ויש גם חדשות טובות

היום יותר מתמיד לוקחים אחריות

אנו מציינים את ט' באב, את זכר חורבן הבית, ובימים אלה, צמד המילים ״חורבן הבית״ הוא מוחשי מאי פעם. אינני מתכוון רק לשסע החברתי, שבו אנו נתונים בימים אלה. "הבית בוער" זה קודם כל הבית הגדול, העצום, שעליו אנו חיים – כדור הארץ הוא הבית שבוער בימים אלה, עם גל חום חסר תקדים בחצי הצפוני של כדור הארץ ועם טמפרטורת מים המתקרבת ל-40 מעלות צלזיוס בחלקים מסוימים.

אז כן, הבית בוער ויש סכנה גדולה של חורבן. וכן, אל מול הסכנה הזו, דרושה אחדות, דרושה לפחות היכולת לשים בצד את המחלוקות שנראות לנו הכי חשובות בעולם, להשתיק את הקולות שרוצים שכל הזמן נהיה צודקים — ונתאחד. האחדות של העם בישראל היא עוד תנאי, הכרחי אבל לא מספיק, לא רק לשגשוגו של הבית הלאומי המשותף אלא להצלחת המאבק לבלימת משבר האקלים.

ד"ר יונתן אייקנבאום
מנהל גרינפיס ישראל

המאבק נגד כרייה בעומק הים – בצד הישגי המאבק זה הזמן להגביר קצב

בתום דיונים של הרשות הבינלאומית לקרקעית הים (ISA), שהתקיימו בגיבוי האו"ם, הוחלט כי התוכניות לתחילת כרייה בעומק הים יידחו לכל הפחות בשנה, עד 2024. בדיונים לא התקבלו החלטות בנוגע לרגולציה אשר תושת על תעשיית הכרייה, אבל ב-ISA נשלל כל אישור מיידי של פרויקטי כרייה בעומק הים, על אף שהרשות הותירה בידה פתח חוקי לאפשר זאת בשנה הבאה. למרות חוסר ההתקדמות בשיחות, ניכר כי מרבית מדינות העולם אינן מרגישות בנוח עם מתן אישורים ללא הסדרה רגולטורית, מחקר מעמיק על ההשפעות האקולוגיות וכן,  הבטחה להגנה אפקטיבית על הסביבה הימית. כל זה אינו מרתיע חברות מסחריות ומדינות מסוימות, התומכות בתעשייה, כמו נאורו, מדינת אי קטנה באוקיינוס השקט, הדוחפת להתחלת כרייה יחד עם חברת כרייה קנדית.

כרייה בעומק הים מאיימת על המערכת האקולוגית הבתולית והשברירית של מעמקי האוקיינוס הגלובלי. הבעיה היא שהגוף הבינלאומי, האמון על הגנת קרקעית הים במים העמוקים, ה-ISA, מתחזק קשרים קרובים עם התעשייה אותה הוא אמור לבקר. הרשות הבינלאומית לקרקעית הים פתחה עבור תעשיית הכרייה מיליון וחצי קמ״ר של ים – פי ארבעה משטחה של גרמניה. בקשות החיפושים מוגשות על ידי קומץ חברות היושבות בצפון הגלובלי, ומשלמות ל-ISA כחצי מיליון דולר על כל בקשה למתן רישיון. אף בקשה לא סורבה עד היום. הודות לקמפיין נרחב של גרינפיס ושותפים נוספים, תנועת ההתנגדות לכרייה בעומק הים הולכת וגוברת, כשעוד ועוד מדינות קוראות לתמוך באיסור או הקפאת תוכניות כרייה, כאמצעי זהירות שנועד להגן על האוקיינוסים. על מדינות העולם, כחברות ב-ISA, להשתמש בכוחן על מנת לסגור את הדלת בפני תעשיית הכרייה – אחת ולתמיד – עוד לפני שהיא מתחילה לזרוע את זרעי ההרס. 

הצטרפו לתנועה עולמית הנאבקת נגד כרייה בעומק הים!

להציל את הים

אני רוצה לעזור

אירועי אקלים קיצוניים ממשיכים לפקוד את חצי הכדור הצפוני

טמפרטורות גבוהות במיוחד, לעיתים שוברות שיאים, ממשיכות להימדד באירופה ובאפריקה. גל חום קיצוני באזור אגן הים התיכון גרם למותם של 34 בני אדם משריפות שפרצו בעקבותיו באלג׳יריה ובתוניסיה, בהן הגיעו המעלות לכ-49 מעלות צלזיוס. במצרים נאלצו הרשויות לבצע הפסקות חשמל יזומות בשל הזינוק בביקוש למזגנים, ובאלג'יריה סובלים התושבים מהפסקות באספקת החשמל והמים, כשבחלק מהערים אין מים בברזים. ביוון נהרגו שלושה בני אדם בשל השריפות שפרצו באיים רודוס, קורפו ואביה, ומאות כבאים – חלקם מטורקיה וסלובקיה – נאבקים באש המשתוללת זה למעלה משבוע. לדברי ממשלת יוון, בה ממשיכות להימדד טמפרטורות הגבוהות מ-40, פונו עשרות אלפי תיירים מהאיים במבצע החילוץ הגדול בתולדות המדינה. 
שריפות דווחו גם בקרואטיה, פורטוגל, ספרד, צרפת וטורקיה. 

