אופנה זולה עולה ביוקר
בשנים האחרונות גילו תאגידי האופנה עולם חדש מופלא של מיתוג: "קיימות". בצרכנים הם מפצירים: "קנו את הפריטים מהקולקציה הירוקה שלנו, היא עשויה מחומרים ממוחזרים!", אך המציאות רחוקה מלהיות סביבתית.
דו"ח חדש של הקולגות שלנו באירופה חושף את המניפולציות שתאגידי האופנה מפעילים על צרכנים, בזמן שהם מגבירים ייצור של אופנה מהירה ומזהמת, ולא מסוגלים למחזר בגדים. מוזמנים לקרוא את הכתבה של שני אשכנזי מכלכליסט אשר חושפת את ההבטחות הריקות של ענקיות האופנה.
לשם שינוי – חדשות טובות מהאמזונס
נתונים חדשים מסוכנות החלל הברזילאית, חושפים שבחודש אפריל נרשמו התראות על בירוא יער האמזונס בהיקף של 329 קמ״ר – השיעור הנמוך ביותר מזה שלוש שנים. זוהי ירידה של 67.9% מחודש אפריל בשנה שעברה. על אף הירידה, שיעור הבירוא המצטבר עדיין גבוה מאוד ועומד על כמעט 6000 קילומטרים רבועים בתוך 8 חודשים בלבד. רומלו בטיסטה מגרינפיס ברזיל מסביר כי ייתכן שמספר יוזמות ממשלתיות חדשות כגון מאבק בכריית זהב בלתי חוקית, כריתת עצים ועבירות סביבתיות אחרות, בנוסף לעלייה משמעותית במספר פעולות הפיקוח הסביבתיות – תרמו לירידה במספר ההתראות.
יחד עם זאת, כדי להבטיח אפס בירוא, על הממשלה לבצע עבודת אכיפה על הקרקע ובאוויר, להשתמש במגוון אמצעים טכנולוגיים חדשניים כדי לנטר מקרוב את הנעשה באזורים המוגנים וכן לדרוש מגופים כלכליים המממנים תעשיות הרסניות לקחת אחריות.
עזרו לנו לעצור את הרס היער! תחזקו את המאבק שלנו:
אני רוצה לעזור
הזדמנות של פעם בחיים לעצור את משבר הפלסטיק
הפלסטיק, הוא חומר יחסית חדש לאנושות, אך תוך פחות מ-70 שנה של ייצור המוני הוא פילס את דרכו לכל פינה ופינה בעולם: ממעמקי האוקיינוסים ועד פסגות ההרים, כמו גם אל בטנם של ציפורים ויונקים, אל המזון שאנו אוכלים והאוויר שאנו נושמים. אם תעשו בדיקה בביתכם תגלו שאין כמעט מוצר או חפץ שלא מכיל בתוכו פלסטיק. כמות הפלסטיק – לרבות החד פעמי – החד-פעמי רק הולכת וגדלה עד כי מדענים מעריכים שעד 2050, משקל הפלסטיק באוקיינוסים יהיה גבוה מאשר משקלם של הדגים. הפלנטה שלנו טובעת בפלסטיק, והעולם מתחיל להבין שכבר לא ניתן להמשיך להתעלם.
בעוד כשבועיים, נציגי ממשלות מכל רחבי העולם ייפגשו בחסות האו״ם לסבב השני בדיונים על כינונה של אמנת פלסטיק בינלאומית. אמנה חזקה ושאפתנית תוכל לסייע באופן דרמטי להפחתת ייצור הפלסטיק ותבטיח מעבר צודק וכולל לכלכלה דלת פחמן, אפס-פסולת ונטולת רעלים, המבוססת על שימוש חוזר.
הצטרפו אלינו לדרישה מהמשרד להגנת הסביבה שישראל לתמוך באמנת פלסטיק חזקה ומשמעותית!
אני רוצה לעזור
מצילים את קים (חבר של יוליה)
בחודש אפריל בשנה שעברה התרחש מול חופי חיפה מפגש מרגש של חוקרים ופעילים של גרינפיס עם להקה של לוויתני ראשתן. המחקר נערך במסגרת שיתוף פעולה שלנו עם אוניברסיטת חיפה, בו יצאנו לסקר יונקים ימיים בים העמוק של ישראל – אזור שכמעט ולא נחקר. המפגש הראשון התרחש ביום הרביעי לסקר, אז זיהו החוקרים וניטרו את הקריאות שמאפיינות ראשתנים באזור הים התיכון (כן, ללוויתנים באזור הים התיכון יש דיאלקט מקומי משל עצמם, קודה!). הלהקה, שמנתה כ-12 לוויתנים, זוהתה בעומק של כאלף מטר וכ-10 ק"מ מחוף הים של חיפה – ממש לא רחוק מאיתנו.
אבל מה שייחד את המפגש הזה, משאר המפגשים שהתרחשו במהלך הסקר – והתרחשו לא מעט כאלה – היתה העובדה שאחת החוקרות, סטודנטית לתואר שני בשם קים קובו, הצליחה לתעד בצורה ברורה את אחד הלוויתנים ובהמשך, בזכות התצלום של קים, הצליחו החוקרים לזהות את הלוויתן בפעם הראשונה בישראל. את הראשתנים ניתן לזהות לפי סנפיר הזנב, החתכים והצלקות שהם צוברים במהלך חייהם, המהווים מעין טביעת אצבע ייחודית. לפי כל אלה, נחשף שמדובר בלוויתן זכר בוגר וניתן לו השם קים – על שם החוקרת שתיעדה אותו.
