״מזל טוב לקוקה קולה לזכייתה בתואר מזהמת הפלסטיק הגדולה בעולם״

בקבוק קוקה-קולה בחוף הים בניצנים (תיעוד: אלעד איבס / גרינפיס)

חברת קוקה קולה זכתה ממש עכשיו זו השנה השישית ברציפות, בתואר הנחשק – מזהמת הפלסטיק הגדולה בעולם! מזל טוב! עם כ-500 מותגים שונים, קוקה-קולה מוכרת יותר מ-100 מיליארד בקבוקי פלסטיק חד פעמיים בשנה – 200,000 בכל דקה. כשאחוזי המיחזור הגלובליים עומדים על פחות מ-9%, אפשר רק לדמיין כמה מהם מסיימים את חייהם בטבע או בים. בעצם, לא צריך לדמיין, הם תמיד שם סביבנו.

Greenpeace subverts Dove’s signature ‘Real Beauty’ tagline to ‘Real Harm'. The campaign creative directly undermines Dove’s brand and the marketing that has made it famous. By subverting Dove’s bird, Greenpeace reveal the harmful and ugly reality of toxic plastic waste on people and planet.

סקר המותגים נערך זו השנה השישית על ידי קואליציית הארגונים הבינלאומית Break Free from Plastic, אותה גרינפיס מובילים, וכלל 250 אירועי נקיונות על ידי 8,804 מתנדבים מ-97 ארגונים ב-41 מדינות, שאספו 537,719 פריטי פסולת במרחב הציבורית. סך הכל הם תיעדו 6,858 מותגים מ-3,810 חברות. קוקה קולה זכתה במקום הראשון, בפער ניכר, עם נוכחות ב-40 מדינות בהן נאספו 33,820 פריטים של החברה ובראשם, בקבוקים חד-פעמיים – כמעט פי 3 מהמקום השני של חברת נסטלה והשלישי של יוניליבר. 

פסולת פלסטיק של מותגי ענק כמו ״קוקה-קולה״ ו״דאב״, מתפוררת לחלקיקים קטנים – מיקרופלסטיק. חלקיקים אלה כבר אותרו בשיליות עוברים, חלב אם, ריאות ודם אנושיים, בבטן ציפורים ויונקים ימיים, בבשר וחלב של חיות משק, במעמקי האוקיינוסים, פסגות הרים ובשני הקטבים של כדור הארץ.

אין לנו זמן לפתרונות שווא וגרינווש. רק אם נצמצם את ייצור הפלסטיק נוכל למנוע ממנו להציף את הים והטבע של כולנו, ולסכן את הבריאות שלנו.

אני רוצה לעזור

סופסוף הגיע החורף ⛈☔️

כמה חיכינו לו, אבל משבר האקלים מסתבר – לא בא לידי ביטוי רק בקיץ.

חודש ינואר בישראל היה גשום מהממוצע, עם שני פרקים גשומים ארוכים, אחד מהם חריג – באורך של שבועיים. כמויות המשקעים שירדו בצפון ומרכז הארץ, גבוהות פי 1.5-2 מהממוצע לעונה, וינואר השנה נחשב לאחד מ-4 חודשי ינואר הגשומים מאז החלו המדידות.

אולם, בין שני פרקי הגשם, בהם היה קר, היו הטמפרטורות גבוהות מהממוצע לעונה ובשקלול הסופי, חודש ינואר היה חם וגשום מאוד – שילוב חריג, שלא תועד כמוהו באקלים הישראלי. למעשה, חודש ינואר החם מהממוצע, הגיע אחרי 6 חודשים רצופים, החמים מהממוצע בצורה ניכרת.

לפי ד״ר אבנר גרוס מאוניברסיטת בן-גוריון, החורף הזה עד כה הוא קלאסי לעולם האקלימי החדש שמתהווה: קצר יותר ומתרכז סביב סוף דצמבר-תחילת פברואר; הגשם מגיע בעוצמות חזקות ומרוכזות – אותה כמות בפחות ימים, נובמבר-דצמבר-פברואר יבשים מהרגיל, ובממוצע – החורף חם מהרגיל. מגמות אלה רק ילכו ויקצינו – עם השנים גם כמות הגשם תפחת.

