שוברים את המיתוס: מה זה אנרגיה מתחדשת?

מה זה? אגרו פוטו וולטאי (PV) / דו שימוש למה זה טוב? קרני השמש הן משאב זמין בכל העולם, ועליהן נסמכות תעשיות כמו חקלאות וטכנולוגיית הפאנלים הסולאריים. אגרו וולטאי הוא שילוב בין השניים על אותה הקרקע, ועל כן נקרא גם דו שימוש – כלומר, גידולים חקלאיים גדלים בצל פאנלים סולאריים המייצרים אנרגיה מתחדשת. עליית הטמפרטורה בשל משבר האקלים מהווה בעיה מבחינת פגיעה בגידולים חקלאיים, לכן מערכת האגרו וולטאי מאפשרת רווח כפול מכיוון שהיא מתמודדת היטב עם מגבלות מים, קרקע וטמפרטורה. בכך היא משפרת יבול של גידולים מסוימים הרגישים לשמש, מספקת הגנה מפני אירועי מזג אוויר קיצוניים כגון גשמים כבדים וברד, מפחיתה את הצורך בהשקייה, הצמחים מקררים את הסביבה ובכך משפרים את הולכת החשמל בפאנלים, וגם מייצרת אנרגיה מתחדשת ונקיה בלי שימוש נוסף בשטחים פתוחים. הפרכת מיתוס עיקרי מערכת אגרו וולטאי גוזלת שטחים רבים ואפשרית רק במדינות עם שטחים חקלאיים גדולים. דו שימוש בקרקע חקלאית דווקא מהווה את הפיתרון האידיאלי במדינות צפופות עם מעט שטחים פתוחים כמו ישראל. מערכות אגרו וולטאי הבנויות לגובה בין חלקות של גידולים, אינן תופסות שטח נוסף, אלא משתלבות בחלקה החקלאית הקיימת. בישראל יש כ- 4.2 מיליון דונם בעלי פוטנציאל למימוש האגרו PV, מתוכם 0.5 מיליון דונם של מטעים קיבלו אישור לביצוע פיילוט אגרו-וולטאי. בישראל מיוצרים בשנה 17,000 מגה וואט באמצעות דלקים פוסיליים. ייצור החשמל על ידי פאנלים סולאריים עומד על 50,000 מגה וואט, וזהו פוטנציאל עצום עליו לישראל אין זכות לוותר, בייחוד כי תפוקה זו שקולה לכ- 10,000 מגה וואט מייצור פוסילי. מידת רלוונטיות לישראל כחלק מהמהלך שמקדמת ישראל להגדלת יעד ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות ל-30% עד 2030, משרד האנרגיה ומשרד החקלאות יצאו בינואר 2022 עם פיילוט ראשון – בו זכו 26 חברות – לבדיקת מערכת אגרו וולטאי על כ-1800 דונם של חלקות חקלאיות בישראל. מטרת הפיילוט היא בחינת התנאים להצלחת הדו שימוש, וילוו אותו מספר חוקרים מ-12 אקדמיות מובילות בארץ כגון מכון וולקני, האוניברסיטה העברית ועוד. בנוסף, נבחרו ארבעה מחקרים אקולוגיים שיבחנו את השפעת הפיילוט על מגוון מיני בעלי חיים וצומח. נתונים מהעולם/סיפורי הצלחה מחקר של אוניברסיטת אריזונה משנת 2019 בחן שלושה צמחים ממשפחת הסולניים, ביניהם פלפל חריף מסוג chiltepin, שנפוץ בדרום אמריקה הצפונית ובצפון אמריקה הדרומית. ממצאי המחקר היו שגידולים הנמצאים מתחת לפאנלים סולאריים צורכים פחות מים, וכיסוי החלקה החקלאית בפאנלים מצמצם את אידוי המים מהקרקע ושומר על טמפרטורה מתונה גם בקיץ וגם בחורף. מדינות רבות בעולם כבר מיישמות את שיטת האגרו וולטאי כמו קליפורניה בארה״ב, צרפת, מלזיה ועוד – מתוך הבנה שזהו ניצול יעיל של קרקע לטובת אנרגיה מתחדשת, שמועיל גם לגידולים החקלאיים. מקורות מידע כתבה בזווית פיילוט משרד האנרגיה והחקלאות מחקר של אוניברסיטת אריזונה מה זה? ביו-גז / הפקת גז מטמנות למה זה טוב? ביו-גז הוא תוצר לוואי של שאריות אורגניות כגון מזון וצואת בעלי חיים, והרכבו הוא מתאן בריכוז גבוה ופחמן דו-חמצני, שהם בין גזי חממה האחראיים על ההתחממות הגלובלית. על פי האו״ם שליש מכל המזון המיוצר בעולם מגיע למטמנות עוד לפני שהגיע לשולחן, ובדו״ח 2020 של הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים (IPCC), הוערך שבזבוז מזון אחראי על 8%-10% מגזי החממה בין השנים 2010-2016. לכן ביו-גז הוא הפיתרון המתבקש לטיפול בפסולת אורגנית – במקום לקבור אותה במטמנות ולהמשיך לייצר גזי חממה, לעשות בה שימוש להפקת גז טבעי שיהפוך לאנרגיה מתחדשת. הפרכת מיתוס עיקרי הטענה המרכזית נגד ביו-גז היא שמדובר בטכנולוגיה חדשה ולא מוכחת. בפועל הפקת גז ממטמנות הפך את אירופה למובילה מספר אחת בייצור ביו-גז מפסולת אורגנית כבר מספר שנים, כך שהטכנולוגיה כבר מזמן לא חדשה והיא בהחלט עובדת. יעידו על כך 18 מיליון טונות ביו-גז שיוצרו ב- 2018 באירופה, בין היתר מ-4 מיליון טון פסולת עירונית