ישראל מייצאת גז אבל ממשיכה להשתמש בפחם
בישראל נאחזים בייצור חשמל מפחם, ומתקשים לשחרר. נכון להיום, כמעט רבע מהחשמל בישראל מופק באמצעות פחם. יחידות 1-4 בתחנת חדרה, המפעל המזהם ביותר בישראל, פולטות זיהום הגבוה פי 10 מהתקן האירופי. בשל המלחמה באוקראינה, החלה חברת החשמל לרכוש פחם חלופי מקולומביה – פחם בעל תכולת גופרית כפולה, אשר מחמירה את הזיהום המתרחש כתוצאה משריפתו. משמעותו של הזיהום הזה היא החרפה של משבר האקלים ופגיעה קשה בבריאות הציבור: דו"ח שנכתב בשיתוף עם יחידת המחקר הבינלאומית של גרינפיס, מצא שכל דחייה בסגירת היחידות עולה בחייהם של כ-310 בני אדם מדי שנה! למרות זאת, מתרבות העדויות לכך, שעקב שיקולים כלכליים של ייצוא גז, ישראל שורפת פחם שלא לצורך וממשיכה לפגוע בבריאות אזרחיה. לקראת כינוסה של הוועדה המפקחת על הקרן לניהול הכנסות המדינה מהיטל על רווחי גז ונפט, העברנו את המלצותינו, שמטרתן לבחון בהקדם כיצד ניתן לצמצם את הזיהום שנגרם משריפת פחם, להדק את הפיקוח על השימוש בפחם בתחנת חדרה ולדרוש לוח זמנים ברור לסגירת היחידות הפחמיות.
כשמגדילים את כמות פליטות גזי החממה אין בשורה בעמידה ביעד העלוב של אנרגיות מתחדשות
לצד השימוש בפחם, פרסמה השבוע רשות החשמל את נתוני דו"ח מצב האנרגיות המתחדשות, שהראה כי 10.1% מסך האנרגיה שנצרכה בישראל במהלך שנת 2022 הייתה אנרגיה מתחדשת. לעמידה ביעדי האנרגיה המתחדשת הנמוכים ממילא ביחס לעולם, באיחור "קל" של שנתיים, אין משמעות רבה או בשורה משמעותית בכל הנוגע להתמודדותה של ישראל עם משבר האקלים או לתרומה הנדרשת למאבק העולמי. נוסף על כך, דו"ח שפורסם בחודש שעבר על ידי חברת BDO, מלמד כי למרות הגידול בייצור אנרגיה מתחדשת, בשנת 2022 חלה עלייה של 5% בסך פליטות גזי החממה של ישראל, מכלל הסקטורים. מגמה הפוכה בדיוק להפחתה הנדרשת.על מנת לקחת חלק במאבק העולמי אל מול משבר האקלים, על ישראל לעצור את ההרחבה של פרויקטים חדשים של דלקים מזהמים, ובפרט נפט וגז; להפחית את התלות במקורות אנרגיה מזהמים, ולפעול לקידום נמרץ בהרבה של התייעלות אנרגטית והגדלת ייצור אנרגיה מתחדשת על גבי גגות ובדו-שימוש, בשילוב עם אגירה.
אני רוצה לעזור
חברות כרייה רוצות לנצל את מעמקי הים – אסור לנו לתת להן לעשות את זה!
תארו לעצמכם שהשכונה שלכם הייתה הופכת לאתר בנייה שעובד 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע, עם קדיחות כה חזקות, עד שאינכם מצליחים לשמוע את בני הבית. זה בדיוק מה שצפוי לקרות לעשרות מינים ממשפחת הלוויתנאים, במקרה ויאושרו פרויקטים לכרייה בעומק האוקיינוס השקט באזור קלריון-קליפרטון, שנמצא בין מקסיקו להוואי – כך קובע מאמר חדש של אוניברסיטת אקסטר וגרינפיס. לדברי כותבי המאמר, דרושה עבודת מחקר מעמיקה כדי להבין את חומרת ההשפעה של כרייה בעומק הים על הלוויתנאים, שכן זו עלולה להוות "סיכון משמעותי למערכות אקולוגיות באוקיינוס".
באזור קלריון-קליפרטון חיים 22-30 מינים של דולפינים, לוויתני זרע ולוויתנאים אחרים. מיותר לציין – אבל נציין בכל זאת – שרבים ממינים אלה נמצאים ממילא בסיכון, גם בשל עשורים של ציד וגם בגלל צמצום ופגיעה במרחבי המחייה שלהם. הקהילה הבינלאומית רשמה הישגים בחיזוק אוכלוסיות אלה, כמו הקמפיין המוצלח להצלת הלוויתן הכחול. אנחנו מוכרחים להמשיך ולמנף את הכוח שלנו ולעצור את הרעיון החדש והמטורף של מספר מצומצם של חברות כרייה, לעשות רווחי עתק על חשבון הרס קרקעית האוקיינוסים והסביבה הימית.
