ניצחון לשמורות הטבע בערבה!

ראמים במנוחה בערבה. תיעוד: אלעד איבס / גרינפיס

בעקבות תחקיר שערכנו על התנהלות היזמים אשר קיבלו ממשרד האנרגיה היתר לביצוע קידוחי נפט וגז בשטח עצום של 275 אלף דונם, הכולל את שמורת הטבע בקעת תמנע ושמורת יטבתה – ולאחריו מאבק משפטי וציבורי שניהלנו – הודיע המשרד כי רישיון הקידוח של החברות לא אושר, ונכון לעכשיו – היוזמה לקידוחי נפט וגז בערבה נבלמה.

אבל זה לא נגמר עד שזה לא נגמר – אנחנו לא ננוח ולא נשקוט, עד שנוודא שחיפושי הנפט בערבה אכן ירדו מהפרק באופן סופי ונמשיך לעקוב אחר ההתפתחויות ולדרוש בבית המשפט ממשרדי הממשלה וממועצת הנפט להעביר לידינו את המידע המלא בנוגע לקבלת ההחלטות השערורייתית הזו בנוגע לפרויקט שנולד בחטא. בעידן של משבר אקלים הולך ומחריף, ממשלת ישראל, בניגוד להתחייבויותיה, ממשיכה להתיר חיפושי נפט וגז בים וביבשה. האבסורד זועק עוד יותר, כאשר מדובר באזור כה רגיש, בעל ערכי טבע ייחודים, שחלקים ניכרים ממנו הם שמורות טבע והשטחים הפתוחים הגדולים והייחודיים של ארצנו.

לקריאה בהרחבה

אני רוצה לעזור

חשמל כשר? כן בבקשה

ההחלטה שהתקבלה השבוע, לטובת קידום חשמל כשר באמצעות מתקן אגירה, היא החלטה מבורכת, שצפויה להפחית באופן משמעותי את השימוש בגנרטורים מזהמים, אשר פוגעים באופן קשה בבריאות של כל מי שחי בסמוך אליהם. זהו צעד חלקי בלבד ויש להשלים אותו בהקדם: את החשמל הכשר לא מספיק לאגור, צריך לייצר אותו ממקורות מתחדשים ולא מגז או מפחם, שהורסים את האקלים ואת בריאות הציבור.

בנוסף, על הממשלה להקים ללא דיחוי מתקני אגירה בהיקפים גדולים ובפריסה גיאוגרפית רחבה, בסמוך למוקדים המשמעותיים של צריכת החשמל של כלל אזרחי ישראל. מתקני אגירה קולטים את עודפי החשמל שנוצרים מאנרגיה מתחדשת בשעות של שיא הייצור, ומשחררים אותם לרשת בשעות העומס בצריכת החשמל. 

המעבר למשק אנרגיה, המבוסס על מתחדשות ואגירה, יכול לאפשר לאזורים שונים ברחבי הארץ לתפקד כיחידות עצמאיות, המייצרות וצורכות את החשמל של עצמן.מהלך זה יכול לחסוך לישראל ולציבור כולו מיליארדים של השקעה בפיתוח רשת החשמל ובפריסת קווי חשמל, כמו גם לייתר הקמה של תחנות כוח חדשות ומזהמות.

מתקני אגירה הם קריטיים במעבר למתחדשות ולשיפור החוסן האנרגטי של ישראל

פאנלים סולארים, טורבינות רוח ומתקן נקי לאגירת אנרגיה שאובה במעלה גלבוע (תיעוד: אלעד איבס / גרינפיס)

קידום הקמת מתקני אגירה הוא צעד קריטי כחלק מהמעבר של ישראל לאנרגיה מתחדשת, הפחתת התלות בדלקים מזהמים ויצירת משק אנרגיה דמוקרטי ומבוזר. למהלך זה תהיה תועלת לא רק בשביל הסביבה, האקלים והבריאות – אלא גם בשביל החוסן האנרגטי והביטחון של ישראל. 

בדו"ח שנכתב על ידי ד"ר דניאל מדר, יועץ וחוקר מוביל בתחום האנרגיה והסביבה, עבור גרינפיס ישראל, התבצעה השוואה בין שתי חלופות לרשת החשמל בישראל – רשת ריכוזית, המבוססת ברובה על דלקי מאובנים (בדומה למצב בישראל כיום), אל מול רשת חשמל מבוזרת, המבוססת ברובה על אנרגיה פוטו-וולטאית (שמש) ואגירה. בעבודה נסקרו הסיכונים השונים, הניצבים בפני רשת החשמל, לרבות גורמים טבעיים וסיכונים הקשורים לפעילות התקפית ימית; אווירית; התקפת סייבר ועוד, וכן בהתאם למקרי בוחן שונים מרחבי העולם.

מהדו"ח עולה, כי משק האנרגיה הישראלי נמצא בפגיעות רבה, בשל העובדה כי שלוש אסדות גז בים התיכון מספקות כבר היום 70-80% מהאנרגיה בישראל. המשך ההישענות על דלקים מזהמים – גז ונפט – מהווה סיכון ביטחוני ובטיחותי, בדמות רשת ריכוזית ופגיעה.

לקריאה בהרחבה

אני רוצה לעזור

פרויקט ״חד פעמי זה לא תרבותי״ יוצא לדרך

השבוע, במסגרת אירועי ל״ג בעומר עירוניים, קיימו עיריית ראש העין ועיריית תל אביב אירועים ללא פלסטיק חד פעמי!