וביוב. נוספת לכך מגמת צמצום הפליטות בעולם, שרק מעלה את הביקוש לטכנולוגיות מסוג זה. מידת רלוונטיות לישראל לפי דו״ח ״לקט ישראל״ לשנת 2021, נזרקו בארץ בשנה זו 2.6 מיליון טונות של מזון, מה שהופך את ישראל לאחת המבזבזות הגדולות של אוכל בין מדינות ה- OECD. מלבד פליטות המתאן הנוצרות מהגעת פסולת אורגנית למטמנות, פסולת זו אחראית על מפגעים נוספים כגון ריחות, זיהום קרקע, זיהום מי תהום ועוד. למיליוני הטונות הללו יש פוטנציאל אדיר בהפיכת הפסולת האורגנית לאנרגיה מתחדשת, ובכך לצמצם את הפסולת המועברת למטמנות והנזקים הסביבתיים והכספיים המשתמעים מכך. נתונים מהעולם/סיפורי הצלחה חברת ״הום ביו-גז״ היא סיפור הצלחה ישראלי: החברה פיתחה מערכות ביתיות ותעשיתיות להפיכת זבל אורגני לגז מתאן – בו ניתן להשתמש כגז לבישול באמצעות כירה מיועדת – ולדשן באמצעות בקטריות אנאירוביות (אורגניזם שיכול לחיות ללא חמצן), שנמכרות ביותר מ- 100 מדינות ברחבי העולם. החברה הישראלית זכתה זו השנה השלישית ברצף במכרז של האו״ם לאספקת מערכת ביו-גז למדינות באפריקה. לפי דו״ח האחריות התאגידית לשנת 2021, החברה דיווחה כי מערכותיה הפחיתו פליטות של 76 אלף טונות פחמן דו חמצני, הפכו 5.8 אלף טון פסולת אורגנית לאנרגיה, וחסכו 70 מיליון ליטר של מים. בנוסף, לחברה יש גם מערכת המיועדת למגזר המוסדי (כמו מסעדות וחדרי אוכל), שיכולה לקלוט עד טון פסולת אורגנית ליום. מערכת זו מורכבת מטוחן אשפה אליו מושלכת ישירות הפסולת האורגנית, ממנה המערכת מייצרת גז שמתועל לחימום טורבינה, והתוצר הסופי הוא מים חמים לשימוש במטבח המוסדי. מקורות מידע אפעה תשתיות איכות סביבה כתבה בזווית #1 או״ם שינויי האקלים הום ביו גז הום ביו גז דה מרקר הום ביו גז דה מרקר 2 נתוני לקט ישראל טענות נגד ביו-גז מה זה? אגירה שאובה למה זה טוב? אגירה שאובה היא שיטה לשימור עודפי חשמל שיוצרו מאנרגיה מתחדשת כמו טורבינות רוח ופאנלים סולאריים – שלא מייצרים אנרגיה במהלך כל שעות היממה – או תחנות כוח. מתקן אגירה שאובה בנוי משתי בריכות, עליונה ותחתונה, והוא פועל באמצעות עודפי אנרגיה שבאמצעותם מזרימים מים מהבריכה התחתונה אל הבריכה העליונה. על מנת להמיר את המים האלו לחשמל, מזרימים אותם חזרה אל הבריכה התחתונה. שיטה זו עוזרת בהפחתת השימוש בדלקים פוסיליים לייצור חשמל בשעות השיא ביום, היא חסכונית כלכלית מכיוון שזמן העברת המים מהבריכה התחתונה לעליונה מתבצע בשעות הערב, ומהירות התגובה של המערכת מאפשר ייצור חשמל בשעות היום העמוסות. הפרכת מיתוס עיקרי מתנגדי האנרגיה השאובה טוענים כי הקמת המתקן עושה שימוש בזבזני בשטח. אולם רוב המתקן בנוי מתחת לפני הקרקע, כאשר רק הבריכה העליונה נמצאת מעל פני האדמה. בכך למעשה מתקני האגירה השאובה מנצלים את השטח עליו הם בנויים בצורה מיטבית, ולא מתפרשים על שטחים פתוחים רחבים מעל פני הקרקע. מידת רלוונטיות לישראל בשנת 2020 נחנכה בגלבוע תחנת הכוח הראשונה בישראל המבוססת על אגירה שאובה. מלבדה מתוכננים להיבנות בארץ מתקני אגירה נוספים בכוכב הירדן שכבר נמצא בתהליכי הקמה, מצוק מנרה, נשר ובערבה הדרומית. המתקן בגלבוע מספק לחברת החשמל גיבוי אנרגטי נקי למערכת החשמל הארצית בזמן שעות העומס, בניגוד לתחנות כוח אחרות המבוססות על פחם ודלק. המתקן שעתיד לקום בערבה הדרומית מעורר מחלוקת בין רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע, שחוששות מפגיעה במגוון הביולוגי באזור, לבין חברת סולאיר ישראל שזכתה במכרז. סולאיר מדגישה כי טרם נבחר תא השטח להקמת המתקן, על כן אי אפשר לקבוע בוודאות פגיעה בבית הגידול המקומי, והוסיפה שבעת בחירת המיקום תדאג לערוך מחקר מקיף על מנת להימנע כמה שאפשר בפגיעה בבית הגידול. נתונים מהעולם/סיפורי הצלחה ישראל מצטרפת לשורת מדינות כמו סין, ספרד, יפן, נורווגיה, צרפת וארה״ב, בהן קיימים מתקני אגירה שאובה נוספים (וגדולים בהרבה). המערכת בגלבוע יכולה לספק תוך דקה וחצי 300 מגה וואט למערכת החשמל הארצית – כמות שמספיקה לעיר גדולה או מספר מפעלים גדולים. מקורות מידע משרד התשתיות הלאומיות כתבה על המאגר בגלבוע כתבה על מאגר