חתימה על העצומה
על אף החוק – בסיסים רבים בצה״ל ממשיכים להשתמש בכלי פלסטיק חד-פעמיים
בשנה שעברה, רשם המאבק לצמצום פסולת הפלסטיק בישראל הישג, כשממשלת ישראל הקודמת קיבלה החלטה להפסיק לרכוש ולהשתמש בכלים חד-פעמיים בכל משרדי הממשלה, ובכלל זה גם בצה"ל. אבל החלטות לחוד ומציאות לחוד. נראה שלמרות ההחלטה, ישנם לא מעט בסיסים שממשיכים בשימוש שגרתי בכלים חד-פעמיים שלא לצורך. בכתבה שפורסמה בווי-נט ומעדויות חיילים שנשלחו אלינו משלל בסיסים – בין היתר של חיל הים, המודיעין, חי"ר, חיל האוויר ועוד – נחשף שימוש קבוע חלקי או מלא בכלים חד-פעמיים בחדרי אוכל. עם זאת, פניות החיילים בתוך הבסיסים נתקלו באופן כללי באדישות. בדובר צה"ל לקחו את הנושא ברצינות ועדכנו שמדובר בחריגה מהמדיניות הצבאית ושיתקיימו ביקורות פתע בעניין. לנו נותר רק לעקוב ולוודא שהכלים החד-פעמיים ייעלמו בהדרגה מבסיסי צה"ל – ומחיינו.
אני רוצה לעזור
שנת 2023 ממשיכה במגמה של אירועי קיצון אקלימיים ברחבי העולם
משבר האקלים ממשיך להראות את סימניו בשלל אירועי מזג אוויר קיצוניים בחלקים שונים בעולם. ארגנטינה, פרגוואי וצ׳ילה חוו טמפרטורות, הגבוהות ב-5-10 מעלות לפחות מהממוצע לעונה, כשבצ׳ילה נמדד היום השלישי החם ביותר בהיסטוריה של המדינה, עם שריפות משתוללות ו-23 הרוגים לפחות. במקביל, כיסה גל קור קיצוני במיוחד, עם שלגים ורוחות מקפיאות של מינוס 78 מעלות, אזורים נרחבים בארה״ב ובקנדה. מספר מדינות הזהירו מפני סכנת חיים וחדרי חימום נפתחו לחסרי בית. גל קור דומה פקד גם את מדינות הבלקן, יוון וטורקיה, שם הקשה מזג האוויר על מאמצי החילוץ של ניצולי רעידת האדמה, עם טמפרטורות הנמוכות ב-10-15 מעלות מהממוצע לעונה.
משבר האקלים כבר כאן, והוא משפיע על מיליוני בני אדם ברחבי העולם וגם עלינו בישראל. אין לנו זמן לבזבז. חברות וממשלות מוכרחות להפסיק את הדחיינות וההתעלמות ולנקוט בפעולה אקלימית אמיתית ומשמעותית.
אני רוצה לעזור
מאות חוקרי סביבה קוראים לעצור את הרפורמה המשפטית
אל שלל היוזמות הקוראות לעצור את מהלכי החקיקה המסוכנים של הממשלה – כולל מכתב מזוכי פרס נובל, מראשי עיריות ומעובדי תעשיית ההיי-טק – מצטרפים עכשיו 400 חוקרות סביבה וחוקרי סביבה, המתריעים מפני ההשלכות הסביבתיות הקשות, שעלולות להיות לשינויים מהירים ולא שקולים במערכת החוק הישראלית. במכתב ששלחו לראש הממשלה, שר המשפטים והשרה להגנת הסביבה, מציינים החוקרים, כי קביעות משפטיות מנעו בעבר פגיעה בשטחים פתוחים, בנייה על קרקע מזוהמת, הגבילו את פעילותם של מפעלים מזהמים והגנו מפני פגיעה במשאבי טבע וזיהום אוויר.
שינוי שיטת מינוי השופטים, כך שיהיה תלוי לחלוטין ברוב קואליציוני, מונע ביקורת שיפוטית אפקטיבית על החקיקה בכנסת, וביטול עקרון הסבירות יחליש את הפיקוח השיפוטי על החלטות מנהליות של הרשות המבצעת, תוך צמצום יכולתו של הציבור להתנגד למהלכים דורסניים סביבתית של כל ממשלה באשר תהיה. כולנו זקוקים לדמוקרטיה חזקה, המגינה על מיעוטים, מקדמת זכויות אדם, שוויון וצדק, ושומרת מכל משמר על שלל אינטרסים ציבוריים חשובים, אשר נוגעים לכל אדם בישראל – מכל קצותיה של הקשת הפוליטית.