עד כה, בשנת 2020 זיהום אוויר מחלקיקים נשימים וחנקן דו חמצני גרם למותם בטרם עת של כ-889 ישראלים מ-8 ערים בישראל. בתל אביב למשל נמנו עד כה כ-150 מקרים של תמותה מוקדמת ובירושלים כ-330(הנתונים נלקחו ב09/07). זאת על אף ירידה יחסית בשיעור זיהום האוויר במחצית הראשונה של שנת 2020 בשל תקופות הסגר הקפדני בעקבות מגפת הקורונה. נתונים תקופותיים אלו מתפרסמים לראשונה בעזרתו של כלי דיגיטלי חדש המשתמש בנתוני איכות אוויר ועוקב אחר עליית זיהום האוויר בזמן אמת. הכלי, פותח על ידי גרינפיס דרום מזרח אסיה וחברת ניטור זיהום האוויר הבינ״ל IQAir AirVisual, מדד את ההשפעה של זיהום האוויר ב-8 ערים בישראל (ת״א, י-ם, ראשל״צ, אשדוד, ב״ש, חדרה, בני ברק וחיפה) ובעוד 28 ערים ברחבי העולם מהתקופה שהחלה ב-1 בינואר, 2020.
"מגפת הקורונה מזכירה לנו שבלי בריאות אין צמיחה. הממשלות בישראל ובעולם מנסות לבנות מחדש את כלכלותיהן המרוסקות, והדבר החשוב ביותר כרגע הוא שההשקעות העתידיות שלהן יוקדשו לשיקום ירוק וצודק, כזה שיצמצם את נזקי זיהום האוויר הקטלני ופליטות גזי החממה הנגרמים כתוצאה משריפתם של דלקים מזהמים. במקומם יש להשקיע במעבר לכלכלה דלת פחמן ולשימוש נרחב במקורות אנרגיה מתחדשת שתשתלם לנו פי כמה מבחינה כלכלית, סביבתית ובריאותית. אבל ממשלת ישראל בכלל לא בכיוון ופועלת דווקא לרווחתם של קומץ תעשיינים על ידי קידום תשתיות גז ונפט והפחתת הפיקוח הסביבתי על תעשיות מזהמות״. הסביר ד״ר יונתן אייקנבאום מנהל גרינפיס ישראל.
המונה נבנה על פי מתודולוגיה שפורסמה בדו"ח בינ״ל של גרינפיס דרום מזרח אסיה והמרכז לחקר האנרגיה והאוויר הנקי (CREA) – "אוויר רעיל: מחירם של הדלקים הפוסיליים", אשר אסף את התוצאות המדעיות האחרונות בנושא יחסי החשיפה בין זיהום אוויר לבריאות הציבור לצד המחירים הכלכליים של הפגיעה בבריאות שהיו קשורים לזיהום האוויר בספרות המדעית. הדו״ח שפורסם בתחילת השנה קבע שזיהום האוויר עולה לציבור הישראלי מעל 15 מיליארד ש"ח בכל שנה. מדובר בסכום גדול פי שלושים מסל התרופות לשנת 2020. סך הכל נזקי זיהום האוויר עולים לעולם מדי יום כ- 8 מיליארד דולר כ-3.3% מהתמ״ג העולמי.
קיימות עדויות לכך שחשיפה לזיהום אוויר בטווח הארוך מגדילה את הסיכון לסיבוכים רפואיים של מחלת הקורונה. באופן כללי חשיפה לזיהום אוויר באופן תדיר מקושרת למחלות כמו יתר לחץ דם, סוכרת, מחלות לב וכלי דם ומחלות ריאה כרוניות. אנשים עם מחלות רקע אלו נמצאים בסיכון גבוה יותר לחלות בקורונה.
