כיסוי הקרח באנטרקטיקה נמצא בשפל
(תיעוד: דור נבו / גרינפיס)
מדי שנה, מודדים מדענים את כמות הקרח שנותר אחרי הקיץ באנטארקטיקה, במה שמכונה נק׳ המינימום של כיסוי הקרח הימי ביבשת הקפואה. לפני כשבועיים, ב-20 בפברואר, הגיעה נק׳ הזמן למדידה השנתית באמצעות לווינים. על פי נתונים אלו, שהחלו להיאסף ב-1979, הגיע השפל להיקף השני בגודלו – כשלמעשה, מדובר בהיקפים דומים לכיסוי הקרח הנמוך ביותר שנמדד בשנת 2022. כמות הקרח שאנטארקטיקה איבדה השנה היא בגודל של מדינת טקסס (1.99 מיליון קמ״ר). נתונים אלה מתחברים למגמה ברורה ועקבית של התכווצות כיסוי הקרח בקוטב הדרומי. לכיסוי הקרח בקוטב הדרומי יש השפעות אדירות על המערכת האקולוגית ועוד יותר גדולות, על אקלים כדור הארץ ודפוסי מזג האוויר על פני כדור הארץ.
אני רוצה לעזור
שנה לאמנת האוקיינוסים ההיסטורית
מערכת אוקיינוסים בריאה היא קריטית במאבק למיתון שינויי האקלים ולהצלת המגוון הביולוגי. הנתונים מאנטארקטיקה הם קריאת השכמה (נוספת) לכולנו. השבוע, בדיוק לפני שנה, הושגה הסכמה על כינונה של אמנת אוקיינוסים בינלאומית, שתספק עד לשנת 2030 הגנה באמצעות שמורות טבע ימיות על פני 30% מהמים הבינלאומיים על פני כדור הארץ. 87 מדינות חתמו על האמנה והתחייבו ליישמה. בזמן זה רק 2 מדינות לקחו את הנושא צעד קדימה ואשררו את האמנה במסגרת חוק לאומי. גרינפיס פועל בכל רחבי העולם על מנת שממשלות נוספות יעשו את הצעד הבא, יאשררו את האמנה ויאפשרו לאוקיינוסים שלנו להתחיל להשתקם בזמן קריטי זה.
אני רוצה לעזור
אסון אקולוגי בים האדום
אחרי שפגעו בלמעלה מ-20 אוניות, אוניית משא, ועליה עשרות אלפי טונות של דשן, טבעה בים האדום, פחות משבועיים לאחר שהותקפה על ידי החות׳ים בתימן.
בתצלומי לווין, שאספה יחידת המיפוי של גרינפיס בינלאומי, ניתן היה להבחין בשובל שמן, ככל הנראה מחדר המנועים של האונייה, שהתפשט בשיאו לאורך 24 ק״מ. בתיעוד מיום שבת, האונייה אינה נראית עוד. דליפת הדשן אל מי הים תגרום לנזק נרחב ושיבוש עמוק למערכת האקולוגית הימית, ועלולה להביא להשפעות קשות וארוכות טווח לאורך כל שרשרת המזון. לא רק שוניות האלמוגים והדגה בסכנה אלא גם פרנסתן ורווחתן של קהילות החוף.
אירוע דליפה כזה יכול היה להחריב את מפרץ אילת הייחודי, ומסיבה זו בדיוק, הגדלת שינוע הנפט במפרץ אילת על ידי קצא״א, כפי שמתכננים במשרד ראש הממשלה, גם בתקופה בטחונית רגישה זו, היא אסון שרק מחכה להתרחש. עלינו למנוע את הרחבתה של התעשייה המסוכנת הזו, באחד מאתרי הטבע הנדירים והיפים בישראל.
מה רוצה עידית סילמן?
(צילום: ברוך גרינברג CC)
בימים אלה, אמור היה להתפרסם קול קורא מטעם המשרד להגנת הסביבה, לתמיכות ממשלתיות בפעילותם של ארגוני סביבה בשנת 2024. למרות ההבטחות, השרה סילמן מעכבת את הפרסום, ובכך מסכנת את צינור החמצן של רבות מהפעילויות של ארגוני הסביבה בישראל לשנה הקרובה ובכלל.
