פאנלים סולארים, טורבינות רוח ומתקן נקי לאגירת אנרגיה שאובה במעלה גלבוע (תיעוד: אלעד איבס / גרינפיס)

ביולי 2021, לקראת ועידת האקלים ה-26 שנערכה בגלזגו, ממשלת ישראל קבעה שכמות פליטות הפחמן השנתית תופחת ב- 27% עד שנת 2030, וב- 85% עד שנת 2050. מעל לשנה עברה מאז החלטה זו, ומדינת ישראל לא עושה שינויים בקצב מהיר מספיק. אל ועידת האקלים COP 27 בשארם א-שייח, מגיעה ישראל לא ערוכה להתמודדות עם השלכות משבר האקלים וללא תוכנית מסודרת להפחתת פליטות גזי החממה שלה. גורמים בכירים בארץ מזהירים שישראל לא תעמוד ביעדים שקבעה לעצמה, שמלכתחילה לא היו שאפתניים מספיק ביחס למדינות אחרות בעולם – בישראל משק החשמל ומשק התחבורה הם האחראים המרכזיים לפליטת רוב גזי החממה.

לאור מצב זה, פנינו בגרינפיס ישראל ליו"ר רשות החשמל לשעבר, מר אמנון שפירה, במטרה לבצע מחקר שיצביע על צעדים קונקרטיים, שניתן להתחיל וליישם באופן מייד ויובילו להפחתת פליטות גזי חממה משמעותית בישראל. העבודה מחדדת את העובדה כי קיימות חלופות זמינות ואמינות למעבר מיידי לאנרגיה מתחדשת, ושמה דגש על שלושה פתרונות מרכזיים, הרלוונטיים למשק החשמל בישראל: צמצום משך החזר ההשקעה על ידי העלאת התעריף עבור התקנת פאנלים סולאריים על גגות; הסרת חסמים וקידום טכנולוגיית אגרו PV; קביעת תעריף דיפרנציאלי לטובת עידוד התייעלות אנרגטית. 

אני רוצה לעזור