חלקיקים נשימים עדינים מאוד (PM2.5) הם מזהם אוויר מרכזי בארץ ובעולם והוא בעיקר תוצר של שריפת דלק פוסילי. בשל קוטנם, חלקיקים אלה עוברים את מחסום הדם וחודרים ללב ולמוח ומלבד תרומתם למחלות ריאות הם בעיקר גורם שמשפיע באופן ניכר על שכיחות של התקפי לב ושבץ מוחי. חנקן דו-חמצני (NO2) הוא תוצר לוואי של מנועי בעירה בכלי רכב, תחנות כוח ומפעלים, הוא קשור לכ-4 מיליון מקרים חדשים של אסטמה אצל ילדים בכל שנה בעולם. בעוד חנקן דו-חמצני הינו מזהם מובהק של התחבורה (ובשל כך חלה ירידה של עשרות אחוזים בריכוזים שלו במרכזי ערים בתקופת הסגר שחל במרחי בעולם בעקבות הקורונה), לחלקיקים נשימים עדינים מקורות רבים נוספים, בין השאר תעשייה ופעילות כרייה.
שני המזהמים האלה מאששים את השפעת זיהום האוויר על בריאות הציבור אך אינם נותנים ממנה תמונה מלאה בכל איזור ובכל תנאי, למעשה הנזק של זיהום האוויר גבוה יותר, במיוחד בסמוך לאזורי תעשייה – לרבות תעשייה פטרוכימית' כמו בחיפה – בהם ישנם שורה של מזהמים אחרים, ממשפחת החומרים האורגנים הנדיפים (VOC), אותם קשה יותר לנטר והם בעלי השפעה מכרעת על בריאות הציבור.
מבין 28 הערים שנחקרו בעולם, בניו דלהי שיעור התמותה היה הגבוה ביותר עקב זיהום אוויר במהלך 12 החודשים האחרונים. הכלי החדש מגלה כי זיהום האוויר גבה מחיר כבד מכלכלת העיר, עלות שהגיעה כבר ל-3.5 מיליארד דולר במהלך יוני האחרון, אשר משתווה לכ-5.8% מהתמ"ג בעיר.
בזמן שממשלות מחפשות את הדרכים להציל את כלכלתן עקב משבר הקורונה, גרינפיס בארץ ובעולם קורא להשקיע במעבר לאנרגיה מתחדשת ולתחבורה נקייה. "כשמדובר בזיהום אוויר, אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לחזור לשגרה. ההשפעה הבריאותית ההרסנית של שריפת דלקים פוסיליים (גז,נפט,פחם) צריכה להיות קריאת השכמה למנהיגים בארץ ובעולם. על הממשלות להבטיח כי מתווה היציאה הכלכלי ממשבר הקורונה יכלול בתוכו גם את המעבר לתעשייה ירוקה ותחבורה ציבורית המונעת על אנרגיה נקייה, ולא להקלות לתעשיות מזהמות״. הוסיף אייקנבאום.
ֿ
הערות (שיטת המחקר):
המונה שפיתחה גרינפיס דרום מזרח אסיה ו-IQAir AirVisual משתמש באלגוריתם המנתח איכות אוויר על הקרקע על מנת לחשב את העלות החזויה של זיהום האוויר מ- PM2.5 ו- NO2 בערים ברחבי העולם מאז 1 בינואר, 2020. המונה משתמש בנתוני אוויר איכותיים בזמן אמת ממסד הנתונים של IQAir AirVisual, בשילוב עם מודלים של הערכת סיכונים מדעיים, בשילוב נתוני אוכלוסייה ובריאות. אומדני התמותה והעלות מבוססים על ההשפעה הכוללת המיוחסת ל- PM2.5 ו- NO2 במהלך 365 הימים שקדמו להם, המחולקים לימים על פי רמות המזהמים שנרשמו. הכללת NO2 תלויה בזמינות הנתונים.
המונה נבנה על פי מתודולוגיה שנמצאה בדו"ח של גרינפיס דרום מזרח אסיה והמרכז לחקר האנרגיה והאוויר הנקי (CREA) – "אוויר רעיל: מחיר הדלקי הפוסיליים", אשר אסף את התוצאות המדעיות האחרונות בנושא יחסי החשיפה בין זיהום אוויר לבריאות בנוסף למחירים הכלכליים של הפגיעה בבריאות שהיו קשורים לזיהום האוויר בספרות המדעית.