עוצרים את הדחפורים!
פגיעה בטבע תמיד תוביל בסופו של דבר לפגיעה בבני האדם. המחשה עצובה לאמת הזו ניתנה בסוף השנה שעברה, כאשר הופצו בברזיל תמונות קשות של ילדים מזי רעב משבט יאנומאמי המתגורר ביערות האמזונס. מסתבר שבמהלך השנים האחרונות למשטרו של נשיא ברזיל הקודם, ז׳איר בולסונרו, מתו מאות ילדים משבטים ילידים כתוצאה ישירה מכרייה לא חוקית של זהב, כרייה אשר מזהמת מקורות מים, פוגעת במקורות המזון של העמים הילידים ומחוללת מחלות כגון מלריה.
גרינפיס, העוקב באופן מתמשך אחר הנעשה ביערות, יצא השבוע בקריאה לחברת יונדאי הדרום קוריאנית למנוע את השימוש של החברה באתרי כרייה בלתי חוקיים ביערות האמזונס. כ-20,000 עובדים מועסקים בתעשיית הכרייה הבלתי חוקית שגדלה במהלך 12 השנים האחרונות ב-500%(!), בין היתר בשל הפיתוח הטכנולוגי והגידול במספר הדחפורים בהם נעשה שימוש באתרים אלה. במעקב אחר רובם המוחלט של אתרי הכרייה בשטחים של עמים ילידים, נצפו 176 דחפורים, מתוכם 75 השייכים לחברת יונדאי. לא יתכן שחברה בינלאומית וחזקה כמו יונדאי תהיה אחראית, גם אם באופן עקיף, להרס של שטחים נרחבים ביערות האמזונס, יער הגשם הגדול בעולם, החיוני לאקלים, לחי ולצומח על פני כדור הארץ.
אנו קוראים לחברת יונדאי, אחת מחברות הרכב המובילות במכירות בישראל, להפסיק למכור דחפורים המשמשים להרס האמזונס! כרייה היא פעולה הרסנית, המאיימת על אוכלוסיית הילידים והיער- הדבר חייב להיפסק!
החלטה היסטורית של בין הדין הבינלאומי בהאג
במהלך החג, קיבלה האסיפה הכללית של האו"ם החלטה היסטורית, פה אחד, לבקש מבית הדין הבינלאומי בהאג להגיש חוות דעת מייעצת בנוגע לחובות של מדינות בכל הנוגע למשבר האקלים, לפי הדין הבינלאומי. זהו צעד חשוב לכיוון עיגון זכויות הנובעות מצדק אקלימי, מאבק הנמשך זה שנים רבות. כידוע, משבר האקלים פוגע בראש ובראשונה דווקא במדינות שתרמו הכי מעט להחמרת המשבר, כמו מדינות איים, שסכנת היעלמות מרחפת מעל ראשם בשל עליית מפלס הים. חוות הדעת צפויה לדון בחובות של המדינות שתרמו הכי הרבה להחמרת המשבר האקלים – רובן ככולן בצפון הגלובלי – ובמשמעויות המעשיות של חובות אלה.
אני רוצה לעזור
ממשלות העולם השאירו את החלון פתוח לכרייה בעומק הים
בסוף מרץ הסתיים ללא תוצאות הכינוס התקופתי של הרשות הבינלאומית לקרקעית הים בג'מייקה. התקווה שלנו ושל כל מי שטובת כדור הארץ ותושביו חשובה לו, היתה שהגוף יקבע שכרייה בקרקעית הים אסורה מכל וכל. בגלל התפזרות חברי הגוף ללא החלטה, מצב העניינים נותר לא ברור ובחודש יולי הקרוב, יוכלו חברות כרייה שיש להן חוזים באזור ״קלריון קליפרטון״, באוקיינוס השקט, השוכן בין הוואי למקסיקו, להגיש בקשות לכרייה. מכיוון שלא נקבעו כללים לטיפול בבקשות אלה, לא ברור מה יהיה גורלן, אבל עצם העובדה שהחלון הזה עדיין פתוח, צריכה להטריד כל אחת ואחד מאיתנו.
