ספינת גרינפיס, ה”אספרנזה” שטה בימי הקוטב הצפוני בדרכה לבצע בדיקות התחמצנות האוקיינוס.
מדי שנה סופגים האוקיינוסים כרבע עד שליש (כ-8 מיליארד טונות) מדו-תחמוצת הפחמן. התופעה נגרמת כתוצאה משריפת פחם, נפט, גז וכריתת יערות. האוקיינוסים, כך מתברר ממחקרים מדעיים, אינם בור ללא תחתית, הם אינם יכולים להמשיך ולספוג לנצח את הפחמן מבלי שהדבר יוביל להשלכות הרסניות על עולם החיים שבו.
היום, ב”יום האוקיינוסים הבינלאומי”, ספינת גרינפיס “אספרנזה” נמצאת בקוטב הדרומי יחד עם צוות של מדענים במטרה לבדוק את השפעתה של עליית החומציות במים על החיים הימיים.
מאז המהפכה התעשייתית ועד היום חלה עלייה של 30% בממוצע, ברמת החומציות של מי הים. זה אולי לא נשמע מדאיג, אך זהו השינוי הגדול ביותר שתועד באלפי השנים האחרונות. חשוב עוד יותר, זהו קצב גידול מהיר פי-100 מאשר בכל אלפי השנים שקדמו לתקופתנו.
התחמצות
השינוי בכימיה הבסיסית של מי הים מטיל עומס נוסף על המבנה והאיזון הטבעי במערכות האקולוגיות הימיות. חלק מסוגי הפלנקטון לא יוכלו עוד לייצר את הקונכיות שלהם ונוכח העובדה שיצורים אלה מהווים את הבסיס כמעט לכל המערכת האקולוגית הימית. הם מספקים מזון לכל היצורים, מדגים זעירים ועד לווייתנים. אובדן של מיני פלנקטון חשובים אלו עלול לחולל ‘אפקט דומינו’ משמעותי בשרשרת המזון כולה. סכנה נוספת נשקפת לאלמוגים וליצורים אחרים הבונים קונכיות. כולם רגישים במיוחד לשינויים.
עליית החומציות במי הים מהווה איום חמור נוסף על החיים הימיים, שכבר עכשיו נאבקים עם ההשפעות ההרסניות של שינויי אקלים, דיג-יתר וזיהום. אלא שהבעיה עתידה לחרוג מתחום החיים הימיים והיא עלולה לחולל תגובת שרשרת שתשפיע על יכולתו של ענף הדיג הכלל עולמי להתקיים ולאיים על המשאבים המקיימים מיליונים מהתושבים העניים ביותר בכדור הארץ.
כבר עכשיו ברור לנו שבגלל פעולות בני האדם, אנו נמצאים כרגע בעיצומו של עידן ההכחדה השישי הגדול בתולדות כדור הארץ. להערכת האיחוד הבינלאומי להגנת הטבע, אנו מאבדים כיום מיני חיים בקצב גדול פי-1,000 מהקצב הטבעי. הסיבות למצב הזה רבות ומגוונות, מכריתת יערות וזיהום תעשייתי ועד שינויים אקלימיים והרס בתי גידול. עלינו לעשות ככל שביכולתנו כדי למנוע מהעלייה בחומציות מי הים להתווסף לרשימת הצרות הללו.
הקשר להתחממות גלובלית
על ממשלות העולם לקצץ בדחיפות ובאופן משמעותי את היקף פליטות הפחמן כבר עכשיו. אם ההצהרה הזאת נשמעת לכם מוכרת – אתם צודקים. זהו גם, כמובן, האמצעי להתמודד עם משבר האקלים הנוכחי.
ישנן גם חדשות טובות. ממש כפי שאנו יודעים שהפתרון למשבר האנרגיה בהישג יד, כך יש לנו פתרון גם לבעיית העלייה בחומציות מי הים. עלינו לעבור מצריכת דלקים פוסיליים לאנרגיה ממקורות כמו רוח, שמש ומקורות אנרגיה נקיים ומתחדשים אחרים.
יום האוקיינוסים הבינלאומי צריך להתמקד בפעולות שעלינו לנקוט. מלבד התחייבות לקיצוץ משמעותי בפליטת דו-תחמוצת הפחמן, על ממשלות העולם להתחייב על הקמת רשת עולמית של שמורות טבע ימיות שיכללו 40% מהאוקיינוסים בעולם. רק על ידי נקיטת אמצעים ממשיים נוכל למנוע את המשך השינויים ההרסניים ולחזק את העמידות של המערכות האקולוגיות הימיות. כך נוכל לאפשר להן לעמוד בשינויים המתרחשים ולהגן על המגוון הרחב של מינים ימיים ועל פרנסתם של בני אדם רבים, שיכולתם לשרוד תלויה באוקיינוסים שלנו.
בניסוי הראשון מסוגו לבדיקת העלייה בחומציות מי הים, תומך גרינפיס במכון המחקר הימי “IFM-GEOMAR” (המכון ע”ש לייבניץ למדעי הים) המכון, בתמיכת גרינפיס עסק הקיץ בבדיקת ההשפעות של העלייה ברמות ה-CO2 על החיים הימיים, במסגרת משלחת “תחת לחץ” של ספינת גרינפיס ה”ארקטיק”.
היצטרפו לקריאה בינלאומית ליצירת רשת שמורות טבע ימיות
גרינפיס מוביל מאמץ בינלאומי ליצירת רשת שמורות טבע ימיות אשר תכסה 40% מכלל האוקיאנוסים.
אנחנו זקוקים לעזרה שלכם
כל הפעולות שלנו דורשות משאבים רבים, שמקורם מאנשים פרטיים, עיזרו לנו להמשיך לפעול.