ההזדמנות הגדולה של קארין אלהרר
לממשלה החדשה בראשות נפתלי בנט ממתינים אין ספור אתגרים כשנושאי סביבה ואנרגיה הם בין הנושאים החשובים שרובצים לפתחה למרות שמטבע הדברים אינם מן הבולטים שבהם. על אף החשיבות והדחיפות של נושאים סביבתיים רבים, הנושא המרכזי שמעסיק היום את ישראל והעולם, הוא משבר האקלים – תחום שקשור לא רק להגנת הסביבה אלא לכל חלקי הממשלה ובעיקר למשרד האנרגיה. שריפה של גז, נפט ופחם אחראית לכשני שליש מפליטות גזי החממה הגורמים להתחממות כדור הארץ ולמשבר קיומי של ממש שכבר פוגע במזרח התיכון ביתר שאת עם ריבוי של גלי חום, בצורות, הצפות, שריפות עוצמתיות יותר, פגיעה בחקלאות, בבריאות ועוד.
הדרך המרכזית למגר את משבר האקלים היא להפסיק לשרוף את הדלקים המזהמים, ולעבור באופן מיידי והדרגתי לכלכלה דלת פחמן המבוססת על חיסכון באנרגיה וייצור חשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות (שמש, מים ורוח).
אבל המדיניות החדשה שאנחנו קוראים לשרת האנרגיה לאמץ, איננה עוסקת רק בהתנגדות לגז ולסיכונים בשימוש בדלקים רעילים אלא גם בהזדמנות האדירה שהמעבר לאנרגיית השמש טומן בחובו. לממשלה החדשה ישנה הזדמנות פז לשקם את הכלכלה ולהזניק את ישראל קדימה בנטילת תפקיד של מנהיגות בנושא משבר האקלים בעזרת שורה של החלטות שיטיבו עם הציבור.
כל שינוי בסדר הקיים במשק האנרגיה המבוסס על הגז צפוי לגרור התנגדות חריפה וערמומית מצד תאגידי הדלקים הענקיים דוגמת שברון האמריקנית ודלק של תשובה. המודל לחיקוי עבור השרות החדשות זנדברג ואלהרר יכול להיות באופן באופן מפתיע דווקא מכיוון השרה להגנת הסביבה היוצאת גילה גמליאל, שעמדה נגד מדיניות שטייניץ לקידום הגז והנפט והספיקה לקדם מספר מהלכים חשובים.
זו התזכורת הטובה ביותר לממשלה החדשה שבכל הנוגע לנושאי סביבה ואקלים לא מדובר בימין או שמאל אלא בחיים עצמם. למרות הבדלים מהותיים בגישותינו, אנו מודים לשר האנרגיה היוצא, ד״ר יובל שטייניץ, על החלטתו להוציא את ישראל מעידן הפחם המזהם.
פסגת ה-G7: הרבה דיבורים מעט מעשים
פסגת פורום שבע המדינות המתועשות, ה-G7, הסתיימה כצפוי, ללא בשורות אמיתיות למאבק במשבר האקלים או למאבקן של מדינות עניות בנגיף הקורונה והשפעות המשבר האקלימי. תוצאות הועידה נשמעות כמו תקליט שבור עם אותן הבטחות ישנות. על אף ההתחייבות שלא להשקיע בפחם מחוץ לגבולותיהן, מדינות ה-G7 עדיין אינן מסכימות להימנע מהשקעה בפרוייקטים פוסיליים חדשים ותוכניתן האקלימית אינה מחייבת או מספיקה, על מנת לעצור את התדרדרות הטבע עד 2030. מימון המדינות העשירות את מאבקן של המדינות העניות במשבר האקלים אינו מותאם לגודל המשבר וניכר כי מנהיגי המדינות העדיפו לקבור את ראשם בחול חופי קורנוול, מאשר להתייצב מול האתגר הסביבתי העומד בפני כולנו.
