ללא פתרון מהיר, פיצוץ או דליפה ממכלית הנפט החלודה, ״FSO Safer״ מול חופי תימן עלולים לגרום לאחד מאסונות דליפת הנפט הגדולים בהיסטוריה. כך לפי מחקר חדש שנערך על ידי מעבדות המחקר של גרינפיס, ההשפעות עשויות להיות הרבה יותר רחבות, חמורות ומתמשכות ממה שחשבו עד כה. במידה וכל הנפט על ספינת הרפאים יישפך לים האדום, מימדי האסון יהיו גדולים פי ארבע מהאקסון ואלדז, וייגרמו לנזקים סביבתיים חמורים נרחבים שיחמירו מאוד את המשבר ההומניטרי שכבר מתחולל בתימן ומשפיע גם על המדינות השכנות לה.
ה-FSO Safer היא מכלית חלודה עם למעלה מ-1.1 מיליון חביות (מעל 140,000 טון) של נפט גולמי קל מסוג ״מאריב״ על סיפונה העוגנת בים האדום במרחק של 6 ק"מ בלבד (4 מייל) מחופי תימן, שם מתרחש אחד מהאסונות ההומניטריים החמורים בעולם. מיכלית הנפט הנטושה נמצאת בסיכון גבוה להתפוצץ או לשפוך את מטען הנפט שלה. עד כה המשא ומתן בין הצדדים לא הצליח להכריע כיצד לאבטח את המטען והספינה, שנותרה ללא תחזוקה בשבע השנים האחרונות. הגנרטורים, ציוד החירום וציוד כיבוי האש של הספינה לא פועלים.
מנהל הקמפיינים של גרינפיס בעולם הערבי, אחמד אל דרובי, אמר: "המכלית הנטושה, עo מטען הנפט הגולמי הרעיל שלה, מהווה איום חמור על הקהילות והסביבה של הים האדום. ניתן להפוך את המכלית לבטוחה אך ורק על ידי העברת הנפט מהספינה לתוך כלי או כלים אחרים. למרות הקשיים, הפיננסיים והפוליטיים, אנו קוראים לאו״ם ולכל המפלגות והממשלות באזור ובמקומות אחרים להתערב בנושא ולתעדף את המאמץ הזה. פעולות לצורך מניעת האסון, או לפחות למיתון השפעתו כבר אינם יכולים לחכות ודורשים התערבות מיידית".
על פי המחקר במקרה של דליפת נפט, ההשפעות על האנשים והסביבה באזור הרחב יהיו הרסניות:
- נפט גולמי מכיל כימיקלים רעילים ומסרטנים המזיקים לבריאות האדם. מיליוני אנשים בתימן ובמדינות סמוכות עלולים להיחשף לרמות זיהום אוויר גבוהות מאוד כתוצאה מפיצוץ אפשרי.[1]
- דליפת נפט תחריף את המשבר ההומניטרי בתימן, תמנע את הגישה לנמלים הראשיים של חודיידה וסליף, שדרכם מקבלת המדינה 68% מהסיוע הבינלאומי שלה, מה שישפיע על אספקת סיוע המזון לכ- 8.4 מיליון בני אדם.[1]
- מפעלי התפלה בחופי תימן בחודיידה, סליף ועדן צפויים להיפגע, ולשבש את אספקת מי השתייה לכ-10 מיליון בני אדם.[1] כל מקורות האספקה של מי השתייה באזור הים האדום עלולים להיות מזוהמים בנפט תוך שלושה שבועות בלבד לאחר הדליפה.[1]
- דיג היה הייצוא השני בגודלו של תימן לפני תחילת המלחמה וממשיך לספק מקור הכנסה וביטחון תזונתי לתושבי המדינה אשר נמצאת על סף רעב. במקרה של דליפת נפט, סביר להניח שהדיג בתימן התומך ב-1.7 מיליון איש, ייפסק לחלוטין.[1]
- הנפט עלול להיסחף לקו החוף של המדינות השכנות של תימן, ג'יבוטי, אריתריאה וסעודיה, ועלול לשבש את נתיבי השיט מתעלת סואץ ואליו ולהשפיע על התיירות לאתרי הנופש בים האדום ולכלכלה המקומית.[1][2]
- דליפת הנפט בים האדום תשפיע על המגוון הביולוגי הגדול והייחודי השוכן בה. זוהי מערכת אקולוגית פגיעה ומגוונת המארחת מינים החיים אך ורק באזור הים האדום ובתי גידול רגישים, ביניהם ערוגות עשב ים, מנגרובים ושוניות אלמוגים.[3]
ההשפעות של דליפת נפט גדולה יהיו הרסניות ועל מדינות האזור להיערך כך.[1][4] יש לפרוס אמצעי צף לבלימת נפט (Boom) סביב המכלית כצעד ראשון על מנת לעצור את התפשטות הנפט במקרה של דליפה. אבל אמצעי הבלימה אינו פתרון מספק למניעת ההשפעות ההומניטאריות והסביבתיות הפוטנציאליות הקצרות וארוכות הטווח באזור, כשהפתרון היחיד הינו העברת הנפט מסיפון המיכלית.
פול הורסמן, מוביל פרויקט מטעם גרינפיס הבינלאומי, אמר: "אנחנו מקבלים את זה שיש אתגרים גדולים בהוצאת הנפט בצורה מאובטחת מה-FSO Safer, אבל החסמים לביצוע זה אינם טכניים אלא פוליטיים. הטכנולוגיה והמומחיות להעביר את הנפט בצורה בטוחה למכליות אחרות קיימת, אבל למרות חודשים של משא ומתן אנחנו עדיין בקיפאון וה-FSO Safer נותרה במצבה ההולך ומתדרדר. לממשלות ולתעשיית הנפט יש חובה מוסרית לנקוט בפעולה שאפתנית ולהפסיק לסכן אנשים ומערכות אקולוגיות בתוליות כמו בים האדום למען התלות המתמשכת בדלקים מאובנים אשר הורסים את האקלים".
למדינות כמו נורבגיה, הולנד, בריטניה, צרפת, גרמניה ואלו באזור כמו בחריין יש מלאי זמין של חומר המשמש לתגובה במקרה של דליפת נפט בים ואת היכולות לשלוח ציוד לאזור כדי לעמוד בכוננות, בתיאום עם האו"ם. בהתחשב בהקשר הפוליטי ובסכסוך המתמשך בתימן, פעולה של האו"ם והקהילה הבינלאומית היא קריטית בכדי למנוע אסון סביבתי והומניטרי ולהבטיח שהנושא נמצא בראש סדר העדיפויות במשא ומתן.
סניף גרינפיס בעולם הערבי וגרינפיס הבינלאומי עובדים כעת בשיתוף עם ארגונים בתימן ובאזור כדי לזהות ולתמוך בפתרון להעברת הנפט תוך היערכות לתגובה במקרה של דליפה גדולה.
Notes to Editors:
The study “FSO Safer: a shipwreck in slow motion. The humanitarian, economic and environmental impacts of an oil disaster in the making in the Red Sea”, Greenpeace Research laboratories technical report (Review) 01-2022, is available in Arabic and in English.
[1] Huynh, B.Q. et al. Public health impacts of an imminent Red Sea oil spill. Nat. Sustain. (2021). DOI: 10.1038/s41893-021-00774-8
[3] State of the Marine Environment, Regional Organization for the Conservation of the Environment of the Red Sea and Gulf of Aden (PERSGA), 2006.