בדרום פרויקט אגירה אלקטרה מה זה? פאנל סולארי למה זה טוב? תחום האנרגיה הסולארית צמח במהירות גדולה בשנים האחרונות, כאשר בשנת 2020 היקף המערכות הסולאריות שהיו מותקנות בעולם עמד על 760.4 ג׳יגה וואט, בהשוואה ל- 1.4 ג׳יגה וואט בשנת 2000. בניגוד למשק החשמל היום שמתבסס על שריפת דלקים מאובנים כמו פחם, גז ונפט, זוהי טכנולוגיה העושה שימוש במשאב קיים שהוא אור השמש, והופכת אותו לאנרגיה. הפרכת מיתוס עיקרי אחד המיתוסים הנפוצים על פאנלים סולאריים הוא חוסר היכולת למחזר אותם. אורך חייהם של פאנלים סולאריים עומד על 25-20 שנים, והטענה המרכזית היא שבתום חייהם הם יהפכו לפסולת מוטמנת. אך התפתחות הטכנולוגיות בשנים האחרונות משפרת את יכולת ייצור החשמל, כך שהירידה בתוחלת חיי הפאנל הסולארי עומדת כעת על כ- 0.5% או פחות, דבר המאריך את חייו שיכולים להגיע ל- 50-40 שנה. יתרה מכך, גם כאשר הפאנל אינו שמיש יותר, ישנן טכנולוגיות עם יעילות מיחזור של 95%, שרק הולכות ומשתפרות. עד שנת 2030 יהיה ניתן לייצר מחומרי הגלם של פאנלים סולאריים ממוחזרים כ- 60 מיליון פאנלים חדשים, ושתי הטכנולוגיות העיקריות לייצור פאנלים סולאריים היום מורכבות מ- 90% ו- 98% רכיבים שאינם מסוכנים. מידת רלוונטיות לישראל בישראל, 78% מפליטות גזי החממה מקורן במשקי החשמל והתחבורה. אלו פליטות שניתן לצמצם בעיקר בשל היתרון הגדול שלנו, והוא העובדה שיש לנו ״מאגר שמש״ גדול. לכן לישראל פוטנציאל סולארי גדול במיוחד, וייצור החשמל הסולארי הממוצע אצלנו גבוה ב-30% מהממוצע באירופה. בנוסף, טכנולוגיה זו יכולה להביא לחיסכון של 914.4 מיליון ש״ח בשנה, במידה וישראל תעמוד ביעד של 30% ייצור אנרגיה סולארית עד 2030. נתונים מהעולם/סיפורי הצלחה המיזם האנרגטי של מועצת ג׳לג׳וליה, הפך את הרשות המקומית הקטנה למעצמה של אנרגיה מתחדשת. המועצה החליטה להפוך ליצרנית של אנרגיה במקום לצרכנית, ובאמצעות מכרז שפירסמה הותקנו על גגות מבנים ציבוריים פאנלים סולאריים, שאת הרווחים מייצור האנרגיה המועצה חולקת עם היזם שזכה במכרז. בבקוב-ראנץ׳ בפלורידה היא דוגמה לעיירה עם תכנון עירוני אקולוגי מוצלח. בעת הגעתו של הוריקן ״איאן״ בספטמבר 2022, היא הצליחה להימנע מפגיעה קשה בזכות הפאנלים הסולאריים שהותקנו ברחבי העיירה כולל על חלק מבתי התושבים. מתקן אגירת האנרגיה המקומי והעובדה שהיא אינה מחוברת לתשתיות חשמל חיצוניות, איפשרו לעיירה להמשיך להיות מחוברת לחשמל וסיפקו לה חוסן אנרגטי בזמן משבר אקלימי. באירופה מתפתח שוק יד שניה באמצעות פלטפורמות וירטואליות למכירה ורכישה של פאנלים משומשים, וישנן חברות פרטיות שמספקות פאנלים משומשים אך תקינים למדינות שלא יכולות להרשות לעצמן לרכוש מערכות סולאריות חדשות. מקורות מידע: מסמך תוכנית 2022 מסמך תקשורת כתבה של זווית #1 כתבה של זווית #2 מה זה? טורבינות רוח למה זה טוב? טורבינת הרוח מבוססת על משאב טבע מתחדש וזמין בדומה לאור השמש עליו מתבססת טכנולוגיית הפאנלים הסולארים. בניגוד לאנרגיות השמש והרוח הזמינות בכל מקום בעולם, האנרגיות הקיימות מבוססות על דלקים מאובנים שנמצאים באזורים מועטים, ותהליכי ההתחדשות שלהם לוקחים מיליוני שנים. תעשיית האנרגיה הנקייה שברה שיא בשנת 2021 בזכות כ- 290 ג׳יגה וואט של תשתיות חדשות שהותקנו ברחבי העולם. בהתבסס על שיעורי הצמיחה הנוכחיים, הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה (IEA) צופה שעד שנת 2026 יעבור ייצור החשמל מאנרגיה מתחדשת את הייצור המבוסס דלקים מאובנים ואנרגיית גרעין יחדיו. הפרכת מיתוס עיקרי אחת הטענות הנפוצות נגד השימוש בטורבינות רוח, היא הפגיעה בעטלפים, ובציפורים נודדות ומקומיות על ידי להבי הטורבינות. קריטריונים כמו חישוב מסלולי נדידה וכמות הציפורים בסכנת הכחדה שחולפות באתר המתוכנן נלקחים בחשבון, תוך כדי הבנה שהפגיעה בבעלי כנף היא מינורית בהשוואה לפגיעה ההמונית בבעלי החיים בעולם כולו במידה ולא נעבור לייצור אנרגיה מתחדשת. בנוסף, בעזרת חידושים טכנולוגיים כמו של חברת וורטקס הספרדית (vortex bladeless) – שפיתחה טורבינות רוח ללא להבים – תעשיית אנרגיית