אני רוצה לעזור

תפסיקו לזהם ותתחילו לשלם

אסדת הגז ״לוויתן״ מול חופי ישראל (תיעוד: אלעד איבס / גרינפיס)

חודש ינואר 24 נחשב לינואר החם ביותר שנמדד עד כה עם אירועי מזג אוויר קיצוני ובהם גלי קור חסרי תקדים והצפות אשר פוקדים וזורעים הרס בחלקים רבים של העולם. אלה מאותתים לנו, שמבחינה אקלימית –  שנת 2024 הולכת להיות סוערת לא פחות מהשנה שרק הסתיימה, אשר נחשבת לחמה ביותר בהיסטוריה. על אף שמשבר האקלים מורגש היטב ברחבי הגלובוס, חברות הדלקים – האחראיות העיקריות למשבר – ממשיכות לגזור רווחי עתק ולדחוף פרויקטים חדשים של נפט, גז ופחם.

כך למשל תאגיד הדלקים שברון, הפעיל בישראל, דיווח על רווחי עתק בשנת 2023 וחילק למשקיעים רווח של 26.3 מיליארד $. כזכור, בתחילת המלחמה, דרשה החברה פיצוי מהמדינה על סך 100 מיליון ש״ח בעקבות ההשבתה של אסדת תמר. 

את תעשיית הדלקים לא מעניין עולם בטוח, ירוק או בריא יותר. זה הזמן להטיל על חברות הדלקים את האחריות להרס שהן זורעות, ולעבור לאנרגיות מתחדשות וירוקות באמת.

גרינפיס תובע את הממשלה

דור האקלים תובע את הממשלה על הפרת הסכם האקלים הבינלאומי

אני רוצה לעזור

מחטפים בחסות המלחמה על חשבון הסביבה והציבור

מחטף קצא״א

מסוף הדלק באילת. תיעוד: ד״ר אבישי טייכר (CC)

ביום שני השבוע, החליטה הממשלה להאריך את צו החיסיון של קצא״א ב-4 שנים. זהו מחטף בחסות המלחמה –  רק לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת יש את הסמכות להאריך את החיסיון של קצא"א. בשנה שעברה, הבטיחה הוועדה לבדוק את הנושא לעומק ולקיים דיונים במהלך השנה, אך דבר לא קרה. החיסיון הוארך בשנה אחת וכעת אנחנו דורשים מן הוועדה, למען הטבע, ביטחון המדינה ובריאות הציבור, לבטל את חיסיון קצא"א לאלתר ולעצור עסקאות הפוגעות באינטרס הציבורי, כמו התכנית המסוכנת להרחיב פי 10 את כמות שינוע הנפט של קצא"א במפרץ אילת, אשר מהווה איום חסר תקדים על שונית האלמוגים הנדירה במפרץ ועל כלכלת העיר אילת כולה. לקצא"א החדשה, שהוקמה ב- 2017, לא נדרש כלל צו חיסיון, ועסקאותיה המסוכנות מסתכמות ברווח של כמה מיליוני דולרים, אשר בטלים בשישים במידה ויתרחש (שוב) אירוע זיהום קטסטרופלי בים התיכון או בים האדום, אשר יעלה לנו מיליארדים ויפגע אנושות בביטחון הלאומי של ישראל – כולל פגיעה אפשרית באספקת המים לאזרחי המדינה.

מחטף ועדות התכנון

השבוע גם אושרו בדיון בוועדת הפנים תיקונים לחוק התכנון והבנייה לקראת קריאה שנייה ושלישית. לפי התיקונים, יתווספו נציגי משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות (של אורית סטרוק) לוועדות המחוזיות צפון ודרום ולמועצה הארצית לתכנון ובנייה, ונציג המשרד לפיתוח הנגב, הגליל והחוסן הלאומי – לוועדות התכנון ולמועצה הארצית לתכנון ובנייה. כלומר, מגדילים את כמות הנציגים של משרדי הממשלה, רובם משרדים מוטי פיתוח, ובכך יורדת משמעותית יכולתם של נציגי הציבור- נציגים מקצועיים, נציגי הסביבה, נציגי הרשויות המקומיות, להשפיע. אם זה לא מספיק, אז גם נציג ארגון הקבלנים, גוף פרטי, צפוי להצטרף למוסד התכנון החשוב ביותר בישראל, וגם תינתן עצמאות מורחבת לשר הפנים למנות נציגים כראות עיניו. כך מופר, באופן בוטה ביותר, האיזון בין ממשלה – רשויות מקומיות – חברה אזרחית, בוועדות התכנון החשובות. לממשלה יהיה כוח מוחלט בכל הליך תכנוני! החוק עוד לא עבר בשל לחץ ציבוריים, בהובלת ארגוני הסביבה. אנשי המחנה הממלכתי נכנסו למשא ומתן עם הקואליציה בנושא, וסיכמו שיגישו רוויזיה לחוק.

תרומה לגרינפיס ישראל מוכרת ברשויות המס בישראל ובארה״ב

לקבלת כל העדכונים שלנו למייל