שינויים מדאיגים במפרץ אילת

מפרץ אילת
(תיעוד: Prameek Kannan)

לאחר דיון סוער ומלא דרמות בממשלה בנושא קצא״א וביטול מדיניות ״אפס סיכון במפרץ אילת״, עקב התנגדותם של חלק מהשרים, הוחלט להעביר את הנושא לדיון מעמיק אצל ראש הממשלה בתוך 30 יום. הלחץ הציבורי עובד! בזכותו ובזכותכם, הצליחה קואליציית הארגונים למנוע בינתיים את אישורה של הצעת המחליטים. המאבק רחוק מלהסתיים: קיבלנו ארכה של כמה שבועות נוספים, בהם נמשיך לנסות להגיע לכל השרים והשרות כדי למנוע את המהלך ההרסני הזה. 

הצורך הדחוף בהגנה על מפרץ אילת, קיבל חשיבות נוספת עם פרסומו של דוח הניטור ל-2023, אותו עורכים המכון הבין־אוניברסיטאי הפועל באילת והמשרד להגנת הסביבה. מהדוח, שפורסם בתחילת השבוע, עולים ממצאים על שינויים מדאיגים במפרץ אילת. בדוח נכתב, כי נמשכת מגמת העלייה בטמפרטורת המים, הן העמוקים והן פני המים, בקצב הגבוה פי שניים וחצי מהממוצע העולמי. עובדה זו לבדה מעמידה תחת איום חמור את שונית האלמוגים הייחודית, אולם העלייה בטמפרטורות משבשת גם תהליכים טבעיים במפרץ, כמו ערבוב המים, המונע הצטברות חומרי דשן מעל לשונית. תמותת קיפודים המונית, שהתרחשה בשנה שעברה כתוצאה ממחלה, עלולה אף היא להיות בעלת השלכות שליליות על השונית. שינויים אלה מעלים חשש בקרב מדענים כי לאורך זמן, בעיות אלה יחלישו את כושר עמידותם של האלמוגים בפני סיכונים נוספים. מיותר לציין, כי העלאה כה דרמטית של שינוע הנפט במפרץ, תעמיד בסכנה חמורה את המערכת האקולוגית במפרץ, הפגיעה גם כך, לצד איום כלכלי, ביטחוני ובריאותי על תושבי אילת, אשקלון, אשדוד והנגב.

גרינפיס תובע את הממשלה

דור האקלים תובע את הממשלה על הפרת הסכם האקלים הבינלאומי

אני רוצה לעזור

האמזונס שוב בוער

האמזונס בוער
(30.7.2024 גרינפיס)

למרות המגמה החיובית, אותה הציג הממשל הברזילאי ממש לפני כמה ימים – ירידה של 45.7% בבירוא באמזונס בשנה החולפת – חודש יולי 24׳ הראה כי ברזיל עדיין רחוקה מאוד מיעד ״אפס בירוא באמזונס״, שהציבה לעצמה. בחודש שעבר, תועד בירוא בלתי חוקי בשטח של 666 קמ״ר, עלייה של 33.2% מחודש יולי 23׳. אולם, העלייה המזעזעת ביותר, 98%, נרשמה במספר מוקדי השריפה, בהשוואה ליולי בשנה שעברה. זהו מספר מוקדי השריפה הגדול ביותר שנמדד בחודש יולי באמזונס מאז 2005, שנה בה פקדו את היערות שריפות בקנה מידה היסטורי.

נתונים אלה מדאיגים, במיוחד נוכח העובדה, כי אגן האמזונס מצוי עתה בעונה היבשה, וצפוי לסבול מבצורת קיצונית, כפי שקרה בשנה שעברה. בנוסף, יש לזכור כי המערכת הכלכלית העולמית עדיין מזרימה לחברות וחקלאים כספים, המממנים הרס יערות והצתות בלתי חוקיות, המחריפים את משבר האקלים ומאיימים על המגוון הביולוגי. זה לא הזמן לנוח על זרי הדפנה: על ממשלת ברזיל לפעול באופן דחוף כדי למנוע הצתות, שריפות ובירוא, להחמיר את הענישה ולמצות את הדין עם פושעים סביבתיים.

צעד ממשלתי ראשון בכיוון הנכון

בשבוע שעבר, חרף ההתנגדות של התעשיינים ושאר חסמים שונים שהוערמו על ההחלטה בעבר, אישרה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה תקנות חדשות, הקובעות כי מבנים חדשים (שאינם מבני מגורים), בעלי שטח גג גדול מ-250 מ"ר, יחויבו בהקמת מתקן לייצור אנרגיה מתחדשת. בפועל, מדובר בעיקר על מבנים גדולים המיועדים למסחר. בנוסף, גם בתים פרטיים צמודי קרקע,  בעלי שטח גג גדול מ-100 מ"ר, יחויבו בהתקנת מערכת סולארית על הגג. כעת נותרה חתימתו של שר הפנים בטרם ייכנסו התקנות לתוקף.


