תעשייה חדשה מאיימת על הלוויתנים בקוטב

האם זהו הנורמלי החדש?

גלי החום הקשים של הקיץ, פינו את דרכם, במהירות מסחררת, לסופות קטלניות של גשם ורוח. מאוסטריה, דרך שנגחאי ועד ניגריה, בכל העולם מתמודדים כעת מיליוני בני אדם עם השלכותיהם הקשות של הצפות ושטפונות.

במזרח ומרכז אירופה מתמודדים בימים האחרונים עם הסופה החריגה ״בוריס״, הנחשבת לאירוע של ״פעם במאה שנה״. הסופה הביאה להצפת יישובים רבים באוסטריה, צ׳כיה, רומניה, סלובקיה ופולין. לפחות 15 בני אדם נהרגו, נזק כבד נגרם לאלפי בתים ותשתיות, ועשרות אלפי בתים נותרו ללא חשמל. 

באופן מדויק, מדעני האקלים חזו את המתרחש במרכז אירופה וצפו כי גל החום שפקד את הים התיכון הקיץ יביא לשיטפונות במרכז אירופה באמצע ספטמבר. משבר האקלים כבר כאן, בעוד שעיקר תשומת הלב היא על הסופה האימתנית באירופה, אירועי קיצון אקלימיים פוקדים אזורים רבים נוספים בעולם: בצורת חריפה בחלקים מדרום אפריקה ובדרום אמריקה, החווה את עונת השריפות הגרועה ביותר זה שני עשורים, סופת הטייפון ״יאגי״ גבתה את חייהם של 250 איש בדרום מזרח אסיה, פורטוגל מבקשת סיוע להתמודדות עם שריפות ענק בשטחה ובאפריקה, הושפעו כ-4 מיליון בני אדם מהצפות ענק וקריסת סכרים. כמעט רבע מהם נאלצו לעזוב את בתיהם, ומספר ההרוגים עומד על 1037 לפחות, בניגריה, צ׳אד, מאלי וניז׳ר. 

תכיפותם וחומרתם של אירועי קיצון אקלימיים כאלה, הולכת ועולה בעשורים האחרונים בשל משבר האקלים. כתמיד, הפגיעים ביותר להשלכותיו – הם אלו שתרמו לו הכי מעט.

אסור לנו לתת לזה להיות הנורמלי החדש שלנו. ⛈️🌍

גרינפיס תובע את הממשלה

דור האקלים תובע את הממשלה על הפרת הסכם האקלים הבינלאומי

אני רוצה לעזור

70 מעלות בשמש: מבט על איי החום העירוני בתל אביב בעזרת מצלמה תרמית

בימי הקיץ הלוהטים של אוגוסט 2024, ביקשנו לבחון את תל אביב מנקודת מבט שונה מהרגיל, בעזרת מצלמה תרמית. היעד היה למדוד את הטמפרטורה באזורים שונים של העיר, כדי להבין כיצד הסביבה העירונית מגיבה לחום הכבד, אותו כולנו מרגישים בקיץ הישראלי, מתרכז ומתגבר על גבי משטחים חשופים כמו כבישים, בניינים ומדרכות. אנחנו יודעים שחם בחוץ וחם בעיר – אבל רצינו להבין עד כמה. במהלך המדידות, שבוצעו ביום עם חום ממוצע לחודש אוגוסט (32°C) המצלמה התרמית גילתה לנו תמונה ברורה: הטמפרטורות על גבי משטחים חשופים כמו מדרכות ואספלט עולות על 50°C והגיע במקומות מרכזיים כמו כיכר הבימה גם לכמעט 70°C בעוד שבאזורים מוצלים או עם צמחייה, נמדדו טמפרטורות נמוכות יותר באופן משמעותי – סביב 27°C  בלבד. תופעה זו, המכונה "אי חום עירוני", נובעת מיכולתם של משטחים בנויים לאגור ולשחרר חום, בעיקר בלילה כאשר האוויר מתקרר. כך, בעוד החום האגור בהם משתחרר, ממשיכים הכבישים והבניינים לחמם את סביבתם.

