מראות אפוקליפטיים בניו יורק
כבר שבועות שבקנדה משתוללות שריפות יער עצומות; לפי הדיווחים, מספרן עומד על יותר מ-400 בימים האחרונים, כאשר בקוויבק, עומד מספר מוקדי האש על כ-150 – מתוכן על כ-110 מוקדים אין כל שליטה. עשרות אלפים פונו מבתיהם והעשן הסמיך והרעיל מכסה גם את שמי צפון-מזרח ארה״ב באובך כתום-אפור, המביא את זיהום האוויר במדינות אלה לרמות מסוכנות, לא רק עבור אנשים פגיעים, הסובלים מבעיות נשימה, אלא גם עבור אנשים בריאים.
עונת שריפות קשה במיוחד פוקדת השנה את קנדה, אשר חווה בשנים האחרונות אירועי מזג אוויר קיצוניים ותכופים; עד כה כילתה האש שטח של 33 אלף קמ״ר – פי 12 מהשטח הממוצע לעונה זו של השנה. ההערכות הן ששנת 2023 תשבור את השיאים פעם נוספת.
אלה הן בדיוק ההשפעות של שינויי האקלים, שהופכות אירועי קיצון לשגרה. התמונות האפוקליפטיות הללו, המגיעות בימים האחרונים מניו-יורק, הן הצצה לעולם שמצפה לנו – אם לא נפעל עכשיו.
אני רוצה לעזור
אם זה עולה לנו בזול, למישהו אחר זה עלה ביוקר
נאסרין שייק נולדה במדינת ביהאר, אחת העניות שבמדינות הודו. בגיל 12 היא נאלצה לבחור בין נישואים בכפייה לבין עבדות מודרנית – ובחרה באחרונה. היא החלה לעבוד בקטמנדו, במפעל טקסטיל קטן ובלתי חוקי, שהיה הראשון בשרשרת ייצור ארוכה ונטולת שקיפות של בגדים, שיועדו בסוף המסלול לתאגידי אופנה גדולים במערב. בחדר קטן וצפוף עבדו היא ושותפיה ללא הפסקה, תחת מכסות בלתי הגיוניות, שאם לא עמדו בהן, שכרם עוכב או נשלל. בחדר הקטן חיו הפועלים, עבדו, ישנו ואכלו. ללא מיטות, הם ישנו בלילה על הבגדים שתפרו ביום, האוכל היה ישן ומעופש, תנאי התברואה היו מחרידים וקצובת המים הספיקה ל-2-3 מקלחות בחודש.
ללא חופשות, עם ימי עבודה, שלעיתים ארכו 20 שעות, ותשלום של פחות מ-2 דולר ליום – נאסרין הייתה אחת מתוך כ-50 מיליון עבדים מודרניים, שמספרם בעולם רק הולך וגדל. מיליונים מתוכם מועסקים בתעשיית האופנה. חברות האופנה הגדולות מתעדפות רווחים וייצור המוני על פני רווחת העובדים שלהן. ממצאים, המעידים על העסקה בכפייה והעסקת ילדים בתעשיית האופנה, נמצאו בארגנטינה, בנגלדש, ברזיל, סין, הודו, אינדונזיה, פיליפינים, טורקיה וויאטנם – כולן מדינות שבהן מוקדי ייצור עולמיים של תאגידי האופנה.
זיכרו – אם זה עולה לנו בזול, למישהו אחר זה עולה ביוקר.
האם לרוב הציבור הדתי והחרדי לא אכפת מהסביבה?
האם הניתוק של החברה החרדית והדתית ממאבקים סביבתיים הוא מובן מאליו? לדברי ד"ר יונתן אייקנבאום, מנכ"ל גרינפיס, ממש לא. ההיפך הוא הנכון – בחינה מעמיקה של המקורות ושל פרשנויות מעלה לא מעט מצוות, הקוראות לשומרי מסורת לשמור על הטבע ולא לפגוע בו, בין אם מדובר במצוות "בל תשחית" או בציווי "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם" ובין אם מדובר בכתבי הרמב"ם. בכתבה ל- Y-Net, מספר אייקנבאום על המאבק המתמשך בגרינפיס לשילוב הציבור הדתי במאבק הציבורי, הן על ידי לובי בכנסת ופנייה לחברי כנסת חרדים ודתיים והן בעשיית חיבורים לפעילי סביבה חרדים ודתיים, בתקווה לרתום את הציבור הענק הזה לשמירה על הבריאות והסביבה של כולנו.
אני רוצה לעזור
למה מאיימים על החזאי?
