מול החלשת מנגנוני ההגנה על הסביבה – חייבים חברה אזרחית חזקה, ביקורתית ועצמאית!
בשם כל צוות גרינפיס ישראל, אנחנו רוצים לנצל את ההזדמנות ולאחל לך ולקרוביך חג פסח שמח.
בעודנו מדברים, משבר האקלים הולך ותופס תאוצה, וניכר בכל פינה. עם זאת, סדר היום הסביבתי אינו מגיע לראש הכותרות וכל ממשלות ישראל, לצערנו, לא חרטו על דגלן לקדם נושאים סביבתיים כדבר ראשון במעלה.
החלשת מערכת המשפט צפויה לתת עוד מכה אחת ניצחת ולפגוע פגיעה אנושה בסביבה ובבריאות הציבור, משום שהיא מאיימת על מנגנוני בלימה ואיזון, שהיו עד כה שומר הסף היחידי שפעל לטובתנו.
תמיכתך תסייע לנו רבות במגוון המאבקים לשמירה על איכות הסביבה והבטחת עתיד ירוק, בריא ובטוח יותר לנו ולדורות הבאים.
הצטרפו אלינו בהגנה על הסביבה ועל בריאות הציבור! מעכשיו לא מקטרים, עושים. נקודה.
לתמיכה
הדמוקרטיה היא אוויר לנשימה
תביעות השתקה, האזנות סתר, התנכלויות של רשויות המס, חקירות ארוכות, תפירת תיקים: אלה הם רק חלק מהדברים שחווים אחינו ואחיותינו לתנועה הסביבתית במדינות בהן דעיכת הדמוקרטיה – פעמים רבות על ידי החלשת מערכת המשפט – הובילה להחלשת החברה האזרחית ולפגיעה בסביבה.
פעילים סביבתיים מהונגריה, פולין ורוסיה, כולן נחשבות לדמוקרטיות מבחינה פורמלית אך אינן דמוקרטיות באופן מהותי, מוסרים עדות מדאיגה במיוחד על הקשר בין השתלטות פוליטית על מערכת המשפט ובין ריסוק יכולת ההתנגדות של אזרחים והכשרת הקרקע לקידום פרויקטים מזהמים.
בפולין הובילה דעיכת הדמוקרטיה להתרופפות ההגנה על הסביבה ולדחיקת הארגונים הירוקים. בהונגריה רמת החשיפה לאוויר מזוהם היא מהגבוהות במדינות ה־OECD וערכי טבע מוקרבים על מזבח של אינטרסים רווחים כלכליים קצרי טווח. ברוסיה, מתוייגים עמותות וארגוני סביבה כ״סוכנים זרים״, הממשל תופר תיקים ואין חופש ביטוי או פעולה.
פעיל סביבה מהונגריה במסר אלינו הישראלים: ״אני רוצה לומר לישראלים: אם יש סיכוי קל שהממשלה תשתלט על מערכת המשפט אל תסכימו לזה, כי זה הסוף של הדמוקרטיה“.
אנחנו ממליצים לכל אחד ואחת לקרוא את הכתבה עם העדויות שמפרסמת שני אשכנזי מכלכליסט
לתמיכה
חוק אוויר נקי הפך להמלצה: תושבי אשקלון, אשדוד וחדרה צפויים לפגיעה חמורה
בצעד חריג ומביך, החליטה ממשלת ישראל להפקיר את בריאותם של תושבי המדינה על ידי עקירה מן היסוד של חלקים מחוק אוויר נקי, שהיה עמוד התווך של הבקרה על פעילותם של מפעלים מזהמים מזה כחמש עשרה שנה. מעתה, כל תחנות הכוח, כולל המיושנות והמזהמות ביותר שבהן, יוכלו לשרוף איזה דלק שהן רוצות, גם תוך חריגה מהיתרי הפליטה הניתנים להן, באישור מנהל המערכת. יחידות 1-4 של אורות רבין, תבור, אשכול באשדוד, הן מקצת התחנות המזהמות הללו שהבקרה שלהן תלך ותפחת.
בטעות, משרדי האוצר, האנרגיה ומי שעומד מאחוריהם חושבים שהמשרד להגנת הסביבה נוקט עמדה לעומתית לטובת בריאות הציבור ומפקיר את הכלכלה. המשרד דווקא מנסה לנקוט עמדה מאזנת, כביכול, אשר נוטה הרבה פעמים לכיוון המפעלים המזהמים ומפקירה את בריאות הציבור. הפשרה אליה הגיע המשרד דרך חוק אוויר נקי לא היה מספקת. עכשיו גם ההגנה הזו נפרצה.
זהו תמרור אזהרה לכל תושבי ישראל בכלל ולאלה הגרים בקרבת התחנות המזהמות, בפרט. אסור לנו לתת לממשלה להפקיר את הבריאות שלנו לטובת אינטרסים צרים.
לתמיכה
רגע קריטי לעתיד הכרייה בעומק הים לפני שהיא מתחילה
החגיגות על אישור אמנת האוקיינוסים הבינלאומית עוד לא שככו וכבר הסכנה החמורה הבאה אורבת לאוקיינוסים מעבר לפינה – כרייה בעומק הים. כרייה בעומק הים היא תעשייה מתפתחת, אותה מובילים תאגידים חמדניים, שמתכננים להוריד לקרקעית האוקיינוסים מכונות ענק לכריית מינרלים. הדבר מהווה סיכון של ממש לסביבה הימית וצפוי לפגוע במערכות אקולוגיות שלמות ובחיות שתלויות בהן, להחמיר את משבר האקלים ולהזיק לפרנסה של תושבי מדינות האיים באוקיינוס השקט. מסיבה זו, החליטו קבוצה של פעילות ופעילים מסורים של גרינפיס מאיי קוק, ניו זילנד והוואי, להפליג על ספינת גרינפיס להתכנסות של הרשות הבינלאומית לקרקעית הים (ISA) בקינגסטון.
