אמנת אוקיינוסים בינלאומית – מה הלאה?

ישראל הגישה את עצומת האוקיינוסים לראשונה אשתקד. השנה הגיע מספר הישראלים שחתמו עליה ל-93,805 איש ואישה (תיעוד: אלעד איבס / גרינפיס)

אנחנו עדיין נרגשים מאישור אמנת האוקיינוסים הבינלאומית. ללא ספק, מדובר באחד מהישגי השימור החשובים ביותר, אשר צפוי לשחק תפקיד מרכזי בשיקום הסביבה הימית ובמאבק במשבר האקלים. עם זאת, הגיע הזמן לשאול – מה הלאה? נשאר עוד צעד אחד לאישור הסופי של האמנה, והוא תרגום הטקסט ועריכתו, לקראת אימוצו באופן רשמי בכינוס נוסף של המדינות החברות. לאחר מכן, המדינות צריכות לחזור לבתי המחוקקים שלהן ולאשרר את הטקסט, כך שהאמנה תיכנס לתוקף. עם זאת, העבודה יכולה כבר להתחיל, ושמורות ימיות ראשונות כבר יכולות לקום תחת ההגנה של אמנת האוקיינוסים הבינלאומית.

מוזמנים לקרוא על כך בהרחבה בבלוג חדש באתר

מחקר חדש מעריך שישנם כ-170 טריליון חלקיקי פלסטיק צפים במימי האוקיינוס

תיעוד מצפון תל-אביב: יפתח שביט

מחקרים עדכניים מעריכים, כי כ-170 טריליון חלקיקי פלסטיק צפים במימי האוקיינוס – לא כולל פלסטיק 

שכבר נח על קרקעית הים. הנתונים האלה הם לא פחות ממחרידים.

חלקיקי מיקרופלסטיק חדרו כבר מזמן לשרשרת המזון בים, וגם לגופנו שלנו. מעבר לכך, לפסולת הפלסטיק יש השפעה הרסנית ומתמשכת על המערכת האקולוגית הרגישה בים – מערכת בה תלויים כ-ל החיים על הפלנטה. 

כל זמן שנמשיך לייצר פלסטיק בכמות בה אנחנו מייצרים היום, אין כל טעם במאמצי ניקוי החופים והמים. העולם שלנו טובע בפלסטיק, והפתרון היחיד הוא להפסיק את השיטפון הזה היכן שהוא מתחיל – בייצור. בשבוע שעבר נפגשנו, קואליציה של ארגונים הפועלים להפחתת השימוש בפלסטיק, במטרה לקדם שורה של יוזמות בנושא יחד עם המגזר החרדי והממשלה. נמשיך לעדכן בנושא.

אני רוצה לעזור

ישנה עוד דרך ארוכה לשיקום האמזונס

שוחרי ושוחרות סביבה ברחבי העולם כנראה השמיעו אנחת רווחה (קטנה) בינואר האחרון, כשלולה דה סילבה נכנס לתפקידו כנשיאה החדש של ברזיל, במקום ז'איר בולסנרו, מחריב יערות האמזונס. בזמן כהונתו הקודמת של דה סילבה, נרשם שפל בבירוא היערות וגם הפעם, הכריז דה סילבה על יעד של אפס כריתת עצים באמזונס. עם זאת, נראה שמדיניות מוצהרת זו עדיין לא מתבטאת בשטח: בחודש ינואר נצפתה אמנם ירידה של 61% לעומת ינואר האחרון, אך בפברואר האחרון הגיעה כריתת היערות לשיא חדש, כאשר התראות התקבלו לגבי 322 קמ"ר, גידול של 61.8% לעומת פברואר אשתקד. לדברי בטיסטה, קיים חשש שכורים בלתי חוקיים מנסים לנצל את תקופת המעבר בין הממשלות כדי לכרות כמה שניתן מהיער. בנוסף, אומנם הממשלה החדשה החליטה להחזיר לתוקף צעדי מנע בהם פגע בולסנרו, כמו החזרת קרן האמזונס אך ייתכן וצעדים אלה לא יספיקו. "היוזמות האלה היו אפקטיביות בעבר, אבל המצב השתנה עכשיו. האמזונס וברזיל אינן כפי שהיו לפני 20 שנה. נדרשת הרבה יותר עבודה". יש צורך לשקם סוכנויות סביבה ולהחזיר לתפקיד כוח אדם שיוכל להתמודד עם האלימות והפשע שהגיעו לשיא בזמן תקופת כהונתו הקטסטרופלית של בולסנרו. אנחנו בגרינפיס נמשיך לעשות ככל הניתן על מנת לחשוף את הנעשה ביער ולעצור תעשיות הרסניות, כמו כריית זהב ומתכות וחקלאות תעשייתית.