״רוצחים״, ״פושעים״, ״אנחנו מסתכלים עליכם״ – אלה רק חלק מהאיומים והכינויים המופנים למטאורולוגים, חזאים ומדענים ברחבי העולם. הם מגיעים בתגובה לפוסטים ברשתות החברתיות, בהודעות באתרי אינטרנט, מיילים, שיחות טלפון ואף כתובות גרפיטי. עם העלייה בתדירותם של אירועי קיצון אקלימיים חסרי תקדים, כמו השריפות בניו יורק או גשם במהלך יוני בישראל. עולה גם התוקפנות של מאמיני תיאוריית הקונספירציה, הנוגעת להנדסת אקלים, או בשמה הוותיק – כמטריילס. בעוד המתקפות על המדע אינן חדשות, בחודשים האחרונים חלה עלייה משמעותית בהתקפות ובהאשמות על חוקרים כי הם ״מגזימים״, משקרים, מטייחים או אף שולטים באקלים בעצמם.
תופעה זו מדווחת בכל העולם, אולם בספרד, שחוותה טמפרטורות שוברות שיאים בחודש אפריל ונתונה כיום בבצורת חמורה, נאלץ השירות המטאורולוגי הלאומי לצייץ בטוויטר בדרישה להפסיק את האיומים, דרישה אליה הצטרפה השרה למעבר אקולוגי: ״זה הזמן להגיד די על הפצת שקרים, פחד, תיאוריות קונספירציה ועלבונות״.
תיאוריית הכמטריילס מסתובבת עוד לפני עידן הרשתות, ותחילתה בשנות ה-90׳, אולם היא נדחתה שוב ושוב ובאופן גורף על ידי מדענים. נכון להיום לא קיימת הוכחה שכמטריילס, הפצה על ידי מטוסים של חומרים כימיים וביולוגיים, המתרחשת במסגרת מבצעים חשאיים בעלי מניעים שונים – אכן קיימת.
בבלוג חדש אנחנו מסבירים מהם אותם שובלים הנראים בשמיים, מדוע הם נוצרים וכן את האמת מאחורי מושגים שאולי שמעתם בעבר ובהם זריעת עננים, HAARP והנדסת אקלים.
נמל אילת ושונית האלמוגים בסכנה כשעסקת קצא"א מקודמת שוב
בימים אלה, הובא לידיעתנו, כי קצא"א מנסה לקדם פעם נוספת את הרחבת היקף שינוע הנפט באילת ואשקלון. בשנת 2022 העמיסו בנמל קצא"א באילת 11 מכליות נפט גדולות (בעוד הממוצע משנות ה-90 עד 2020 היו רק 2-3 מיכליות בשנה). ב-3 חודשים הראשונים של 2023 שוב העמיסו 5 מיכליות נפט באילת. כל המיכליות האלה, כמו גם בשנת 2022, לא משמשות את משק האנרגיה בישראל בנפט אלא משמשות כצינור מעבר. ככל הידוע לנו, התקיימו לאחרונה דיונים במטה לביטחון לאומי ובממשלה, לקראת הגדלת כמויות הנפט, לגבי מימוש עסקת שינוע חדשה זו, ללא דיון עומק בהשלכות של המהלכים הללו על הסביבה, הבריאות, הכלכלה והביטחון וללא הזמנת נציגי הסקטורים הללו למתן חוות דעת.
בימים אלה אנו נערכים, יחד עם קואליציית ארגוני סביבה ובריאות הציבור, לצאת מחדש למאבק על מנת לעצור את עסקת שינוע הנפט של קצא"א.
אני רוצה לעזור
האם כספי הפנסיה שלכם מושקעים בחברות מזהמות?
לפי מעקב פורום "כסף נקי" שמאגד 28 ארגוני חברה וסביבה, ביניהם גרינפיס, הכסף הישראלי הוא אחד מן ה"מלוכלכים" בעולם: אם במדדים בינלאומיים כמו S&P 500 ו־MSCI החשיפה לסקטור דלקי מאובנים היא פחות מ-11%, הרי שבישראל ניתן למצוא בתי השקעות עם 17% השקעות בסקטור זה (בית ההשקעות מור), 14% (מגדל) ו-13.5% (הפניקס).
מעבר לכך, בתי ההשקעות "מגדל" ו"אלטשולר-שחם", שהצהירו בעבר הצהרות עם כוונה להיגמל מדלקי מאובנים, מוכיחים שמילה שלהם היא ממש לא מילה, ואין להאמין להם עד שרואים תוצאות בשטח. בתשובה לביקורת של פורום "כסף נקי", על כך שהיא לא עומדת בהתחייבות שלה להסיט כספים מדלקי מאובנים ואף מגדילה את השקעותיה בתחום זה, השיבה אלטשולר-שחם ש"הוחלט לאמץ את התפיסה שלפיה החרמה גורפת של חברות או סקטורים אינה מסייעת בהכרח לחולל שינוי חיובי". וואלה. ספרו לנו עוד למה שתיים ועוד שתיים שווה בעצם עשרים ושבע.
אני רוצה לעזור