החום הגדול לא פוסח על אנטארקטיקה
לצד שריפות, גלי חום, סופות טרופיות עוצמתיות ושטפונות, הפוקדים חלקים רבים מהעולם, משבר האקלים מורגש בעוצמה גם באזור הקר ביותר על כדור הארץ – יבשת אנטארקטיקה. הקוטב הדרומי, המצוי כעת בשיאו של החורף החשוך, חווה בחודש שעבר גל חום ארוך וחריף, במהלכו נמדדה טמפרטורה ממוצעת, הגבוהה בעשר מעלות מהממוצע בעשורים האחרונים. בעוד שבמזרח היבשת נמדדו טמפרטורות הגבוהות אפילו בלמעלה מ-20 מעלות מהממוצע, הרי שבמערבה נמדדו טמפרטורות, הנמוכות ב-5-2 מעלות מהממוצע. זוהי השנה השנייה ברציפות, שאנטרקטיקה חווה גל חום בשיאו של החורף, עם טמפרטורות האופייניות יותר לסוף פברואר (סוף הקיץ) ולא לשלהי יולי. על פי מדענים, התחממות כזו בעונת החורף, שתמשיך לתוך הקיץ, עלולה להביא להתמוטטות שכבות קרח יבשתיות.
על אף שלא ניתן כרגע לשייך את גלי החום למשבר האקלים, תופעה זו עולה בקנה אחד עם המודלים החוזים כי השלכות ההתחממות העולמית יורגשו באופן המשמעותי ביותר בקטבים. גל החום הנוכחי, בדומה לאירועי קיצון אחרים ברחבי העולם, מוסבר כשילוב בין ההתחממות הכללית לתופעת אל-ניניו, שהייתה השנה חזקה במיוחד.
גוברת ההתנגדות העולמית לתעשיית הכרייה בעומק הים
פגישה נוספת בין נציגי מדינות העולם והרשות הבינלאומית לקרקעית הים הסתיימה בג׳מייקה, עם כמה עדכונים משמחים. טובאלו, גוואטאמלה, אוסטריה, מלטה והונדורס, הצטרפו גם הן לרשימת המדינות המתנגדות לכרייה בעומק הים, והוכיחו כי לחץ ציבורי עובד! סך הכל מתנגדים לתעשייה ההרסנית 32 מדינות, מעל ל-700 חוקרים ומדענים, תאגידים כמו סמסונג וולוו וכמובן קהילות חוף ברחבי העולם. בפגישה הוחלט, כי ארגונים בהובלת ילידי מדינות האיים, יקבלו מעמד משקיפים על השיחות המתנהלות. זוהי החלטה משמעותית, שתעניק לעומדים בחזית האוקיינוסים לא רק ידע אלא גם קול. בפעם הראשונה נידונה בשיחות ״מדיניות כללית״ להגנת עומק הים, צעד ראשון בכיוון הנכון בדרך לאיסור בינלאומי כללי. לאחר זמן רב, בו שירתה הרשות הבינלאומית לקרקעית הים רק את האינטרסים של חברות מזהמות, אנו מקווים שמינויה החדש של לטישיה קארוואלו לראש הרשות, יפתח עידן חדש של הגנה על הים.
אסור לתת למספר מצומצם של חברות כרייה לעשות רווחי עתק על חשבון הרס קרקעית האוקיינוסים והסביבה הימית. כל קול חשוב במאבק הזה, כי אנחנו מעניקים אותו ליצורים מופלאים, שאינם יכולים להתנגד לתעשיות המאיימות על ביתם.
אירופה מוכיחה – השינוי האנרגטי כבר כאן
קצת חדשות טובות! דוח חדש של מכון המחקר Ember, העוסק בסוגיות אקלים, מראה כי 27 מדינות האיחוד האירופי ייצרו יותר משליש מהאנרגיה שלהן מאנרגיית שמש ורוח במחצית הראשונה של 2024. 13 מתוכן, ייצרו יותר אנרגיה ממקורות נקיים, מאשר מגז, נפט ופחם, כשחלקן, כמו גרמניה, הולנד, בלגיה והונגריה, עשו זאת בפעם הראשונה. בעקבות המהלכים האלה, מאז 2022, עם פלישת רוסיה לאוקראינה, ירדה פליטת המזהמים של 13 המדינות ביותר משליש. עוד נכתב בדוח, כי המעבר המואץ של כלל מדינות האיחוד לאנרגיה מתחדשת, הוביל לירידה של 17% בייצור האנרגיה ממקורות מזהמים באיחוד כולו, לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה; זאת – על אף העלייה בביקוש לחשמל. ייצור החשמל מפחם ירד ב-24% ומגז מאובנים ב-14%.
