אין דבר כזה ״לזרוק״
74,227 ישראלים חתמו עד כה על הדרישה מהממשלה להתחיל למלא את חלקה במאבק העולמי במשבר פסולת הפלסטיק – ולסגור את הברז! החודש, יתקיים בדרום קוריאה השלב האחרון (והקובע!) בדיונים על אמנת הפלסטיק העולמית. אנחנו בגרינפיס, בארץ ובכל רחבי העולם, לוחצים על קובעי המדיניות לפעול, ולתמוך באמנה שאפתנית, שתפסיק לשרת את התאגידים המזהמים ותפחית באופן דרמטי את ייצור הפלסטיק החד-פעמי.
כשתאגידים מזהמים גדולים רוצים לשלש את ייצור הפלסטיק עד לשנת 2050, כל דבר מלבד הפחתת הייצור יהיה כישלון לאמנה, ופלסטיק ימשיך להציף את העולם היפה שלנו.
זה הזמן להוסיף את הקול היקר שלכם לדרישה מהמשרד להגנת הסביבה לתמוך באמנת פלסטיק אמיצה ומשמעותית!
לקראת ועידת האקלים COP29
(תיעוד: אלעד איבס / גרינפיס)
ועידת האקלים הבינ״ל שתיפתח בשבוע הבא באזרבייג'ן, על אף אירועי השעה, היא המנגנון החשוב ביותר להתמודדות עם משבר האקלים המחריף. ישראל מגיעה לוועידה לאחר שבעה דיונים בכנסת בנושא חוק האקלים, שאמור היה לעגן את מחויבותה להפחתת פליטות. בפועל, בשל היעדר הסכמות בין גורמי הממשלה, החוק לא נחקק, ותושבי מדינת ישראל נותרים ללא מסגרת חוקית, שתעגן את המחויבות להפחתת פליטות והיערכות לשינויי אקלים. במקביל, מתשובת המדינה לבג"ץ בחודש ספטמבר האחרון, בנושא עתירה שהוגשה בנוגע ליעדי הפחתת הפליטות, עולה כי מדינת ישראל אינה צפויה לעמוד ביעד הפחתת הפליטות בהיקף של 27% עד שנת ,2030 כאשר בקצב הנוכחי, יגיע היקף ההפחתה ל- 12% בלבד – מהגרועים בעולם.
על אף אי העמידה הצפויה ביעדי האקלים, ההסתמכות על דלקים מזהמים בישראל ממשיכה להתרחב, באמצעות הענקת רישיונות חדשים והארכת רישיונות קיימים לחיפושי נפט וגז, בים וביבשה. המשך הרחבת משק הגז במים הכלכליים של ישראל, בין אם באמצעות חיפושי גז ונפט חדשים ובין אם בשל הקמת מתקן הנזלה (LNG) ותשתיות נוספות, שמטרתן לאפשר ייצוא גז לחו"ל, צפויה להביא לגידול דרמטי בפליטות גזי החממה של ישראל, ולמנוע מישראל הלכה למעשה להשיג אי פעם את יעדי האקלים הבלתי שאפתניים להם התחייבה, בטווח הקרוב והרחוק.
מוזמנים לקרוא את פניית גרינפיס אל משלחת ישראל לוועידת האקלים ואל שרי הממשלה
פחדנו מזה, חששנו מזה – וזה קרה
(תיעוד: גרינפיס)
מחקר חדש חושף, כי בפעם הראשונה נצפתה הלבנת אלמוגים משמעותית במפרץ אילת, בשונית הנחשבת בין העמידות בעולם להשפעות משבר האקלים. הלבנת אלמוגים מתרחשת כאשר האלמוגים נכנסים למצב של עקה (סטרס), עקב שינויים בסביבת המחייה שלהם. פעמים רבות, התופעה הזאת מתרחשת כתוצאה מטמפרטורת מים גבוהה מדי לאורך זמן, אך גם זיהום ימי הנובע מסיבות שונות עלול לתרום להתפשטותה. קיץ 2024 היה החם ביותר מאז החלו המדידות הגלובליות. לפי מחקרים בעולם, הנעזרים במדד המשקלל את הטמפרטורה ואת משך עומס החום במים, הלבנה עלולה להתחיל כאשר המדד מגיע ל-4 והיא הופכת חמורה כאשר הוא מגיע ל-8. לדברי החוקרים, ד“ר אסף זבולוני, אקולוג מפרץ אילת ברשות הטבע והגנים, פרופ' מעוז פיין וד"ר יונתן שקד מהאוניברסיטה העברית, במהלך אוגוסט 2024 הגיע המדד במפרץ אילת ל-30.