הרוח משתפרת תדיר. מידת רלוונטיות לישראל בישראל קיימות מספר חוות של טורבינות רוח, כמו האתר במעלה גלבוע בו יש 14 טורבינות, וברמת סירין בו יש 11 טורבינות. יחד שתי החוות הללו מייצרות כ- 22MV של חשמל נקי. בדצמבר 2021, מנכ״ל משרד הביטחון, אמיר אשל, חתם על הסכם המאשר הקמת חוות של עד 41 טורבינות רוח בצפון רמת הגולן. הטורבינות הללו, מהמתקדמות והגדולות שיוקמו בארץ, עתידות לספק חשמל נקי לעשרות אלפי משקי בית. לפי המשרד להגנת הסביבה, טכנולוגיית הרוח הקיימת ותוכניות מקודמות נוספות מהוות יחד יותר מ- 80% מפוטנציאל טכנולוגיה זו בארץ. בשל היותה של ישראל ציר נדידה מרכזי, המשרד גם מתייחס לנתונים גבוהים בפגיעה בבעלי כנף שחורגים מנתוני הסף שנקבעו במסגרת הליכי התכנון של הקמת הטורבינות הארץ. לפי תמר זנדברג, השרה להגנת הסביבה היוצאת, מלבד צמצום מעשי של פליטות יש חשיבות לשמירה על הטבע שסופח אותן. לכן המשבר האקלימי קשור באופן הדוק למשבר האקולוגי, ופוטנציאל אנרגיית הרוח בישראל הוא זניח לעומת הפוטנציאל הגבוה בפגיעה בטבע. נתונים מהעולם/סיפורי הצלחה טורבינות רוח לא מוגבלות רק לשטח יבשתי, והקמתן של חוות רוח ימיות הופך להיות פיתרון עבור מדינות בהן אין מספיק שטחים לחווה יבשתית. הפוטנציאל בהפקת אנרגיית רוח מחוות ימיות מרוחקות כמו זו שהוקמה בסקוטלנד בשנת 2017 ממשיך לעלות, ופתרונות מהסוג הזה ביחד עם פיתוחים טכנולוגיים מעמידים את טכנולוגיית הרוח ליעילה והחסכונית ביותר מבין האנרגיות המתחדשות. לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומית, בשנת 2021 הצמיחה הכוללת של אנרגיה מהרוח עמדה על 94 ג׳יגה וולט, כאשר 22% מתוכה סופקה על ידי חוות רוח ימיות. מקורות מידע: תוכנית 2022 כתבה זווית #1 כתבה זווית #2 סוכנות האנרגיה הבינ״ל כתבה בווינט עמדת המשרד להגנת הסביבה 2022 מה זה? התייעלות אנרגטית למה זה טוב? התייעלות אנרגטית היא מונח כולל לפעולות שניתן לעשות על מנת לחסוך באנרגיה ולהפחית את ההשפעות השליליות שנגרמות מייצור שלה. ניצול מושכל של משאבי אנרגיה יביא לחיסכון כלכלי, משק אנרגיה נקי יותר, הפחתה בנזקים סביבתיים ושיפור איכות החיים. התייעלות אנרגטית מתבטאת בפעולות כמו החלפת מוצרי חשמל לכאלו בעלי דירוג אנרגטי גבוה, החלפת נורות ליבון לנורת חסכוניות, תקנות בנייה ירוקה, בידוד מבנים, ייעול תפוקה של מנועים חשמליים, שדרוג מכונות תעשייתיות ועוד. הפרכת מיתוס עיקרי האחריות על הפסקת ייצור חשמל מדלקים מזהמים ונקיטת פעולות לשם התייעלות אנרגטית ממוקדת היום ביצרני וספקי האנרגיה המזהמת. האחריות עדיין מוטלת על כתפיהם, אך הקילוואט הירוק ביותר הוא זה שעדיין לא נוצר, ולשם כך נדרשת גם התגייסות של הצרכנים הפרטניים. מלבד הצורך בהתגייסות המערכתית, גם לצרכנים בינוניים כגון בתי עסק, משרדים, מפעלים, בתי ספר ועוד, יש פוטנציאל להוביל שינוי משמעותי באופן בו הם צורכים חשמל. במקום לבחור באופציות מזהמות, לבחור בפיתרונות שיובילו להתייעלות אנרגטית ובכך יובילו להפחתת השימוש – ולפיכך גם הייצור – בדלקים מזהמים. מידת רלוונטיות לישראל לפי דו״ח מבקר המדינה לשנת 2020, ישראל לא עמדה ביעד של 20% התייעלות אנרגטית שהציבה לעצמה בשנת 2008, ושיעורה עמד על 7.5% בלבד. לישראל יש עוד דרך ארוכה לשיפור הפעולות שהיא נוקטת להתייעלות אנרגטית כדי שתצליח לעמוד ביעדים שקבעה לעצמה עד 2030, בין היתר כי עם קצב גידול האוכלוסייה צריכת החשמל צפויה להמשיך ולעלות. נתונים מהעולם/סיפורי הצלחה ביולי 2022 יצא לדרך פרויקט ״שמים כחולים״ – שמטרתו התייעלות אנרגטית בבתי החולים הממשלתיים בישראל. במסגרת הפרויקט החברה הקנדית Econoler שמתמחה בפתרונות להתייעלות אנרגטית, תלווה את צוותי ההנדסה של בתי החולים בעבודה מול ספקים, הכנת תוכנית מעקב מדידה, ביצוע בפועל ועוד. גרמניה היא המדינה המובילה בעולם בתחום ההתייעלות האנרגטית, כאשר ביצועיה עומדים על 17% התייעלות מאז שנת 2000. היא השיגה זאת באמצעות חיוב תאגידים גדולים לבצע סקרי אנרגיה כל 4 שנים, סיבסדה עבור עסקים קטנים ובינוניים עד 80% מעלות ביצוע הסקרים, קבעה סטנדרטים