ביום שלישי, פורסם על ידי קבוצת מדענים מובילים, כי גלי החום הקיצוניים באירופה ובארה״ב, היו למעשה בלתי אפשריים ללא ההתחממות העולמית, שמקורה בשריפת נפט, גז ופחם. עוד על פי הדוח, משבר האקלים העלה פי 50 את הסיכוי לגל החום הקיצוני בסין, בו נמדדו יותר מ-50 מעלות. טמפרטורת האוקיינוסים ממשיכה להיות גבוהה, ואילו הים התיכון הוא החם ביותר מתחילת המדידות. משבר האקלים כבר כאן, והוא משפיע על מיליוני בני אדם ברחבי העולם וגם עלינו בישראל. מנגד, הממשלה שלנו, במקום לנקוט בפעולה אקלימית משמעותית, מבקשת לשפוך עוד חומר תבערה על העולם הבוער שלנו.

בואו לעמוד לצידנו בתביעת האקלים הראשונה בישראל נגד הממשלה. אנחנו צריכים אותך, על מנת להביא את הקול של דור האקלים למקבלי ההחלטות, ולחייב את הממשלה לקחת אחריות על העתיד שלנו ושל ילדינו.

גרינפיס תובע את הממשלה

דור האקלים תובע את הממשלה על הפרת הסכם האקלים הבינלאומי

אני רוצה לעזור

המקום הגרוע בעולם לקידוחים עומד להיפתח לחיפושי נפט

יערות הגשם ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו הם מאגני הפחמן החשובים בעולם. הם סופחים בכל שנה 1.5 מיליארד טונות של פחמן דו-חמצני ומהווים בית למגוון רחב של מיני חי וצומח ייחודים ורגישים וכן, למיליוני בני אדם. ממשלת קונגו מעריכה כי מתחת ליערות ישנה כמות נפט השווה ל- 16 מיליארד חביות נפט, ולמרות האמנה לשמירה על היערות שנחתמה בוועידת האקלים בגלזגו, היא פותחת 30 בלוקים בעומק היער לקידוחי נפט וגז. האזורים המיועדים למכירה נמצאים בשטחי מחייה של גורילות בסכנת הכחדה וכן, בשטח שמורת הביצות הגדולה בעולם.

היקף הקידוחים המיועדים מתפרש על שטח הגדול משטחן של מדינת מיין ומדינת ניו-יורק, גם יחד, ועל אזור בו חיות קהילות מקומיות מזה למעלה מ-50 אלף שנים. 75 מיליון בני אדם, השייכים ל-150 קבוצות אתניות לערך, תלויים ביערות  הקונגו לקיומם. חיפושי גז ונפט לא יהפכו את חייהם של המקומיים לטובים יותר – זיהום והרס יגיע לרבים, והרווחים למעטים בממשל ובתאגידים בינלאומיים. גם ללא מציאת נפט בכמות מסחרית מספקת, יסבו קידוחי החיפוש נזק בלתי הפיך למערכת האקולוגית הרגישה. הרס יערות הקונגו יהווה נקודת מפנה אקלימית ופשוט אסור לתת לזה לקרות.

מצילים את היערות

אני רוצה לעזור

אחרי מאבק ממושך החל חילוץ מיכלית ה-Safer מהים האדום

ה-Safer היא אחת ממיכליות הנפט הגדולות בעולם, העוגנת בים האדום אל מול חופי תימן מאז שנת 1988. בשבע השנים האחרונות, כלי השיט המכיל כמות נפט גולמי הגבוהה פי ארבעה מכמות הנפט שדלפה באסון אקסון ואלדז באלסקה, נותר בתחזוקה מינימלית, ועל סף אסון. פיצוץ או סדק בגוף החד-שכבתי המחליד של הספינה, עלולים לגרום לאחד האסונות האקולוגיים וההומניטריים הגדולים בעולם, שיחריף את המשבר החמור גם כך בו מצויה תימן בעקבות מלחמת האזרחים הקשה שפרצה ב-2015. לאחר שנים של מאבק, בו גם נטלנו חלק, המבצע הבינלאומי להעברת הנפט לכלי שיט אחר מתחיל כעת, לאחר שמרבית הסכום נאסף מחלק ממדינות האו"ם, מהסקטור הפרטי ומאנשים מכל רחבי העולם, שתרמו 121 מיליון דולר מתוך כ-140 הנדרשים. בהתחשב בעובדה כי בין 2015-2010 פעלו 13 מתקנים ושדות הפקת נפט של 7 חברות דלקים, בהן טוטאל, אוקסידנטל ואקסון מובייל, אין כל ספק שעל חברות אלה לשלם את הוצאות ההצלה של ה-Safer. נוכח הרווחים שוברי השיאים, עליהם הכריזו החברות בשנה שעברה, ותפקידם ההיסטורי של תאגידי הדלקים המזהמים במשבר האקלים – זהו סכום פעוט שעל המזהם לשלם.

עילת הסבירות – כלי משפטי חשוב להגנה על הסביבה

על כל מה שכבר נאמר השבוע, חשוב להוסיף שביטול עילת הסבירות הוא אסון סביבתי שלא מבייש את אסון אשלים או הזפת. יש לכך סיבה פשוטה: להרבה מאבקים סביבתיים אין שום סיכוי להצליח ללא התערבות בית משפט שיגיד לממשלה: "זה לא סביר באופן קיצוני!". עצם הידיעה הזו בקרב הרשות המבצעת, היא שמנעה עד כה את יישומן של תוכניות הרסניות רבות.

עם ביטול עילת הסבירות, הקהילה הסביבתית מאבדת את אחד הכלים החשובים, העומדים לרשותה במישור המשפטי.

דחייה בפרסום סדרת הרשת

בשל אירועי השבוע האחרון, החלטנו לדחות לשבוע הבא את השקת סדרת הרשת "מכורים", בנושא משבר האקלים. יש למה לצפות! 

תרומה לגרינפיס ישראל מוכרת ברשויות המס בישראל ובארה״ב

לקבלת כל העדכונים שלנו למייל