בזמן שאלמוגים יכולים להתאושש, אירועי הלבנה חמורים ותכופים עלולים להביא לבסוף למותם. אירועי הלבנה המוניים התרחשו לפחות 6 פעמים ב-15 השנים האחרונות בשונית המחסום הגדולה באוסטרליה, וכן בשוניות אחרות ברחבי העולם. השוניות מהוות רק 1% משטחי האוקיינוסים, אך הן בית לכ-25% מהמינים הימיים. לפי מדענים, ללא בלימה מהירה של פליטות גזי החממה, צפויים 99% מהאלמוגים והשוניות בעולם למות בתוך עשורים בודדים. לאור האיום החמור על השונית באילת, על הממשלה לדאוג לנטרל איומים הנמצאים בשליטתנו, כמו זיהום חנקן וזיהום הנובע משינוע נפט וכימיקלים אחרים דרך המפרץ, ולפעול במהירות למען האקלים, גם בישראל.
צפו בוובינר
מוזמנים לצפות בוובינר, שערכנו השבוע לקראת פתיחת הוועידה, ובו צללנו יחד למשבר האקלים והשפעותיו הקיצוניות במהלך השנה האחרונה. למדנו מה תפקידה של הוועידה במאבק הגלובלי בהתמודדות עם השלכות שינויי האקלים, והכרנו את הדינמיקה הגיאו-פוליטית, שמלווה את הדיונים השנה. בנוסף, גם הצגנו את המאבק המקומי של גרינפיס בישראל, כולל העדכונים סביב העתירה שלנו בבג"ץ נגד הרחבת חיפושי הגז בים התיכון ולמען עתיד נקי, בטוח וצודק לישראל.
מחשבים מסלול מחדש
מחשבים מסלול מחדש
למרות כל ההשפעות השליליות של שריפת דלקים על האקלים, הבריאות, הביטחון, הסביבה והכלכלה – האנושות עדיין מכורה לדלקים, וישראל עדיין משקיעה בגז ונפט במקום באנרגיית השמש. אז למה כל כך קשה לנו להיגמל מדלקים מזהמים, למרות שאנחנו מבינים בדיוק מה הם גורמים לכדור שלנו ולנו? אם אנחנו רוצים להתקדם מכאן לעולם ירוק יותר, האם מספיק רק להחליף נפט וגז באנרגיה מתחדשת או אולי דווקא הגיע הזמן לעשות שינוי מעמיק יותר?
לקראת ועידת האקלים, אנו מזמינים אתכם לצפות בסדרת הרשת של גרינפיס ישראל בהנחיית עופר שכטר, שעונה על השאלות: מה עובר על העולם שלנו, איך זה משפיע על ישראל, ומה אפשר לעשות?
צפו בפרק 9 של מכורים ״מחשבים מסלול מחדש״
בהשתתפות: ד"ר עדי וולפסון; דורית בנט; נגה הרץ
בימוי והפקה: ציפי קרליק
לא קונות, מחליפות!
שיתוף הפעולה בין גרינפיס ישראל לעמותת 'גינות קהילה בישראל', נמשך, והוביל להמשך הפעילות לקידום אופנה מקיימת, חברתית ומקומית. במהלך חודש נובמבר נקיים אירועי החלפה של בגדים יד-שנייה בגינות קהילתיות ברחבי הארץ, שישלבו סביבה, אופנה וקהילה. דווקא בתקופה קשה זו, אנו מעוניינים לקדם תרבות אופנה מקיימת וסולידרית בישראל. מחר, יום שישי 08/11, נהיה בגינה הקהילתית בבית הכרם בירושלים.
רוצים להתעדכן ולבדוק איזה אירוע מתקיים קרוב לביתכם?
האם התנועה הסביבתית צריכה לקדם את השלום?