מטרת הרשות היא לפקח ולהשליט סדר על כל פעילות במעמקי הים, הנוגעת לעתודות המינרלים שקיימים בה, כמו כרייה בעומק הים, ולוודא שערכי טבע לא נפגעים. ההתנהלות של ראש הרשות, מייקל לודג', וכן של מספר מדינות התומכות במתן רישיונות כרייה, מעלה חששות כבדים לכך שבהמשך השנה תתאפשר כרייה של מינרלים. לטענת מדינות המתנגדות לכרייה, כמו גרמניה וקוסטה ריקה, לודג' חורג מתפקידו המינהלי, מתערב בדיונים, ומנסה למנוע מהמדינות לנקוט בצעדים שעשויים לעכב לזמן קצר או לתמיד פרויקטי כרייה של מינרלים בעומק הים. לכן, החליטו הפעילים לשוט להתכנסות ולהזהיר את משתתפי הכנס מפני מתן אישורים לפרויקטים הרסניים.
אני רוצה לעזור
אזהרה אחרונה
השבוע התפרסם החלק האחרון מהדוח השישי של ה-IPCC, אשר מהווה, למעשה, סיכום של חלקי הדו"ח שהתפרסמו לאורך השנתיים האחרונות. השורה התחתונה, בלשון המעטה, מדאיגה. לפי הדוח, אנחנו בדרכנו לעבור את סף ההתחממות של 1.5 מעלות בשנים הקרובות, כאשר עד סוף המאה ההערכה היא שנגיע לכדי התחממות של 3.2 מעלות. למרות התחזית החמורה הזו, קובע הדוח שהיעד ארוך הטווח של הסכם פריז עדיין אפשרי. אם נפעל בהקדם ובנחישות, ניתן יהיה להגביל את ההתחממות המקסימלית ל-1.6 ועד סוף המאה להביא למיתון שינויי האקלים ולהוריד את הממוצע עד ל-1.4 מעלות. עם זאת, העובדות בשטח מלמדות שכל תמרורי האזהרה אינם מספיקים: עד 2030 לא צפויה כל ירידה בפליטות העולמיות – למרות שיש צורך להוריד בחצי את פליטות גזי החממה עד 2030 אם ברצוננו למתן את שינויי האקלים באופן שיהיה נסבל לחיות כאן – ולמרות זאת מושקעים יותר כספים בדלקי מאובנים מאשר באנרגיות מתחדשות.
זוהי העת להתפכח גם בכל הנוגע למצב החירום האקלימי, להקשיב לקול ההיגיון והמדע ולזעקות המדענים הברורות מתמיד. עלינו לקדם פעולה אמיצה להתמודדות עם משבר האקלים ושמירה על מרקם החיים, כפי שאנו מכירים אותו. הפתרונות קיימים, חייבים לעצור באופן מיידי את ההפקה והחיפוש של דלקים (גז, נפט ופחם), ולהאיץ את המעבר הנחוש למשק, המבוסס על ייצור חשמל מאנרגיה סולארית, אגירה וחיסכון בחשמל. לישראל יש את הידע והמשאבים להיות חלק מהפתרון, כרגע היא חלק מהבעיה.
כל מי שמעוניין ללמוד לעומק על ממצאי דו״ח האקלים מזומן לקרוא על כך בהרחבה בבלוג שהכנו עבורכם באתר שלנו
אני רוצה לעזור
חרף החשיבות הציבורית: נדחתה העתירה נגד ביטול המכס על בשר בקר ועל מוצרי בשר מעובד
השבוע נערך דיון בעתירה שהוגשה על ידי קואליציה רחבה של 14 ארגונים ומומחים מתחומי הבריאות, הסביבה וההגנה על בעלי חיים נגד ביטול המכס על בשר בקר ועל מוצרי בשר מעובד. בית המשפט העליון סבר, כי בהיבט המשפטי אין מקום להתערבותו בשלב זה והמליץ לעותרים לחזור בהם מעתירתם, תוך שהשופטות הבהירו בפסק דינן כי ״אין בכך כדי לגרוע מחשיבות הדיון בסוגיות שהועלו במישור הציבורי בהיבטים הבריאותיים, החברתיים והסביבתיים שלו״. צו ביטול המכס צפוי להעלות את היקפי צריכת בשר הבקר והבשר המעובד בישראל (גורם מסרטן ודאי על פי ארגון הבריאות העולמי), שהיא מהגבוהות בעולם. הוא מיישם הסכמות בין משרד האוצר והחקלאות, שבאו לידי ביטוי בהסכם, שנחתם בחודש יוני אשתקד. זאת, בניגוד גמור לעמדותיהם של גורמי המקצוע במשרד הבריאות ובמשרד להגנת הסביבה, אשר הביעו התנגדות נחרצת לביטול המכסים, וטענו כי קיים פגם בכך שההחלטה על ביטול מכס התקבלה בהסכמה עם גורמים מתעשיית הבשר, תוך שהיא מתעלמת מעמדת המשרדים המקצועיים.