יערות סיביר וצפון אמריקה עולים בלהבות
יערות סיביר, אלסקה וקנדה החלו את עונת השריפות שלהם עם שריפות עזות ונרחבות, המתודלקות על ידי טמפרטורות ותנאי יובש גבוהים מהממוצע. העונה, שהחלה כבר במאי עם שריפות בבריטיש קולומביה, קנדה, והמשיכה ביוני – עם שריפות קשות בחוג הארקטי הרוסי, מראה כי השנה מס׳ השריפות ירד ב-30%, אולם השטח שנשרף גדל ב-50%. פליטת גזי החממה המשוערת מהשריפות היא הגבוהה ביותר ב-22 שנות המדידה בחודשי יוני-יולי, ומעידה על עוצמתן חסרת התקדים של השריפות השנה. למעשה, כבר ב-1 ביולי, עמד שיעור הפליטות על גובה שיעור הפליטות של יוני ויולי 2023, יחדיו. את האזור הארקטי פוקדות טמפרטורות גבוהות בהרבה מהממוצע מתחילת חודש יוני, במקביל ללחות נמוכה במיוחד.
דור האקלים תובע את הממשלה על הפרת הסכם האקלים הבינלאומי
זו הסיבה שאנחנו צריכים אמנת פלסטיק גלובלית חזקה
בשקט בשקט, ללא הרעש הרגיל של הכרזות גרינווש פומפוזיות, חוזרות בהן יצרניות המזון הגדולות בעולם מהתחייבות להפחית את השימוש בפלסטיק בתולי ולעבור בהדרגה לאריזות בנות-קיימא. שנתיים של עליות מחירים הביאו לנסיגה ביעדים, אבל מעל הכל, גרמו לכך שחצי מן המשקיעים שבו להתמקד ברווחיות – ולא בהפסקת הזיהום. כך לדוגמה, שינויים סמנטיים בהכרזת נסטלה, אחת ממזהמות הפלסטיק הגדולות בעולם, מובילים לפער ביעדים שיתבטא בכ-280 אלף טונות נוספים של פסולת פלסטיק בשנה. בשביל הפרופורציה, אם נערום את כל הפלסטיק הזה, גובהו יהיה כשל 30 מגדלי אייפל. לנסטלה הצטרפו גם חברת יוניליוור, מונדלז אינטרנשיונל ופררו גרופ (יצרנית פררו רושה, קינדר ונוטלה), ששינו גם הן את יעדי הפחתת פסולת הפלסטיק שלהן, מבלי שאף אחד ירגיש.
עשרות יצרניות מזון בשש השנים האחרונות כשלו מלעמוד ביעדים שהציבו לעצמן, או הפחיתו בהרבה את היעדים שלהן. זוהי ראייה ברורה לכך שלא ניתן לסמוך על פעולה וולונטרית של המגזר הפרטי, המתבסס כולו על מודל כלכלי של מקסום רווחים, במיוחד נוכח תחזיות האו״ם – שאם מגמות הצמיחה ההיסטוריות של ייצור הפלסטיק יימשכו – העולם ייצר 1.1 מיליארד טונות של פסולת פלסטיק בכל שנה. הדרך היחידה לשנות את המציאות, בה פלסטיק הוא הזול והמשתלם ביותר, היא על ידי קידום אמנת פלסטיק גלובלית, שאפתנית ומחייבת, שתביא להפחתה משמעותית בייצור הפלסטיק הבתולי, לכינון תקנות בינלאומיות המתייחסות לכימיקלים מזהמים ולעיצוב המוצרים, ולרגולציה התומכת במעבר השוק לפתרונות רב-פעמיים.
אני רוצה לעזור
מחדל של כמעט עשור – זיהום אוויר מסכן חיים באזור התעשייה עטרות
לאחר 9 שנים, בהן הצטברו נתונים מלחיצים על זיהום אוויר חריג במיוחד באזור התעשייה עטרות בצפון ירושלים – החליטה המשטרה להעתיק את בסיס מג״ב מהאזור, לאחר שחוות דעת רפואית קבעה שהבסיס מסוכן לבריאות הלוחמים בשל זיהום האוויר השורר בו. כ-6000 עובדים פוקדים כ-300 מפעלים באזור התעשייה ואלפים רבים נוספים גרים בקרבתו בשכונות מגורים ישראליות ופלסטיניות. העדויות החלו להיערם כבר בשנת 2015, עם נתוני ניטור זיהום אוויר המצביעים על חריגות משמעותיות מחוק אוויר נקי, לעיתים אף ב- 51% מימות השנה.
