מי רוצה מאה מיליון דולר?
השבוע השתתפנו בדיון שנערך בוועדת הקרן לאזרחי ישראל, אשר עסק בהשפעת המלחמה על אסדות הגז בים התיכון, ובדרישה של מפעילי אסדת הגז תמר (הממוקמת לחופי אשקלון) בקבלת פיצויים מהמדינה על סך 100 מיליון דולר (!), רק נזכיר שאחת מהחברות שמיהרו לדרוש את הפיצוי היא שברון האמריקנית שבשנת 2022 הרוויחה 36.5 מיליארד דולר. בקטנה.
בהגנה על האסדות הושקעו 3 מיליארד שקל (מכספנו), ובכל שנה מוקצים לכך 400 מיליון שקל נוספים (מכספנו). במשרד הביטחון לא רצו לקחת סיכון של פגיעת רקטות באסדה וסיכון פיזי של עובדיה – והאסדה הושבתה עם תחילת המלחמה למשך 40 יום. נראה שלא משנה כמה נשקיע באבטחה – לא ניתן יהיה להגיע להגנה מלאה על משק פגיע, מבוסס דלקים.
הקונספציה של הרווחים והתועלות מהגז קורסת לנו מול העיניים, והמפסידים הקבועים הם כמובן אזרחי ישראל, שמפסידים פעמיים. בשגרה – כספי המיסים המממנים עלויות תשתיות ואבטחה במיליארדים; עלויות זיהום אוויר כתוצאה משריפת הגז; פגיעה אקולוגית במרחב הימי, פליטות גזי חממה והחרפת משבר האקלים. בחירום: פגיעה בהכנסות ממאגרי הגז ומתן פיצויים לחברות הדלקים; שריפה מוגברת של סולר ופחם מזהמים במיוחד, בשביל לחפות על הגז; בונוס נוסף לחברות הדלקים הוא שהמשרד להגנת הסביבה דיווח בדיון כי בעת מלחמה אין לו יכולת לבצע פיקוח על גבי אסדות הגז.
המסקנה היא ברורה. חוסן וביטחון אנרגטי אמיתי ומלא ניתן להשיג רק על ידי מעבר למשק מבוזר, מבוסס מתחדשות ואגירה. אנרגיה סולארית מבוזרת, בשילוב מתקני אגירה, יכולה להיות משענת ביטחון, גם בזמן חירום. זה הזמן לכנס את כל המאמצים לגיבוש תכנית חירום, ותקצוב צעדים מידיים לקידום האצת קצב התקנת מתחדשות ואגירה.
ועידת האקלים ה-28 של האו"ם תיפתח בדובאי
ועידת האקלים ה-28 של האו"ם (COP28) שתיפתח בשבוע הבא מתרחשת לקראת סיומה של שנה סוערת במיוחד, בה נשברו בזה אחר זה שיאי טמפרטורה גלובליים ומקומיים, ונצפו עשרות אירועי מזג אוויר קיצוניים שנמצאו מקושרים להחרפת השלכות שינוי האקלים ברחבי העולם. זוהי גם השנה בה הדגישו מדעני האקלים ברחבי העולם את הצורך החד משמעי בצמצום פליטות חד ומיידי כדי להגביל את התחממות כדה"א ל-1.5 מעלות צלזיוס מעל העידן הטרום תעשייתי. שנה שבה סוכנות האנרגיה הבינלאומית קבעה מסלול מאתגר אך אפשרי, לעצירת ההפקה של דלקים מזהמים והאצת המעבר לאנרגיה מתחדשת.
גם בישראל – חייבים להיגמל מדלקים מזהמים
פנינו למשלחת הישראלית לוועידה הקרבה, בבקשה לייצג את ישראל ולעשות כל שביכולתם על מנת להבטיח עתיד טוב יותר עבורנו ועבור ילדינו. הקריאה לנציגי הממשלה היא לדחוף לדיונים אפקטיביים וקבלת החלטות נחרצת ואמיצה, כמו גם להטמעה נרחבת של התובנות הנדרשות בישראל, לרבות הפסקה מיידית של הרחבת תשתיות דלקים, גמילה הדרגתית אך נמרצת של התלות בדלקים מזהמים, והאצת המעבר האנרגטי באמצעות שימוש בפתרונות אנרגיה מתחדשת ואגירה.
