המאבק נגד קידוחי נפט בערבה: גרינפיס פנה במכתב התראה למשרד האנרגיה
השבוע פנינו יחד עם עמותת ״שומרי הבית״ במכתב התראה למשרד האנרגיה לקראת נקיטה בהליך משפטי, בשל כוונת המשרד להעניק הארכה לתוקף הרישיון לחיפושי נפט בערבה. כזכור, שטח עצום של 275 אלף דונם בחבל אילות, השופע טבע ונופים מרהיבים, הכולל את שמורת הטבע בקעת תמנע ושמורת יטבתה, נמצא תחת איום מיידי מקידוחי חיפוש נפט חדשים והרסניים.
הרישיון המקורי הוענק לחברות ״ארבל״ ו״שפיר הנדסה״ בשנת 2019. הארכת הרישיון ניתנה לחברות, למרות שחברת ארבל עסקה במשך שנים רבות בחיפושי נפט כושלים, שהובילו להפסדים של מיליונים מכספי המשקיעים, ואף גרמה לזיהום בנחל משמר. כעת אנו חושפים שהחברה אינה עומדת לכאורה בתנאים הדרושים לקידום חיפושי הנפט בשטח הרישיון. "ארבל" היא חברה ללא גב כלכלי, חסרת אחריות ויכולת להתמודדות עם אסון זיהום, שהתוכנית שלה ל״אקזיט״ היא להפוך את חבל אילות לאתר פטרוכימי ענק, שבו יפיקו נפט או גז, כל מה שניתן יהיה למצוא. למרות שחברת ארבל לא עומדת, לכאורה, בתנאים לקבלת רישיון לחיפוש והפקת נפט, מועצת הנפט במשרד האנרגיה מאריכה שוב ושוב רישיון חיפוש לחברה הכושלת והמזהמת הזו, תוך שהיא מסרבת להסביר מדוע עשתה זאת, חרף פניות חוזרות ונשנות.
אני רוצה לעזור
משבר האקלים פוגע בכולנו, אבל בעיקר במי שתרמו לו הכי פחות
בעוד שמרבית הישראלים נאלצים להסתגר בבתיהם המחוממים בשל סופת גשמים ומייחלים שהתשתיות יחזיקו מעמד, את אפגניסטן המורעבת והענייה תחת דיכוי הטאליבן, פוקד גל קור קיצוני במיוחד, באחד החורפים הקשים בהיסטוריה המתועדת של המדינה. הטמפרטורות צנחו למינוס 33 מעלות צלזיוס, נמוך בהרבה מהממוצע הארצי לעונה, העומד על 0-5 מעלות.
במדינה בת ה-38 מיליון איש, עוד לפני גל הקור, היו מצויים קרוב ל-4 מיליון ילדים בתת תזונה, באחד המשברים ההומניטריים הקשים בעולם. לפחות 166 בני אדם איבדו את חייהם בשטפונות, שריפות או דליפות של תנורי גז, וכ-80 אלף חיות משק, החיוניות למחייתם של אנשים עניים, מתו בגל הקור. משבר האקלים פוגע בכולנו, אבל העניים והחלשים נפגעים הרבה יותר, ממשבר לו תרמו הכי פחות מכולם. בוועידת האקלים הוסכם לראשונה על הקמה של קרן ייעודית לפיצוי מדינות מתפתחות על הנזק שנגרם להן בשל משבר האקלים. נפעל על מנת שצעדים אלה ילכו ויתרחבו לקראת עתיד צודק ושוויוני יותר.
