שטפונות קטלניים וחסרי תקדים במערב אירופה
בימים האחרונים, גשמים עזים וחריגים במערב אירופה גורמים להצפות ושטפונות קטסטרופליים אותם מכנים מדענים ומטאורולוגים – אירוע של פעם במילניום. השטפונות בבלגיה, הולנד ובעיקר בגרמניה הביאו לאובדן חיים ורכוש בהיקף שלא נראה כמותו באזורים אלה קודם לכן: מעל 180 הרוגים, יותר מ-1000 פצועים ונעדרים והרס בלתי נתפס לתשתיות המוערך במיליארדי אירו. באזורים מסויימים בעמק הריין ירדו בתוך 48 שעות 148 מ"מ של גשם, כמעט פי שניים מהכמות הממוצעת בחודש יולי כולו. נהרות רבים עלו על גדותיהם, מאות אלפי בתי אב נותרו ללא חשמל, אלפים פונו מבתיהם ותשתיות תקשורת קרסו. שטפונות קשים היו גם בצ'כיה, שוויץ ולוקסמבורג. לאחר יותר ממאה שנה של כלכלה הנשענת על שריפת דלקים פוסיליים הגורמים להתחממות כדור הארץ, גם המדינות העשירות בעולם מתחילות להרגיש את מחירה הגבוה.
סיביר הקפואה בוערת
זו השנה השלישית ברציפות ששריפות ענק מכלות את יערות סיביר, אחד המקומות הקרים על כדור הארץ. בשנים האחרונות החוג הארקטי מתחמם בקצב המהיר ביותר בעולם. הטמפרטורות הגבוהות גורמות לשריפות נרחבות הפולטות כמויות עצומות של גזי חממה ומביאות להפשרת שטחים שהיו קפואי עד. בשנה שעברה כילו השריפות שטח של 155 אלף קמ"ר של יערות וטונדרה, שטח בגודלה של פלורידה. על פי נתוני הממשלה, השנה נשרפו כבר 80 אלף קמ"ר, לאחר שמוסקבה חוותה את חודש יוני החם ביותר מזה 120 שנה ושיאי חום רבים נשברו ברחבי סיביר עם 8-10 מעלות מעל לטמפרטורה הממוצעת לעונה. מחוז יקוטיה נפגע באופן הקשה ביותר ונתון תחת מצב חירום זה שבועות ארוכים. הכפרים אפופי עשן ושיא עונת השריפות עוד לפנינו.
עליית פני הים מאיימת על 7 ערי חוף גדולות באסיה
דוח חדש של גרינפיס מזרח אסיה חושף כי עליית פני הים והצפת ערי חוף ב-7 ערים גדולות באסיה, עשויות לסכן סכום המוערך ב-724 מיליארד דולר מתוך התל"ג, עד שנת 2030 וכי 15 מיליון בני אדם יהיו חשופים לסכנת הצפה. בנגקוק, ג'אקרטה, טוקיו, טאיפיי, מנילה ועוד, עשויות כולן לסבול מהצפות בחלקים נרחבים של העיר ולסבול מנזקים בשווי עשרות מיליארדי דולרים, אם תתרחש הצפה של פעם בעשור ב-2030. על הממשלות לבטל באופן מיידי את כל התוכניות לתחנות כוח פחמיות חדשות ולזרז את המעבר לאנרגיה מתחדשת ונקייה. אך במקביל, משבר האקלים כבר כאן – עלינו לחזק את יכולת ההתמודדות שלנו עם אסונות טבע ועם השפעות האקלים המשתנה.
יערות האמזונס פולטים פי 3 יותר גזי חממה ממה שהם סופחים
דוח חדש המסכם 9 שנות מחקר באמזונס מוצא כי יערות האמזונס כבר אינם מהווים אגן לספיחת פחמן אלא מקור לפליטת גזי חממה לאטמוספירה. במחקר נמצא כי שריפות יזומות לצורך פינוי שטחים למרעה וגידולי סויה, מהוות את הסיבה העיקרית לכך שהיערות פולטים 1.5 מיליארד טונות פחמן דו חמצני בשנה אולם סופחים בחזרה רק שליש. כמות פליטת גזי החממה מיערות האמזונס מקבילה לפליטותיה של יפן – המזהמת החמישית בגודלה בעולם. טמפרטורות גבוהות עקב התחממות כדור הארץ ובצורת חמורה גורמות לכך שבחלקים מסויימים של אגן האמזונס, היער מת במהירות רבה יותר מהמהירות בה הוא מתחדש. מספרם ההולך וקטן של העצים משבש את מחזור המשקעים מה שמחריף את הבצורות וגלי החום המחלישים את היער עוד יותר. בנוסף, נמצא כי במקומות בהם נכרתו 30% ויותר מהעצים, כמות הפחמן שנפלטה הייתה גבוהה פי 10 מאזורים בהם נכרתו פחות מ-20%. לדברי החוקרים, החדשות הרעות מהאמזונס מחייבות את האנושות לחתוך את פליטות גזי החממה שלה במהירות גדולה הרבה יותר ולהותיר את הדלקים הפוסיליים באדמה.
