המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, שהחלה בפברואר 2022, המחישה ביתר שאת את החשיבות של חוסן אנרגטי, ואת העובדה כי תשתיות דלקים הן מתקנים פגיעים, אשר עלולים להפוך בעת לחימה למוקדי תורפה, ואף לכלי נשק המשמש לשיתוק והשבתה של אזורים ואף מדינות. כך לשם המחשה, בין השנים 2022-2023, תקיפות של הצבא הרוסי הביאו להשבתה של 50% מרשת החשמל האוקראינית.
בדו"ח שנכתב על ידי ד"ר דניאל מדר, יועץ וחוקר מוביל בתחום האנרגיה והסביבה, עבור גרינפיס ישראל, התבצעה השוואה בין שתי חלופות לרשת החשמל בישראל – רשת ריכוזית המבוססת ברובה על דלקי מאובנים (בדומה למצב בישראל כיום), למול רשת חשמל מבוזרת, המבוססת ברובה על אנרגיה פוטו-וולטאית (שמש) ואגירה. בעבודה נסקרו הסיכונים השונים הניצבים בפני רשת החשמל, לרבות גורמים טבעיים וסיכונים הקשורים לפעילות התקפית ימית; אווירית; התקפת סייבר ועוד, וכן בהתאם למקרי בוחן שונים מרחבי העולם.
מהדו"ח עולה כי משק האנרגיה הישראלי נמצא בפגיעות רבה, בשל העובדה כי שלוש אסדות גז בים התיכון מספקות כבר היום 70-80% מהאנרגיה בישראל. המשך ההישענות על דלקים מזהמים – גז, נפט מהווה סיכון ביטחוני ובטיחותי, בדמות רשת ריכוזית ופגיעה.
הרחבת משק הגז בים התיכון, שעומדת על הפרק בימים אלו, לא רק שלא תשפר את החוסן האנרגטי באופן משמעותי, אלא היא אף תפגע בחוסן האנרגטי האסטרטגי הישראלי, עקב העמקת ההסתמכות כמעט בלעדית על מספר מצומצם מאוד של מאגרי גז, מספר מצומצם של תשתיות חשמל קריטיות ופגיעות, ורשת הולכה בעלת מבנה קווי, שפגיעה או תקלה ממוקדת ביצרנים או בצרכנים גדולים עלולה להפיל את כולה.
אם כן, על מנת להגדיל את החוסן האנרגטי, על ישראל להשקיע בפיתוח חלופות עדיפות בסדרי גודל מבחינת חוסן אנרגטי (ושלל פרמטרים אחרים): ייצור אנרגיה סולארית בPV, הקמת מתקני אגירה, מיקרו-גריד ורשתות חכמות. השקעה זו תאפשר מעבר הדרגתי לעבר רשת חשמל מבוזרת, בה המרחק בין ייצור החשמל וצריכתו קטן מאוד, ובדומה לרשת דייג, גם אם מספר קווים או צמתים נפגעים, התפקוד לא נפגע באופן מלא, ועדיין ניתן להעביר חשמל לרוב חלקי המדינה.
אני רוצה לעזור