2023 – שנה של מצבי חירום אקלימיים
2023 הייתה שנה של הרס. שירות האקלים של האיחוד האירופי, קופרניקוס, הכריז על השנה החולפת כשנה החמה ביותר שתועדה אי פעם, ובאמת, במהלכה חווינו אירועי קיצון אקלימיים חסרי תקדים בכל רחבי העולם. אירועים אלה גבו את חייהם של עשרות אלפים, גרמו לנזקי תשתיות בשווי מיליארדי דולרים ולפגיעה בכלכלה העולמית. תנאי מזג האוויר הקיצוניים הללו אילצו אנשים לעזוב את בתיהם ולאבד את פרנסתם. במקביל לכך, צפינו בייאוש בחוסר מחויבות משוועת מצד ממשלות ותאגידים, לפעול ככל יכולתם לתיקון המשבר הזה.
מדענים מזהירים אותנו, מזה שנים, בדיוק מהסכנה הזו. ב-2015, נקבע סף של 1.5 מעלות צלזיוס על מנת להגביל את ההתחממות העולמית. 195 מדינות חתמו אז על הסכם פריז – הסכם, שמחייב הפחתה רדיקלית בפליטות פחמן. השנה, הגענו לשיא של פליטות פחמן מדלקי מאובנים ועברנו, גם אם באופן זמני, את גבול המעלה וחצי. קריאותינו לצדק ופעולה אקלימיים, נופלות, ללא כל ספק, על אוזניים ערלות.
בבלוג חדש, אנו מפרסמים תיעוד של חלק קטן מאירועי הקיצון האקלימיים שטלטלו את כדור הארץ השנה – החל מגשמים עזים בדרום מזרח אסיה, שהובילו לשיטפונות ומפולות אדמה קטסטרופליים, ועד בצורות באפריקה שהחריפו את הרעב והעוני באזור. תקוותנו היא ש-2024 תהיה שנה טובה יותר לפעולה אקלימית. אנו נמשיך לדרוש פיצויים מחברות האנרגיה הגדולות ומהמדינות העשירות והמזהמות, ונדאג שהן ימלאו את חלקן בתיקון הבעיה שהן עצמן יצרו.
אני רוצה לעזור
אופנה, מלחמה ושלום
בזמן שפרויקט האופנה שלנו חידש בשבועות האחרונים את הארון של מאות מפוני הדרום והצפון בבגדי חורף משובחים יד-שנייה, העולם מתחיל להתעורר ולפעול (באיחור) מול הנזקים הסביבתיים הרבים של תעשיית האופנה.
התעשייה, ששווייה נאמד היום ב-2.5 טריליון דולר, אחראית לכ-10% מפליטות גזי החממה העולמיות – יותר מסקטור התעופה והתעבורה הימית גם יחד. כ-100 מיליארד פריטי אופנה מיוצרים בכל שנה, מהם מוערך כי 40% אינם נמכרים ומסיימים את חייהם הקצרים בהשמדה או הטמנה.
תקנות חדשות באיחוד האירופי, ידרשו כעת מחברות האופנה לעצב את הפריטים באופן שיגביר את עמידותם ואת האפשרות לתקנם, וכן ייאסר על השמדת בגדים שלא נמכרו, פרקטיקה ידועה, שנועדה למנוע ירידת מחירים בשווקים. בנוסף, יחויבו תאגידי האופנה הגדולים לדווח מדי שנה על מספרם של הפריטים אותם הם משליכים ומה הסיבה לכך, בעוד שהיום נתונים אלה כלל אינם מתפרסמים.
טביעת הרגל האקולוגית של לבישת בגדים יד-שנייה, נמוכה פי 70 (!) מאשר רכישת בגדים חדשים. פרט לכך, צרכנות חכמה, המתעדפת שימוש חוזר ושיתופיות, היא מקור לתמיכה, עשייה משותפת, הוזלת עלויות מחייה והגברת חוסן קהילתי.
מוזמנים לצפות בהרצאה מרתקת של ד"ר מיטל פלג מזרחי – על אופנה, מלחמה ושלום. נדמה שאופנה ומלחמה הם שני קצוות מנוגדים, אבל בין שני ההפכים האלה מחבר חוט חזק וברור: ממלחמות אופנתיות ושמלת הנקמה של דיאנה, דרך שמלות כאפייה, שצצו אחרי מלחמת ששת הימים, ועד למלחמה באוקראינה, הממומנת ע"י אופנה מהירה.
מוזמנים להצטרף לקבוצת המתנדבים שלנו בפרויקט ״פופ אפ על גלגלים״ למען המפונים בצפון ובדרום.
