סיפורו של בקבוק
הסרטון שקוקה-קולה, נסטלה ופפסי לא רוצות שנראה.
התאגידים הגדולים רוצים שנאמין בצעדים שהם נוקטים כדי לצמצם את זיהום הפלסטיק *אבל!*, במציאות הם עובדים יד ביד עם תאגידי הדלקים המזהמים כדי לייצר עוד ועוד!
לבקבוקי הפלסטיק שלהם יש השפעה הרסנית על הטבע ועל הבריאות שלנו! רק 9% מכל הפלסטיק שנוצר *אי-פעם* באמת עבר מיחזור.
אבל בעזרתך, נוכל לדרוש פתרונות ממשיים!שתפו את הסרטון כמה שיותר וחתמו על העצומה לסיום עידן הפלסטיק החד-פעמי מהתאגידים הגדולים!
"במקום בקבוק רב פעמי אחד, נמכור 20 חד פעמיים"
המודל העסקי של חברות כמו קוקה קולה, פפסי ונסטלה מבוסס על השימוש בפלסטיק חד פעמי. הפלסטיק לא רק מזהם כל פינה בכדור הארץ שלנו בפסולת, אלא גם מספק חבל הצלה לתעשיית הנפט והגז כשכל שלב במעגל החיים של הפלסטיק אחראי לזיהום פחמן אינטנסיבי. חברות הדלקים הפוסיליים הגדולות כמו ״אקסון מובייל״, ״של״ ו״שברון״ – הגורמות המרכזיות לחימום היתר של כדור הארץ שלנו – משקיעות מאות מיליארדי דולרים בתעשיית הפלסטיק מתוך ההבנה כי הביקוש לתוצרי דלק, פחם וגז ילך ויפחת עקב משבר האקלים.
מוזמנים לקרוא את כל מה שצריך לדעת על הקשר בין הפלסטיק לתעשיית הנפט.
מוזמנים לקרוא את כל מה שצריך לדעת על הקשר בין הפלסטיק לתעשיית הנפט.
רשתות המוות
דו"ח חדש של גרינפיס חושף כיצד דיג יתר מאיים על החיים הימיים באוקיינוס ההודי. בחסותן של ממשלות לא מתפקדות וחוסר רגולציה, תיעוד בלעדי של ספינת גרינפיס חושף כי שיטות דיג הרסניות ובעיקר שימוש ברשתות סחף עצומות, משנות את בתי הגידול במערב האוקיינוס ההודי בקנה מידה חסר תקדים.
כך למשל אוכלוסיית הכרישים הצטמצמה באוקיינוס ההודי ב-85% בתוך 50 שנה בלבד והפיקוח על הדיג, נתון ללחצים כבדים של תעשיות הדיג האירופיות המונעות מאינטרס כלכלי מובהק. 30% מהאוכלוסייה העולמית נמצאים סביב האוקיינוס ההודי והם תלויים בו כמקור החלבון העיקרי שלהם – דיג המנוהל היטב קריטי לביטחונן התזונתי של קהילות החוף, במיוחד בדרום הגלובלי וכן להגנה על מינים יחודיים ושמירה על בריאותן של מערכות אקולוגיות ימיות.
אפשר אחרת: רשת סטארבקס בדרום-קוריאה הודיעה שתוציא את הכוסות החד-פעמיות משימוש לחלוטין עד 2025!
ההחלטה של סטארבקס להפסיק את הסתמכותה על חומרים חד-פעמיים וליישם תוכנית לשימוש חוזר בדרום קוריאה, היא סוג הגישה שחיכינו לראות. אך אסור לחברה לעצור כאן, במיוחד מכיוון שעיקר טביעת הרגל הפלסטית של סטארבקס אינה מוגבלת לקוריאה. נראה כי אחד המניעים לפעולה הזו של סטארבקס היה קשור למדיניות של דרום קוריאה שמקשה על חברות להמשיך להשתמש בפלסטיק חד פעמי. חובה כי הממשלה בישראל (אם נצליח יום אחד להקים כזו) תשקוד במהירות על חוק לאיסור פלסטיק חד פעמי בדומה לדירקטיבה האירופאית ושיחד עם מדינות אחרות, נאמץ אמנת פלסטיק עולמית שתסייע לדרבן את המעבר לשימוש חוזר ורב פעמי לו אנו זקוקים בכל העולם. יש הרבה מה ללמוד מהמהלך הזה – גם לתאגידים המזהמים בארץ שטוענים שמהלך כזה הוא בגדר ״חלום״ וגם לממשלה שנוטה להתעלם.
עם מספיק לחץ ורצון – חלומות מתגשמים.
פנייה לנשיא ארה״ב ביידן: עסקה עם בולסונרו רק תחריף את המצב באמזונס
גרינפיס לצד כמעט 200 ארגונים אזרחיים בברזיל שלחו מכתב לממשלת ארה"ב בו הם דורשים מהנשיא ביידן, שלא להמשיך את השיחות להצלת יערות האמזונס, המתנהלות מאחוריי דלתיים סגורות עם ממשל בולסנרו. בעוד בירוא היער באמזונס נמצא בשיא של 12 שנה, ממשלות ארה"ב וברזיל מקיימות משא ומתן על הגנת היערות במסגרתו עשויה ארה"ב להעביר לברזיל עשרות מיליארדי דולרים. ראשי הארגונים מזהירים כי העברת כספים לממשלת ברזיל עלולה לסכן את הסביבה, את זכויות האדם במדינה ואת הדמוקרטיה. "בלתי סביר לצפות לפתרונות עבור יערות האמזונס מאויבם הגרוע ביותר. כל ניסיון לסייע לברזיל חייב לכלול דיאלוג עם החברה האזרחית, האקדמיה ויותר מהכל – עם הקהילות המקומיות שמכירות את השפע החיוני הקיים ביערות וכיצד ניתן להגן עליהם״ נכתב בהודעה.
50 שנה לגרינפיס: קול קורא למעצבים
בישראל ובכל רחבי העולם נציין בקרוב 50 שנות פעילות לגרינפיס! אנו מזמינים אתכם ליצור עיצוב גרפי לרגל מועד זה, בו יעשה שימוש בכל רחבי העולם. העיצוב נועד להעבייר מסר לא רק לגבי 50 השנים הראשונות להיסטוריה של גרינפיס – אלא גם לגבי העתיד שכולנו רוצים לראות.תחרות העיצוב תתקיים עד ה-22 באפריל והעיצוב ייזכה להיות הפנים של גרינפיס למועד זה בדיגיטל, בחולצות ובעוד פרטים רבים.
לעמוד התחרות הבינלאומית >> https://forms.gle/4RovSVprjfu5zdL47
לקבלת כל העדכונים שלנו למייל
אני רוצה לעזור