תמונות שוברות לב מהפנטנל השרוף בברזיל
הפנטנל, אזור הביצות הגדול בעולם הגובל ביערות האמזונס, חווה את חודש יוני הקטלני בתולדותיו. בזמן ששריפות מתונות הן חלק מהאקלים בפנטנל, חודש יוני 24׳ היה החם ביותר באזור, עם מיעוט משקעים היסטורי ורמת לחות השנייה הנמוכה ביותר מאז החלו המדידות לפני 45 שנים. אלה, בשילוב הצתות לא חוקיות ורוחות חזקות, גרמו לשריפות חסרות תקדים, עם השלכות קשות ביותר על בעלי החיים בשמורה. הפנטנל הוא בית ליותר מ-4700 מיני בעלי חיים וצמחים, ומכיל מגוון ביולוגי ייחודי, הכולל יגוארים, טפירים ומספר עצום של מיני זוחלים, עופות מים, ציפורים ועוד, רבים מהם בסכנת הכחדה.
למרות איסור על הדלקת אש בעונה היבשה, מס׳ מוקדי השריפה בפנטנל עלה בחצי הראשון של 24׳ ב-1500% ביחס לתקופה המקבילה ב-23׳. השריפות הנרחבות ועוצמתן, לא הותירו לבעלי החיים זמן לברוח. עד כה נשרף ב-24׳ שטח המקביל לפי 8 משטחה של לונדון. על פי מחקר חדש של ״World Weather Attribution״, ארגון מדעי עולמי העוסק בחקר השפעות משבר האקלים על אירועי קיצון אקלימיים, משבר האקלים הגביר את עוצמת השריפות בפנטנל ב-40%. על פי המחקר, באקלים שלפני המהפכה התעשייתית, תנאי האקלים שהזינו את עונת השריפות האחרונה היו מתרחשים פעם ב-161 שנים, לעומת פעם ב-35 שנים היום. עם התחממות עולמית של 2 מעלות, תנאים הרסניים אלה צפויים אחת ל-18 שנים.
ניצחנו בקרב, ממשיכים במערכה
בזכות התנגדות הציבור, המשרד להגנת הסביבה, ראשי רשויות בדרום ולאורך החוף, ארגוני סביבה ובריאות – הצלחנו לעצור, לפחות לעת עתה, את הניסיון לבטל את מדיניות ״אפס תוספת סיכון״ במפרץ אילת!
חברת קצא"א דחפה את הממשלה להסיר ממנה כל הגבלה על שינוע נפט דרך ישראל, תוכניות המסכנות את תושבי הדרום ומישור החוף, את מפרץ אילת, הנגב והים התיכון, את מי השתייה שלנו וכמובן את הסביבה ובריאות הציבור. אחרי שהתוכניות האלו עלו לשולחן הממשלה אין ספור פעמים ונעצרו, הוחלט ביום שלישי שעבר להוריד את הנושא מסדר היום הממשלתי.
המערכת האקולוגית הרגישה והייחודית, וגם אנחנו, יכולים לנשום רגע לרווחה – אבל רק לרגע. המאבק על הגנת מפרץ אילת עוד לא הסתיים. קצא״א תמשיך לנסות לקדם את האינטרסים המסחריים שלה על חשבוננו ועל חשבון הטבע הישראלי, ואנחנו בגרינפיס, בשיתוף קואליציה רחבה של ארגוני סביבה, חברה ובריאות, נמשיך לעמוד על המשמר. האם זה סוף הסיפור? ברור שלא. כבר בתחילת ספטמבר יתקיים דיון בועדת הפנים של הכנסת בנושא. אנחנו צריכים אתכם ואתכן איתנו – כדי לעצור יחד את אסון הנפט הבא.
נעדכן בהתפתחויות ועדכונים חשובים בהמשך המאבק.