ותקנים בנושאי בנייה ושיפוץ, העניקה מימון נרחב לפרויקטים של התייעלות אנרגטית במגזרים שונים, ובנתה רשתות שיתוף המעודדות חברות להתייעל יחד. ממשלת בריטניה הודיעה בנובמבר 2022 שתשקיע מיליארד פאונד בתוכנית שתסייע למאות אלפי אזרחים בממלכה לבודד את בתיהם בצורה מיטבית, במטרה לייעל את הצריכה האנרגטית של משקי בית, ולחסוך בעלויות החשמל. בנוסף יושקעו 18 מיליון פאונד נוספים בקמפיין עם טיפים להתייעלות אנרגטית במשקי הבית הפרטיים. בית הספר ״קינג סולומון״ שבכפר הירוק הוא דוגמה להתייעלות אנרגטית באמצעות בנייה ירוקה: כיתות הלימוד תוכננו לקבל תאורה טבעית מהשמש לכן החלונות בהן פונים לכיווני צפון ודרום, דבר החוסך בחשמל. בנוסף, הותקנו בכיתות ובמסדרונות חיישני נוכחות המפעילים את התאורה המלאכותית רק כאשר ישנה נוכחות של ילדים, ובתאורה עצמה נעשה שימוש בנורות חסכוניות. גם מערכת מיזוג האוויר המיני מרכזית היא בעלת דירוג אנרגטי A המבטיח חיסכון באנרגיה, כולל בידוד המבנה והחלונות שמונע בריחה של קור או חום. מקורות מידע: מה זה התייעלות אנרגטית משרד הכלכלה והתעשייה מבקר המדינה 2020 משרד הבריאות שמים כחולים חברת הייעוץ תאסק הודעה של ממשלת בריטניה בי״ס קינג סולומון מה זה? מונה דיגיטלי חכם למה זה טוב? מונה דיגיטלי חכם מאפשר קריאת נתוני צריכה מרחוק בצורה מדויקת, ייעול טיפול בתקלות ללא צורך בביקור טכנאי, קבלת נתונים על כמות צריכה בשעות ועונות שונות ועוד. יתרונו הגדול הוא שבפעם הראשונה משקי בית פרטיים יוכלו על סמך הנתונים שיתקבלו מהמונה לתכנן את צריכת החשמל שלהם במטרה להוזיל עלויות על ידי תעריפים משתנים לשעות שונות ביום. דבר זה יוביל להתייעלות אנרגטית של משקי הבית הפרטיים וגם המסחריים והציבוריים, ויעזור בהפחתת צריכה וייצור אנרגיה. הפרכת מיתוס עיקרי המתנגדים למונה דיגיטלי חכם טוענים שהוא פולט קרינה כמו של מכשיר סלולרי ולכן מסוכן לבריאות. בני אדם ברחבי העולם נושמים אוויר מזוהם על בסיס יומיומי כתוצאה משריפת דלקים מאובנים עבור תחבורה ותעשיות שונות. לפי הסוכנות האירופאית לאיכות הסביבה, ב-2020 מתו בטרם עת 238,000 בני אדם כתוצאה מזיהום אוויר, בעוד שנתונים על מוות מקרינה סלולרית אינם חד משמעיים. המחיר הבריאותי והסביבתי שהאנושות תשלם אם תמשיך לייצר אנרגיה מדלקים פוסיליים יהיה גבוה הרבה יותר מקרינה של מונה דיגיטלי חכם, שלטווח הרחוק יוכל להועיל בהפחתת ייצור וצריכת אנרגיה מזהמת. טענה אחרת היא שמונים חכמים חשופים לפריצה וגניבת נתונים מרחוק. משתמשים בטלפון חכם ומחשב? אתם חשופים לאותה הסכנה בדיוק. ובכל זאת אנחנו מחזיקים את המוצרים הללו כי הם עוזרים לשפר את חיינו, וכך גם צריך להתייחס למונה דיגיטלי חכם, שמטרתו לשפר ולייעל את צריכת החשמל שלנו. חשוב לזכור שהמונים הללו מספקים נתונים לגופים הממשלתיים או הפרטיים שמתקינים אותם, ולאלו יש אינטרס כלכלי ותחרותי להגן על הנתונים האלו בצורה המיטבית. מידת רלוונטיות לישראל כיום בישראל מותקנים מונים ״טיפשים״ שלא אומדים את צריכת החשמל באופן מדויק, כך שחשבונות החשמל מבוססים על הערכה ולא מדידה בפועל, ונדרשים ביקורים של נציגים מחברת החשמל לקריאת המונה. אלו דברים שניתן לייתר באמצעות מעבר למונה חכם, ובאפריל 2022 יצאה לדרך רפורמת החשמל בישראל, המאפשרת לצרכנים עם מונה חכם לבחור את ספקית החשמל שלהם, ולצרוך אנרגיה דרך חברת החשמל או דרך חברות פרטיות המייצרות אנרגיה ירוקה. כחלק מהרפורמה, חברת החשמל התחייבה להתקין מיליון מונים דיגיטליים חכמים ברחבי הארץ במהלך חמש השנים הבאות, ומי שאינו נכלל בתוכנית החלוקה הזו יוכל לרכוש מונה מחברת החשמל באופן עצמאי תמורת תשלום סמלי חד פעמי. הרפורמה הזו תאפשר לצרכנים לבחור לצרוך אנרגיה מתחדשת שהיא זולה יותר מאנרגיה מבוססת דלקים פוסיליים, לייעל את צריכת החשמל שלהם בשעות השיא לפי הנתונים בזמן אמת מהמונה, ובכך לצמצם את צריכת האנרגיה ולחסוך כסף. נתונים מהעולם/סיפורי הצלחה ועדת שוק האנרגיה האוסטרלית (AEMC), הוציאה דו״ח בנובמבר 2022 בו היא ממליצה על מעבר להתקנה של 100% מונים דיגיטליים חכמים באוסטרליה עד 