בכיוון ההפוך – ישראל מגדילה את פליטות גזי החממה שלה במקום להפחית אותן
באופן מפתיע, מגלה ישראל, שכאשר לא רוצים לעשות שינוי ולא נוקטים בשום צעד לכיוון שינוי – אין השינוי מתרחש מעצמו. לפי הערכת פירמת הייעוץ BDO, לא רק שישראל לא הצליחה לעמוד ביעדים הנמוכים-עד-מבוכה שלה לצמצום בפליטות גזי חממה – היא אף הגדילה אותם. כך, עלו פליטות גזי החממה ב-5% בהשוואה לשנת 2021, בכל המגזרים: במגזר החשמל – טרם השביתו את היחידות הפחמיות ואחוז החשמל שמיוצר באמצעות אנרגיות מתחדשות עומד על 9.4% בלבד; במגזר התחבורה – מקרטע המעבר לתחבורה ציבורית, כמו גם המעבר לאוטובוסים חשמליים; במגזר הפסולת – 80% עדיין מוטמן וגם בתחום חשמול התעשייה לא נרשמה התקדמות. הסיבה לכישלון הזה היא היעדר תכנית או מדיניות סדורה בנושא, והיעדר מימון מתאים. זאת, בעוד שבאיחוד האירופי, בסין ובארה"ב משקיעים מאות מיליארדי דולרים להאצת פרויקטים להפחתת פליטות והאצת המעבר לכלכלה ירוקה. תיראו מופתעים.
אני רוצה לעזור
החלטת הממשלה על ביטול המס על החד פעמי מצעידה את ישראל לאחור ומחריפה את משבר הפסולת
כמו רבים מתושבי ישראל, התאכזבנו בגרינפיס לשמוע כי הממשלה החליטה סופית לבטל את המס על החד פעמי, זאת למרות נתונים מובהקים המעידים על ההצלחה של המס בהפחתת השימוש בכלים חד פעמיים.
ישראל מוצפת בפלסטיק ונחשבת לשיאנית הצריכה של חד פעמי לנפש. ביטול המס על החד פעמי יחריף את משבר הפסולת בישראל ויוביל לפגיעה בטבע, בבעלי החיים ובבריאות הציבור – פגיעה שכולנו משלמים עליה.
אבל במקום לקדם פתרונות לבעיות אלו, בחרה הממשלה החדשה להצעיד אותנו לאחור ולהחריף את ההתמכרות של הישראלים לפלסטיק החד פעמי המזהם. אנחנו חייבים לצעוד לעבר עתיד ללא חד פעמי. כבר היום יש חלופות לפלסטיק המזהם ותרומה אמיתית למדינה תהיה קידומם של מנגנונים כלכליים, המבוססים על פתרונות של שימוש ומילוי חוזר, פתרונות אשר מיושמים כבר במדינות רבות בעולם ויכולים לתפוס בהדרגה את מקומו של החד פעמי בצורה נוחה, בריאה וזולה.
למרות ביטול המס, אנחנו בגרינפיס עובדים במרץ על פרויקטים ותוכניות עם עסקים, רשויות מקומיות וגם במישור הבינלאומי, על מנת להמשיך את המגמה המתבקשת של צמצום הצריכה של החד פעמי.
יש חלופות לחד פעמי
ענף משלוחי המזון, או בשמו העממי "הטייק אווי", הולך וגדל, ומביא את המסעדות לשיאים חדשים של שימוש בכלי פלסטיק חד-פעמיים מזהמים – חלק בלתי נפרד מכל משלוח מזון.
בזמן שהממשלה בישראל בוחרת לבטל את המס על החד פעמי, מיזם חדש בשם “OPA״, שהחל לפעול בתל אביב בזמן האחרון, מבקש לצמצם את השימוש בפלסטיק על ידי אספקת כלים מפלסטיק מיוחד, הניתנים לשימוש חוזר. בתום השימוש, מחזירים הסועדים את הכלים לנקודות איסוף הפזורות בעיר, ובסוף מחזור חייהם ניתנים הכלים להמסה ולייצור כלים חדשים.
כ-30 מסעדות כבר עובדות עם OPA, והמיזם מספק מענה גם לבתי אוכל שאין להם מקום לשטיפת כלים. מעניין יהיה לגלות האם הישראלים יאמצו את OPA.