מדובר בבשורות משמחות – צעד ממשלתי בכיוון הנכון, אותו דרשו ארגוני הסביבה בשנים האחרונות. להתקנת מערכות סולאריות בדו-שימוש (במקרה הנוכחי – על גבי מבנים שיש להם שימוש נוסף למסחר ומגורים, מלבד השימוש לטובת הייצור הסולארי), יתרונות ותועלות רבים, ביניהם צמצום הפגיעה בשטחים פתוחים, צמצום הצורך בפריסת קווי חשמל ארוכים ויקרים, צמצום הפגיעה הנופית וייצור האנרגיה בסמוך למקור הצריכה.

לצד זאת, יש לפעול להרחבת התקנות כך שיחולו בהמשך גם על מבני מגורים משותפים (בניינים), באופן שיאפשר למרבית הציבור הישראלי ליהנות מהתועלות של המעבר האנרגטי, ולנצל את הפוטנציאל הסולארי הרב על גבי מבנים אלו. בנוסף, על משרד הפנים לאפשר ולתמוך בעיריות בהקמת תאגידי הספקה עירוניים, שיאפשרו להן להעניק שירות טוב יותר לתושבים ולהציע הפחתה בנטל יוקר המחייה באמצעות אנרגיה מתחדשת ואגירה.

גרינפיס תובע את הממשלה

דור האקלים תובע את הממשלה על הפרת הסכם האקלים הבינלאומי

אני רוצה לעזור

תאגיד נפט מנסה להשתיק את גרינפיס – זה לא ילך לו

בשבוע שעבר, חרף ההתנגדות של התעשיינים ושאר חסמים שונים שהוערמו על ההחלטה בעבר, אישרה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה תקנות חדשות, הקובעות כי מבנים חדשים (שאינם מבני מגורים), בעלי שטח גג גדול מ-250 מ"ר, יחויבו בהקמת מתקן לייצור אנרגיה מתחדשת. בפועל, מדובר בעיקר על מבנים גדולים המיועדים למסחר. בנוסף, גם בתים פרטיים צמודי קרקע,  בעלי שטח גג גדול מ-100 מ"ר, יחויבו בהתקנת מערכת סולארית על הגג. כעת נותרה חתימתו של שר הפנים בטרם ייכנסו התקנות לתוקף.


מדובר בבשורות משמחות – צעד ממשלתי בכיוון הנכון, אותו דרשו ארגוני הסביבה בשנים האחרונות. להתקנת מערכות סולאריות בדו-שימוש (במקרה הנוכחי – על גבי מבנים שיש להם שימוש נוסף למסחר ומגורים, מלבד השימוש לטובת הייצור הסולארי), יתרונות ותועלות רבים, ביניהם צמצום הפגיעה בשטחים פתוחים, צמצום הצורך בפריסת קווי חשמל ארוכים ויקרים, צמצום הפגיעה הנופית וייצור האנרגיה בסמוך למקור הצריכה.

לצד זאת, יש לפעול להרחבת התקנות כך שיחולו בהמשך גם על מבני מגורים משותפים (בניינים), באופן שיאפשר למרבית הציבור הישראלי ליהנות מהתועלות של המעבר האנרגטי, ולנצל את הפוטנציאל הסולארי הרב על גבי מבנים אלו. בנוסף, על משרד הפנים לאפשר ולתמוך בעיריות בהקמת תאגידי הספקה עירוניים, שיאפשרו להן להעניק שירות טוב יותר לתושבים ולהציע הפחתה בנטל יוקר המחייה באמצעות אנרגיה מתחדשת ואגירה.

ריצת המרתון של האקלים

ב-490 לפני הספירה, פלשו הפרסים לחופי יוון ונלחמו באתונאים בעיר שתהפוך להיות מפורסמת: מרתון. היוונים הצליחו להדוף את הפרסים והשליח פיליפידס קיבל את המשימה הקשה, להודיע לבני עירו שניצחו בקרב. הוא רץ את המרחק ממרתון לאתונה, 42 קילומטר, 195 מטר, הודיע על הניצחון ולפי אחת הגרסאות מת במקום מתשישות. השאר היסטוריה.

המרתון במשחקים האולימפיים בפריס סיים שבועיים של הפוגה מרעננת מכל החדשות הקשות בארץ ובעולם, וכמו השכמה קודרת, התבשרנו שתושבי העיר מרתון פונו מבתיהם: השריפות המשתוללות ביוון כילו מאות קילומטרים רבועים של יער והביאו לפינוי של אלפים מבתיהם. השריפה עודנה משתוללת ומאיימת על אתונה עצמה.

לפחות אדם אחד נהרג, פגיעה מינימלית ביחס לאסון כה גדול, עדות להצלחה מרשימה של שירותי הכבאות להציל חיים. ואכן, את בני האדם אפשר להציל, והצלה של נפש אחת היא הצלת עולם ומלואו, אולם השריפות מכלות את החי והצומח. אם ניזכר במחיר שגבתה עונת השריפות הקטלנית באוסטרליה בקיץ 2020-2019 – כ-3 מיליארד בעלי חיים הרוגים – כל שריפה ושריפה נטענת משמעות מלאה ומדאיגה עוד יותר. 