2030. מעבר זה ילווה בפיתוח אמצעי הגנה ואבטחת נתונים לשמירת הפרטיות של הצרכנים. באירופה, האסדרה הכללית להגנה על מידע (GDPR- General Data Protection Regulation) מסווגת את הנתונים מהמונה החכם כאישיים, לפיכך ההגנה עליהם גדולה יותר. בנוסף היא מעבירה את הכוח לידי הלקוחות, בכך שמעניקה להם גישה מלאה לנתוני הצריכה שלהם, ומחייבת ספקי אנרגיה ליידע את הצרכנים היכן מאוחסנים הנתונים שלהם ואיזה שימוש נעשה בהם, דבר המצריך מהספקים להבטיח את הסודיות של לקוחותיהם. מקורות מידע: חברת חשמל פרופ׳ ברזיס נגד המונה זיהום אוויר + הסוכנות האירופאית לאיכות הסביבה רפורמה וואלה רפורמה גלובס חסרונות נוספים אוסטרליה אירופה מה זה? בטריות אגירה למה זה טוב? אנרגיה מתחדשת ממשאבי שמש ורוח אינה זמינה באופן קבוע. לשם כך נדרשות טכנולוגיות אגירה שונות שמהוות פיתרון לשימור אנרגיה זו, לזמנים בהם אין שמש או רוח כמו שעות הלילה וימים מעוננים. בטריות אגירה מבוססות ליתיום-יון הן טכנולוגית אגירה לטווח קצר שמספיקה לפחות לארבע שעות, והיא הזולה והזמינה ביותר לשימוש. בטריות אלו מצויות בטלפונים חכמים, מחשבי חשמל ניידים וברכבים חשמליים. שילוב של בטריות אלו ופתרונות אגירה אחרים ביחד עם טכנולוגיות של אנרגיה מתחדשת הם הכרחיים לאספקת אנרגיה ירוקה לאורך כל שעות היממה ועונות השנה. הפרכת מיתוס עיקרי הבעיה המרכזית עם סוללות הליתיום-יון היא דרך הפקת המחצבים בהם עושים שימוש לייצור הסוללה – כריית ליתיום אינה סביבתית ומגדילה את טביעת הרגל הפחמנית, וכריית קובלט לא חוקית מערבת עבדות ילדים. מדובר בטענות נכונות, אך לצידן מתפתחים מגוון פתרונות טכנולוגיים. ניתן למשל לכרות ליתיום על ידי סינונו ממים גיאותרמיים המצויים מתחת לסלעי גרניט, ומדענים מנסים לפתח חלופה לקובלט על ידי שימוש במתכות זמינות יותר כגון ברזל ומנגן. לפי דו״ח של סוכנות האנרגיה השוודית מ-2019, שיעור מיחזור הסוללות האלו עמד על 70%, וניתן להגיע ל-100% מיחזור מסחרי שלהן. פיתוח טכנולוגי אחר הוא סוללת אבץ-אוויר, שמנסה למצוא חלופה למשאבים הבעייתיים על ידי המרת אחד מהרכיבים הפעילים בסוללה בגז החמצן המצוי באוויר. מידת רלוונטיות לישראל בדצמבר 2021 משרד האוצר בחר בחברת בת של שיכון ובינוי אנרגיה להקים בדימונה את תחנת הכוח הסולארית הגדולה בארץ. המתקן יכלול גם מתקן אגירת אנרגיה בסוללות בעלות קיבולת של 210 מגה וואט בשעה. תחנת הכוח הזו עתידה לספק עד 300 מגה וואט, כאשר העלות לקילו ואט לשעה תעמוד על 8.58 אגורות – תעריף זול משמעותית בהשוואה לתעריף של חשמל המיוצר מדלקים פוסיליים. זהו צעד חשוב של ישראל לעבר היעד של ייצור 30% אנרגיה מתחדשת עד 2030. נתונים מהעולם/סיפורי הצלחה ב-2017 שווי השוק של בטריות הליתיום-יון עמד על 30 מיליארד דולר, והוא צפוי לעלות ל-100 מיליארד דולר בשנת 2025. חברת אוגוווינד הישראלית (Augwind) הממוקמת בקיבוץ יהל שבערבה, פיתחה מערכת אגירה ראשונה מסוגה בעולם בשם AirBattery, המבוססת על אגירת אנרגיה לטווח ארוך באמצעות אוויר דחוס, והיא כבר זמינה מסחרית. המערכת הסגורה שפיתחה החברה יודעת לדחוס אוויר במיכלים תת קרקעיים ולהמיר אותו לחשמל בעת הצורך, דבר שהופך את התהליך למאה אחוז ירוק וללא פליטות פחמן, ומהווה חלופה טובה לבטריות ליתיום-יון. כ- 50 חברות בעולם עוסקות היום במיחזור בטריות ליתיום-יון, כשיותר ממחצית מהן נמצאות בסין. מחקר מ-2021 מצא שבטריות ממוחזרות עובדות היטב בדיוק כמו בטריות חדשות. גרמניה ובריטניה מובילות פרויקטים העושים שימוש באנרגיה גיאותרמית לסינון ליתיום ללא טביעת רגל פחמנית. מקורות מידע: תוכנית 2022 כתבה בכלכליסט על מתקן אגירה כתבה בווינט על טכנולוגיה ישראלית סוללת אבץ אוויר מה זה? מס פחמן למה זה טוב? פחמן דו חמצני מהווה את אחד מגזי החממה המזיקים ביותר לאטמוספירת כדור הארץ, ולפיכך מהווה את אחד הגורמים להתחממות האקלים. מס פחמן הוא מיסוי של מדינות על פליטות פחמן דו חמצני כתוצאה משימוש בדלקים פוסיליים בתעשיית האנרגיה. מס זה מגלם בתוכו ״עלויות חיצוניות״ שלא נלקחו עד כה בחשבון, והוא מנסה לכמת את הפגיעה