עמדת גרינפיס על כמטריילס

גרינפיס מקבל פניות באופן קבוע בנוגע לכמטריילס. הכמטריילס הם שובלים גלויים בשמיים שנוצרו על ידי מעבר מטוסים, ויש מי שמחשיב עקבות אלה כהפצה של חומרים כימיים וביולוגיים, המתרחשת במסגרת מבצעים חשאיים בעלי מניעים שונים.

השובלים הלבנים שנתן לראות בעקבות המטוסים הם תופעה מוכרת ומתועדת היטב הנקראת "קונטריילס" – שובל התעבות. קונטריילס מורכבים ברובם מאדי מים (אך גם פחמן ושאריות חומרים אחרים כתוצאה משריפת דלק במנועי מטוסים), המתעבים כתוצאה מהפרש הטמפרטורות שנוצר מהפרש הלחצים בין שני צידי הכנף – העליון והתחתון, קצוות הכנפיים או המנועים. מיקרו-הבדלים של התנאים האטמוספריים, מסבירים במידה רבה את ההבדלים שנצפו בין סוגי קונטריילס שונים, עמידותם או עצם הופעתם. ככלל, לחץ האוויר, הטמפרטורה והלחות היחסית באוויר, מהווים את שלושת הגורמים העיקריים להיווצרותם של תנאים בהם מופיעים הקונטריילס.

התצפיות המובילות לתחושה כי ישנה עלייה במספר הקונטריילס, מוסברות גם על ידי העלייה המשמעותית בתנועה האווירית: מאז שנות ה-80׳, עלה מספר הנוסעים בסקטור התעופה מ-800 מיליון ב-1980, ל-4.6 מיליארד ב-2019 – רגע לפני מגפת הקורונה. על פי האו״ם, הערכות עדכניות מדברות על עלייה בביקוש לתנועה אווירית של 4.3% בשנה, ב-20 השנים הקרובות. הצמיחה הבלתי מוגבלת הזו בתעבורה האווירית, מעלה בעיות רבות גם לגבי האקלים, הן בגלל פליטה של פחמן דו-חמצני (סקטור התעופה אחראי ל-2-3% מסך פליטות גזי החממה הגלובליות ול-12% מהפליטות בסקטור התחבורה), אבל גם, וזה מדובר הרבה פחות, בשל שובלי העיבוי בשכבות העליונות של האטמוספירה, המחמירים את ההתחממות הגלובלית. מסיבה זו, גרינפיס פועל למען צמצום התנועה האווירית ופיתוח אפשרויות תחבורה ירוקות.

אולם תופעת הקונטריילס אינה חדשה. היסטוריית תיאוריית הכמטריילס מתחילה סביב שנות ה-90, אך דיווחים על שובלי התעבות זהים תועדו כבר במלחמת העולם השנייה, וידיעות על העלייה בתדירות הופעתם של שובלי ההתעבות, הופיעו בעיתונים החל משנות ה-40׳ וה-50׳. העלייה המתמדת במספר הטיסות, בשילוב שיפורים טכנולוגיים במנועי המטוסים, הובילו ליצירת יותר שובלים בשמיים ואיתם לפריחת תיאוריות הקונספירציה השונות.

לגבי העובדה ששובלי התעבות אלה משמשים להפצת כימיקלים, גרינפיס, כמו בכל הנושאים שהוא עוסק בהם, דורש בסיס נתונים אמין לפני שיצא לקמפיין לגבי השאלה הספציפית של כמטריילס. הצוות המדעי העצמאי והבלתי תלוי שלנו אינו מודע, עד עכשיו, לשום ראייה התומכת בתיאוריית הכמטריילס. התמונות, הסרטונים והקישורים לאתרי אינטרנט המועברים אלינו בתדירות גבוהה מזה מספר שנים אינם מהווים, לדעתנו, ראייה מספקת להצדקת פתיחת חקירה מעמיקה.

על מנת לשקול מחקר, נצטרך הצהרות ברורות של מומחים כמו חוקרי פיזיקה אטמוספרית, מכניקת נוזלים (FLUID MECHANICS), הנדסת אווירונאוטיקה או מומחים מהתעשייה האווירית, המסבירים כיצד הם היו קובעים שהקונטריילס הם בעצם כמטריילס. אף אחד מהמסמכים שהגיעו אלינו עד היום לא עומד בתנאים המדעיים הללו.

פרויקטים שעשויים לבלבל

זריעת עננים
זריעת עננים היא פיזור חלקיקי תרכובת בשם יודיד הכסף (Agl) בתוך עננים על ידי מטוסים קטנים. צורתו של גביש היודיד יוצרת גרעיני התעבות החיוניים לירידת גשם מהעננים, אך הזריעה יעילה רק בעננים המכילים כמות מספקת של אדי מים המוכנים להתעבות ולכן מזרזת את הורדת הגשם, אך אינה יכולה ליצור אותו יש מאין. השפעות הזריעה הן מקומיות בלבד והיא מתקיימת בקנה מידה משתנה בישראל, כבר משנות ה-50׳. כמותו של יודיד הכסף בהליך הזריעה היא מזערית, וגם אם החומר המרוסס מגיע לקרקע עם ירידת המשקעים, השפעתו אפסית, למרות שמדובר בתרכובת שעלולה להיות רעילה במינונים גבוהים.