לצפייה בתיעוד >>

משבר האקלים אני רוצה לעזור

גם ביום הולדת 53 לגרינפיס, המאבק להגנת האוקיינוסים נמשך 

השבוע, לפני 53 שנים, ייסדו 17 אקטיביסטים צעירים מוונקובר קנדה, את גרינפיס, הארגון הסביבתי הגדול בעולם.  לציון היום המיוחד הזה, נזכרנו באחד המאבקים החשובים בהיסטוריה – המאבק העולמי נגד ציד לוויתנים שהחל ב-1975. פעילי גרינפיס, בסירות מתנפחות קטנות בלב ים, צילמו את זוועת הציד והביאו אותה הישר אל ליבו של שיח הציבורי. לאחר מאבק ארוך שנים ולחץ ציבורי מסיבי, בשנת 1986 נחתמה האמנה העולמית האוסרת על ציד לוויתנים.

בעוד יפן, נורווגיה ואיסלנד אינן מכבדות את האמנה, שיתוף הפעולה הבינלאומי, החזיר אוכלוסיות לוויתנים רבות מסף הכחדה. מספרם של הלוויתנים כיום מוערך ב-25% בלבד ממספרם טרם תחילת הציד התעשייתי, זאת לאחר עשורים של התאוששות. עתה נותר לנו להמשיך ב-55 מדינות למען ההגנה על האוקיינוסים, כדי שיתאפשר ללוויתנים, ולשאר היצורים המופלאים שבים – להמשיך ולשגשג.

להציל את הים אני רוצה לעזור

איום חדש על הלוויתנים בקוטב הצפוני

חייהם של הלוויתנים בטבע עומדים בפני סכנות רבות: שינויי אקלים, זיהום, ציוד ״רפאים״, פגיעת ספינות ועוד. אם כל זה לא מספיק, ניצב בפניהם איום חדש ונורא במיוחד: כרייה בעומק הים. 

בעוד עיקר תשומת הלב בכל הנוגע לכרייה בעומק הים נמצאת באוקיינוס השקט, נורבגיה מקדמת תכניות ממשיות לקדוח בקרקעית הים בקוטב הצפוני הרגיש. אנחנו לא נאפשר כרייה בעומק הים באף אוקיינוס, אבל לא נוכל לעשות זאת בלי תמיכה ציבורית רחבה בכל העולם. תצטרפו אלינו למאבק?

אני רוצה לחתום על העצומה >>

כרייה בעומק הים מציבה סיכון אדיר לבעלי החיים הימיים, ביניהם לוויתנים. זיהום הרעש מכרייה יכול לשבש את התקשורת של יונקים יומיים במרחק של מאות קילומטרים ממוקדי הקידוח, להפריד אמהות מגורים ולפגוע בחיפוש שלהם אחר מזון. ההחלטה של ממשלת נורבגיה מהווה איום על אינספור מינים בטבע – את חלקם אנחנו אפילו לא מכירים.
לקריאה על זיהום רעש ללווייתנים >>

כשעל סיפונה צוות מדענים, ספינת גרינפיס נמצאת כעת בקוטב הצפוני, היכן שצפויים להתקיים הקידוחים. אנו עומדים מול מקבלי ההחלטות ומבהירים להם שלא נוותר על הקוטב: היכן שחברות תאבות בצע מחפשות לנצל ולהרוס על מנת להרוויח – אנחנו נתייצב מולן. החדשות הטובות הן שהכרייה בעומק הים בקוטב הצפוני עוד לא החלה, והנזק הבלתי הפיך עוד לא נגרם. השמיעו את קולכם וחיתמו על עצומת המאבק. 

אני רוצה לחתום על העצומה >> 

מצילים את הים אני רוצה לעזור

מצב הסביבה הוא שיקוף של מצבה החברתי והפוליטי של חברה

מי לא נתקל בנסיעה בארץ בערימה של פסולת בשולי יער, על צד כביש או סתם בשטח פתוח? מי לא עיקם את האף בהזדמנויות שונות בעקבות הטמנה לא מסודרת של פסולת? נראה כי בתקופה האחרונה, מצבה של ישראל בתחום הפסולת לא רק שאינו משתפר, אלא מחמיר במהירות הבזק.

לפני ימים ספורים, באירוע מזעזע ומפחיד, נורה ונפצע קשה בפתח ביתו ד"ר חוסיין טרביה, יו"ר איגוד ערים אגן בית נקופה. יו"ר איגוד ערים הוא פקיד בכיר בשירות המדינה, האחראי על שירותי הגנת הסביבה באזור מסוים, בין היתר על ניהול נכון של מערך הפסולת. אלא שתחום הפסולת נשלט בחלקו על ידי גורמים עברייניים שהבהירו בדרכם האלימה לד"ר טרביה, שלא כדאי לו לטפל בפסולת.

