הסביבה בישראל עומדת בפני פגיעה אנושה!

ארגוני הסביבה נאבקים על הדמוקרטיה בישראל

השינויים הצפויים במערכת המשפט מהווים סכנה חמורה לשמירה על בריאות הציבור, הטבע והסביבה בישראל. לסביבה שלנו ולבעלי החיים החיים בה אין אפשרות להשמיע את קולם, והצעדים המוצעים כיום, צפויים להחליש באופן קיצוני את יכולת ההגנה עליהם. גרינפיס ישראל הינו ארגון א-פוליטי ואין אנו באים בדרישה להחליף את הממשלה הקיימת. עם זאת, אנו קוראים לממשלת ישראל ולחברי הכנסת לפעול באופן שקול, ולהימנע מקידום שינויים משטריים כה דרמטיים, באופן נמהר ודורסני, אשר עלול לפגוע בשלל אינטרסים ציבוריים חשובים, הנוגעים לכל אדם בישראל, מכל מגוון הקשת הפוליטית. 

רוצים להבין מדוע בדיוק אנחנו מתנגדים ״לרפורמה״ המשפטית? מוזמנים לקרוא בלוג חדש באתר שלנו עם התשובות לשאלות הכי בוערות.

בגד חדש או לשמור על כדור הארץ?

כשקוראים את הנתונים בעניין תעשיית האופנה קשה להישאר אדישים: מדי שנה 92.1 טון ביגוד הופך לפסולת; 100 מיליארד בגדים מיוצרים כל שנה; התעשייה אחראית לכ-10% מפליטות גזי החממה העולמיות; פליטות התעשייה צפויות לגדול ב-50% עד שנת 2030. והכל בשביל מה? כדי לשדרג את ארון הבגדים. פשוט אין מספיק סימני קריאה כדי להביע כמה שהמציאות הזאת מופרכת.

אם נראה היה לנו שהמודעות הגוברת למשבר האקלים בשנים האחרונות עזרה במשהו, נכונה לנו אכזבה – דו"ח חדש של מכון  Hot or Cool ו־ Rapid Transition Alliance חושף שמאז שנת 2000, מכירות הבגדים נמצאות רק בעלייה, ומספר השימושים שנעשה בכל בגד נמצא בירידה. כיום, הצרכן הממוצע קונה לא פחות מ-68 פריטי לבוש חדשים, כשמספר הפעמים שעושים בהם שימוש ירד ב-36%. 

לפי הדו"ח החדש הפתרון הוא, כתמיד, צמצום. אם מספר פריטי הלבוש לצרכן ירדו ל-5 פריטים לשנה, הדבר יתרום לבלימת משבר האקלים. צעד זה לא רק יחסוך זיהום נקודתי של אותם פריטי לבוש, אלא גם ישדר מסר לחברות האופנה לגבי רצון הצרכנים, שכן הניסיון מראה שאלה מגיבות במהירות לרצונות לקוחותיהן. ברמה מערכתית, נדרשת עבודת רגולציה משמעותית יותר על חברות האופנה, בדומה לנעשה באיחוד האירופי, שם נקבעו סטנדרטים ברורים לאופנה בת קיימא או במדינת ניו יורק, שם מחויבות חברות לדווח על ההשפעה הסביבתית של המוצרים שלהן.

לקריאת הכתבה המלאה בנושא של שני אשכנזי בכלכליסט 

לא עוד טיפה אחת – המאבק נגד קידוחי גז חדשים בים התיכון רק מתחיל

השבוע שלחנו מכתב התראה נוסף לממונה על הנפט במשרד האנרגיה, הפעם בנושא קידום המכרז הרביעי לחיפושי גז בים התיכון. המכרז הנוכחי יצא לדרך בדצמבר 2022, רגע לפני סיום כהונתה של שרת האנרגיה, קארין אלהרר, במשרד. המכרז כולל חיפושים במים הכלכליים של ישראל, וקובע את התנאים בהם נדרשות לעמוד חברות הדלקים, המעוניינות לבצע קידוחי חיפוש במים הכלכליים של ישראל.

הסכנה המיידית מקידוחי גז חדשים בעומק הים של ישראל היא פגיעה חמורה ובלתי הפיכה בלוויתנים, בצבי הים, במתקני ההתפלה ובבריאות הציבור. המשך פיתוח תעשיית הגז כרוך בהגדלה מיותרת של סיכונים ביטחוניים ובתוספת פליטות גזי חממה. למרות מצב החירום האקלימי-אקולוגי בו אנו נתונים, החליטה ממשלת ישראל להפקיר את הים התיכון ולהפר דה-פקטו את מחויבותה להסכמי האקלים.

מבדיקה מקיפה שערכנו, עלו מספר פגמים משמעותיים בתנאי המכרז הרביעי. כך, למשל, המכרז מתבסס על "סקר אסטרטגי סביבתי", שהתבצע בשנת 2016, ואינו עוסק בשטח שבו עתידים להתבצע החיפושים. הסקר אינו מעודכן נוכח ההתפתחויות הרבות בסביבה הימית בשנים האחרונות, לרבות תגליות של יונקים ימיים בים התיכון. פגם נוסף במכרז הוא היעדר התייחסות להיסטוריה הסביבתית של החברות המגישות את מועמדותן. המכרז נותן העדפה לחברות המתחייבות לבצע קידוחים בשטח נרחב ולאלו שמתחייבות להציע מענק חתימה גבוה, אך אינו מתייחס לעבר הסביבתי של החברות, המעיד על אחריות החברה להתמודדות אפשרית עם אירועי זיהום ושפך בים.

