איתותים מהקוטב
הקיץ שובר השיאים של 2023, השפיע גם על עונת החורף ביבשת הקרה ביותר בעולם. השנה שברו ימות הקרח של שני הקטבים שיאים שליליים בשטחים שלהם, דבר המעורר דאגה גדולה בקרב מדענים. נתוני לווין מראים כי שטח ים הקרח באנטרקטיקה, הגיע לנקודת המקסימום הנמוכה ביותר מאז החלו המדידות – אפילו בעיצומו של החורף האנטרקטי. בים הקרח הארקטי, נמדדה בספטמבר השנה נק׳ המינימום הקטנה ביותר, נתון המהווה שיא שלילי השישי במספר מאז החלו המדידות. גודל השטח הקפוא קטן בכמעט 2 מיליון קמ"ר – שטח השווה לשטחה של ארצות הברית כולה.
הנתונים המבהילים הללו מבהירים לנו (שוב) שאין לנו רגע לבזבז. לאוקיינוס האנטרקטי, כמו שאר האוקיינוסים על הפלנטה, חשיבות מכרעת בקירור האטמוספירה, ייצוב מערכת האקלים ותמיכה במגוון הביולוגי. הדרך היחידה למנוע את המשך המסת ימות הקרח וההשפעות הקשות הצפויות בשל כך על העולם כולו, היא הפחתת פליטות מהירה ומשמעותית, ומעבר להפקת אנרגיה ממקורות מתחדשים. כמו כן, מדינות העולם חייבות לפעול בדחיפות ליישום אמנת האוקיינוסים שנחתמה באו"ם. רק אמנת אוקיינוסים בינלאומית חזקה ומחייבת, תסייע לנו לשמור על החיים השבריריים בים.
סוכנות האנרגיה הבינלאומית מזכירה לנו שיש מה לעשות
השבוע הודיעה סוכנות האנרגיה הבינלאומית שהיא מעדכנת את מפת הדרכים שלה לאיפוס פליטות, אותה פרסמה במאי 2021. מפת הדרכים נועדה להתוות את הדרך לקובעי מדיניות, לעמידה ביעד העולמי של הסכם פריז לאיפוס פליטות פחמן והגבלת עליית הטמפרטורות לרף של 1.5 מעלות צלזיוס. עדכון המסמך ואבני הדרך שבו באים לדברי הסוכנות, בעקבות השינויים והתגליות מהתקופה האחרונה, לפיהן מחד קצב שינויי האקלים מהיר הרבה יותר ממה שנחזה בעבר ומאידך – בשל שינויים משמעותיים בעולם האנרגיה בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה.
בעקבות עדכון מפת הדרכים, אמרה מתאמת המדיניות בגרינפיס, קייסה קוסונה (Kaisa Kosone), כי "זהו רגע היסטורי מכיוון שכעת נמצאים בידינו כל הכלים הדרושים על מנת לשחרר את העולם מהתלות בדלקים פוסיליים, אך עדיין חסרה ההחלטה לפעול באופן מעשי לשם כך". קוסונה הוסיפה כי על ועידת האקלים הקרובה של האו"ם להתמקד בנושא זה ולדאוג שהממשלות "יקבלו סוף סוף החלטה להפסיק את השימוש בנפט, פחם וגז באופן מהיר והוגן, כולל הפסקת כל הפרויקטים החדשים הקשורים לתעשייה זו".
"מנהיגי העולם לא יכולים לטעון שהם תומכים בהסכם פריז ויעד ה-1.5 מעלות בזמן שהם ממשיכים לאפשר פרויקטים חדשים של דלקים פוסיליים. עלינו לבנות תוכנית ברורה, הכוללת יעדים מוגדרים ואמות מידה ברורות להפסקת השימוש בדלקים מזהמים שהורגים אותנו".
בשל כך אנחנו תובעים את ממשלת וקוראים לה לעצור את פיתוח מאגרי הדלקים החדשים בים התיכון.
דור האקלים תובע את הממשלה על הפרת הסכם האקלים הבינלאומי
הילדים שלנו גדלים על יריעות פלסטיק
פנינו יחד עם ארגונים ופעילי סביבה נוספים, לממשלה ולרשויות המקומיות לפעול על מנת להוציא את הדשא הסינטטי ממוסדות החינוך. במכתב שנשלח לשר החינוך יואב קיש, לשר הבריאות והפנים משה ארבל, ולשורה של בעלי תפקידים הנוגעים לנושא, כולל ראשי רשויות בכל הארץ, קראנו להחליף את יריעות הפלסטיק הקיימות "במרחבים טבעיים המיטיבים עם הילדים והסביבה".
