מיליוני כדוריות פלסטיק מזהמות את חופי גליסיה
אסון אקולוגי מתרחש כעת בחופי גליסיה, ספרד. מיליוני כדוריות פלסטיק, המשמשות חומר גלם לייצור מגוון מוצרי פלסטיק, נשפכו אל הים מהמיכלית שנשאה אותן, תוך שהן מזהמות את המערכת האקולוגית הימית ואת החופים. אסון דומה התרחש בסרי לנקה ב-2021, וחולל את מה שהוגדר כאסון האקולוגי הימי החמור בתולדות המדינה. על פי האו״ם, שפיכתן של 87 מכולות גדושות בכדורוני פלסטיק מול חופי סרי לנקה, הביאה להרס בתי גידול, למותם של בעלי חיים רבים ולפגיעה קשה בענף הדיג המקומי. חלקיקי הפלסטיק עמידים במיוחד ועתידים להישאר במערכת הימית לעשרות אם לא מאות שנים. הכדוריות הרעילות סופחות אליהן מזהמים שבמים, והחומרים הרעילים מצטברים ברקמותיהם של בעלי החיים שבולעים אותן – מה שמעביר אותם הלאה בשרשרת המזון.
כ-230 אלף טונות של כדוריות פלסטיק זורמות אל האוקיינוסים בכל שנה. אין לנו זמן לפתרונות שווא וגרינווש. רק אמנת פלסטיק בינלאומית שאפתנית, תסגור את הברז ותשים סופסוף סוף לעידן הפלסטיק. תעשיית הדלקים והפלסטיק, תאגידים וממשלות מסוימות, פועלים על מנת להחליש את יעדי אמנת הפלסטיק העולמית, וכאן אנו זקוקים לכם לצידנו.
בואו לחתום על עצומת הפלסטיק של גרינפיס כחלק מהקמפיין העולמי.
אני רוצה לעזור
יופי אמיתי, נזק אמיתי
גם חברת האם של מותג הטיפוח ״דאב״, ״יוניליוור״, יודעת שרק מעבר למודל רב-פעמי יפתור את משבר הפלסטיק העולמי. למרות טענותיה החוזרות שהיא רוצה ״עולם ללא פלסטיק״, רק 0.2% מהאריזות שלה מיועדות לשימוש חוזר, מה שהופך אותה שנה אחר שנה לאחת מ-5 מזהמות הפלסטיק הגדולות בעולם. ״יוניליוור״ מספרת לנו שהיא משתנה, שמיחזור הוא התשובה ושיש לה מטרות ויעדים גדולים, אבל מיחזור הוא דרך ללא מוצא. אנחנו פשוט לא יכולים למחזר את דרכנו החוצה מהמשבר הזה.
כך, כבר שנים ארוכות משווקת החברה את ״דאב״, כמותג שמגן על נשים ונערות צעירות. אבל מאחורי הקלעים, מתדלק ״דאב״ משבר אנושי וסביבתי על ידי הזרמת כמויות עצומות של פלסטיק חד-פעמי רעיל אל העולם. אנחנו כאן כדי לדרוש מהמותג ״דאב״, לעמוד בערכים בהם הוא מתהדר.
בדאב אומרים שאכפת להם מ״יופי אמיתי״? זה הזמן להוכיח את זה.
אני רוצה לעזור
גם לחופי ישראל יש לוויתנים – ומסתבר שהם יותר מופלאים משחשבנו
מחקר חדש ומרגש על לוויתני ראשתן, הלוויתן השלישי הגדול בעולם, התפרסם לאחרונה בכתב העת המדעי The Royal Society Open Science. המחקר שופך אור חדש על מאפיינים חברתיים ייחודיים למין לוויתנים זה, ומוצא כי הם מתארגנים בקבוצות חברתיות מובחנות תרבותית, בהם חברים עד 20 אלף פרטים. 7 משפחות כאלה – כשבמרכזן ניצבות הנקבות – נצפו באוקיינוס השקט, עם מספר חברים שהגיע יחד לכ-300 אלף. לכל משפחה כזו קולות (קודות) ייחודיים משלה, במה שמדמה ניבי שפה שונים אצל בני האדם. החוקרים מצאו כי בין המשפחות מתקיימים מפגשים אך לא הזדווגויות, מה שמלמד על תחושת זהות כמו-שבטית ומראה כי הלוויתנים מזהים את ההבדלים ביניהם מצד אחד, אך שומרים על זהותם כבני אותו מין מצד שני. באופן מדהים, מקבלים הלוויתנים החלטות לאחר ניהול דיונים, והמבנה השלטוני שלהם דמוקרטי, לא-היררכי, ״איטי ומבולגן״.