נתונים אלה מראים, באופן חד-משמעי, כי המעבר של מערך החשמל העולמי לאנרגיה מתחדשת הוא אפשרי ושאסור לנו להיכנע לפסימיות. אם אירופה מצליחה לעשות את זה מבלי לחזור לעידן האבן – גם אנחנו יכולים.
דריכות סביבתית, דווקא עכשיו!
השבוע ידענו (גם) אנחת רווחה. הצעת מחליטים להגדלת שינוע הנפט ממפרץ אילת לאשקלון דרך צינור קצא"א המחורר, ירדה לבינתיים מהפרק, וכך יכולים תושבי אילת ואשקלון, כמו גם שונית האלמוגים באילת וכל הנגב, שיודע אסונות נפט לעיתים תכופות – לנשום מעט לרווחה, לפחות לעת עתה.
הדריכות של התנועה הסביבתית היא זו שמנעה מההחלטה לעלות לישיבת הממשלה. מרגע שנודע שהשר דודי אמסלם, האחראי על החברות הממשלתיות, מתכוון להעלות אותה, התגייסו ארגוני הסביבה ופעילים, החברים במטה החירום שהוקם לשם כך, ולחצו בכל ערוץ אפשרי. הלחץ הציבורי נתן לשרה להגנת הסביבה, סילמן, את הגב או את הדחיפה (זה כבר עניין של פרשנות), לפנות לרה"מ נתניהו ולהוריד את ההצעה מסדר היום של ישיבת הממשלה.
היוזמה להעלות הצעת מחליטים כזו, בתקופה כה מאתגרת וכשהקשב הציבורי כל כך נמוך, היא בוודאי מזעזעת אבל לא מפתיעה. כולנו מנסים לחיות חיים של שגרה גם בעיתות חירום, וקצא"א ושאר החברות המזהמות עושות כך אף הן. מבחינתן, תקופות של הלם ציבורי הן הזדמנות יוצאת מן הכלל לקדם מהלכים, שהציבור היה מתנגד להם במלוא העוז בזמני שגרה.
בדיוק במצב כזה נכנסת לתמונה הדריכות הסביבתית. המשימה המרכזית של ארגוני הסביבה, וגרינפיס בתוכם, היא לייצר חברה, המשכילה להגן על הסביבה. שהגנה על הטבע, על האקלים ועל בריאות הציבור היא נדבך משמעותי וברור של האינטרס הציבורי, וכך גם תופסים זאת בממשלה, בציבור ובמגזר העסקי. זה לגמרי אפשרי: דנמרק, אוסטריה, קוסטה ריקה ועוד מדינות כבר שם, או לפחות בכיוון הנכון.
אולם הדרך לשם זרועה קרבות בלימה, בהם זעקת הציבור חייבת להישמע כתזכורת לכך שמשהו פה לא תקין וחייב להשתנות. בלי הזעקות הללו, עלולה הבעיה להיפתר בדרך אחרת, לדוגמה – כשכבר לא ייוותרו ערכי טבע להגן עליהם. הזעקה הציבורית אינה סתם רעש רגעי, אלא שלב בדרך לשינויים מעמיקים יותר בחברה, קריאה הכרחית לחידודים בהגדרת האינטרס הציבורי ובנורמות של הממשל.
הדריכות הסביבתית מחזירה את הכח לציבור. היא עשויה מאלפי פעולות קטנות, שאף אחת מהן לא זוהרת בפני עצמה, אך כולן ביחד מייצרות אור איתן. צריך לא מעט תעוזה ואומץ כדי לצאת לרחוב ולהפגין על נושא סביבתי בתקופה כזו, לשתף פוסט או סטטוס מול משפחה וחברים אדישים, או לעיתים ציניים או עוינים לנושאים האלה.