ריכוז מידע בנושא ועידת האקלים העולמית המתכנסת בשנת 2023 בדובאי
תחושת החמצה בדיוני אמנת הפלסטיק
שבוע הדיונים השלישי, מתוך סדרה של חמישה, בנוגע לאמנת הפלסטיק הבינלאומית, הסתיים ביום א׳. במהלך השבוע, ניסתה קואליציה של ממשלות, התומכות באמנת פלסטיק חזקה, בראשות רואנדה ונורבגיה, ובתוכם גם נמצאת ישראל (שלא שלחה נציגות בשל המצב), לדחוף לאמנה, המבטיחה התערבויות לאורך כל מחזור החיים של הפלסטיק, כולל ההגבלות על הייצור וכן, הגבלות על קבוצות כימיקלים המשמשים בתעשיית הפלסטיק. לעומתה, דגלו מספר מדינות, להן אינטרסים חזקים בתעשיית הנפט, בטקטיקות של עיכוב הדיונים ובהערמת קשיים, בהפיכת האמנה לוולנטרית ולא מחייבת, ובשינוי המיקוד של האמנה מהתייחסות לכל מחזור החיים של פלסטיק לעבר התייחסות מצומצמת לניהול פסולת. גרינפיס פעל לאורך כל ימי הדיונים בשיתוף פעולה עם גופים רבים וניהל פגישות עם נציגים ממדינות רבות לקידום יעדים שאפתניים לאמנה. לאור ההתנגדות החזקה, הסתיימו הדיונים בתחושה של החמצה חלקית ושאלות רבות נותרו פתוחות לקראת המשך הדיונים ב-INC4 שיתקיים בקנדה באפריל 2024.
אני רוצה לעזור
למה לנו סיוע הדדי עכשיו?
בימים אלה, בהם אי הוודאות גוברת על הוודאות, וכולנו מודאגים, עצובים וחווים רכבת הרים רגשית – בחרנו כאן, בגרינפיס ישראל, להפעיל פרויקט סיוע לכל התומכים שלנו, תושבי העוטף והצפון.
לקחנו את הנציגים הטלפוניים שלנו, אלה שבשגרה מתקשרים כדי לגייס מכם תרומות ולהציע לכם דברים שונים, וכעת נחים קצת מן המלאכה הזו, וביקשנו מהם: "אלעד, רותם – תתקשרו לשאול מה שלום החברים שלנו בגרינפיס, האם הם זקוקים למשהו בתקופה הזו?". באמצע, בטווח של חיפוש התשובה, הפעלנו מוקד של אנשי צוות ומתנדבים, שמחפשים מענה לכל פנייה. כשיש תשובה מוגמרת, שמביאה את הפתרון עד איש הקצה, אלעד ורותם מעבירים אותה אל הפונים.
(פורסם באישור המשפחה)
אנחנו לא מתיימרים לפתור את כל הבעיות כולן, אבל לא מפסיקים להתרגש, כשאנשים שמחים מעצם קבלת השיחה עצמה ומזה שמישהו מתעניין בשלומם. המשפט הנדוש שאומר "מי שנותן גם מקבל", הפתיע אותנו בפשטותו: כמה ריפוי הדדי יש בעשייה ובמפגש האנושי. אין ספק שפעולה אנושית יוצרת שינוי וגם – שהעשייה, במיוחד בימים האלה, היא אחד מיסודות החוסן שלנו כפרטים וכחברה.
כמה דוגמאות לפניות שקיבלנו בשגרת החירום, אשר מלווה את חיינו בחודש האחרון:
· שינענו בגדים איכותיים יד 2 מתוך פרויקט "פופ אפ חורף" שלנו אל משפחה שפונתה משדרות לחולון והייתה זקוקה לבגדים לילדים. מרים, רכזת המתנדבים שלנו והאחראית על הפרויקט, הכינה חבילה יפה לפי המידות המבוקשות ודאגנו לשנע אותה אל המשפחה. באותו הקשר, שינענו גם שמיכות אל משפחה אחרת, ברוכת ילדים, שפונתה למודיעין והייתה זקוקה למספר שמיכות פוך ומצעים.
אספנו סיפורים על אנשים שאיבדו את היכולת להתפרנס עקב המעבר למקומות המפלט, וביקשו מאיתנו לפרסם את הסיפורים שלהם, בעיקר מהזווית הסביבתית – פרסמנו אותם, ויצרנו חיבורים שונים. בדרך זו סייענו לבעלי נגריה מהצפון, לחקלאים מן העוטף, לאנשים שמכרו פרחים בדרום ועוד – לחשוף את סיפוריהם.
· ניהלנו שיחה עם אדם אנגלוסכסי שבני משפחתו נרצחו ונחטפו והיה זקוק לסיוע נפשי באנגלית. זו הייתה שיחה קשה ועצובה, שבה התקשתה רותם, הנציגה, לעצור את דמעותיה, ובכל זאת המשיכה ושאלה כיצד ניתן לעזור. הצלחנו לחבר לו, באמצעות קשר של חברת צוות, פסיכולוגית בשפה האנגלית ואנו מקווים כי סייעה לו.
· יצרנו קשר עבור אב לבן אוטיסט לקבלת שירות מעמותת אלו"ט בעיר אליה הועברו. יצרנו קשר עם בכירה בעמותה וזו הפנתה את הבקשה ישירות אל הרכז שחזר אל המשפחה עם מענה.
תודה לכל מי שנרתם למען הצלחת הפרויקט החשוב הזה.
שנדע במהרה ימים טובים יותר 🙏
תרומה לגרינפיס ישראל מוכרת ברשויות המס בישראל ובארה״ב
לקבלת כל העדכונים שלנו למייל