אני רוצה לעזור
השינויים במערכת המשפט – סכנה חמורה לשמירה על בריאות הציבור, הטבע והסביבה בישראל
השינויים המוצעים במערכת המשפט, צפויים לפגוע באופן אנוש בהגנה על בריאות הציבור, הטבע והסביבה בישראל ואינם עולים בקנה אחד עם הנורמות המקובלות בדמוקרטיות המערביות. כך עולה מתוך נייר עמדה שאנו מפרסמים השבוע עם כמעט כל ארגוני הסביבה בישראל. אנו בגרינפיס רואים את עצמנו כחלק מהחברה האזרחית הישראלית בכללותה. מבחינתנו, חברה מעורבת ופעילה, שעוקבת אחרי מהלכי מקבלי ההחלטות, מעירה ומבקרת כשצריך, היא חלק מהותי מכל דמוקרטיה וזכות אדם בסיסית להגנה מפני עריצות. לכן, אנחנו מחויבים לצאת נגד טיוטות חוק, המוגשות בכנסת בימים אלה, שמטרתן לבצע שינויים במערכת המשפט ולהצר את צעדינו כאזרחים פעילים.
חשוב להדגיש: מדובר בהתארגנות א- פוליטית, הנעדרת כל זיקה מפלגתית. ארגוני הסביבה, ותומכיהם הרבים מקרב הציבור, באים מכל קצוות הקשת הפוליטית, ומאוחדים סביב עניין אחד ויחיד- קידום שמירת הטבע והסביבה ובריאות הציבור בישראל, למען הציבור הישראלי ולמען הדורות הבאים.
בית המשפט הפעיל בעבר את סמכותו כדי לפתוח חופי רחצה לציבור הרחב, לאפשר לנו לנשום אוויר נקי, לשמור על ים המלח ולהגביל את הפעילות של המפעלים הסמוכים לו, מנע בנייה על קרקעות מזוהמות ועוד – ביטול עילת הסבירות לא תאפשר זאת עוד.
חוץ מביטול עילת הסבירות, ישנה סכנה להצרת זכות העמידה של ארגוני הסביבה בבית המשפט, למשל – כפי שאנו מבקשים לעשות השבוע על מנת למנוע קידוחי נפט הרסניים בערבה. בהקשר הסביבתי, יש לזכות העמידה חשיבות מיוחדת, כי לסביבה שלנו ולבעלי החיים החיים בה אין אפשרות להשמיע את קולם. פגיעה בסביבה ובמגוון הביולוגי מחבלת באופן ישיר בבריאות ובאיכות החיים של כולנו, ומשום כך – מדובר באינטרס חוצה מגזרים ומחנות פוליטיים.
אנו קוראים לממשלת ישראל ולכנסת ישראל לפעול באופן שקול, ולהימנע מקידום שינויים משטריים כה דרמטיים באופן חפוז ודורסני, אשר יפגע בשלל אינטרסים ציבוריים חשובים, הנוגעים לכל אדם בישראל, מכל המחנות הפוליטיים.
חוק התשתיות החדש מחזק את הפוליטיקאים על חשבון הציבור והסביבה
בדומה למערכת הפוליטית, גם במוסדות התכנון ישנה מערכת של איזונים ובלמים, שנועדה לאזן בין רצונות שונים ולהביא לתכנון מיטבי. נראה שבמקביל לפגיעה המתוכננת במערכת האיזונים והבלמים במערכת הפוליטית, מבקשת הממשלה הנוכחית לפגוע גם באלה של מוסדות התכנון.
תחת הכותרת התמימה לכאורה – "קידום תשתיות לאומיות", מתכננים במשרד האוצר לבצע שינויי חקיקה נרחבים במטרה לקצר תהליכי תכנון. אלה כוללים אפשרות לעקוף את היתרי הפליטה של המשרד להגנת הסביבה במסגרת "חוק אוויר נקי", למנות יועצי סביבה פרטיים בוועדות, לדרוש מפקיד היערות לקחת בחשבון את כלכליות כריתת העצים ועוד. רוצים לייעל הליכים תכנוניים? מומלץ שתקראו את דוח מבקר המדינה משנת 2021, אשר המליץ על שורה של צעדי ייעול, כמו הכשרות מקצועיות, שיפור אתרי האינטרנט של מוסדות התכנון, גיבוש נהלי עבודה מסודרים ועוד. במדרון החלקלק, אליו מנתבת הממשלה החדשה, יקודמו האינטרסים של המזהמים, על חשבון סמכויותיו של המשרד להגנת הסביבה וכל אינטרס סביבתי אחר.