תל-אביב, 01 במרץ 2023
התכנית להקמת צינור הגז ה״איסט-מד״ שיחבר בין מרבצי הגז במזרח הים התיכון, ממאגר לוויתן השוכן כ120 ק"מ מערבית לחיפה, לבין אירופה (דרך קפריסין, יוון ואיטליה) מעמידה בסכנה את היכולת של אירופה לעמוד ביעדי האקלים שלה ובהסכם פריז. מעבר לכך, הקמה של הצינור הבין יבשתי מסכנת את היציבות באגן מזרח הים התיכון שכן היא עלולה להצית עימותים טריטוריאליים בין יוון וטורקיה, להגביר מתיחות בקפריסין ולהוות יעד להתקפות של כוחות חמושים באזור – כך עולה מדו״ח חדש שמתפרסם היום ברחבי אירופה על ידי גרינפיס באיטליה.
להורדת הדו״ח המלא ״פצצה מתקתקת – הסכנות הביטחוניות והאקלימיות של צינור ה״איסט-מד״
מדינות האיחוד האירופי קיבלו על עצמן יעדים קונקרטיים במטרה לעמוד בהתחייבות שלהן לפי הסכם פריז להגביל את ההתחממות הגלובלית ל-1.5 מעלות צלזיוס. לפי תכנית Fit-for-55 שמתווה את מפת הדרכים לאיפוס פליטות ביבשת אירופה עד 2050, על האיחוד האירופי לעמוד ביעד לצמצום של לפחות 55% מגזי החממה עד 2030. חריגה מתכנית זו משמעה כאמור אי עמידה בהסכם פריז וחריגה מהגבלת התחממות כדור הארץ מהרף המסוכן של ה-1.5 מעלות. הדו"ח החדש שמתפרסם היום במספר מדינות, מצא שבמידה ויוקם צינור הגז ״איסטמד״, הפעילות שלו צפויה להיות אחראית ל-11.5% מתקציב הפחמן של היבשת בדרך לאיפוס פליטות עד שנת 2050, ולהיות ספק האנרגיה השני הכי מזהם באירופה.
לפי הדו"ח, הקמה של הצינור תכבול דה-פקטו את אירופה לעתיד של דלקי מאובנים. זאת, למרות שכבר היום ביכולתה להתנתק מהגז הרוסי באמצעות התייעלות אנרגטית ואנרגיות מתחדשות. לפי מחקרים, עד 2030, הצריכה האירופית בגז צפויה לרדת ב-30%, הודות להתייעלות אנרגטית ועידוד אנרגיות מתחדשות. עד 2025, ביכולתה של אירופה לצמצם את כמות הגז שהיא מייבאת מרוסיה באמצעים אלה. מעבר לכך, צינור ה״איסטמד״ כלל לא יעזור במאבק להתנתקות מהגז הרוסי, שכן אם יאושר, הקמתו צפויה להתחיל ב-2023, לפחות 4 שנים, כך שהצינור יהיה תפעולי לכל הפחות בשנת 2028 או במהלכה – במקביל לירידה הצפויה כאמור בביקוש לגז באירופה.
מחברי הדו"ח מציינים שהאיחוד האירופי הוציא כבר 34.5 מיליון יורו עבור בדיקת היתכנות וכדאיות הפרויקט, ושעלות ההקמה של הפרויקט מוערכת כבין 5 ל-7 מיליארד יורו – כל אלה כספים שהיו יכולים וצריכים להיות מושקעים בעידוד אנרגיות מתחדשות ומעבר למשק אנרגטי נקי. בנוסף, הצינור שצפוי להגיע לאורך של כ-1,900 ק"מ צפוי לגרום לפגיעה אנושה בסביבה הימית לכל אורכו, כולל אזורים ימיים המועמדים להיות מוכרזים כשמורות טבע ימיות.
הדו"ח מעלה לא רק חששות בנוגע ליעדי האקלים ארוכי הטווח של האיחוד האירופי, אלא גם לגבי הביטחון והיציבות בטווח המיידי באזור מזרח הים התיכון ואירופה. לפי הדו"ח, הקמת הצינור עלולה לגרום לעימות בין יוון לבין לטורקיה על שטחי טריטוריה ימית; להגברת המתיחות בין החלק היווני של קפריסין לבין החלק הטורקי; ולעודד את מירוץ החימוש באזור מתוך מטרה להגן על אסדות גז שמהוות מטרות קלות לכוחות חמושים. כל זאת, באזור שנחשב מראש לרווי בסכסוכים וחוסר יציבות.
הדו"ח מתפרסם בהמשך לפרסום טיוטת ה-Projects of Common Interest) PCI) השישי של האיחוד האירופי, רשימה ארוכה של פרויקטי תשתיות אנרגיה אסטרטגיים, חוצי מדינות ובעלי עדיפות עליונה, המתפרסמת כל שנתיים. פרויקטים שנכללים ב-PCI זכאים לקבל מימון מהאיחוד וכן מאושרים בהליך מזורז שלוקח עד שלוש שנים וחצי. צינור האיסטמד נמצא ברשימה זו בעשר השנים האחרונות, אך זוכה לביקורת רבה.
העבודה על הרשימה השישית צפויה להסתיים לקראת סוף שנת 2023 אחרי שנציבות האיחוד האירופי תסיים לאסוף את הערות הממשלות של מדינות האיחוד ומגופים רגולטוריים בסקטור האנרגיה. לאחר מכן, הרשימה תוגש לפרלמנט האירופי ולממשלות האיחוד, ולפרלמנט יהיו חודשיים כדי להחליט האם לאשר את הרשימה או לדחות אותה, כמקשה אחת.דנה כהן ראש תחום אנרגיה ואקלים בגרינפיס ישראל התייחסה לממצאים: "צינור האיסט-מד הוא סכנה ברורה לא רק לאקלים ולים התיכון, אלא גם לביטחון האזורי. הפרויקט המגלומני, הוא חלק מתכנית בלתי מרוסנת של קומץ חברות דלקים ושותפיהם בממשלת ישראל להרחבה ניכרת של הפקת הגז במאגרים הקיימים של ישראל לייצוא על חשבון צרכי הציבור הישראלי. חלומות הייצוא של חברות הדלקים – האחראיות המרכזיות למשבר האקלים, מובילים גם את קידום המכרז הרביעי לחיפושי גז בים התיכון, ויובילו לגידול ניכר בפליטות גזי החממה שבאחריות מדינת ישראל ובניגוד מוחלט ליעדי ההפחתה להן ישראל מחויבת בהסכם פריז, וחשוב מכך – עומד בסתירה מוחלטת לנדרש על מנת להגביל את שינויי האקלים מתחת לרף המסוכן של 1.5 מעלות."
לקריאת תקציר המנהלים בעברית ״פצצה מתקתקת – הסכנות הביטחוניות והאקלימיות של צינור ה״איסט-מד״