שיפור מערכי הכבאות לא יכול להסתיר את המגמה הצפויה שכבר מתרחשת, והיא הגברת השריפות בעקבות משבר האקלים. יותר ימים חמים ותקופות יובש ובצורות ארוכות יותר, מייצרים כמויות הולכות וגוברות של חומרי בעירה, והתוצאה היא שריפות קשות ותכופות יותר. זה קורה מדי שנה בצפון קנדה, בארה"ב, ברוסיה. זה משתולל מדי שנה בדרום אמריקה, בה שריפות כבר לא נובעות רק מיוזמה של מגדלי בקר וסויה אלא בעקבות בצורת ומיעוט משקעים, וזה פוקד גם את האזור שלנו.

שריפות הן אחד המנופים לכאוס אקלימי, מעגל הרסני המזין את עצמו: פליטות גזי החממה שלנו הן הגורם המניע של משבר האקלים, המתבטא, בין השאר, בעלייה חדה של הטמפרטורה ואירועי אקלים קיצוניים. שריפות משחררות, למרבה הצער, כמויות עתק של גזי חממה ומכלות יערות, הסופחים פחמן דו-חמצני, מה שמאיץ את הידרדרות יציבות האקלים עוד יותר.
עד כמה זה משמעותי? בדיקה שנעשתה לאחרונה הראתה שפליטות גזי החממה מהשריפות שהשתוללו בקנדה בשנת 2023, עומדות על כ-2 מיליארד טון פחמן דו-חמצני, פי 25 מפליטותיה של ישראל וכ-4% מהפליטות הגלובליות. מדובר, אם כן, בתופעה שתופסת ממדים מדאיגים מאוד.

תפקיד השריפות בהאצת משבר האקלים לא ייחודי להן. המסת הקרח בקוטב הצפוני מגבירה את קליטת החום על ידי מי הים הכהים שנחשפים, המסת הקרח בשטחים העצומים בצפון סיביר משחררת כמויות עתק של גז מתאן, הרס האמזונס ותהליך הפיכתו לסוואנה מפחיתים את ספיחת הפחמן של היערות, ועוד ועוד. לולאות משוב אלה הן פועל יוצא של משבר האקלים, המתודלק על ידינו שוב ושוב, עם פליטות גזי חממה עקב שריפת גז, נפט ופחם. 
למרבה הצער, יש מאיצים אחרים למשבר האקלים: קיטוב, שנאת האחר, קונספירציות ומלחמות. אלה שובים חלקים הולכים ונרחבים מן האנושות והופכים כל יום את המלאכה של יצירת שיתופי פעולה משמעותיים בקהילה הבינלאומית – תנאי הכרחי לבלימת משבר האקלים – לקשה יותר. אנו רואים את זה בישראל של השנתיים האחרונות, מאז ראשית המהפכה המשפטית, שבה הקשב והמשאבים הציבוריים לא פנויים לנושאים של הגנה על האקלים, על הסביבה, ולסוגיות חברתיות באופן כללי.

חובה עלינו להתעשת ומהר. משבר האקלים הוא לא עוד אירוע, שנעבור אותו כמו שעברנו את הקורונה. זו לא ריצת מאה מטר, זה מרתון, והוא דורש מאיתנו דריכות והשקעה לאורך זמן.

ד"ר יונתן אייקנבאום, מנהל גרינפיס ישראל

עוזרים לכדור הגדול ב- 5 שקלים לחודש המבצע נמשך!

גור דב קוטב בקוטב הצפוני
(תיעוד: רועי גליץ, שגריר גרינפיס ישראל)

מעגלים רבים כבר הצטרפו לשורותינו והם מעתה חברים בארגון גרינפיס. עכשיו זה הזמן להצטרף אליהם! יש לכם הזדמנות לעזור לנו להגן על כדור הארץ, הסביבה והבריאות של כולנו באמצעות העיגול הקטן של האגורות שלכם לשקל הקרוב.

מדובר על כ-5 שקלים לחודש בלבד. לדוגמה: קנית ב-9.80 ₪? שילמת 10 ₪ ותרמת לגרינפיס ישראל 20 אג’! סכום התרומה הממוצע לחודש עומד על 5-3 שקלים בסך הכול. בשבילנו זה הרבה.

התרומה שלך תסייע לנו לקיים מחאות ומאבקים פרלמנטריים ומשפטיים למען אלה שאין להם קול. תרומתך תעזור לקדם מחקרים, לחשוף שקרים, להגיש תביעות משפטיות, לבצע פעולות מחאה, אקטיביזם סביבתי ועוד, למען בעלי החיים שאין להם קול משלהם, ולמען כולנו.

מעגלים לטובה

כמה שקלים בודדים בחודש עבור תמיכה בכל המאבקים של גרינפיס ישראל

הצטרפות

השבוע מסביב לעולם

תרומה לגרינפיס ישראל מוכרת ברשויות המס בישראל ובארה״ב

לקבלת כל העדכונים שלנו למייל