זוהי רק ההתחלה של הפרויקט שלנו ״חד פעמי זה לא תרבותי״, במסגרתו אנו מלווים עשרות רשויות מקומיות ברחבי הארץ, במטרה להעביר את אירועי התרבות אותם הם מפיקים למודל רב פעמי. במקום להמשיך למכור אלפי כוסות חד פעמיות בהופעות וירידים, נוביל יחד נורמה חדשה של שימוש בכוסות רב פעמיות במודל פיקדון – מחזירים את הכוס לאחר השתייה ומקבלים חזרה את דמי הפיקדון. הפרויקט נועד לא רק לחסוך כמויות אדירות של פלסטיק חד פעמי אלא גם להתחיל להטמיע בקרב הציבור את ההבנה, כי ניתן בקלות לעבור לרב פעמי, לא רק בבית אלא גם במרחב הציבורי. במהלך הקיץ נמשיך לעדכן על עוד ועוד רשויות אשר יירתמו למהלך, ינטשו את החד פעמי ויעבירו את אירועי התרבות שלהם למודל רב פעמי, נקי ומתקדם!

במידה ואתה מעוניינים לקדם את הפרויקט בקהילה או ברשות המקומית שלכם, אתם מוזמנים ליצור איתנו קשר. 

הפתרון למשבר הפלסטיק החד פעמי: מעבר נרחב לקידום עקרונות של כלכלה מעגלית, המבוססת על שימוש חוזר.

יש לנו עכשיו הזדמנות ״חד פעמית״ במאבק נגד הפלסטיק

גרינפיס טורקיה חושף משרפות פלסטיק לפסולת מהמערב

העולם שלנו נהרס על ידי פלסטיק חד פעמי. זיהום הפלסטיק מציף את כוכב הלכת שלנו, פוגע בבריאות האנשים, מגדיל פערים חברתיים, הורס את הטבע והמגוון הביולוגי ומזין את משבר האקלים. החדשות הטובות הן, שיש לנו הזדמנות של פעם בחיים לשים קץ למשבר הפלסטיק. המשא ומתן על אמנת פלסטיק עולמית החל בשנת 2022, ובסוף החודש יתקיים סבב דיונים נוסף. כעת יש לנו עד לשנת 2024 הזדמנות להיאבק על מנת להבטיח שהיא תהיה חזקה ושאפתנית.

אמנת פלסטיק בינלאומית יעילה פירושה עתיד נקי מפלסטיק במזון שאנו אוכלים ושותים, באוויר שאנו נושמים ובטבע – מה שמבטיח סביבה בטוחה יותר לדורות הבאים. המאבק יהיה לא פשוט – התעשייה הפטרוכימית, תאגידים וממשלות מסוימות יפעלו על מנת להחליש את יעדי אמנת הפלסטיק העולמית, וכאן באמת מתחיל המאבק בו אנו זקוקים לכם.

יחד עם התומכים והשותפים שלנו, נראה כיצד תנועה עולמית נחושה יכולה להשיג אמנת פלסטיק בינלאומית שאפתנית, שתסגור את הברז ותשים סוף לעידן הפלסטיק – למען בריאותנו, למען הקהילות שלנו, למען האקלים שלנו ולמען כדור הארץ של כולנו.

במידה ואתה מעוניינים לקדם את הפרויקט בקהילה או ברשות המקומית שלכם, אתם מוזמנים ליצור איתנו קשר. 

הפתרון למשבר הפלסטיק החד פעמי: מעבר נרחב לקידום עקרונות של כלכלה מעגלית, המבוססת על שימוש חוזר.

לקריאה בהרחבה

אני רוצה לעזור

הצטרפו אלינו לוובינר – עצמאות אנרגטית לישראל

מה ניתן ללמוד מהמלחמה באוקראינה בכל הנוגע לחוסן אנרגטי של מדינות? איך מתמודדת אוקראינה עם שיתוק ופגיעה נרחבת ברשת החשמל שלה? מה התרומה של משק הגז לחוסן האנרגטי של ישראל? מה ההבדל בין רשת חשמל ריכוזית למבוזרת? האם כל אזור גיאוגרפי בארץ יכול להפוך ליחידה עצמאית שמייצרת וצורכת את החשמל של עצמה?

הצטרפו אלינו לוובינר פתוח, בהשתתפות דוברות ודוברים מובילים מהתחום, שיעסוק בסוגיות מרתקות אלה.

אני רוצה להצטרף!

קרב בלימה חשוב ומוצלח לאדם ולטבע בישראל בוועדת הפנים והסביבה

כל הכבוד לח״כ יוראי להב הרצנו, נעמה לזימי ושירי נאור, שלצד ארגוני הסביבה (מגמה ירוקה, החברה להגנת הטבע, צלול, שומרי הבית ועוד), הצליחו להדוף את הפגיעה במערך היועצים הסביבתיים ואת דריסת הליך התסקיר הסביבתי במסגרת חוק ההסדרים שנידון השבוע בכנסת. הדיונים על הרפורמה ההרסנית הזו לאדם ולטבע בישראל ידונו בנפרד, בעתיד.

תרומה לגרינפיס ישראל מוכרת ברשויות המס בישראל ובארה״ב

לקבלת כל העדכונים שלנו למייל