חוק מיושן מ-1952 משפיע על האקלים ב-2024
למרות שההשלכות הקשות של חיפושי נפט וגז ביבשה ידועות זה עשורים, ישראל ממשיכה להעניק רישיונות לחיפושים חדשים: נכון לשנת 2024, קיימים שישה רישיונות לחיפוש נפט וגז ביבשה, ואין כל מניעה חוקית שהמדינה תמשיך להנפיק רישיונות חדשים לחברות המעוניינות בכך. הסיבה לכך טמונה בחוק הנפט שנחקק בשנת 1952, ושלא עבר תיקון משמעותי מאז. החוק מאפשר לחברות הדלקים, המעוניינות לקדם פרויקטים מזהמים, להתקדם בקלות יחסית, כשההחלטות מתקבלות במועצת הנפט – גוף בלתי שקוף שאת חבריו ממנה שר האנרגיה. הפרוטוקולים של המועצה חסויים בפני הציבור, והמלצותיה מתפרסמות באיחור רב ובקצרה.
ב-2 ביולי 2024 הובלנו מפגש חשיבה ותכנון בנושא חוק הנפט המיושן, המשפיע על מציאות חיינו גם היום. במפגש השתתפו נציגי ונציגות ארגוני סביבה, משפטנים, נציגי ממשלה ואקדמיה. באמצעות הידע שנצבר לאורך השנים בתנועה הסביבתית, בזירה המשפטית ובמשרדי הממשלה, ניסינו לענות על השאלה – כיצד ניתן לייצר חוק שמתאים יותר למציאות האקלימית בשנת 2024? אחד מצעדי ההמשך שאנחנו מבקשים לקדם, הוא מהלך בשיתוף האקדמיה לטובת הצעת תיקונים ושינויים קונקרטיים, שיכולים להפוך את חוק הנפט ואת התקנות מכוחו לסביבתיים יותר. מספר שינויים כאלה עלו במהלך יום העיון, ובהם נושא הסודיות וסוגיות של שקיפות, היעדר שקילת שיקולים סביבתיים, ביזור סמכויות ועוד.
המאבק שלנו נועד להבטיח שקיפות, הוגנות, והגנה על הסביבה – עבורנו ועבור הדורות הבאים.
לצפייה בהקלטה של יום העיון:
אמנת הפלסטיק – ארה״ב עולה על הגל
עדכון משמח! גם ארה"ב מצטרפת למדינות הדורשות הגבלות על ייצור הפלסטיק העולמי. לאחר שנתיים בהן התנגד לאמנת פלסטיק שאפתנית באמת, הודיע הממשל על שינוי משמעותי במדיניותו: ארה״ב מתכננת כעת לתמוך בהגבלות על ייצור הפלסטיק העולמי במסגרת הדיונים על אמנת הפלסטיק. כמו כן, פורסם כי הממשל עתיד לפרסם גם תוכנית פעולה לאומית להפחתת זיהום הפלסטיק.
למרות הלחצים והלובי הכבדים, שמפעילות תעשיית הדלקים ויצרניות הפלסטיק, נראה כי ארה"ב מבינה כי לא ניתן להתמודד עם משבר הפלסטיק העולמי רק על ידי מיחזור, או פתרונות שווא אחרים. ארה״ב היא אחת מיצרניות הפלסטיק הגדולות בעולם, ושיאנית ייצור פסולת הפלסטיק העולמית.
גרינפיס ישראל מוביל כבר כשנתיים את הלחץ על מקבלי ההחלטות בישראל, לתמוך בעמדות שאפתניות ביחס לאמנה. בין השאר, בזכות הלחץ שלנו, ישראל הצטרפה ל-High Ambition Coalition, וכעת ישראל עדיין בוחנת אם לחתום על הצהרת גשר לבוסאן, הקוראת לצמצום ייצור הפלסטיק העולמי. מדינת ישראל חייבת להצטרף ליתר המדינות הנחושות, לא להיכנע לתאגידי הדלקים והפלסטיק ולתמוך בהגבלות על ייצור הפלסטיק העולמי.
הזעקה האילמת של הטבע
האם פעם זרעתם זרע של צמח או נטעתם שתיל עץ? האם עקבתם אחר הצמיחה שלו? האם הגיע לבגרות וכמה שנים לקח לשתיל להפוך לעץ טמיר ומרשים, אולי כזה שנותן פירות יפים ומתוקים לחך? אם כן, אתם יודעים שזה לוקח זמן, הרבה מאוד זמן.