תהליך זה יכול לשמש לעידוד גשמים, על ידי זריעת עננים באתר שזקוק למים, למניעת גשם על ידי זריעת עננים לפני שהם יגיעו לאתר שבו מעדיפים מזג אוויר יבש, או כדי להתמודד עם סופות ברד, כפי שנעשה באלברטה, בה ממשלות וחברות ביטוח תמכו בפרויקטים של זריעת עננים כדי להפחית את הגודל והקשיחות של אבני הברד ובכך להפחית את הנזקים הנגרמים על ידן. אולימפיאדת בייג'ינג היא הדוגמה המפורסמת ביותר לזריעת עננים, שבה נעשה שימוש בתהליך למניעת ירידת גשם על האתרים האולימפיים. תהליך זה מתבצע על ידי רקטות, כמו בבייג'ינג, או מטוסים קלים, אך לא על ידי מטוסי נוסעים מסחריים.

הנדסת אקלים – Geo-engineering

הנדסת אקלים הוא השם שניתן למדע ולטכנולוגיות שמטרתם לשנות באופן מכוון את אקלים כדור הארץ בכלל, וכדי לבלום את ההתחממות הגלובלית בפרט. נכון להיום, אם קיימים פרויקטים כאלה, הם נשארים כמעט לחלוטין בפן התיאורטי. הרעיונות השונים להנדסת אקלים נחשבים כמסוכנים באופן פוטנציאלי, מכיוון שהם יכולים לעבוד רק על ידי השפעה נרחבת מאוד על תפקוד האטמוספירה או האוקיינוסים שלנו, ובכך כרוכים סיכונים נרחבים לא פחות. בין הטכניקות הרבות המוצעות, חלקן יכולות לכלול מטוסים שיפזרו חלקיקים באטמוספירה הגבוהה, כדי להגביר את פיזור אור השמש, מה שיפחית את כמות הקרינה שתגיע לקרקע ותלכד ב״חממת״ כדור הארץ.

הנדסת אקלים נידונה בפורומים שונים זה חמישה עשורים, בניהם נאס״א והאו״ם, ופורסמה הצעה לרסס את החלקיקים ממטוסים. תומכי תיאוריית הכמטריילס מביאים טיעון זה כראייה לכך שהריסוסים החלו אולם אף תוכנית עדיין לא מומשה – אלא אם כן הדבר נעשה כמבצע גלובלי סודי. חלק מהמדענים המנסים לקדם את שיטת ״ויסות קרינת השמש״ ( Solar Radiation Management או SRM), בהם חוקרים מאוניברסיטת הרווארד וקרנגי בקליפורניה, מבקשים ליצור דיון שקוף וציבורי סביב השלכותיה הפוטנציאליות. 

פרויקט HAARP 

פרויקט HAARP, או בשמו המלא High-frequency Active Auroral Research Program, היא תוכנית מחקר מדעית על הולכת אותות רדיו ביונוספירה, הנערכת על ידי גורמים שונים הקשורים לצבאות ארצות-הברית ובריטניה. הפרויקט נסגר ב-2013, וב-2015 הועבר תחת הסמכות האזרחית של אוניברסיטת אלסקה. למרות הטענות כי בעזרת מתקן זה מחוללת ארה״ב סופות טייפון חזקות ברחבי העולם ואף רעידות אדמה, ככל הידוע אין לטענות אלה כל בסיס מדעי. נראה שהפרויקט לא השתמש במספר רב של מטוסים, ובעיקר לא קיבל את רמת המימון שהייתה נחוצה למבצע גדול כפי שסוברים המאמינים בתיאוריית הכמטריילס. אם לארה״ב יש את הטכנולוגיות והיכולות שנטען שיש לה, היא מסתירה אותן היטב הן מהציבור והן מהקהילה המדעית. 

השפעת האקלים של השובלים הלבנים

תעשיית התעופה (AVIATION) תורמת להתחממות הגלובלית של כדור הארץ עקב פליטות CO2 הנגרמות על ידי שריפת דלקי מטוסים, אך גם על ידי שובלי ההתעבות אותן ניתן לראות בשמים.

הקונטריילס יוצרים שכבת עננים דקה בגובה רב (מה שמכונה ענני צירוס, "cirrus"), הנשארת מספר שעות. עם זאת, ענני צירוס חוסמים חלק מהקרינה המגיעה מכדור הארץ ולא מאפשרים לה להשתחרר חזרה לחלל. תרומה זו לאפקט החממה נשכחת פעמים רבות על ידי חברות התעופה, המשקללות את טביעת הרגל האקלימית שלהן בהתבסס על פליטות פחמן דו-חמצני בלבד, אבל היא חשובה ביותר! על פי מחקר שפורסם ב-2021, על מנת לקבל חישוב אמיתי של תרומתו ההיסטורית של סקטור התעופה להתחממות הגלובלית – יש להכפיל פי שלושה את פליטות הפד״ח לבדן.
 

גרינפיס מבקש מפוליטיקאים לשים קץ לצמיחת התעבורה האווירית, בעיקר על ידי הפסקת הסיבסוד של המגזר המזהם הזה, ועל ידי השתה ואכיפה של רגולציה סביבתית מחמירה על פעילותו.