. לכן, ניתן לטעון שקידום מהלך שפוגע ביכולת העמידה ביעדים באופן קיצוני אינו סביר ומצריך את התערבותו של בית המשפט.

דנה כהן ראש תחום אקלים ואנרגיה בגרינפיס ישראל מסרה: "אנו נמצאים ברגעים קריטיים במאבק לעצירת משבר האקלים, ואין לנו יותר זמן לבזבז. זהו מאבק על צדק: לטובת זכותנו היסודית לגישה לטבע ולחיים מוגנים מאיומים ומן ההשלכות ההרסניות ביותר של שינויי האקלים. ביציאה להליך החדש לחיפושי גז ונפט בים התיכון  ממשלת ישראל מפרה את הסכמי האקלים עליהם חתמה ומחסלת כל אפשרות לעמידה ביעדים. בכך הממשלה בוחרת פעם נוספת ברווחים של חברות הדלקים, על חשבון העתיד שלנו ושל דור העתיד״.

למידע נוסף: 

אודי אבני דובר גרינפיס ישראל 0544724256