מחאת גרינפיס מול אוניית כרייה בלב ים (תיעוד: גרינפיס)
כרייה בעומק הים מטרתה לדלות גושים בגודל של תפוחי אדמה, הנמצאים בקרקעית הים ועשויים מניקל, מנגן וקובלט. לדברי מדענים, רב הנסתר על הגלוי בכל הנוגע לתפקידם של גושים אלה במערכות האקולוגיות הימיות, ומכיוון שכך – עדיף שלא לגרום נזק מבלי להבין את ההשלכות של כרייתם. כידוע, הסביבה הימית קריטית לייצוב האקלים העולמי, כאשר רבע מפליטות גזי החממה נקלטים על ידה. החשש הוא שכרייה בעומק הים תגרום לשחרור של מאגרי פחמן דו חמצני ותחרב מערכות אקולוגיות שלמות. לדברי דיוויד אטנבורו: "כרייה משמעה הרס, ובמקרה הזה – המשמעות היא הרס של מערכות אקולוגיות שאנחנו מבינים בהן מעט מאד".
אני רוצה לעזור
מיעוט עשיר ופריבילגי גורם ל-50% מפליטות גזי החממה של סקטור התעופה בזמן ש-80% מאוכלוסיית העולם לא טסו מעולם
הלסת פשוט נשמטת לפעמים מחוסר ההיגיון שבהתנהלות של האנושות אל מול משבר האקלים. כך, כחודש אחרי שפאנל ה-IPCC פרסם את סיכום הדו"ח השישי שלו והזהיר שחלון ההזדמנויות שלנו הולך ונסגר במהרה וכי "לבחירות ולפעולות אשר ייושמו בעשור הזה תהיינה השלכות בהווה ולמשך אלפי שנים קדימה", אנחנו מגלים שהפליטות הנובעות משימוש במטוסים פרטיים באירופה גדלו בלא פחות מ-64%(!!).
התמקדות במטוסים פרטיים עשויה להישמע מעט קטנונית, אבל ההפך הוא הנכון. פליטות המטוסים הפרטיים מהוות חצי(!) מכל הפליטות של סקטור התעופה ומה שמכעיס הוא שמדובר בפליטות מיותרות לחלוטין. הקו הפופולרי ביותר לטיסות פרטיות באירופה הוא פאריז-לונדון, יעדים ביניהם מחברת רכבת, היוצאת 14 פעמים ביום ושמשך הנסיעה בה הוא שעתיים בלבד. כלומר, מדובר בפליטות גזי חממה הנובעות אך ורק מפינוק מוגזם ומיותר של אליטה עשירה וחסרת אכפתיות.
מנגד יטענו אחרים, שמדובר בסך הכל באחוז אחד מפליטות גזי החממה העולמיות. אז ראשית כל, אחוז אחד זה המון. שנית, אם המגמה הזו תמשיך, הפליטות מטיסות פרטיות רק ימשיכו לעלות. דוגמה מדאיגה לכך קיבלנו בישראל בדמות התכנון של חברת מובילאיי לבנות מנחת מסוקים בלב שכונות מגורים בירושלים, על מנת לשרת קומץ קטן של אנשים – אורחים מחו"ל ומנכ"ל החברה. לדברי פרופ׳ גלברג, ראש אגף רעש ובטיחות קרינה במשרד להגנת הסביבה ״אין מה לדון בכלל. כל אחד יכול לרצות להקים מחר על גג הבניין שלו מנחת מסוקים… אנחנו מבקשים שלא ידונו בכך בכלל." נקווה שדעתו של פרופ' גלברג תישמע בוועדת התכנון.
מזג האוויר השתגע…
איכשהו, למרות הכל, אנחנו ממשיכים להיות מופתעים, כשהתחזיות של מודלים אקלימיות מתממשות לנו מול העיניים. במהלך חודש אפריל חווינו רכבת הרים אקלימית – עברנו מחום יולי-אוגוסטי למערכה חורפית של ממש. וכל זאת, לאחר חורף אשר בושש להגיע וכשכן הואיל בטובו להגיע – הופסק פה ושם על ידי איים של קיץ. לדברי פרופ' פנחס אלפרט מהחוג למדעי כדור הארץ באוניברסיטת תל אביב, המודלים של שינויי האקלים חוזים בדיוק את רכבת ההרים הזו. לדבריו, מדובר באירוע מאד נדיר, אבל זה מה שצפוי לקרות כשהאקלים שלנו משתנה. תזכורת עצובה לכך הוא מקרה המוות של זוג האחים, מעיין וסהר עשור, בשל שיטפון בערבה, שנגרם על ידי גשמים חריגים בעוצמתם. כך נראה ומרגיש אקלים משתנה.
אזהרות אלה מהטבע לא מעניינות קומץ תאגידים, שמרוויחים סכומים מופרעים מהרס הטבע וזיהום הפלנטה שכולנו קוראים לה בית. השאלה מתי כולנו נתעורר ונבין שלאף אחד אין זכות לסכן את החיים של הסובבים אותם בצורה כל כך חסרת אכפתיות וחסרת אחריות.
אני רוצה לעזור