תנאים כאלה לא היו באולימפיאדה

מה האולימפיאדה בטוקיו מלמדת אותנו על משבר האקלים?

אני בטוח שכולכם צופים באולימפיאדת טוקיו. למרבה הצער אם יש תחום אחד שיפן צפויה לזכות בו במדליית זהב, הוא שככל הנראה מדובר באולימפיאדה החמה והלחה ביותר בהיסטוריה. עוד לפני שהחלו המשחקים, הקשתית הרוסיה סווטלנה גומבובה התעלפה כתוצאה ממכת חום ומספר אתלטים התעלפו לאחר ההשתפות בטריאתלון. ב-1 באוגוסט הוועד האולימפי הודה ש-30 אנשי צוות ומתנדבים טופלו על ידי צוותים רפואים בשל החום הכבד בשבוע המשחקים הראשון.

נכון, טוקיו היא עיר חמה ולחה בקיץ בשל התנאים הגאוגרפיים העירוניים שלה, אבל המדע גם מספר לנו, שחום קיצוני ומסוכן כמו שחווים כעת בבירת יפן עומד בקנה אחד עם תחזיות המדענים לגבי מצב החירום האקלימי. משבר האקלים גורם לעלייה ארוכת טווח בממוצע הטמפרטורה ברחבי העולם ובעלייה בתדירות ובעוצמה של גלי חום. אז האם החום הצורב בטוקיו כעת הוא אות נוסף לחומרת משבר האקלים? 

דוח חדש של גרינפיס מזרח אסיה מסייע לנו לקבל את התשובה לכך. המחקר שמתפרסם כעת סקר את הטמפרטורות בערים הגדולות של אסיה לאורך העשורים האחרונים ומצא שימי החום מתחילים מוקדם יותר וגלי החום הם חריפים וארוכים יותר.  כך למשל בטוקיו כמות הימים החמים הוכפלה מאז שנות ה-60 ובעיר סאפורו ביפן (שאירחה את המרתון האולימפי) ישנו שינוי דרמטי כשהיום החם הוקדם ב-23 ימים מבעבר ולפני המרתון האולימפי שנערכה בה נמדדו 34°C, והטמפרטורה חצתה את רף ה- 30°C במשך 16 ימים ברציפות, שבפעם האחרונה זה קרה ב-1924.

יוון וטורקיה בוערות

עשרות שריפות יער פרצו ביוון בגל החום הקשה בעשרות השנים האחרונות – שבו נמדדו יותר מ-45 מעלות. שריפה גדולה משתוללת מצפון לאתונה ואלפים נמלטו מהאזור. התושבים בבירת יוון התבקשו להישאר בבתים ולסגור חלונות בשל החשש מזיהום האוויר הכבד. 

גם בטורקיה קרוב ל-950 אלף דונמים נחרבו עד כה בשריפות הגדולות ביותר שנראו והיכו במדינה השבוע, עד כה 8 נהרגו ועשרות כפרים פונו ואלפי תיירים מבוהלים חולצו מאתרי נופש הסמוכים לאנטליה המוכרת לישראלים.

כך נראה מצב חירום אקלימי, שמגביר את עוצמת גלי החום ושכיחותם. אמנם המשבר פוגע יותר בקהילות עניות ובאלו הנמצאות בחזית, אך אף אחד לא חסין מפניו. על ישראל להכריז על מצב חירום אקלימי, לעצור לאלתר את הפיתוח של אנרגיה פוסילית מזהמת ולפעול על מנת להסתגל למציאות האקלימית החדשה באופן המיטבי.

האנושות סיימה לצרוך משאבים של שנה ב-7 חודשים בלבד

ביום חמישי שעבר, ה-29.7, צויין בעולם "יום החוב האקולוגי" שמשמעותו היא שהאנושות סיימה להשתמש במשאבים שלכדור הארץ לוקח שנה שלמה לייצר, בתוך 7 חודשים בלבד. הארגון הסביבתי Global Foot Print אחראי לחישוב הנתונים המתייחסים הן לשימוש במשאבים חומריים והן להצטברות פסולת, בעיקר לפחמן דו חמצני באטמוספרה. במילים אחרות, יכולת ההתחדשות השנתית של המשאבים בהם אנחנו תלויים, לא עומדת בעומס הביקוש האנושי, המנצל בכל שנה כ-74% יותר משאבים ממה שהמערכות האקולוגיות מצליחות לייצר מחדש. הפעם האחרונה בה סיימה האנושות את משאביה בדצמבר, הייתה בשנות ה-70' של המאה הקודמת.

האנושות משתמשת כיום ב-1.7 כדורי ארץ בזמן שיש לנו, כידוע, אחד בלבד. מרגע סיום השימוש במשאבים הטבעיים השנתיים שלנו כגון יערות, שימוש קרקע, הצטברות גזי חממה עקב שריפת דלקים פוסיליים, דגה ומשאבי מים – אנחנו צורכים משאבים על חשבון השנים הבאות ומחריפים את הגירעון האקולוגי ואת פריצת הגבולות הפלנטריים. בחישוב פרטני, ישראל סיימה את משאביה השנתיים שלה ב-16 לאפריל. אילו הייתה אוכלוסיית העולם צורכת באופן זהה לישראל, היו נדרשים לנו 3.5 כדורי ארץ. היום הזה הוא רק תזכורת עדינה לכך שהרגלי הצריכה שלנו גורמים נזק בלתי הפיך לחיים על פני כדור הארץ. כתוצאה מהמודל הכלכלי הדומיננטי, המתייחס לכוכב הלכת כמשאב בלתי מוגבל. מערכת ניהול הפסולת שלנו שבורה לחלוטין והאופן בו אנו אוכלים והנורמות הצרכניות שלנו, מובילים אותנו בדהירה לחורבן.