באפריל 2022, איתר צוות מדענים במסגרת שיתוף פעולה של גרינפיס ישראל עם אוניברסיטת חיפה קבוצה של 8 לוויתני ראשתן מול חופי חיפה. אחרי שנים בהן נצפו לוויתנים בישראל באופן לא רשמי ובתצפיות לא סדירות, הגילוי ההיסטורי הראה כי במים הכלכליים של ישראל יש חיים ימיים עשירים ובעלי חיים ייחודיים שחלקם מצויים בסכנת הכחדה.
את המים האלה, הים של כולנו, מתכנן משרד האנרגיה לפתוח לאסדות קידוח גז נוספות, המיועדות כמעט כולן לייצוא. אסור לנו לסכן את היונקים הימיים המופלאים הללו בעבור בצע כסף של חברות הדלקים.
גרינפיס יוצא למאבק להציל את קים, הלוויתן הישראלי הראשון, וזקוק לתמיכת הציבור.
צעד קדימה ושניים (לפחות) אחורה
בסוכנות הידיעות בלומברג דווח השבוע כי גל אדיר של השקעות בפרויקטים חדשים של גז טבעי נוזלי יוצא לדרך: 290 מיליארד דולר יושקעו באנרגיה המזהמת ויסנדלו את האנושות להשתמש בה עשורים רבים קדימה. כושר התפוקה עתיד לעלות ב-300 מיליון טונות עד 2030, עלייה של 70% מהיום, ובכיוון ההפוך לגמרי מזה שעל העולם לצעוד בו. גז טבעי נוזלי, או LNG בקיצור, מהווה חלק ניכר מתעשיית הגז כיום, המנסה בכל כוחה להמשיך ולהתרחב, זאת בניגוד ברור לדוחות המדעיים ואף להמלצותיה של סוכנות האנרגיה הבינלאומית (iea). גם בישראל, חושקות חברות הדלקים להגביר את ייצוא הגז המקומי לעולם: במאגר לוויתן מתכננים להקים מתקן הנזלה ימי בסמוך לאסדה, שיאפשר להפוך את הגז המופק לנוזל, ומשם לייצא אותו במיכליות וללא תלות בצינורות הולכה, במהלך מסוכן ומזהם.
בבלוג שלנו אנחנו מסבירים איך הנזלת גז הופכת תעשייה מזהמת לתעשייה מזהמת הרבה יותר, ולמה המרוויחים היחידים מתעשיית הגז הם תאגידי הדלקים, ולעולם לא האקלים או הסביבה.
מס הפחמן של סמוטריץ׳ בשירות התעשייה המזהמת
התוכנית לתיקון תקציב המדינה שהגיש בשבוע שעבר שר האוצר בצלאל סמוטריץ' פוגעת באופן קשה בכלים שיש למדינה להתמודדות עם משבר האקלים ולהגנה על בריאות הציבור, בהם קיצוץ בתקציבי איגודי ערים המפקחים על מפעלים מזהמים, הפרטת פארק אריאל שרון וקיצוץ של 200 מיליון שקלים מתקציבו של המשרד להגנת הסביבה. בין כל המחטפים האנטי-סביבתיים בהצעת התקציב, הבקשה של סמוטריץ' להטיל מס פחמן עשויה לעורר תקווה, לפחות במבט ראשון. מס פחמן מוטל כיום בכל מדינות ה-OECD פרט לטורקיה וישראל, וביכולתו להיות כלי יעיל למאבק במשבר האקלים וזיהום סביבתי. אולם במבט שני, הטיוטה כפי שעלתה בהצעת התקציב מעלה חשש שבגרסתו הנוכחית המס קשוב בעיקר לצרכי התעשייה ופחות לצרכי הציבור, וכי הוא יעמיק את אי-השוויון באחריות לזיהום ובנטל להפחתתו בין אוכלוסיות בעשירונים הגבוהים לנמוכים.
במאמר של דנה כהן, ראש תחום אקלים ואנרגיה בגרינפיס ישראל, יחד עם ניב מאירסון, פעיל וחוקר בתחומי צדק סביבתי ומשפט אקלימי, נפרסות הבעיות בחוק המוצע וגם – הפתרונות שיאפשרו לו להיות החלטה סביבתית אמיתית, ולא רק מס שמטרתו לשרת את התעשיות המזהמות.
בחרו את תמונות השנה של גרינפיס ישראל וזכו בפרס!
בואו לבחור בתמונת השנה 2023 של גרינפיס ישראל. השתתפו בהצבעה לתמונת השנה, היכנסו להגרלה, ואולי תזכו בפרס אקולוגי מגניב במיוחד: חולצות, תיקים ובקבוקים רב-פעמיים, ממותגים.
מצביעים ונכנסים להגרלה!
תרומה לגרינפיס ישראל מוכרת ברשויות המס בישראל ובארה״ב
לקבלת כל העדכונים שלנו למייל