בפנייה אנו מסבירים כי למרות שהשימוש בדשא סינטטי ומשטחי גומי צמיגיים מאפשר פתרון מהיר וזול, כמעט ללא תחזוקה ועלויות, השימוש הנרחב בפתרון זה בגני משחקים, פארקים ומוסדות חינוך, הוא בעל השלכות עצומות על בריאות הילדים וחינוכם, כמו גם בעל מחיר סביבתי משמעותי. "עברנו לגדל את ילדינו על מצע של פלסטיק, מצע מנותק וסינטטי […] לרצף את הגנים ובתי הספר בדשא סינטטי משמעו להפוך את סביבת הגידול של הילדים שלנו, למוקד של כימיקלים ומתכות כבדות מסוכנות, למפעל לייצור כמויות של מיקרופלסטיק ולמעשה – להפך הגמור ממרחב בריא ונכון להתפתחות תקינה של ילדים בכל מובן והיבט". מוזמנים לקרוא את הפנייה המלאה הכוללת הפניות למקורות רבים בנושא.
אני רוצה לעזור
״מכורים״ פרק 9: ״מחשבים מסלול מחדש״
למרות כל ההשפעות השליליות של שריפת דלקים על האקלים, הבריאות, הביטחון, הסביבה והכלכלה – האנושות עדיין מכורה לדלקים, וישראל עדיין משקיעה בגז ונפט במקום באנרגיית שמש. אז למה כל כך קשה לנו להיגמל מדלקים מזהמים, למרות שאנחנו מבינים בדיוק מה הם גורמים לכדור שלנו ולנו? אם אנחנו רוצים להתקדם מכאן לעולם ירוק יותר, האם מספיק רק להחליף נפט וגז באנרגיה מתחדשת או אולי דווקא הגיע הזמן לעשות שינוי מעמיק יותר?
בהשתתפות: ד"ר עדי וולפסון; דורית בנט; נגה הרץ
טוויטר מדורגת במקום האחרון בנוגע להפצת מידע אקלימי כוזב
לקראת הפגישה עם נתניהו, רבים הזכירו את הביקורת המופנית כלפי הרשת החברתית טוויטר של אילון מאסק, שהפכה לכר פורה להפצת שנאה ואנטישמיות. אבל זה לא נגמר שם – הרשת החברתית של מאסק גם זכתה בציון הנמוך ביותר במניעת הפצת מידע כוזב על משבר האקלים. הרשת החברתית קיבלה נקודה אחת בלבד מתוך 21 נקודות אפשריות, לפי מדד רשתות חברתיות אותו עורכת קבוצת ארגונים בינלאומית למניעת הפצת דיסאינפורמציה בנושא האקלים בה חבר גם גרינפיס.
המדד בוחן את מדיניות הרשתות החברתיות כלפי מידע כוזב המופץ בהן בהקשר של משבר האקלים: הרשתות שנבחנו הן חברת מטה (פייסבוק ואינסטגרם), יוטיוב, טיקטוק, פינטרסט וטוויטר (אשר לאחרונה שינתה את שמה ל-X). הנקודה הבודדת אותה קיבלה טוויטר של מאסק, היא עבור עמידתה בדרישה של הנגשה ברורה וקלה לקריאה של מדיניות השימוש בפלטפורמה, אך היא גם הרשת היחידה שאין בה תהליך דיווח ברור על תוכן מזיק או מטעה הדורש בדיקה.
תושבי הערבה צריכים אתכם במאבק נגד חיפושי הנפט בשמורות הטבע
תושבי חבל אילות, אילת וכלל הארץ, הופתעו לגלות כי חיפושי נפט וגז החלו בשבוע שעבר בשמורת החי-בר ביטבתה. החיפושים צפויים להימשך בשטחי התמרים של הקיבוצים אליפז, סמר ויטבתה בחודש נובמבר. פיתוחו של חבל הארץ המופלא של הערבה הדרומית עד כה התבסס על חקלאות, אנרגיה מתחדשת ותיירות. פעילות הקשורה בנפט תפגע בסביבה הטבעית המיוחדת בחבל ותשנה באופן דרמטי את אופיו של האזור. תושבי האזור מתקשים להאמין כי כניסתה של תעשייה מזהמת לשמורות טבע עוברת בשתיקה שכזו. התושבים זקוקים לתמיכה רחבה ככל הניתן במאבקם, וקוראים לכל אחד ואחת להצטרף לדרישתם מהמועצה האזורית להכריז על התנגדותה לחיפושים בשטחה, ולפעול בכל האמצעים העומדים לרשותה להביא להפסקתם מיידית.
לחתימה על עצומת התושבים לראש המועצה
אני רוצה לעזור
השבוע מסביב לעולם
תרומה לגרינפיס ישראל מוכרת ברשויות המס בישראל ובארה״ב
לקבלת כל העדכונים שלנו למייל