לפי מרכז נתוני הקרח והשלג הנורווגי, נק׳ השפל לשנת 2020 של משטח הקרח בקוטב הצפוני הגיעה ב-15 בספטמבר לשטח של 3.74 מיליון קמ״ר. נק׳ המינימום שנמדדה השנה היא השנייה הנמוכה ביותר שנמדדה אי פעם. לאורך העשורים האחרונים משטח הקרח בים הארקטי נסוג באופן מתמיד וכבר איבד כשני שליש מנפחו.
לורה מילר, מנהלת המאבק להקמת שמורות טבע ימיות מגרינפיס סקנדינביה אשר נמצאת כעת על סיפונה של ספינת גרינפיס בים הארקטי, מדווחת: ״היעלמותו המהירה של קרח הים הינה אינדיקטור פוקח עיניים למהירות בה כוכב הלכת שלנו מידרדר. שעה שהקרח נמס, האוקיינוס סופג יותר ויותר חום, מה שהופך את כולנו לחשופים יותר ויותר להשלכות ההרסניות של התמוטטות האקלים.
כיפת הקרח הארקטית היא למעשה אוקיינוס קפוא הזקוק להגנה מיידית, ועל מנהיגי העולם בוועידת המגוון הביולוגי באו״ם להבין את תפקידם החשוב של האוקיינוסים במלחמה נגד משבר האקלים. אוקיינוסים בריאים נחוצים עבור עמים ואוכלוסיות שלמות ברחבי העולם, הנדחקים דרך קבע לשולי סדר העדיפויות העולמי, תוך שהם מושפעים באופן ישיר מהרס האוקיינוסים ושאר שינויי אקלים. עלינו ללחוץ באופן מיידי על כפתור ההפעלה מחדש באשר לאופנים בהם אנו מתייחסים לזה לזה ולכדור הארץ, על ידי הגנה על לפחות 30% מהאוקיינוסים שלנו עד 2030 על מנת לסייע לעצמנו להתמודד עם התמוטטות אקלימית״.
אוקיינוסים בריאים מונעים פליטות של גזי חממה על ידי ספיגת הפחמן במקום האטמוספירה, ובכך מסייעים להפחתת הנזקים של משבר האקלים. על ידי הגנה על לפחות 30% מהאוקיינוסים באמצעות רשת של שמורות טבע, המערכות האקולוגיות הימיות יכולות לפתח עמידות שתסייע להן להתמודד עם הקצב המהיר של שינויי האקלים. מדענים הצביעו על האוקיינוס הארקטי כאזור בעל עדיפות עליונה להגנה ושימור לאור היותו בעל חשיבות מכרעת ליציבות אקלימית.
ספינת גרינפיס שוהה נמצאת כעת באוקיינוס הארקטי ומתעדת את תהליך נסיגת משטחי הקרח וחוקרת את מערכות החיים הימיות באיזור. במקביל צפויה להיפתח וועידת האו״ם בנושא המגוון הביולוגי, בה הגנה על האוקיינוסים צפוי להיות נושא מרכזי.