אני רוצה לעזור

בניגוד להיגיון, למדע ולחמלה, בישראל דווקא מעודדים צריכת בקר ובשר מעובד – אנחנו נאבקים בזה

מחאה של גרינפיס מתוך כתבתה של שני אשכנזי בכלכליסט

שליש מפליטות גזי החממה האנושיות מקורן במערכת המזון הגלובלית. 60% מפליטות אלה מגיעות מתעשיית המזון מהחי. מחקר חדש מגלה כי ללא שינוי – עלול האופן בו אנחנו אוכלים לבדו, להביא לעלייה של כמעט מעלה בטמפרטורה  עד סוף המאה. ישראל היא שיאנית העולם בצריכת עוף ונמצאת באחד המקומות הגבוהים בעולם בצריכת בשר בקר לנפש. דפוסי הייצור והצריכה הללו עומדים בסתירה לעתיד אקלימי בטוח. במילים אחרות, אנחנו ממש לא יכולים להרשות לעצמנו את כל הסטייקים האלה.

בניגוד לנתונים (ולשכל הישר) ביטלו שרי החקלאות והאוצר הקודמים את המכס על יבוא בקר ומוצרי בשר והחליטו על תמיכה של מאות מיליונים בתעשיית הבשר בישראל – מה שיביא לעלייה בצריכתו, הגבוהה גם כך. יחד עם ארגוני סביבה וזכויות בעלי חיים, הגשנו בגרינפיס פנייה לבג״ץ בדרישה לעצור את ביטול המכס ואת סבסודה של תעשייה, אשר גורמת למחיר אקלימי ובריאותי גבוה. ביום שני הקרוב יתקיים הדיון הראשון בנושא. 

שינוי בהרגלי התזונה נמצא גם בידינו וגם בידי הממשלה: אם נאכל יותר מזון מהצומח והרבה פחות מהחי, נפחית פליטות גזי חממה והרס סביבתי, נעשה טוב לבעלי החיים ונשפר את הבריאות שלנו ושל ילדינו.

אני רוצה לעזור

דוח גרינפיס חושף את הסכנות שייגרמו מהקמת צינור הגז האיסט-מד

אינפוגרפיקה: גרינפיס

דוח חדש, שאנחנו מפרסמים יחד עם סניפי גרינפיס באיחוד האירופי, חושף שהקמת הפרויקט המגלומני של צינור הגז ״איסטמד״ שצפוי לחבר בין מאגר לוויתן, השוכן כ-120 ק"מ מערבית לחיפה, לבין אירופה (דרך קפריסין, יוון ואיטליה), יהפוך ככל הנראה לספק האנרגיה השני הכי מזהם באירופה והיקף הפליטות ממנו יהיה שווה ערך ל-11.5% מתקציב הפחמן של היבשת. כלומר, אם האיחוד האירופי מעוניין לעמוד בהתחייבות שלו במסגרת הסכם פריז ולהגביל את ההתחממות הגלובלית ל-1.5 מעלות צלזיוס, הוא חייב לרדת מהעץ של צינור ה"איסטמד", ולהתחיל לנתב תקציבים להשקעה באנרגיות מתחדשות ובעתיד בריא ונקי יותר. מעבר לכך, הדוח מפרט כיצד הקמה של צינור בין יבשתי מסכנת את היציבות הביטחונית באגן מזרח הים התיכון, שכן היא עלולה להצית עימותים טריטוריאליים בין יוון לטורקיה, להגביר מתיחות בקפריסין ולהוות יעד להתקפות של כוחות חמושים. אנחנו בגרינפיס פועלים מול האיחוד האירופי על מנת להסיר את תמיכתו בפרויקט מסוכן זה.