מהמשרד נמסר, כי הוא בוחן את התמיכות שהוא מפרסם לאור המלחמה והצורך להתייעל בתקציב הממשלתי. לא ברור מדוע דווקא ארגוני הסביבה, המקבלים תמיכה זעומה מהממשלה, צריכים להחזיק על גבם את הבעיות בתקציב הנוכחי, במיוחד כשהפעילויות של רבים מהם מנותבות לטובת שיקום חבל העוטף וחבל הצפון.
אנחנו, בגרינפיס, לא מקבלים תמיכות ממשלתיות או תמיכות מתאגידים, אבל הכרסום המתמיד בתקציב המשרד להגנת הסביבה ומניעת תקציבים מארגוני סביבה, מדאיגים אותנו כחלק מקואליציית ארגוני הסביבה בישראל.
אי העברת הכספים תסכן פעילויות למען חינוך סביבתי, נטיעות עצים, שמירה על הסביבה והטבע וחיזוק החוסן והרווחה הנפשית של כלל החברה הישראלית – דווקא בימים בהם כולנו זקוקים להם יותר מתמיד.
אנחנו קוראים לשרה סילמן שלא לפגוע בעבודתם החשובה של ארגוני הסביבה, החיוניים להגנה על הסביבה ובריאות הציבור בישראל.
אסור להאריך את רישיון חיפושי הנפט בערבה
(תיעוד: אלעד איבס / גרינפיס)
השבוע הגשנו, יחד עם שומרי הבית, באמצעות עו״ד מתן גרפינקל, בקשה למשרד האנרגיה שלא להאריך את רישיון איה, לאחר שעתיד לפוג תוקפו בסוף מרץ. עצם העובדה, שאנחנו בעיצומו של משבר אקלים הולך ומחריף ועדיין צריכים להיאבק בחיפושי נפט וגז בשמורות טבע, באזור שהוא כמעט עצמאי אנרגטית הודות לסולארי, היא שערורייה.
אבל, במשרד האנרגיה, אשר משמש כחותמת גומי לחיפושי נפט ביבשה, מתכננים להאריך, שוב, את תוקף הרישיון לקידוחי הנפט והגז של חברת ארבל, בשמורות טבע בערבה. 275 אלף דונם של טבע ייחודי ובתולי, נמצאים תחת איום מיידי מחיפושים חדשים והרסניים. אם זה לא מספיק, אנחנו עדיין ממתינים לתשובות מהמדינה, לאחר שפנינו לבית המשפט על מנת להסביר לנו כיצד ניתן לחברה כושלת, ללא גב כלכלי, שכבר גרמה בעבר לזיהומו של נחל משמר, ושבספק רב עומדת בתכנית העבודה שלה – לפגוע בטבע הישראלי הרגיש בעבור רווח של בודדים.
אנחנו דורשים ממשרד האנרגיה לא להאריך את תוקף רישיון הקידוח, שיפוג בסוף חודש מרץ, ולא לתת יד לקידוחים מזהמים: לא בערבה – ולא בכלל.
בואו לתת את קולכם למאבק להצלת שמורות הטבע!
כך יכולות רשויות מקומיות להרוויח בגדול מהשמש
השבוע זכינו לקבל משלומי פרץ, פעיל בעמותת סבב״ע (סביבה בריאה בערבה), תיעוד נסתר של חיות בר בערבה, שנהנו מפירותיו של מעיין נובע ליד הישוב שחרות, שבחבל אילות. שני פרויקטים מתוכננים – מלון שעתיד להיבנות על הצוק, כולל תכנית בינוי מלונאית כ-70 מטרים מהמעיין, ו- חיפושי הנפט בערבה – מאיימים באופן ישיר על אזור טבע עשיר, ייחודי ורגיש במיוחד. זהו המעיין הנובע היחיד בכל המרחב בין עין נטפים בהרי אילת לעין שחק בערבה התיכונה, ואין כל ספק שפיתוח בכלל ולצורכי תיירות בפרט, עשוי לגרום לנזק בלתי הפיך למערכת האקולוגית, עליה עלינו לשמור מכל משמר.
הגיע העת למהפכת האנרגיה המתחדשת ברשויות המקומיות
תרומה לגרינפיס ישראל מוכרת ברשויות המס בישראל ובארה״ב
לקבלת כל העדכונים שלנו למייל