בהמשך השנה התברר שקים אוהב לנדוד ברחבי הים התיכון, והוא נצפה כ-10 פעמים בין השנים 2020-2018 בים הליגורי שסמוך לאיטליה. המין אליו קים משתייך מוגדר "בסכנה" ברשימה האדומה של איגוד השימור העולמי (IUCN) – לפי הערכות נותרו פחות מ-2,500 לוויתנים בוגרים בים התיכון ומספרם הולך ויורד כל שנה.
קים הוא אמנם הלוויתן הישראלי הראשון, אך בוודאי שלא היחיד.
בים העמוק של ישראל יש חיים מופלאים. הים התיכון מכיל מישורים עמוקים נרחבים מאוד, בהם מצויות תעלות התחומות במדרונות, המהווים בית גידול חשוב ליונקים ימיים. נמצאים בו גם אלמוגי עומק, מרבדי ספוגים, נביעות גז קרות ייחודיות, כרישים, צבי ים ולפחות 12 מיני יונקים שזוהו באופן אקראי ובהם לוויתן מצוי, לוויתן ראשתן, זיפיוס חלול-חרטום ומספר מיני דולפינים. בנוסף, ישנם "מבקרים" נוספים, בהם עב-שן קטלן, קטלן, לוויתני מינקי ועוד. אוכלוסייתם של שניים ממיני הלוויתן החיים בים התיכון, לוויתן ראשתן וזיפיוס חלול-חרטום אותם אנו מחפשים, נמצאת בירידה בשנים האחרונות ונמצאת תחת סכנת הכחדה. אסור לנו לתת להם להיעלם.
לכן מיד לאחר חג השבועות (29.05), נצא שוב למסע חיפוש גדול ומקיף עוד יותר לתיעוד היונקים הימיים במים הכלכליים של ישראל.
עיזרו לנו להגן על מרקם החיים העדין והמופלא אשר בים התיכון שלנו. אל תתנו למשרד האנרגיה להרוס לקים וחבריו את הבית.
גרינפיס יוצא למאבק להציל את קים, הלוויתן הישראלי הראשון, וזקוק לתמיכת הציבור.
רוצים להצטרף אלינו למחקר בים העמוק של ישראל?
אחרי חג השבועות נצא יחד עם צוות של חוקרים מהארץ ומהעולם לגלות את עולמם של היונקים הימיים במים הכלכליים של מדינת ישראל – על מנת למנוע את סבב קידוחי הדלקים הבא שמתכנן משרד האנרגיה. רוצים להצטרף אלינו ליום מחקר בספינה בלב הים?
השתתפו בתחרות כותבי הבאנרים שלנו ואולי תוכלו להצטרף להפלגה ולזכות בפרסים.
צפו בווובינר המרתק שהתקיים השבוע – עצמאות אנרגטית לישראל
מה ניתן ללמוד מהמלחמה באוקראינה בכל הנוגע לחוסן אנרגטי של מדינות? איך מתמודדת אוקראינה עם שיתוק ופגיעה נרחבת ברשת החשמל שלה? מה התרומה של משק הגז לחוסן האנרגטי של ישראל? מה ההבדל בין רשת חשמל ריכוזית למבוזרת? האם כל אזור גיאוגרפי בארץ יכול להפוך ליחידה עצמאית שמייצרת וצורכת את החשמל של עצמה? על כל השאלות הללו ענינו השבוע בוובינר פתוח בהשתתפות עשרות צופים ובו לקחו חלק דוברות ודוברים מובילים מהתחום, שעסק בסוגיות מרתקות אלה.
דנה בכנסת
לאחר כמעט עשור של ציפייה, קרן העושר הצנועה בה נצברות הכנסות המדינה מהגז – נפתחת לטובת הציבור. 110 מיליון שקלים שוחררו מהקרן לשתי שנות התקציב הבאות, אולם בניגוד לסעיף 38(ד׳) בחוק, הקובע כי על חלק מסכום הכספים שמשוחרר ממנה להיות מושקע באנרגיה מתחדשת ועידוד תעסוקה בנגב – מייעד משרד האוצר את מלוא הסכום לבינוי מוסדות לתנועות נוער ופתרונות דיור בתחומי בריאות הנפש. בעוד שמטרות אלה הן מטרות חשובות, אין להן קשר לקרן העושר.
בעקבות ההסבר שסיפק לוועדה שר האוצר סמוטריץ׳ לא ידענו אם לצחוק או לבכות. לדנה כהן לעומת זאת, ראש תחום אקלים ואנרגיה בגרינפיס ישראל, יש הצעה טובה במיוחד לשימוש בכסף כך שיימלא את שתי המטרות להן יועד מלכתחילה – תוך חיזוק אמיתי של החוסן האנרגטי בישראל.
צפו בקטע מתוך הדיון בוועדה בכנסת.
אני רוצה לעזור