מחאה בכנס המזהמים

מחאה נגד תעשיית הדלקים המזהמים מול מלון הילטון בתל-אביב (תיעוד: גרינפיס)

השבוע הפגינו פעילי גרינפיס לצד פעילים מ"מגמה ירוקה", "מחאת הנוער למען האקלים" ו"שומרי הבית", מחוץ ל"ועידת האנרגיה 2023" של המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה (מכון הנפט). בכנס, התחככו נציגי החברות המזהמות בישראל דוגמת קצא״א, "דור אלון", בז״ן ו"שברון" ברגולטורים שאמורים לפקח עליהם: השרה להגנת הסביבה עידית סילמן, שר האנרגיה ישראל כץ ויו״ר ועדת הכספים משה גפני. פניותינו למארגני הוועידה בבקשה להקצות מושב בו תוצג עמדת התנועה הסביבתית – לא נענו. הממשלה הנוכחית, כמו קודמתה, ממשיכה לקדם קידוחי גז ונפט הרסניים בים וביבשה, כדי שחברות הדלקים ימשיכו לקטוף רווחי שיא על חשבון האקלים העולמי, הטבע הישראלי והבריאות של כולנו. הגיע הזמן לעצור את כל קידוחי הדלקים. זהו צו השעה

אני רוצה לעזור

דמוקרטיה מגינה על הסביבה

צעדות האקלים בתל-אביב (תיעוד: אלעד איבס / גרינפיס)

גם השבוע אנחנו מזהירים כי ביטול עצמאותה של מערכת המשפט והכפפתה לגורמים פוליטיים מהווה מהלך עם משמעויות סביבתיות שצריכות להדיר שינה מעינינו. הסעיפים הבולטים מבחינת הגנה על בריאות האדם והטבע הם ביטול עילת הסבירות והפיכת היועמ"שים של משרדי הממשלה למשרות אמון. במצב כזה, כל תוכניות, הרסנית ככל שתהיה, תוכל לעבור באין מפריע. 

כבר השבוע, אנו נוכחים לראות, כי לקידום פסקת ההתגברות משמעות ברורה: אם הכנסת תחליט לבטל את חוק אוויר נקי, כדי להקל על התעשייה, לא יהיה מי שיחסום אותה. לא סביר שיעשו את זה? כל עניינה של דמוקרטיה הוא לא להיות תלויים בחסדיו של איש אלא לפעול באמצעות עקרונות מוסכמים ומוסדות. במאבק הזה קיימות נקודות של אור ואנחנו חייבים להמשיך ללחוץ ולהיאבק למענן – בינתיים, יישאר הייעוץ לוועדות התכנון בידיו של המשרד להגנת הסביבה ולא יעבור לידיהם של גופים מהמגזר הפרטי, מה שהיה מחליש מאוד את עצמאותו של המשרד. בל נטעה: כל הצלחה מעוררת תקווה וראוי שכך יהיה. עם זאת, השלמת המהלכים המשפטיים של הממשלה הנוכחית תפתח פתח למהלכים הרסניים עתידיים.

אנחנו קוראים לציבור הרחב  להצטרף למחאות במוצ"ש הקרוב (18.3) בתל אביב, באר שבע חיפה ובמוקדים נוספים, כחלק מהגוש הירוק לו אנחנו שותפים יחד עם הארגונים הבאים: "צלול", "שומרי הבית", "מגמה ירוקה" ו-"הורים למען האקלים". הצטרפו לקבוצת הווטסאפ לקבלת עדכונים.

תרומה לגרינפיס ישראל מוכרת ברשויות המס בישראל ובארה״ב

לקבלת כל העדכונים שלנו למייל