פסולת הטייק אוואי השתלטה על הים
מחקר מקיף חדש מצא כי עיקר פסולת הפלסטיק בים מורכב מפריטי מזון ומשקאות טייק אוואי – שקיות, בקבוקים, אריזות ועטיפות הם ארבעת הפריטים המזהמים ביותר המהווים כמעט מחצית מהפסולת האנושית בים. למעשה, 10 מוצרי פלסטיק, ביניהם גם פסולת דיג ופקקים, מהווים 75% ממנה, זאת כיוון שהם נמצאים בשימוש נרחב וההתפרקות שלהם איטית מאוד.
המדענים אמרו כי זיהוי מקור הפלסטיק מסייע להבין באילו פעולות יש לנקוט כדי להפסיק את זרם הפסולת לאוקיינוסים. בין המלצותיהם ניתן למצוא איסור על שימוש בפריטי פלסטיק נפוצים והטלת אחריות על היצרנים. המחקר מבהיר כי הדרך הטובה ביותר להתמודד עם זיהום הפלסטיק היא חקיקה שתגביל באופן חמור את השימוש באריזות פלסטיק חד פעמיות. אי אפשר עוד להכחיש את זה – לעולם לא נצליח למחזר את כמות פסולת הפלסטיק שאנחנו כרגע מייצרים.
ניצחון גדול נגד הנפט בארה״ב
לאחר מאבק של שנים, בוטל סופית פרויקט צינור הנפט קיסטון XL מקנדה לארה"ב. הצינור, שאורכו אמור היה להיות כמעט 1200 קילומטרים, עורר התנגדות אזרחית ומקומית עזה והיה גם סלע מחלוקת פוליטי – האישורים לקידומו בוטלו על ידי ממשל אובמה, אושרו לאחר מכן בידי טראמפ ובוטלו שוב עם כניסת הנשיא ביידן. לאחר הקפאת הפרויקט על ידי ביידן, הודיעה לאחרונה החברה הקנדית על ביטולו. זהו ניצחון גדול שלא היה מושג ללא מאבקן הנחוש של הקהילות הילידיות, שלא נתנו לדבר להרתיע אותן במאבק להפסקת הרס אדמותיהן.
שיאים מדאיגים בפליטות גזי חממה
שיא חדש של פחמן דו חמצני באטמוספירה נמדד ביוני ועומד כרגע על 419 חלקיקים למיליון, פי שניים מרמתו טרם המהפכה התעשייתית. כמות כזו של פחמן דו חמצני היא הגבוהה מזה 4.5 מיליון שנים, אז היה גובה פני הים גבוה פי 87 מגובה פני הים כיום. כצפוי, משבר הקורונה וההאטה הכלכלית לו היא גרמה אינם ניכרים כלל בפליטות הפחמן, הממשיכות לעלות. לא רק זה, חידושה של הפעילות הכלכלית לאחר הסרת מגבלות הקורונה צפויה להביא השנה לזינוק השני בגודלו בהיסטוריה, בהיקף פליטות הפחמן.
יום האוקיינוסים בכאן11
לרגל יום האוקיינוסים, שגריר גרינפיס, צלם הטבע רועי גליץ התראיין לחדשות כאן וסיפר על האיומים על העולם הימי והפתרון שאנחנו מקדמים: רשת שמורות טבע ימיות על פני 30% מהאוקיינוסים עד לשנת 2030.
עזרו לנו להקים יחידת תחקירים ישראלית
הציבור בישראל צריך צוות תחקירים סביבתיים עצמאי שיעבוד עבורו במשך כל השנה בעזרת האמצעים המתקדמים ביותר על מנת חשוף עוולות ופשעים סביבתיים בכל רחבי הארץ ולהעלות אותם לראש סדר היום הציבורי.
לכן, החלטנו לראשונה בישראל, ליצור משהו גדול ולהקים צוות תחקירים סביבתיים עצמאי כחול לבן. על מנת לתת לצוות הזה הכשרה ואת הגישה לכלי המחקר המתקדמים ביותר (כמו שימוש צילומי לווין וגישה למאגרי מידע מתקדמים.) אנו אוספים תרומות שיסייעו להקמה ופיתוח הצוות.
עכשיו צריך אותנו יותר מתמיד – וזה הזמן להגביר את הלחץ ולחשוף את מה שמנסים להסתיר מכולנו: מי באמת מאיים על הציבור בישראל ועל עתיד כדור הארץ?
לקבלת כל העדכונים שלנו למייל
אני רוצה לעזור