האקלימית שנגרמת כתוצאה מפליטות גזי חממה וזיהום אוויר. מטרתו היא הפחתה ועד הפסקה של שימוש בדלקי מאובנים כגון נפט, פחם וגז, כמו גם האצת המעבר לשימוש באנרגיה מתחדשת. לפי קרן המטבע העולמית (International Monetary Fund), זהו הכלי האפקטיבי ביותר להפחתת פליטות גזי חממה ועמידה ביעדי הגבלת ההתחממות הגלובלית עליהן התחייבו מדינות העולם בהסכם פריז. הפרכת מיתוס עיקרי לפי המתנגדים למיסוי פחמן, הטלת המס היא צעד מזהם ויקר מכיוון שהיא יפגע במעברם של משקים שונים לאנרגיה מתחדשת ותעלה את מחירי החשמל לצרכן. אך לפי הנתונים ממדינות אחרות בעולם, מס הפחמן דווקא הביא להפחתת פליטות בפועל, והוא עודד תחרותיות וצמיחה של האנרגיה המתחדשת. מס הפחמן עודד מעבר של צרכנים פרטיים לצריכת חשמל מאנרגיה ירוקה, דבר שהוזיל את עלויות החשמל באופן משמעותי. הגיע הזמן לעצור את הסבסוד של הדלקים הפוסיליים, ולתמחר אותו יקר יותר על מנת להוזיל את העלויות של טכנולוגיות שונות לייצור אנרגיה מתחדשת. מידת רלוונטיות לישראל באוגוסט 2021 החליטה ממשלת ישראל על תוכנית למיסוי פחמן, והחל משנת 2023 יוטל מס זה על חברות ומפעלים השורפים דלקים פוסיליים. שיעור המס יעלה בהדרגה עד שנת 2030, במטרה להגיע אל יעד צמצום הפליטות של 27% בהשוואה לכמות הפליטות שנמדדה ב-2015. לקראת החלטת הממשלה, המשרד להגנת הסביבה הכין מסמך מדיניות מפורט, שמלבד הטלת מס פחמן על חברות ומפעלים, המליץ בין היתר על סבסוד של 25% עד 30% מעלויות המעבר לאנרגיות מתחדשות, הביא סקירה של טכנולוגיות שונות להפקת אנרגיה והדגיש את חשיבות הקמתם של מתקני אגירה שיתמכו בהפקת האנרגיה הירוקה. רוב העקרונות לתמחור מס הפחמן שהומלצו במסמך, אכן התקבלו בהחלטת הממשלה, דבר המהווה צעד חשוב לקראת הפחתת פליטות גזי החממה. כמו כן, בספטמבר 2022 פרסם המשרד להגנת הסביבה תוכנית טכנית-כלכלית שמטרתה מעבר לאנרגיות מתחדשות, ובה מוצגת השפעתו של מיסוי הפחמן ככלי שיכול להאיץ משמעותית את המעבר לאנרגיות אלו. נתונים מהעולם/סיפורי הצלחה מדינות רבות ברחבי העולם מתכננות להגדיל את מס הפחמן שלהן במטרה להפחית את יעדי הפליטות שהציבו לעצמן, כמו צרפת ואירלנד בהן המס צפוי לעלות ב-2030 ל 100 אירו לטון פחמן. מחקר מ-2019 מצא שבמדינות דנמרק, שוודיה, פינלנד, אירלנד וסלובניה תוספת של אירו אחד במס הביאה להפחתה של 11.6 ק״ג בכמות הפליטות לנפש. בבריטניה אפקטיביות המס התבטאה בירידה של 58% בפליטות גזי החממה של משק החשמל, וירידה של 25% בכלל המשק, הודות להוצאת הפחם משימוש. מקורות מידע: כתבה כלכליסט #1 כתבה כלכליסט #2 כתבה חסרונות גלובס תמחור פחמן בישראל הפחתת פליטות מסמך מדיניות המשרד להגנת הסביבה תוכנית פעולה המשרד להגנת הסביבה 09-22 מה זה? תעריף חשמל דיפרנציאלי למה זה טוב? תעריף חשמל דיפרנציאלי מתבסס על מדרגות צריכה מרמת צריכה בסיסית ועד רמת צריכה מעל הממוצע. ככל שהצריכה תהיה מועטה, כך התעריף יהיה נמוך יותר, דבר שיעודד צרכנים להפחית בצריכת החשמל שלהם. התעריף הזה ישתנה גם לפי שעות היממה ועונות השנה, והוא יהווה צעד משמעותי בהתייעלות האנרגטית של משק החשמל. הפרכת מיתוס עיקרי האמנם תעריף חשמל דיפרנציאלי יגרום לעלייה בצריכת החשמל ובפגיעה במשקי בית מעוטי יכולת? החלה של תעריף מותאם אישית דווקא ייתן תמריץ לצרכנים לנקוט בפעולות של התייעלות אנרגטית – כגון בניה ירוקה, בידוד לבית, שימוש בנורות חסכוניות, מעבר למכשירי חשמל בדירוג אנרגטי גבוה וכו׳ – שבפועל יובילו להפחתת צריכה ולחיסכון כלכלי. מידת רלוונטיות לישראל בשנת 2012 הציעה הממשלה לעבור לתעריף חשמל שמבוסס על מבחני הכנסה של משקי בית, אך ב-2014 התקבלה חוות הדעת של רשות החשמל שדחתה את הצעת הממשלה. דיון זה עדיין קיים היום לנוכח השינויים שיוזמת חברת החשמל בתעריפיה שיהפכו להיות מדורגים, וישקפו את עלות הייצור והשימוש בחשמל לפי שעות שונות ביום. החשש הוא פגיעה בשכבות החלשות, מכיוון שהתעריף החדש עתיד לגדול יותר דווקא בשעות הערב בהן רוב משקי הבית צורכים יותר חשמל, דבר שיוזיל את העלויות רק לאלו שמרבית צריכת החשמל שלהם נעשית בשעות היום. השינוי