מחדל הפחם נמשך
בשבוע שעבר הגשנו את הערותינו על היתר הפליטה לפי חוק אוויר נקי של תחנת הכוח "אורות רבין", המפעל המזהם ביותר בישראל. מדובר בהיתר, אשר נכתב על ידי המשרד להגנת הסביבה, ותפקידו לקבוע את הכללים וההגבלות המוטלות על כל מתקן בעל השלכות סביבתיות ואקלימיות בישראל. בהערות שהגשנו, חידדנו את הצורך הדוחק בסגירת היחידות הפחמיות בחדרה, שהיו אמורות להיסגר כבר לפני יותר משנה וחצי, כמו גם של הפסקת השימוש בפחם בישראל, כאשר המשמעות הישירה והברורה של כל עיכוב במועד הפסקת שריפת פחם היא תחלואה ותמותה עודפת של הציבור בשל זיהום אוויר, כמו גם החרפת משבר האקלים. נכון להיום, כ20% מהחשמל בישראל מופק משריפת פחם, ובעקבות המלחמה – מתמשך העיכוב למועד בלתי ידוע. אנו נמשיך להיאבק לכך שישראל תיגמל מפחם בהקדם ונזכיר את המחיר הכבד של אי מילוי ההבטחה לנטוש את הפחם עד לשנת 2025.
דור האקלים תובע את הממשלה על הפרת הסכם האקלים הבינלאומי
חוסן אנרגטי לישראל
השבוע השתתפנו בדיון דחוף, שנקבע בוועדת הכלכלה, בנושא אמצעים להגברת הביטחון האנרגטי בישראל בשגרה ובחירום. השבועות האחרונים מלמדים, שלאור המציאות הביטחונית השברירית בארצנו, אחד ממקורות החוזק של האזרחים הוא היכולת להסתמך על המשאבים המקומיים והקהילתיים באזור מגוריהם. שוב ושוב הוכח, כי רשת חשמל מבוססת דלקים מזהמים היא אחת התשתיות הפגיעות ביותר תחת תרחישי הייחוס הביטחוניים במדינה, ועל כן ברור לכל שחוסן וביטחון אנרגטי אמיתי ומלא ניתן להשיג רק על ידי הפחתת התלות בדלקים מזהמים, ומעבר למשק מבוזר, מבוסס מתחדשות ואגירה. קראנו למשרדי הממשלה להפסיק להסתמך על חברות הדלקים, ולחזק את הרשויות המקומיות בהיערכות לשינויי האקלים, זאת, דרך ביסוס עצמאות אנרגטית, על ידי קידום אנרגיה סולארית בדו-שימוש, מגובה במתקני אגירה מקומיים.
אני רוצה לעזור
האם הפך משרד האנרגיה לחותמת גומי?
השבוע התבשרנו על הארכה נוספת לתוקפו של הרישיון לחיפושי נפט וגז בערבה לשלושה חודשים נוספים, זאת למרות שנראה שהחברות בעלות הרישיון מפרות שוב ושוב את תנאיו. תזכורת: שטח עצום בחבל אילות, המשתרע על פני 275 אלף דונם, של טבע ונופים מרהיבים, כולל שמורת הטבע בקעת תמנע ושמורת יטבתה, נמצא תחת איום מיידי מקידוחי חיפוש חדשים והרסניים של נפט וגז. בינתיים, אנחנו, יחד עם ״שומרי הבית״ והתארגנות של תושבי הערבה (סבב"ע), שלחנו למשרד האנרגיה התראה לפני נקיטה בהליכים משפטיים.
אל ההתנגדות שלנו לפרויקט הצטרף השבוע ראש המועצה האזורית חבל אילות, ד״ר חנן גינת: "חבל אילות סימן לעצמו, לאורך 20 השנים האחרונות, יעדי פיתוח וצמיחה, המבוססים על חקלאות, אנרגיות מתחדשות (בדגש כיום על דו שימוש), תיירות, תעשיות קלינטק, חוות שרתים ירוקות, מימן ירוק ועוד… כל אלה יעמדו בסכנה אל מול המשך קידום של חיפושי נפט וגז על כל המשמעויות הסביבתיות והערכיות." כתב ראש המועצה לממונה על הנפט במשרד האנרגיה.
אני רוצה לעזור
דווקא עכשיו – שכונה חדשה מקודמת על חשבון שטחים ירוקים
רשות מקרקעי ישראל חוזרת לקדם, דווקא עכשיו, את בנייתה של שכונה חדשה בירושלים, בה עתידות לקום כ-9000 יחידות דיור, בניגוד לטובת תושבי העיר והטבע המקומי. השכונה מתוכננת להיבנות על שטח ברכס לבן, אזור טבע ייחודי בירושלים המהווה בית גידול למיני בעלי חיים רבים כגון צבאים המשמש גם כאגן היקוות של מעיינות האזור. בשטח קיימים אלפי עצים בוגרים וטרסות עתיקות.
תנועת ״מצילים את הרי ירושלים״ מזמינה לאסיפת חירום בנושא.
היום, חמישי, בשעה 19:00. להרשמה
הכנו עבורכם מדריך פשוט ובו מגוון המלצות על הרגלים קטנים, הקשורים להתייחסות מיטיבה לסביבה ולעצמנו, אשר עשויים לתמוך ולו במעט בחוסן הנפשי שלנו דרך התמקדות בעשיית טוב בעולם.
תרומה לגרינפיס ישראל מוכרת ברשויות המס בישראל ובארה״ב
לקבלת כל העדכונים שלנו למייל