כל שנה בט"ו בשבט אנחנו חוגגים את העצים ואת הטבע. בראש השנה לאילנות, אנו נזכרים "כי האדם עץ השדה" כדברי הפסוק מספר דברים. כמו העצים, גם לנו יש שורשים, גזע, עלים וצמרת.
את הדימוי הזה קשה לשאת השנה לאור כל מה שעובר עלינו. הדימויים המתבקשים הם יותר של שריפת יער או של גזע שנגדע, של שתיל שנעקר, נעקר ומתייבש מחוץ לאדמתו, נעקר ואיננו עוד, נעקר וכבר לא יניב פירות.ראש השנה לאילנות הוא חג של תקווה ואחיזה בחיים. לכן עלינו להתעלות מעל היגון, כיחידים וכחברה. להתעלות ולגלות חמלה ואחווה.
מאז השביעי באוקטובר, גרינפיס ישראל מפעיל שורה של יוזמות. גולת הכותרת של פעילותינו בימים אלה היא אירועי פופ אפ חורף של בגדי יד 2 איכותיים לאוכלוסיית המפונים מהדרום ומהצפון. בפעילות זו אנו משכילים לחבר בין ערכי הקיימות, שהם לחם חוקינו היומי כארגון סביבה, לבין חיבוק למי שממש זקוק לו בימים אלה.
דרך הפעילות הזו אנחנו גם מבינים דברים נוספים: מי שנוטל חלק אקטיבי במפעל חברתי, יוצא מאוד נשכר מכך; מי שמביא שמחה לאחר, ישמח בסופו של דבר גם את עצמו; מי שעוזר למישהו אחר להרים ראש, ירים ראש בעצמו; ו- סביבה מקיימת זקוקה לחברה מקיימת. אלו שני פנים של ערבות הדדית בין האדם לזולתו ובין האדם לטבע.
ד"ר יונתן אייקנבאום, מנהל גרינפיס ישראל
מחטף המלחמה של קצא״א
© Julius Schrank / Greenpeace
משרד האוצר פרסם ביום רביעי האחרון צו להארכת החיסיון של קצא"א לחמש שנים נוספות, כך שפעילותה תוכל להמשיך להתנהל בסודיות ובחוסר שקיפות. מדובר בחברת נפט ממשלתית, האחראית על צינור הנפט אשקלון-אילת, ומקדמת מהלך (עסקת רד מד) להגדלת היקפי שינוע הנפט באמצעות הסכמים חסויים – למאות מיליוני טון בשנה. משרד המשפטים החליט, בעת שעיני הציבור נשואות לזירת הלחימה, להעביר את הצו בזמן מקוצר – כאשר זמן תגובות הציבור ניתן עד ליום שלישי, פחות משבוע מיום פרסומו ועדיין הוגשו מאות התנגדויות של גופים ואזרחים רבים. חשוב לזכור, היעדר השקיפות באופן כה גורף מוביל במהרה להתנהלות פסולה ומסוכנת של החברה ומאפשר לה להסתיר פרטים קריטיים לציבור, כמו כמויות הנפט שמעבירה החברה ומקורותיו, שכר בכירים ותקציבים וקידום עסקאות, שספק רב אם טובת הציבור עיקרן. קיימת תמימות דעים בנושא זה בקרב ארגוני הסביבה ופעילים חברתיים, והמאבק בנושא זה יימשך.
אני רוצה לעזור
הממשלה החדשה בארגנטינה מתכננת ״פיתוח״ ליערות ולקרחונים
© Greenpeace
ארגנטינה נמצאת במשבר כלכלי חמור, כאשר בבשנה האחרונה כשלה מלהחזיר את ההלוואות שלה לקרן המטבע העולמית והאינפלציה האמירה ל-200%. כתוצאה מכך, המדינה סובלת מחוסר יציבות פוליטית ולאחרונה, נבחרה ממשלה ימנית מאוד בראשות חאבייר מיילי הליברטאני שמזכיר במידה רבה את בולסנרו. הממשלה החדשה הציגה לפרלמנט הארגנטינאי 700 תיקונים לחקיקה לטובת תעשייה ותאגידים, וביניהם גם הסרת ההגנה על קרחונים ויערות – מההישגים הבולטים של התנועה הסביבתית במדינה. בנוסף, גם מקדמת הממשלה הגבלות על הזכות להפגין ולמחות.
התוצאה של התקנות הללו תהיה גידול ניכר בהרס היערות בארגנטינה לטובת גידול בקר וסויה לייצוא לאסיה, אירופה וגם לישראל. בכל הנוגע לקרחונים, ישנם 44 פרויקטים של כריית מינרלים ומחצבים, המחכים לשינוי בתקנות על מנת להתחיל לקדוח במאגרי מים מתוקים ונקיים – כיוון הפוך מן הרצוי לאור המשבר האקלימי-אקולוגי המחריף. התנועה הסביבתית כולה בארגנטינה התאחדה נגד ביטול התקנות הללו ובעלי אזרחות ארגנטינאית מוזמנים לחתום על העצומה שלהם.
אני רוצה לעזור
מעבר לצמיחה כלכלית
בשבוע שעבר נאספו מנכלי תאגידים רב-לאומיים, מנהיגי ממשלות, אליטות עשירות ובעלי השפעה נוספים, במסגרת פורום הכלכלה העולמי בדאבוס. שם, אחד מארבעת הנושאים המרכזיים היה "צמיחה". לרגל האירוע, פרסם הארגון "Oxfam" דו"ח, שמראה כי חמשת הגברים העשירים ביותר הכפילו את הונם מאז 2020, בעוד חמישה מיליון אנשים הפכו עניים יותר. העוני גובר, המערכות האקולוגיות קורסות והפלנטה מתחממת. לכן, אזרחים רגילים מתחילים לשאול האם עוד צמיחה, ניצול, הפקת משאבים והעצמת העושר של העשירים המופלגים הם הכיוון הנכון. ברור לחלוטין שהמערכת הכלכלית שלנו, התלויה בצמיחה ובחוב, היא הגורם המרכזי למשבר הרב-מערכתי המתמשך והמחריף, הפוגע בעיקר בשכבות החלשות ודוחף את האנושות כבר מעבר ל-6 מתוך 9 הגבולות הפלנטריים הקריטיים.
התשובה לכך בחוגים רבים היא כלכלה של רווחה (wellbeing), מערכת כלכלית חלופית, שמעבירה את המיקוד מ'צמיחה' לעבר רווחתם של האנשים ושל המערכות האקולוגיות, שאנחנו חלק בלתי נפרד מהן. זה לא יהיה פשוט אבל רעיונות אלו צוברים תאוצה. האם זה אפשרי? מוזמנים לקרוא על כך בבלוג חדש באתר שלנו
תרומה לגרינפיס ישראל מוכרת ברשויות המס בישראל ובארה״ב
לקבלת כל העדכונים שלנו למייל