לתעריף טמון בכניסה של אנרגיה מתחדשת, שמייצרת את רוב החשמל בשעות היום מה שמאפשר את ההוזלה בתעריף לשעות אלו. כיום אין מספיק אגירה של אנרגיה זו לשעות הערב, ועד שדבר זה לא ישתנה, האנרגיה המבוזבזת תגולם בתעריף הערב. נתונים מהעולם/סיפורי הצלחה תעריף חשמל מדורג הוא כלי שעושים בו שימוש העולם כבר שנים רבות. עוד בשנת 1978 הממשל הפדרלי בארה״ב נמליץ על שיטת תמחור זו בעקבות משבר האנרגיה באותן שנים, וכיום מדינות בארה״ב כמו קליפורניה, פלורידה, קולורדו וניו המפשייר. בשנת 2009 חברת B.C. Hydro הקנדית ערכה סקר בו דגמה 88 מחברות החשמל בצפון אמריקה, אסיה ואירופה. מנתוני הסקר עולה שכ- 38% מהחברות עושות שימוש בתעריף דיפרנציאלי, ורק במחצית מהחברות נהוג תעריף קבוע כפי שקיים היום בישראל. מקורות מידע: מסמך תקשורת ישראל 2021 החלטה רשות החשמל + הסבר על ההחלטה יתרונות ודוגמאות מהעולם דוח יתרונות כתבה מה זה? משק אנרגיה מבוזר (מיקרו גריד) למה זה טוב? משק אנרגיה מבוזר או מיקרו גריד, הוא רשת חשמל ירוקה ומקומית של ייצור, חלוקה וצריכה, כתחליף לרשת אספקת החשמל הריכוזית המקובלת. מיקרו גריד המבוסס על אנרגיה מתחדשת ומתקני אגירה מאפשר ניהול יעיל יותר על ידי צמצום איבוד אנרגיה ופינוי של שטחים גדולים במדינה לשימושים אחרים. כמו כן הוא תורם למחירים גמישים ונגישים, ולחוסן אנרגטי ברגעי משבר אקלימי או ביטחוני בשל היותו מצומצם לאזור קטן. בנוסף מיקרו גריד מהווה פיתרון לחיבור לחשמל של קהילות מרוחקות הסובלות מעוני אנרגטי, ובכך מצמצם פערים חברתיים וכלכליים. הפרכת מיתוס עיקרי מערכת חשמל מבוזרת בעייתית ליישום בשל עלויות יקרות וסנכרון בין גורמים מקצועיים וספקים שונים. החסמים העיקריים נובעים ממדיניות ממשלתית, וכשלי תכנון שאינם לוקחים בחשבון את כל הפרמטרים הנדרשים להקמת רשת חשמל מבוזרת. הפתרון הוא הוא שינוי רגולטורי, בחינה מעמיקה של שיטות, עבודה מול ספקים וכו׳, וכן סבסוד מערכות מיקרו גריד על ידי המדינה כדי לעודד יזמים בפיתוח רשתות אלו. מידת רלוונטיות לישראל בשנת 2016 אובדן האנרגיה בישראל עמד על 4.3%, פחות מהממוצע של מדינות ה- OECD שעמד על כ- 6.4%. זאת הודות לרשת חשמל יחסית מודרנית שפרוסה על אזור קטן. ובכל זאת, ההערכות של רשות החשמל הן שישראל מאבדת אנרגיה בשווי של עשרות מיליוני דולרים בשנה בשל שריפה עודפת של דלקים פוסיליים, מה שמגביר את היקף פליטות גזי החממה. מיקרו גריד התפתח באופן טבעי בקיבוצים, ובמקום ללמוד מהם הרגולציה בישראל מנעה שימוש במשק אנרגיה מבוזר, מכיוון שהחוק דורש מיצרנים פרטיים למכור את עודפי החשמל לרשת הארצית. שינוי הרגולציה והורדת חסמים בתחום המיקרו גרידים יתרמו לביטחון האנרגיה של ישראל, על ידי הגברת העצמאות האנרגטית, שיפור עמידותה של רשת החשמל, והפחתה של פליטות פחמן. יתרה מכך, מיקרו גריד חוסך שימוש במערכת הולכה ארוכה ומסורבלת, שלעיתים קרובות פוגעת גם בשטחים פתוחים. נתונים מהעולם/סיפורי הצלחה בישראל המיקרו גריד הראשון והיחיד בארץ הוקם בקיבוץ מעלה גלבוע. ב- 2015 החל הפיילוט בקיבוץ שקיבל מימון ממשרד האנרגיה, ועל הקמת הרשת המבוזרת הייתה אחראית חברת ״מיקרו גריד ישראל״. בשנת 2019 נבחר הקיבוץ להוביל פיילוט של הסטארט-אפ הישראלי-אוסטרי ״פורסייט אנרגיה״ (FSIGHT), שפיתח תוכנה לניהול חכם של משק אנרגיה מבוזר. לפי התחזיות הפיתוח שלהם עתיד להוזיל ב-20% את עלויות החשמל, ומוצרי החברה נמכרים במדינות שונות בעולם ביניהן צרפת, אוסטרליה והונגריה. עד 2026 שוק המיקר גריד העולמי יגיע ל- 46.5 מיליארד דולר. בבקוב-ראנץ׳ בפלורידה היא עיירה עם משק אנרגיה מבוזר, ובעת הגעתו של הוריקן ״איאן״ בספטמבר 2022, היא הצליחה להימנע מפגיעה קשה בזכות העובדה שהיא אינה מחוברת לתשתיות חשמל חיצוניות, מה שאפשר לעיירה להישאר מחוברת לחשמל וסיפקו לה חוסן אנרגטי בזמן משבר אקלימי. מקורות מידע: על המיקרוגריד במעלה גלבוע על המיקרוגריד במעלה גלבוע 2 על המיקרוגריד במעלה גלבוע 3 נתונים על מיקרו גריד יתרונות ונתונים מיקרו גריד בישראל – כתבה בזווית מיקרו גריד יתרונות וחסרונות בישראל ובעולם