מדובר בחריגה מערכים המוגדרים בחוק ככאלה המבטאים זיהום אוויר חזק או בלתי סביר, המקושרים לתחלואה נשימתית ולסרטן ריאות. דוח של גרינפיס ישראל מ-2020, הראה כי במשך 5 שנים, החריגה הממוצעת בריכוז חלקיקי ה־PM10, חלקיקי מזהמים קטנים החודרים למערכת הנשימה, הייתה בשיעור של 288% מעל התקן השנתי המותר. בימים מזוהמים במיוחד, עמדה החריגה על 1000% ופעם אחת גם על 2000%.
הכרזה על אזור עטרות כ״נפגע זיהום אוויר״, תאפשר לכפות תוכניות למניעת זיהום על העירייה ועל המפעלים, אך מסמכים הממליצים על הכרזה כזו יושבים כבר כמעט שנתיים על שולחן השרה להגנת הסביבה, מבלי שיתקדם דבר.
לקריאת כתבתה המלאה של שני אשכנזי בכלכליסט >>
אני רוצה לתמוך במאבק
הממשלה (שוב) נכשלת מול משבר האקלים
דוח חדש שפרסם המשרד להגנת הסביבה, מראה כי משרדי הממשלה נכשלים באופן גורף במימוש מדיניות האקלים בישראל, אף שמדובר במאות צעדים שכבר אושרו. על פי הדוח, רק רבע מתוך 241 צעדי מדיניות אקלימיים, עליהם הוסכם ב-2022, בוצעו במלואם, כאשר 33% מצויים בשלב התחלתי, 8% טרם החלו ובנוגע ל-34% מהם – כלל לא התקבל דיווח מהמשרדים השונים על הסטטוס שלהם. מיליארד שקלים, שאושרו לצורך אישור חוק האקלים, מיסוי פחמן, קידום אנרגיות מתחדשות, סגירת תחנות פחמיות מזהמות, מעבר לתחבורה מקיימת, טיפול בפליטות גזי חממה מפסולת ועוד – לא מומשו בפועל. אם כל זה לא היה מספיק, מהדוח עולה, כי משרדי הממשלה השונים אינם מנצלים תקציבים שאושרו להם לצורך קידום מדיניות אקלים: כך, במשרד האנרגיה נוצלו רק 150 מיליון ש״ח מתוך 700 לצורך התייעלות אנרגטית, ומשרד התחבורה השקיע סכום זהה מתוך תקציב נדיב של 3.5 מיליארד ש״ח לתשתיות תחבורה מקיימת. במשרד להגנת הסביבה עצמו יושבים 4.5 מיליארד ש״ח לטיפול בפליטות גזי חממה מפסולת – אחת הבעיות הסביבתיות החמורות בישראל – וממתינים לניצולם.
הדוח הנוכחי, בדומה לדוחות קודמים של מבקר המדינה, מצביע על כישלונן החוזר של ממשלות ישראל, לא רק להתמודד עם האתגרים הרבים של משבר האקלים בישראל, אלא גם להטמיע ולבצע החלטות ממשלה שכבר התקבלו ואף תוקצבו. המשמעות: ישראל תתקשה מאוד לעמוד אפילו ביעדים הצנועים שהציבה לעצמה, הן מבחינת מחויבויותיה הבינלאומיות והן מבחינת יכולתו של המשק לעבור לכלכלה דלת פחמן, תוך התמודדות עם השלכות משבר האקלים. ובכל זאת כמה נקודות אור: רשת הולכת החשמל התפתחה באופן שיאפשר קליטת אנרגיה נוספות ממקורות מתחדשים, הורחב התקציב לטיפול בפסולת אורגנית ונרכשו כמעט 1400 אוטובוסים חשמליים.
על כל ממשלה לדאוג להגן על הטבע הישראלי ולקיים את התחייבויות האקלים הבינלאומיות והלאומיות של ישראל. על כל ממשלה לקדם את רווחת אזרחי ישראל ולאפשר להם אוויר נקי, ערים מוצלות, תחבורה ציבורית יעילה, טבע לבלות בו ועתיד בר-קיימא. אנחנו בגרינפיס ממשיכים להיאבק על כל אלה ומזמינים כל אחד ואחת להצטרף אלינו.