יש תמונות שאומרות יותר מאלף מילים: גרטה ת׳ונברג עטופה בכאפייה ונעצרת אחרי שהפגינה נגד ישראל והמלחמה בעזה, היא אחת מיני תמונות רבות שמציפות את הרשת, מגיעות לעיתים לחדשות ומעידות על מגמה שבה התנועה הסביבתית ברחבי העולם, נשאבת לעסוק במלחמה במזרח התיכון. מגמה דומה אך צנועה בהרבה, קיימת בארץ – פעילי סביבה ישראלים רבים מתגייסים לשחרור החטופים ולקידום עסקה, וקוראים לסיום המלחמה והסבל של שני הצדדים.
מבחוץ זה נראה לעיתים מוזר. במרבית השיחות שאני מקיים על הנושא, אני נתקל בשתי עמדות שונות מאוד בתוכן, אבל זהות בנחרצות: אחת גורסת כי "אין שום קשר ואסור לתנועה הסביבתית לעסוק בזה" (הגרסה השמרנית נגיד), והשנייה אומרת כי "הקשר מובן מאליו וכמובן שצריך לעסוק בזה" (הגרסה הליברלית-פרוגרסיבית). רוב הישראלים נמצאים על הסקאלה בין שני הקצוות, ואינם מזדהים באופן מלא עם אף אחת מהאמירות האלה.
כמו במקרים רבים אחרים, גם כאן האמת מורכבת ויש טעמים ושיקולים לכאן ולכאן.
הטענה המרכזית הנשמעת נגד עיסוקם של ארגוני סביבה בסוגיות של שלום, היא שזה פוגע במאבקים הסביבתיים. אם הממשלה היא ממשלת ימין – כפי שקורה בישראל בעשורים האחרונים – אז גוף סביבה העוסק גם בסוגיות של שלום, מתקבל בחשדנות ולא נתפס כאמין או נייטרלי. אוזניהם של פקידי ממשלה, כמו גם אוזניו של הציבור, עלולות להיאטם בשל הזיהוי בין הגוף לבין סוגיה הנתפסת כפוליטית – סוגית השלום.
זוהי טענה חזקה. בואו נודה, שלרוב העולם ולרוב הישראלים אין מושג של ממש בענייני סביבה. כשאנחנו באים בשם אג'נדה סביבתית וקוראים לשינויים בתחום האנרגיה, נגד הקמה של תחנות כח, בעד קידום אנרגיה סולארית על גגות ועוד שורה של צעדים בכל תחומי החיים – כל אחד מוזמן לגבש דעה. אבל אז נודע לו שהגוף עוסק גם בסוגיות של שלום. באופן טבעי, הבחירה לעסוק בנושא כמו זה, ירחיק חלק מהציבור שאינו מזדהה עם תפיסות אלה. אחרים עשויים אמנם לתפוס זאת באופן חיובי, אולם גם עלול להתעורר חשד של פיזור וחוסר רציניות. יש פה משהו מבלבל, ועבור ארגוני ופעילי סביבה, זהו שיקול משמעותי.
שיקול נוסף בעל משקל הוא המחיר הסביבתי של המלחמה. ארגון סביבה שלא רוצה לעסוק בשלום ובמלחמה, נקלע בלית ברירה לסוגיה שלא ניתן להתעלם ממנה – המחיר הכבד שגובה המלחמה ממערכות הטבע ומהסביבה, בישראל, כמו גם בעזה, בלבנון, בתימן ועוד. מתי מערכה הופכת להיות משמעותית באופן כזה שאי אפשר להתעלם ממחירה הסביבתי יותר? במקרה הנוכחי, באופן חד-משמעי, המלחמה בעזה ובלבנון הם אירועי סביבה ממדרגה ראשונה. אם עשירית מהנזק הזה היה נגרם על ידי גוף אזרחי, מפעל מזהם, כולנו היינו עולים על בריקדות. אבל למלחמה יש חוקים משלה.
