מה הורג את הלוויתנים בישראל?
לפני שלושה ימים נפלט פגר לוויתן מצוי, מין הלוויתן השני בגודלו בעולם, למרחב ימי צבאי סגור בסמוך לחוף זיקים. זוהי הפעם השנייה בתוך שנתיים, והשישית מאז 1996, שפגר לוויתן מצוי נפלט לחופי ישראל. לוויתנים אלו נפוצים במערב הים התיכון אך נדיר לראותם באגן המזרחי.
ד"ר דני מוריק, מתחנת מוריס קאהן לחקר הים של אוניברסיטת חיפה, ניתח את הגופה בשטח, ואסף דגימות לצורך בדיקות מעבדה. מהממצאים בשטח נראה כי מדובר בנקבת לווייתן צעירה, כבת שנה – הנקבה הראשונה המתועדת שהגיעה לחופי ישראל. אורכה כ־13 מטרים, והיא ככל הנראה מתה לפני כשבוע. נסיבות מותה עדיין אינן ידועות כרגע. לדברי ד"ר מוריק, לא נמצא ממצא חריג בבדיקות או גוף זר שעשוי להסביר את המוות.
מינים אלה, החיים בעומק הים במים הכלכליים של ישראל, מושפעים ממגוון גדול של פעולות אנושיות בים גם ללא האיום של קידוחי הגז והנפט, בהן רעש, התנגשות בכלי שיט, זיהום ודיג יתר. דווקא בשל פגיעותם הגוברת, עלינו להכיר אותם טוב יותר, כדי שנדע כיצד להגן עליהם.
תודה לעמותת דלפיס – למען היונקים הימיים על המידע והצילום.
אני רוצה לעזור
יש תקווה – נפתח סבב הדיונים הסופי להקמת שמורות טבע ימיות על פני 30% מהאוקיינוסים
המשא ומתן הסופי של אמנת האוקיינוסים של האו"ם התחדש השבוע בניו יורק. ללא אמנה חזקה, יהיה זה בלתי אפשרי להגיע להגנה בפועל של 30% מהאוקיינוסים בעולם עד 2030. יעד זה זכה לשם 30X30 וסוכם עליו ב-COP15 במונטריאול בדצמבר 2022. עם זאת, אם המדינות ייכשלו ולא יגיעו להסכמה על האמנה, יעמוד יעד זה בסכנה, חודשים ספורים בלבד לאחר שהוסכם עליו במונטריאול, ועל כן יש תקווה שהאמנה להגנת האוקיינוסים עדיין נמצאת בהישג יד. האוקיינוסים תומכים בחיים על פני כדור הארץ והמדע בעניין זה ברור: הקמת שמורות טבע ימיות על פני 30% מהאוקיינוסים עד 2030 היא בבחינת המינימום הנדרש כדי למנוע קטסטרופה אקלימית-אקולוגית. אנחנו בגרינפיס גייסנו תמיכה של 5.8 מיליון אנשים ברחבי העולם, התומכים בכינונה של האמנה וביניהם גם קרוב ל-100 אלף ישראלים, אשר בשמם אנו מפעילים לחץ על הנציגים בוועדה מכל העולם על מנת שיעשו את הדבר הנכון.
אני רוצה לעזור
מוסדות פיננסיים מממנים את הרס היערות
ארגון "Forest 500" מנטר את פעילותן של 350 חברות ו-150 גופים פיננסיים, אשר עושים את השימוש הנרחב ביותר במוצרים שייצורם פוגע ביערות הגשם, כמו בשר בקר, שמן דקלים, סויה ועוד. הדו"ח של הארגון, שיוצא כל שנה, מצא השנה של-40% מהחברות שהוא מנטר – כלומר כאלה שהן הכי הרסניות ליערות הגשם – אין כל מדיניות בתחום, וזאת למרות שחברות רבות התחייבו להפסיק את בירוא היערות בשנת 2020. בקרב המוסדות הפיננסיים המצב אפילו יותר גרוע – רק ל-11% מהמוסדות יש מדיניות מוצהרת כלשהי.
המצב לא הרבה יותר טוב בקרב החברות שיש להן מדיניות סביבתית כלשהי. לפי הדו"ח, מתוך 100 החברות שהתחייבו ב-2022 להילחם בכריתת היערות, רק 50% עוקבות אחר הספקים שלהן או אחר אזורי המקור של הסחורות שלהן. בנוסף, רק 2% מהחברות עם יעדי נטו אפס פליטות עומדות ביעדים שהציבו לעצמן. נראה שהדו"ח מאשש את מה שכבר למדנו בתחום משבר האקלים: הצהרות וולונטריות, אפילו כאלה שהן מאד יפות, נשארות לרוב לקשט את הדף שהן נכתבו עליו, אם אין שום גורם שיכול לאכוף אותן. מסיבה זו, העבודה של ארגונים כמו "Forest 500" כל כך חשובה בעינינו. אנחנו, בגרינפיס בארץ וברחבי העולם, צפויים לפעול השנה ביתר שאת מול מוסדות פיננסיים אשר מממנים את הרס היערות.