ניצחון בגרינלנד – מבטלת חיפושים חדשים אחר דלקים פוסיליים
ממשלת גרינלנד מבטלת את כל תכנוניה לחיפושי גז ונפט חדשים בשל משבר האקלים ואומרת כי מחיר הקידוחים לכלכלה ולסביבה פשוט גבוה מדי. זהו ניצחון אדיר שהושג לאחר עבודה קשה ושנים של מחאה עיקשת, יצירתית ובלתי אלימה. בכך מצטרפת גרינלנד לבליז, צרפת, דנמרק, ניו זילנד ומדינות נוספות שאסרו על חיפושי גז ונפט חדשים. חדשות נפלאות אלה על החלטת של הממשלה הגרינלנדית מגיעות במקביל להתלבטויותיהן של צרפת, גרמניה ואיטליה, האם לתמוך בפרויקט גז ענק בחוג הארקטי הרוסי. גרינלנד שקהילתה ניצבת בחזית משבר האקלים בחרה בחיים ולא בכסף הגדול של חברות הדלקים אנחנו מצפים לראות אילו מדינות יצטרפו להחלטתה האמיצה והמתבקשת של גרינלנד – אין לנו זמן לבזבז.
משרד האנרגיה בשירות תאגידי הדלקים: התנגדות גרינפיס למסקנות וועדת אדירי 2
בחודשים האחרונים ועדה בינמשרדית בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה אודי אדירי (ועדת אדירי) עמלה על תוכנית לעידוד חיפושי נפט וגז חדשים במים הכלכליים של ישראל. לאחרונה פרסמה הוועדה את מסקנותיה, ובראשן המלצה לפתוח את שטחי הים התיכון של ישראל לקידוחי גז ונפט המיועדים לייצוא. השבוע, לאחר ניתוח מקיף של ממצאי הוועדה הגשנו את עמדתנו בנושא למשרד האנרגיה. באופן עקרוני, עמדת גרינפיס ישראל היא שיש להפסיק לאלתר פיתוח כושר ייצור חדש על בסיס דלקים פוסילים לרבות באמצעות גז שאחראי לקרוב לחמישית מכלל פליטות גזי החממה בכדור הארץ.
עמדה זו היא פועל יוצא של מצב החירום האקלימי אשר מתבטא בעוצמה הולכת וגוברת.
על פי הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים (IPCC), על העולם לאפס את פליטות הפחמן עד לסביבות 2050, ועל כן יש להתחיל בצמצום פליטות הפחמן הדו-חמצני באופן מיידי. לטענת ה-IPCC, הדבר דורש ירידה של כ-25% בייצור הגז הפוסילי בין 2010 ל-2030. לא ניתן ליישב בין צורך זה לבין ההמלצות של הוועדה למכור כמה שיותר גז כמה שיותר מהר.
מלבד עמדה עקרונית זו, גם לאחר בחינה מעמיקה של המלצות הוועדה אנו סבורים שיש לדחות אותן על הסף מכיוון שהליך עבודתה, תחשיביה ואופן הסקת מסקנותיה הינו לקוי ומוטה באופן בוטה לטובת חברות הגז והנפט. כך למשל הוועדה התעלמה מהתפתחויות טכנולוגיות ומדעיות בשוק האנרגיה בעשור החולף; לא חישבה בכלל את הוצאות המדינה על הגז; לא התייחסה לסיכונים הסביבתיים והבטיחותיים בתוצאה מקידוחים ועוד. בקיצור שערורייה.
אנחנו בגרינפיס ישראל נאבק במסקנות ועדת אדירי ובהמשך פיתוח משק הגז המסוכן והיקר.
תגובת גרינפיס למס האוצר על הפלסטיק
מס על כלים חד פעמי בוודאי ימלא במעט את קופת המדינה הצמאה למקורות הכנסה אך ספק אם ישפיע על הרגלים מאוד מושרשים כשאנו בישראל מככבים עולמית בשיעור שימוש בכלים חד פעמיים. היעד ברור והוא הסרת הפלסטיק החד פעמי המזהם מהחיים שלנו. אם יש צורך בהדרגתיות הרי שהוא לא במעבר ממס כולל לאיסור גורף אלא בהטמעת איסורים באזורים מסוימים (כדוגמת יוזמת השרה לשעבר גמליאל על איסור כניסה של חד"פ בפארקים לאומיים) ואיסור פריטים של חלופה ברורה ברב פעמי (סכו"ם, קשיות). עולם מוצף מפלסטיק זקוק לכלכלה אחרת, מעגלית, מבוססת על שימוש חוזר בכלים רב פעמיים לשימוש או למילוי ואנו קוראים לממשלת "השינוי" לאמץ מדיניות שתפתור את מגיפת הפלסטיק מהשורש.
עזרו לנו להקים יחידת תחקירים ישראלית
הציבור בישראל צריך צוות תחקירים סביבתיים עצמאי שיעבוד עבורו במשך כל השנה בעזרת האמצעים המתקדמים ביותר על מנת חשוף עוולות ופשעים סביבתיים בכל רחבי הארץ ולהעלות אותם לראש סדר היום הציבורי.
לכן, החלטנו לראשונה בישראל, ליצור משהו גדול ולהקים צוות תחקירים סביבתיים עצמאי כחול לבן. על מנת לתת לצוות הזה הכשרה ואת הגישה לכלי המחקר המתקדמים ביותר (כמו שימוש צילומי לווין וגישה למאגרי מידע מתקדמים.) אנו אוספים תרומות שיסייעו להקמה ופיתוח הצוות.
עכשיו צריך אותנו יותר מתמיד – וזה הזמן להגביר את הלחץ ולחשוף את מה שמנסים להסתיר מכולנו: מי באמת מאיים על הציבור בישראל ועל עתיד כדור הארץ?
לקבלת כל העדכונים שלנו למייל
אני רוצה לעזור