זמן עושה פלאים. האם נתקלתם פעם בטיול בקיץ בעצים עבי גזע המטילים צל עצום, ושאלתם את עצמכם בני כמה הם? אלה עצי אלון, חרוב, זית ועוד מינים רבים שגרים וצומחים כאן בארץ שנים רבות. חלקם ניטעו לפני מאות שנים ומכירים את השלטון העות'מאני על בוריו. היו כאן כשסולימן הקים את חומת ירושלים, שמעו את סודותיהם של מקובלי צפת ואת שאון המגפיים של חיילי נפוליאון. ראו את העולים הראשונים, את כינונה של מדינת ישראל, ראו גם הרבה מלחמות וסבל. ושרדו.
העצים האלה בצפון ארצנו נמצאים בסכנה ממשית בשל השריפות הנגרמות מהמלחמה בגבול לבנון. הקיץ מטבעו חם. בעקבות משבר האקלים הוא חם ויבש יותר, כך שלכל מעשה הצתה, מכוון או לא, משמעות הרסנית.
בצפון, הטבע הוא קורבן שקט למלחמה. לא רק העצים שנולדו לפני מאות שנים, אלא גם הצבאים, החרדונים, הצבים, היחמורים, מינים של חי וצומח, חלקם נדירים ובסכנת הכחדה, שלנוכח מלחמה בלתי פוסקת, זועקים את זעקתו האילמת של הטבע.
מכבי אש, רשות הטבע והגנים, קק"ל, בוקרים, כיתות כוננות ומתנדבים רבים נמצאים בחזית כדי להציל עבור כולנו את ערכי הטבע הייחודים הללו. לאור העובדה שהגשמים הראשונים יבואו רק בעוד חודשים לא מעטים, התקופה הקרובה עלולה להיות קטלנית במיוחד עבור הטבע ישראלי וזה הזמן להתייצב ולתת כתף. ארגוני הסביבה יצרו קואליציה ייעודית בדיוק בשביל זה. גרינפיס ישראל בפנים.מעבר למה שצריך להציל עכשיו, האסון בצפון מראה לנו שוב שבמצב מלחמה, הטבע הפקר. ראינו את זה בכל כך הרבה היבטים מהשביעי באוקטובר, ואפילו לפני זה, למעשה מאז שרוסיה פלשה לאוקראינה: הקשב הציבורי לנושאים של אקלים וסביבה יורד פלאים, התקציבים מקוצצים, מקבלי ההחלטות מתמקדים בכל דבר אחר ותאגידים מנצלים את ההלם כדי לקדם תוכניות הרסניות. עכשיו אנחנו גם רואים, שמה שנאבקנו למענו עשרות שנים עולה באש.
מקווה שמראה השריפות וריח הפיח יהיו לנו לקריאת השכמה.
ד"ר יונתן אייקנבאום, מנהל גרינפיס ישראל
עכשיו הזמן לעזור לכדור הגדול ב-5 ש"ח לחודש בלבד!
(תיעוד: רועי גליץ, שגריר גרינפיס ישראל)
הרבה דברים קורים אצלנו בתחום המאבקים הסביבתיים, ולך יש הזדמנות לקחת בהם חלק ולעזור לנו להגן על כדור הארץ, הסביבה והבריאות של כולנו – המשימה החשובה ביותר לקיומנו.
מעגלים רבים כבר הצטרפו לשורותינו והם מעתה חברים בארגון גרינפיס. עכשיו זה הזמן להצטרף אליהם!
באמצעות העיגול הקטן של האגורות שלכם לשקל הקרוב, תוכלו לסייע לפעילות שלנו להתקיים ולהתרחב.
לדוגמה: קנית ב-9.80 ₪? שילמת 10 ₪ ותרמת לגרינפיס ישראל 20 אג’! סכום התרומה הממוצע לחודש עומד על 5-3 שקלים בסך הכול.
התרומה שלך תסייע לנו לקיים מחאות ומאבקים פרלמנטריים ומשפטיים, לקדם מחקרים, לחשוף שקרים, להגיש תביעות משפטיות, לבצע פעולות מחאה, אקטיביזם סביבתי ועוד, למען בעלי החיים שלא יכולים להשמיע את קולם ו- למען כולנו.
השבוע מסביב לעולם
תרומה לגרינפיס ישראל מוכרת ברשויות המס בישראל ובארה״ב
לקבלת כל העדכונים שלנו למייל