ממשלת ישראל, עבור מי תעבדו הפעם?

אני רוצה לעזור

הישגים ראשונים למחאה הבינלאומית הרחבה נגד קידוחי הנפט והגז ביער הגשם בקונוגו

קונגו הודיעה על דחייה נוספת בהליך המכרז, שהוציאה לקידוחים ב-27 אזורים במדינה, בין היתר כאלה הנמצאים ביערות גשם ובשטחי כבול (אדמת ביצות או סחף שאוגרת פחמן דו חמצני). לקידוחים באזורים אלה השפעות אקלימיות-אקולוגיות נרחבות מאוד, וכשנודע לפני כשנתיים על הכוונה של ממשלת קונגו לפרסמם – התעורר גל מחאה בינלאומי רחב. לאחר המחאה, אותתה הממשלה הקונגולזית שהיא מוכנה לוותר על קידוחי הנפט תמורת תשלום פיצויים, אבל לא ידוע על מגעים בעניין. יצוין שגם אקוודור הודיעה בשנת 2007 שתהיה מוכנה לוותר על קידוחי נפט בתמורה לתשלום פיצויים (חצי מהרווחים הצפויים מהקידוחים), אך מכיוון שהוצע לה סכום נמוך בהרבה, החליטה להמשיך עם הקידוחים.

אנחנו בגרינפיס מנהלים מעקב אחר החברות המעוניינות לגשת למכרזים הללו, וכרגע נראה שחברות "של", "טוטאל" ו"אקסון" אינן מעוניינות בכך. לעומת זאת, "שברון", "פרנקו-אנגלו" ועוד, לא הכריזו עדיין על כוונותיהן. חרב הקידוחים מונחת מעל מיליוני הקונגולזים שחיים באזור. לא ייתכן שמיליונים ינהלו את חייהם תוך חשש תמידי מאימת הקידוחים. הגיע הזמן שממשלת קונגו, בתמיכת הקהילה הבינלאומית, תפתח רשת אנרגיה מבוזרת, המבוססת על אנרגיות מתחדשות, כזו שתהיה בריאה לכדור הארץ ולתושבי קונגו.

מצילים את היערות

אני רוצה לעזור

הפסיקו לקדוח – התחילו לשלם

"הפסיקו לקדוח – התחילו לשלם", כך קוראים פעילים ופעילות של גרינפיס בשתי פעולות מחאה כנגד ענקית הנפט "של", במחאה על רווחי הענק שלה לשנת 2022 שהגיעו ל-40 מיליארד דולר(!). לשם השוואה, על מנת לשקם את פקיסטן, לאחר שטפונות הענק שפקדו אותה, דרושים כ-15 מיליארד דולר – פחות מחצי מרווחי "של" לשנת 2022. מיותר לציין שחברות כמו "של" אחראיות ל-71% מפליטות גזי החממה, הגורמים להתחממות כדור הארץ וכתוצאה מכך – לאירועי מזג אוויר קיצוניים, כמו זה שגרם להצפה של שליש ממדינת פקיסטן לפני מספר חודשים.

פעילי גרינפיס מכל העולם טיפסו על ספינה, שמובילה בימים אלה אסדת קידוח של החברה לים הצפוני, בסמוך לסקוטלנד. הפעילים טיפסו על האסדה, התמקמו עליה והצהירו שיישארו עליה עד לסוף ההפלגה. 

המחאות מגיעות על רקע קריאות באנגליה להשית על חברות האנרגיה מס נוסף בשל הרווח שהן עושות כתוצאה מנסיבות שלא קשורות אליהן. הסיבה לרווחים הפרועים האלה היא המלחמה באוקראינה וההחלטה הרוסית להפסיק להזרים גז לאירופה. הזעם כלפי חברת "של" גדול, מכיוון שבעוד שהיא רושמת את הרווח הגדול ביותר שלה מזה 115 שנה, כמו גם חברות דלקים נוספות  שרשמו רווחי שיא מרקיעי שחקים – בישראל, וביתר שאת – באירופה, מתקשים לשלם את חשבונות החשמל המאמירים, ונוקטים בדרכים שונות לצמצם את צריכת האנרגיה.

תרומה לגרינפיס ישראל מוכרת ברשויות המס בישראל ובארה״ב

ארגון גרינפיס ישראל מביע צער עמוק וסולידריות, עם כל נפגעי רעידת האדמה בשכנותינו סוריה וטורקיה. ליבנו ומחשבותינו עם הלכודים והפצועים ועם כל אלו שאיבדו את ביתם ואת היקרים להם.

אנו מקווים כי תושבי האזורים שנפגעו יזכו לסיוע מקומי ובינלאומי מהיר שיבטיח את בטחונם ורווחתם בהקדם האפשרי.

לקבלת כל העדכונים שלנו למייל