שנה לדליפת הנפט במאוריציוס ויותר מדי שאלות נותרו ללא מענה

בדיוק לפני שנה, אירעה דליפת הנפט מספינה יפנית שטבעה לחופי מאוריציוס. כ-1000 טונות של נפט דלפו אל הים במה שנחשב לאסון האקולוגי החמור בתולדות מאוריציוס ושבועיים לאחריה הכריזו השלטונות על מצב חירום. במהלך הניסיונות לנקות את הזיהום מתו 4 בני אדם, לפחות 50 יונקים ימיים בהם דולפינים ולוויתנים ואלפי יצורים ימיים אחרים. שנה עברה ועדיין לא נמסרה לציבור הערכה מקיפה בדבר הפגיעה האקולוגית בשוניות, צמחיית המים ובעצי המנגרוב. עד עתה שולמו פיצויים בגובה 2 מיליון דולר בלבד ומידע בנוגע להסדר הפיצויים עם חברת הספנות היפנית אינו זמין לקהילות שעדיין מושפעות מהאסון.

חברת הספנות MOL וחברת האנרגיה BP, מי שסיפקה לספינה את הדלק שלה, עדיין לא העבירו דוגמית מהדלק לצורך בדיקה, זאת על אף שראיות מראות כי הוא היה בעל רעילות גבוהה מאוד וככל הנראה הכיל תערובת כימיקלים של נפט ופלסטיק. במשך חודשים ארוכים קרא גרינפיס לממשלת מאוריציוס להכריז על השטח הימי שלה כאזור אקולוגי רגיש במיוחד, מהלך שסופסוף החלה הממשלה לקדם בחודש מרץ. למרות זאת, שאלות רבות נותרו פתוחות: שלטונות מאוריציוס ו-MOL לא פעלו כלל ב-12 הימים הראשונים לאחר הדליפה. מומחים לא זומנו מטעם הממשלה למקום האירוע וממשלת יפן אחראית על ניהול החקירה. בנוסף, מדוע הוחלט להטביע את חלקה הקדמי של הספינה במקום להוציאו מהמים, כפי שדרשנו בגרינפיס, ומדוע נוהלו מאמצי הניקוי והסדרי הפיצויים תחת מעטה סודיות וחוסר שקיפות?

מגיעות לנו ולתושבי מאוריציוס תשובות! מה בדיוק מסתירות MOL, חברת BP וממשלת מאוריציוס? עברה שנה אבל המאבק עוד לא הסתיים. קהילות החוף והמגוון הביולוגי של מאוריציוס ממשיכים וימשיכו לסבול מתוצאות הדליפה במשך שנים קדימה. על האסון להיות תחילתה של מהפכה ירוקה עבור מערכות הטבע שלה במקביל לקידומה של אמנם ים בינלאומית שתגן על 30% משטחי הים כמו זו שאנו מקדמים בגרינפיס.

במקום צל אמיתי ואוויר נקי בפתח תקווה שותלים עצים מפלסטיק

לא ברור מה חשבו לעצמם בעיריית פתח תקווה אבל תושבים התפלאו לגלות בחלק מרחובותיה הראשיים של העיר, דשא סינטטי ומיכלים עם עצים מפלסטיק. עצים במרחב העירוני נדרשים תמיד בכל מקום, על אחת כמה וכמה בעידן של משבר אקלים וגלי חום קשים. העצים מורידים את הטמפרטורה בתוך העיר הלוהטת מאספלט ובטון, סופחים פחמן ופולטים חמצן, קולטים מים ומסייעים במניעת הצפות. במקום לתת צל ולקרר את הסביבה, עצי הפלסטיק מתחממים ופולטים מזהמים. עצים מפלסטיק מצמצמים עוד יותר את יכולתם של ציפורים וחרקים להשתלב בסביבה האורבנית הקשה גם כך לחיות הבר, ובריאות התושבים והסביבה נדחקת הצידה מול שיקולים קרים של כסף ותחזוקה. מעט אירונית העובדה שהידיעה הובאה בשיתוף רשת שופרסל, המשווקת בשר מיבואנים המקושרים ישירות לחוות גידול באמזונס ולהרס שמורת הפנטנל. פנינו מספר פעמים לשופרסל בנוגע לניקיון שרשראות האספקה שלה, אבל מהחברה לא טרחו לענות.

עזרו לנו להקים יחידת תחקירים ישראלית

הציבור בישראל צריך צוות תחקירים סביבתיים עצמאי שיעבוד עבורו במשך כל השנה בעזרת האמצעים המתקדמים ביותר על מנת חשוף עוולות ופשעים סביבתיים בכל רחבי הארץ ולהעלות אותם לראש סדר היום הציבורי.

לכן, החלטנו לראשונה בישראל, ליצור משהו גדול ולהקים צוות תחקירים סביבתיים עצמאי כחול לבן. על מנת לתת לצוות הזה הכשרה ואת הגישה לכלי המחקר המתקדמים ביותר (כמו שימוש צילומי לווין וגישה למאגרי מידע מתקדמים.) אנו אוספים תרומות שיסייעו להקמה ופיתוח הצוות.

עכשיו צריך אותנו יותר מתמיד – וזה הזמן להגביר את הלחץ ולחשוף את מה שמנסים להסתיר מכולנו: מי באמת מאיים על הציבור בישראל ועל עתיד כדור הארץ?

לקבלת כל העדכונים שלנו למייל

משבר האקלים

אני רוצה לעזור