פסולת היא זהב, את זה אנחנו יודעים מזמן. פסולת אורגנית היא בסיס לדשן אורגני, וכמעט לכל סוג של פסולת, יש ייעוד עבורו ניתן להשתמש בה. זהו סיפורה של הכלכלה המעגלית שבה אין יותר זבל – יש רק משאבים במצבי צבירה שונים: חומר גלם, מוצר וחומר מתפרק, ממנו אפשר יהיה ליצור חומר גלם אחר.

במשך עשורים רבים, ישראל לא משכילה ואף נכשלת כישלון חרוץ להטמיע עקרונות של כלכלה מעגלית. למרות ניסיונותיהן של עיריות כאלה או אחרות לקדם כלכלה מעגלית, ואפילו הצלחות מסוימות, המצב עגום כמעט בכל תחום: רוב רובה של הפסולת מוטמנת, ואתרי הפסולת לאט לאט נסגרים מחוסר מקום. במקביל, יותר ויותר ענפי פסולת הופכים להיות נשלטים על ידי גורמי מאפיה. זהו שיקוף עצוב במיוחד של מצב האכיפה בארץ – גורמים אלו כבר לא מהססים לנסות לרצוח את מי שחוסם להם את הדרך.

איך עבריינים עושים מזה כסף? המודל לכאורה פשוט: כל פסולת חייבת הטמנה שעולה כסף, בנוסף על הדלק להסעת הפסולת עד לאתר המוסדר. הטריק הבסיסי של הגורמים העברייניים הוא לקחת פסולת, לגבות על טיפולה כסף ופשוט לזרוק אותה לטבע. כן, מאפיית הפסולת הורסת לנו את הטבע. ובלא מעט מקרים, יש בונוס מהמשרד להגנת הסביבה שמממן פעילות – לכאורה לשם מיחזור – כשבסופו של דבר, הפסולת מוצאת את דרכה אל הטבע הבתולי.

אין מילים קשות מדי לתופעה הנתעבת הזו, ואין הוכחה ברורה יותר, לכך שמצב הסביבה הוא שיקוף של מצבה החברתי והפוליטי של מדינה. כן, נרצה או לא, להגן על הסביבה זה להיכנס למגרש החברתי והפוליטי, להיאבק נגד השחיתות ולמען מדינה וחברה שיש בה משילות אמיתית, הוגנת, כזאת שמסתכלת הן על אנשים והן על הטבע.

ד"ר יונתן אייקנבאום, מנהל גרינפיס ישראל

עכשיו הזמן לעזור לכדור הגדול ב-5 ש"ח לחודש בלבד!

הרבה דברים קורים אצלנו בתחום המאבקים הסביבתיים, ולך יש הזדמנות לקחת בהם חלק ולעזור לנו להגן על כדור הארץ, הסביבה והבריאות של כולנו – המשימה החשובה ביותר לקיומנו.

מעגלים רבים כבר הצטרפו לשורותינו והם מעתה חברים בארגון גרינפיס. עכשיו זה הזמן להצטרף אליהם! 

באמצעות העיגול הקטן של האגורות שלכם לשקל הקרוב, תוכלו לסייע לפעילות שלנו להתקיים ולהתרחב. 

לדוגמה: קנית ב-9.80 ₪? שילמת 10 ₪ ותרמת לגרינפיס ישראל 20 אג’! סכום התרומה הממוצע לחודש עומד על 5-3 שקלים בסך הכול. 

התרומה שלך תסייע לנו לקיים מחאות ומאבקים פרלמנטריים ומשפטיים, לקדם מחקרים, לחשוף שקרים, להגיש תביעות משפטיות, לבצע פעולות מחאה, אקטיביזם סביבתי ועוד, למען בעלי החיים שלא יכולים להשמיע את קולם ו- למען כולנו.

מעגלים לטובה

כמה שקלים בודדים בחודש עבור תמיכה בכל המאבקים של גרינפיס ישראל

הצטרפות

השבוע מסביב לעולם

תרומה לגרינפיס ישראל מוכרת ברשויות המס בישראל ובארה״ב

לקבלת כל העדכונים שלנו למייל