אני רוצה לעזור
במקום להיאבק נגד מפעלים מזהמים, הממשלה נלחמת נגד הגנת הסביבה
הממשלה החדשה הביאה עימה הבטחה לשדרוג משמעותי של יעדי האקלים של ישראל בקווי היסוד שלה, אך נראה שהבטחות לחוד ומציאות לחוד. מאז ראשית כהונתה, עננה כבדה מרחפת על הגנת בריאות הציבור, הטבע והאקלים, כאשר המשרד להגנת הסביבה עומד בפני ניסיון חסר תקדים לנגוס בסמכויותיו ולרוקן אותו מכל תוכן.
חוק ההסדרים, שיידון בכנסת בימים הקרובים, מציע להעביר את סמכות היועץ בוועדות התכנון מהמשרד להגנת הסביבה לגורמים פרטיים. כן, הבנתם נכון. בבוקר יכתוב היועץ תסקיר על השפעה סביבתית של קידוח נפט ובערב, לא ילך לישון לפני שישגר הצעת מחיר לחברת גז עבור שירותי ייעוץ. האם ניתן לשמור על עצמאות ויושרה מקצועית בתנאים שכאלה? התשובה ברורה.
חוק אוויר נקי הופך להמלצה בלבד
חוק ההסדרים גם מציע מנגנון שיעקוף את סמכויותיו של המשרד להגנת הסביבה ביישום חוק אוויר נקי. זהו סוג של פסקת התגברות סביבתית, שבה המשרד להגנת הסביבה משחק את תפקיד הרשות השופטת, כשקבוצה של שלושה מנכ״לי משרדי ממשלה יכולים להחליט, למשל, לעקוף את החלטת הגנ"ס שלא לחדש היתר פליטה למפעל מזהם. האבסורד הוא שתקני המשרד להגנת הסביבה הם גם ככה פשרה מאוד בעייתית שנועדה "לאזן" בין שמירה על בריאות הציבור והסביבה לבין אינטרסים כלכליים; כבר היום מתים כ-2,500 ישראלים בשנה מזיהום אוויר. במתן אישורים מסוג זה, המשרד "סופג" עודף תמותה בשל הזיהום שהוא מתיר. עבור הממשלה החדשה וצוות משרד האוצר, שעמל על התיקון, המצב הקיים לא מספיק. המשמעות היא אחת – התרת דמם של ישראלים רבים, אשר יקפחו את חייהם בשל נזקי זיהום האוויר.
קרן הניקיון תהפוך לקופה קטנה עבור עבריין מורשע
ואם זה לא מספיק, לאחרונה הגיעה גם בשורה מרה על כוונתה של הממשלה להעביר את הקרן לניקיון לשליטת משרד הפנים, ואחרי ריכוך מסוים, לחזק בה באופן משמעותי מאוד את הנציגות של משרד הפנים. הקרן לניקיון עומדת על 3.5 מיליארד ש"ח, שבאים מכספי היטלי ההטמנה ונועדה לקדם את מדיניות הפסולת הקורסת של ישראל, לייצר מערכי מיחזור מתקדמים, הפרדת פסולת במקור ועוד. משרדי הפנים והאוצר מעוניינים להעביר את הכסף הזה לקופה הכללית, ולאו דווקא לפרויקטים להגנת הסביבה.
אני רוצה לעזור
ואיפה השרה להגנת הסביבה? נפגשת עם מכחישי אקלים
והיכן בכל הסאגה הזאת נמצאת עידית סילמן, השרה להגנת הסביבה? באופן (לא) מפתיע, השרה לא השמיעה עד כה ביקורת נוקבת וברורה על המהלכים שנרקמים ולא התראיינה בנושא. לא התעוררה כל זעקה מצד השרה, ולא מתקיים מאבק רציני להציל את המשרד. במקום זאת, נפגשה עידית סילמן לפני ימים ספורים עם קבוצה של מכחישי אקלים במטרה "לשמוע את מגוון הדעות". אז מכיוון שצריך לשמוע את כל הדעות, יש עוד שורה ארוכה של קבוצות ו"מומחים" שאנו ממליצים לשרה לפגוש: קבוצה אחת שיודעת שכדור הארץ שטוח, קבוצה אחרת, שמצליחה להוכיח שחיסוני קורונה נועדו לשבב לנו את ה-G5, ועוד קבוצה – שהוכיחה שעישון זה סבבה ושהאדם למעשה מעולם לא דרך על הירח.
על כל אלה נוסיף פעולות הרסניות לבריאות האדם ולטבע, שכבר התקבלו, כמו ביטול מס הפלסטיק, ניסיון להעברת סמכויות פקיד היערות והעברת סמכויות המשטרה הירוקה למשרד ״לביטחון לאומי״, שם לא ברור מה תהיה תכליתה.
כן, אם זה לא היה עצוב, היינו צוחקים, אבל השעה חמורה מדי – וכך, בין משבר האקלים, שלא כפוף לפסקת ההתגברות, לבין המאבקים הרבים שכן, אנו נערכים לקרב מאסף להצלת הטבע ובריאות הציבור בישראל.
בינתיים אנחנו קוראים לציבור לצאת ולהפגין, גם על מנת למנוע אסון סביבתי חמור, בצד כניעה מוחלטת לתכתיבי התעשייה המזהמת.
ניפגש במוצ"ש הקרוב – 25.2 – בשעה 18:00 – ברח' קפלן בתל אביב פינת דובנוב (בצד של מתחם שרונה). נעמוד יחד, נשות ואנשי סביבה מכל הארגונים והמאבקים.