דור האקלים תובע את הממשלה על הפרת הסכם האקלים הבינלאומי
זריחת כדור הארץ
ב-24 לדצמבר 1968, עשה האסטרונאוט ויליאם אנדרס היסטוריה: במסגרת מסע החלל של אפולו 8 ובעודו קרוב מאוד לירח, הוא צילם את זריחתו של כדור הארץ. זוהי ללא ספק תמונה מטלטלת: נראה כי הצלם נמצא על הירח, אדמה אפורה, עקרה ומתה. מולה, אי שם ברקיע, זורח לו גן עדן. גם ממרחק כל כך גדול, זה נראה גן עדן, עם הצבעים הכחולים והלבנים.
המסר של התמונה הוא פשוט: הבית שלנו, כדור הארץ, הוא באמת מקום קסום. האם אין לנו בראש מקומות בארץ ועוד רבים בעולם שעליהם אמרנו: "פיסת גן עדן!"? אבל הקסם הזה, אם לא נשמור עליו, יהפוך לירח עקר, ונביט בו כמו אל חלום רחוק, מעבר לאופק, מעבר לרקיע. זה מה שקורה כשסכנת החורבן אורבת מעבר לפינה.
האם יש בנו את הכוחות הנפשיים להתעלות מעל היום יום ושלל הדברים שמפעילים אותנו ולהביט בזריחת כדור הארץ? לנצור נשימה, כי אין אוויר על הירח, להביט אל עבר האינסוף, להבחין בנקודה שוקקת החיים הזו ולהפנים שהיא גן עדן, ותמשיך להיות גן עדן. לא כי אנחנו בני האדם נחליט לעשות טוב, אלא כי נחליט שלא לעשות רע.
השבוע, תמונות של שדות נפט בוערים בתימן החליפו לרגע תמונות של יערות בוערים בגליל. זה בוער כתגובה לזה, וזה בוער כתגובה לזה. צפונה וגם דרומה מאיתנו, מזרחה וגם מערבה, בערבות אירופה וביערות ברזיל, ממלחמה, מחום או מקידום עסקים ולעיתים אף משלושתם גם יחד – הבית בוער. מאז מסע החלל של אפולו 8, אלה הכל נקודות אדומות של הרס, לא ברור ולא משנה מהי הסיבה.
אנחנו לא חיים בחללית. את זריחתו של כדור הארץ, אנחנו יכולים רק לדמיין; אבל אנחנו פה בין נקודות בוערות: בין מלחמה מתישה לעוד קפיצת מדרגה בגלי החום העולמיים, תוצאת משבר האקלים. אנחנו יכולים לבחור לראות רק נקודה בוערת אחת. אבל זוהי בחירה הרת אסון: תנאי בסיסי לשמירה על כדור הארץ הוא רצונם של בני אדם לשתף פעולה – לעבוד יחד ולפתור מחלוקות בדרכי שלום ולא באלימות. השאיפה למתינות, לשלום ולצדק, היא אבן היסוד של המאבק הסביבתי. היום בישראל, יותר מתמיד, שאיפה זו הופכת לקול הדורש לנצור את האש, ולעשות ככל הניתן כדי לכבות את הבערה.
ד"ר יונתן אייקנבאום, מנהל גרינפיס ישראל
אני רוצה לעזור
השבוע מסביב לעולם
עוזרים לכדור הגדול ב- 5 שקלים לחודש 🌍המבצע נמשך!
(תיעוד: רועי גליץ, שגריר גרינפיס ישראל)
מעגלים רבים כבר הצטרפו לשורותינו והם מעתה חברים בארגון גרינפיס. עכשיו הזמן להצטרף אליהם!
יש לך הזדמנות לעזור לנו להגן על כדור הארץ, הסביבה והבריאות של כולנו באמצעות העיגול הקטן של האגורות שלך לשקל הקרוב.
מדובר על כ-5 שקלים לחודש בלבד.
לדוגמה: קנית ב- 9.80 ₪? שילמת 10 ₪ ותרמת לגרינפיס ישראל 20 אג’! סכום התרומה הממוצע לחודש עומד על 3-5 שקלים בסך הכול. בשבילנו זה הרבה.
התרומה שלך תסייע לנו לקיים מחאות ומאבקים פרלמנטריים ומשפטיים למען אלה שאין להם קול. תרומתך תעזור לקדם מחקרים, לחשוף שקרים, להגיש תביעות משפטיות, לבצע פעולות מחאה, אקטיביזם סביבתי ועוד, למען בעלי החיים שאין להם קול משלהם, ולמען כולנו.
כמה שקלים בודדים בחודש עבור תמיכה בכל המאבקים של גרינפיס ישראל
תרומה לגרינפיס ישראל מוכרת ברשויות המס בישראל ובארה״ב
לקבלת כל העדכונים שלנו למייל