אולם מעבר לשיקולים הללו, נמצא משהו עמוק יותר. רבים מהפעילים הוותיקים בהגנה על הטבע והסביבה, יעידו על קשר מיוחד בין עשייה סביבתית לשלום: דרך הקיימות נועדה לפייס בין האדם לטבע. היא שואפת לשים קץ למה שהפילוסוף הצרפתי מישל סייר קרא "מלחמת העולם" של האדם בטבע, היחס הנצלני למשאביו והשאיפה להשיגם בכל מחיר, כולל בדרכים אלימות. גם התורה במצוות "בל תשחית", רואה בהרס הסביבה ביטוי של יצר הלחמה ומבקשת לרסן אותו. מהבחינה הזו, אפשר לומר ששלום הוא ערך סביבתי מרכזי, עליון, ושרק שתיקת התותחים מאפשרת לשמוע את המיית הציפורים.
חרף האתגרים, בעיסוקם של ארגוני הסביבה בקידום שלום ועצירת מלחמה יש היגיון ועומק רעיוני, אבל אלה אינם חוסכים מאיתנו שאלות רבות, נוקבות ואף כואבות: מהי הדרך הנכונה לקדם שלום? האם בשם רעיון השלום אנחנו עלולים דווקא לחזק כוחות אלימים שאינם מקדמים שלום? שאלות אלו מייסרות כל מי שאי פעם חלם על דו-קיום ושלום, ובה בעת אינו מתכחש למציאות. על כל אלה, אוסיף שאלה אחרונה חביבה: מהי המשמעות, הערך המוסף הייחודי, המצדיק את כניסתם של ארגוני סביבה דלי משאבים לסוגיה כה סבוכה וכואבת?
אני מבקש לא להיכנע לתכתיבים מבהילים. כל אקולוג שהיה נתקל במצב כה מורכבת, היה לוקח את הזמן להבין מה קורה ומה נכון לעשות. בגרינפיס ישראל, כסניף של ארגון בינלאומי הדוגל גם בערכים של קידום אי-אלימות ושלום, התחלנו לפני כמה חודשים בצעד צנוע של הבנת עמדותיו של ציבור העוקבים שלנו. לבנה נוספת, שנועדה לדייק את דרכינו ונובעת מההבנה שצריך לייצר משהו עם ערך מוסף מוכח, ושעדיף מעט אור – על פני הרבה זיקוקין.
ד"ר יונתן אייקנבאום, מנהל גרינפיס ישראל
השבוע מסביב לעולם
עכשיו הזמן לעזור לכדור הגדול ב-5 ש"ח לחודש בלבד!
(תיעוד: רועי גליץ, שגריר גרינפיס ישראל)
הרבה דברים קורים אצלנו בתחום המאבקים הסביבתיים, ולך יש הזדמנות לקחת בהם חלק ולעזור לנו להגן על כדור הארץ, הסביבה והבריאות של כולנו – המשימה החשובה ביותר לקיומנו.
מעגלים רבים כבר הצטרפו לשורותינו והם מעתה חברים בארגון גרינפיס. עכשיו זה הזמן להצטרף אליהם!
באמצעות העיגול הקטן של האגורות שלכם לשקל הקרוב, תוכלו לסייע לפעילות שלנו להתקיים ולהתרחב.
לדוגמה: קנית ב-9.80 ₪? שילמת 10 ₪ ותרמת לגרינפיס ישראל 20 אג’! סכום התרומה הממוצע לחודש עומד על 5-3 שקלים בסך הכול.
התרומה שלך תסייע לנו לקיים מחאות ומאבקים פרלמנטריים ומשפטיים, לקדם מחקרים, לחשוף שקרים, להגיש תביעות משפטיות, לבצע פעולות מחאה, אקטיביזם סביבתי ועוד, למען בעלי החיים שלא יכולים להשמיע את קולם ו- למען כולנו.
תרומה לגרינפיס ישראל מוכרת ברשויות המס בישראל ובארה״ב
לקבלת כל העדכונים שלנו למייל
דיון
כל עוד בעל הדעה הוא בעל המאה אי אפשר להגיע לצדק. היום זאת מלחמה בין הטובים לרעים הרעים רוצים לשנות את העולם ואת הטבע האנושי על ידי הנדוס הטבע הכללי. רק נס ואמונה יביאו אותנו לגבור על הרע ולהיות רבים יותר מהם. אסונות נגרמים גם ע''י הרעים. נשאר לנו להתפלל.