דריכות סביבתית זקוקה לארגוני סביבה חזקים, שיודעים לתפוס את הדברים בזמן, להדהד אותם ולפעול מולם, אבל גם ליחידים, העומדים על המשמר: כך, גרינפיס זועק את זעקת התושבים, שחיים קרוב לאזור התעשייה עטרות ונפגעים מזיהום חריג וכבד של חלקיקים נשימים עדינים, בזכות פעילת סביבה שפנתה והסבירה שהיא רואה כתם אדום על עטרות במפות זיהום אוויר של המשרד להגנת הסביבה. ההתארגנות המשותפת של מספר ארגוני סביבה נגד המפגע הסביבתי והבריאותי של דשא סינטטי, החלה בזכות מטפל רגשי מסור לנושא.
הדריכות הסביבתית היא תכונת נפש, שעלינו, שוחרי הטבע והסביבה, לפתח ולשמר. זהו עוד שריר, שבא לתת מענה לנטייה הטבעית והמובנית שלנו להיות מופעלים, בעיקר ובעוצמה יתירה, על ידי סוג מסוים של איומים (מלחמה, תאונות). בה בעת, אנו פחות רגישים או ערים לאיומי סביבה ואקלים, שלא אחת נעשים קטלניים מאוד.
דריכות סביבתית בזמן חירום כל כך קיצוני, בו נתונה מדינת ישראל, היא לא הזיה, ובטח שאין היא מעידה על ניתוק מהמציאות – אלא להיפך. זוהי עדות ודוגמא לחיבור למציאות במלוא מורכבותה. בדומה לכך, הימים שלפני ט' באב וטיפוח זיכרון החורבן, הם הזמנה לחשוב מעבר לאירוע עצמו ולהתבונן בתהליכים שהובילו אליו. מכל הסיבות האלה, היום יותר מתמיד, חיוני שנשמור על הדריכות הסביבתית, למען העולם עליו אנחנו רוצים לשמור, למען העולם אליו נרצה לחזור.
ד"ר יונתן אייקנבאום, מנהל גרינפיס ישראל
עוזרים לכדור הגדול ב- 5 שקלים לחודש המבצע נמשך!
(תיעוד: רועי גליץ, שגריר גרינפיס ישראל)
מעגלים רבים כבר הצטרפו לשורותינו והם מעתה חברים בארגון גרינפיס. עכשיו זה הזמן להצטרף אליהם! יש לכם הזדמנות לעזור לנו להגן על כדור הארץ, הסביבה והבריאות של כולנו באמצעות העיגול הקטן של האגורות שלכם לשקל הקרוב.
מדובר על כ-5 שקלים לחודש בלבד. לדוגמה: קנית ב-9.80 ₪? שילמת 10 ₪ ותרמת לגרינפיס ישראל 20 אג’! סכום התרומה הממוצע לחודש עומד על 5-3 שקלים בסך הכול. בשבילנו זה הרבה.
התרומה שלך תסייע לנו לקיים מחאות ומאבקים פרלמנטריים ומשפטיים למען אלה שאין להם קול. תרומתך תעזור לקדם מחקרים, לחשוף שקרים, להגיש תביעות משפטיות, לבצע פעולות מחאה, אקטיביזם סביבתי ועוד, למען בעלי החיים שאין להם קול משלהם, ולמען כולנו.
כבר קרוב ל-400 אנשים מילאו. מה איתך?
בעקבות המלחמה והתעוררות השיח הבינלאומי בנושא, אנחנו מעוניינים בגרינפיס לנסות לקבל תמונה על עמדות הקהל הסביבתי בישראל ביחס לנושאים הקשורים לסכסוך הישראלי-פלסטיני ולצדק אקלימי🌿
העמדות המוצגות בסקר אינן בהכרח העמדות של גרינפיס והן נועדו לצורכי הסקר בלבד.
אם אתם רואים עצמכם כחלק מהקהל הסביבתי, ובמיוחד אם אתן פעילות, עוקבות או תורמות לארגוני סביבה – אנא הקדישו 4 דקות למענה אנונימי על הסקר המצורף >>
השבוע מסביב לעולם
תרומה לגרינפיס ישראל מוכרת ברשויות המס בישראל ובארה״ב
לקבלת כל העדכונים שלנו למייל