צריכה אינסופית של בדים סינטטיים על פלנטה סופית בהחלט
כולנו כבר יודעים שצריכת יתר, כמות פסולת אדירה, זיהום מים, אוויר וקרקעות והפרה בוטה של זכויות עובדים, הן חלק בלתי נפרד מתעשיית האופנה. מה שאנחנו פחות יודעים זה שתעשיית האופנה בכלל, והאופנה המהירה בפרט, נשענות על שימוש בבדים סינטטיים זולים – במילים אחרות, פלסטיק – העשויים מדלקים פוסיליים ובמיוחד, נפט וגז.
מעבר לברית ההרסנית עם חברות הדלקים, שליש מסיבי המיקרופלסטיק באוקיינוסים מקורם בתעשיית האופנה; אולם, על פי מחקר שערך ארגון “Changing Markets”, רק תאגיד אופנה אחד מתוך 55, פרסם יעד של הפסקת השימוש בסיבים סינטטיים עד 2030.
פוליאסטר נמצא כיום ביותר ממחצית מהטקסטילים המיוצרים, וייצורו עתיד רק לגדול. למעשה, תעשיות הדלקים והאופנה כרוכות זו בזו ואף תלויות זו בזו – חברות הדלקים זקוקות לחברות האופנה, ואלה צריכות שנמשיך לקנות ללא גבול ונעודד צמיחה אינסופית, על פלנטה סופית בהחלט.
אני רוצה לעזור
התייעלות אנרגטית היא חוד החנית במאבק במשבר האקלים
בספטמבר האחרון, בעקבות משבר האנרגיה באירופה, החליטו מדינות האיחוד האירופי על יעד חובה לצמצום שימוש בחשמל של 5% ועל יעד נוסף של 10% שאינו חובה. לקראת תחילת החורף באירופה, שגורם לעלייה משמעותית בצריכת אנרגיה בשל הצורך בחימום, הכינו בגרינפיס דרישה מהאיחוד לקבוע יעדים קונקרטיים ומשמעותיים יותר לצמצום השימוש בנפט, גז וחשמל – כל זאת באמצעות התייעלות אנרגטית.
לפי דו"ח שהופק עבור גרינפיס, נראה כי התייעלות אנרגטית יכולה להביא לצמצום משמעותי בשימוש באנרגיה במדינות האיחוד – עד 15% בגז, 10% בחשמל ו-13% בתחבורה. ניתן להשיג את היעדים הללו ללא כל השקעה נוספת על ידי הגבלת מהירות הנסיעה, אספקת כרטיסי נסיעה בעלות מופחתת לתחבורה ציבורית, עבודה היברידית, איסור על טיסות קצרות, העדפת רכבות ועוד. צעדים נוספים שיתרמו, אך ידרשו מימון ציבורי, הם קידום פרויקטים לבידוד מבנים והתקנת מערכות סולאריות.
ישראל נמצאת בפיגור רציני בכל הנוגע להתייעלות אנרגטית. בשנת 2020 עמדה ההתייעלות האנרגטית על 3.6% לכל היותר כשהיעד עמד על 20%!. בסין, למשל השאיפה היא להתייעלות אנרגטית של 65% עד שנת 2030 ביחס ל-2005. תחום הבנייה הוא דוגמה לתחום עם פוטנציאל אדיר לחיסכון באנרגיה אך לא ממומש. תחום הבנייה אחראי ל-35% מצריכת האנרגיה הגלובלית ובישראל הוא אף יותר משמעותי, מכיוון שעשרות אלפי יחידות דיור נבנות אצלנו בכל שנה. על ידי בנייה ירוקה, ניתן להפחית צריכה של אנרגיה, מים ופליטות גזי חממה באמצעות בידוד יעיל, אוורור טבעי, מערכות חכמות ועוד, אך בעוד שבעולם קיימים תקנים להעריך את איכות הבנייה מבחינה סביבתית, בישראל התקן הפך להיות מחייב רק בשנה שעברה ודרישותיו הן מינימליות.
אני רוצה לעזור
הושג הסכם היסטורי להגנה על הטבע – אך הוא חסר שיניים
השבוע הוגשה לחתימה טיוטת הסכם הוועידה ה-15 ל"אמנת המגוון הביולוגי" במונטריאול, קנדה (קופ 15), במסגרתה נפגשים מנהיגים מ-196 מדינות (לא כולל ארה"ב), כדי לקדם את ההגנה על המגוון הביולוגי ברחבי העולם. מגוון ביולוגי – כלומר, המגוון שקיים בתוך מין, בין מינים שונים וכן במערכות אקולוגיות – הוא קריטי להישרדות שלנו על פני כדור הארץ.
עם זאת, למרות הניסיונות להירתם לשיקומו ברחבי העולם, מצבו של המגוון הביולוגי ממשיך להידרדר בקצב חסר תקדים. קצב היכחדות המינים בימינו גבוה עשרות מונים מהקצב אליו הורגל העולם ב-10 מיליון השנים האחרונות. בבריטניה, מאז 2004, צנחה כמות החרקים ב-64%; רבע מכלל החיות ומיני הצמחים הקיימים נמצאים תחת איום; וכמיליון מינים, עומדים בפני הכחדה כבר בשנים הקרובות. זאת, אלא כן אם תינקט פעולה נחרצת בעניין.
היעד עליו הכריזה הוועידה זכה לקיצור "30X30", כלומר – שימור של 30% מהשטחי הים והיבשה עד 2030. זאת, במטרה להביא לאפס את אובדן השטחים האלה ולהכריז עליהם כשמורות טבע. יחד עם השמחה על עיגון המטרות הללו בהחלטה בינלאומית ועל ההכרה בזכויות, בטריטוריות ובידע של עמים ילידים – לדברי אן למברקץ, ראש המשלחת של גרינפיס לוועידה, מדובר רק ב"מספרים ריקים".
ראשית, המימון שנקבע בסך 20 מיליארד דולר לשנה עד 2025 ו-30 מיליארד דולר לשנה עד 2030, לא יצליח לצמצם את 700 מיליארד הדולר החסרים לשמירה על המגוון הביולוגי. לדבריה, מימון אינו רק עניין של סכום אלא גם המועד שניתן לקבל אותו. למברקץ הוסיפה שיש להקים ב-2023 קרן שתאפשר למדינות מתפתחות להשיג את הכסף יותר מהר. בנוסף, הטיוטה השאירה מקום רב לפעילות גרינווש בכך שהתירה "קיזוז מגוון ביולוגי" (בדומה לקיזוז פחמן) וכן "שימושים מקיימים" באדמות, אשר לדבריה "ידועים כמונחים המהווים כר פורה לקידום תעשיות פוגעניות תחת מסווה של קיימות".
האם היתוך גרעיני הוא הבשורה לה חיכינו?
השבוע התבשרנו על פריצת דרך מדעית – מדענים אמריקאים הצליחו להפיק באמצעות היתוך גרעיני יותר אנרגיה מזו שהושקעה. לדברי פרופ' עדי וולפסון, להיתוך גרעיני אין את החסרונות של השיטות הקיימות היום להפקת אנרגיה: הוא לא פולט גזי חממה כמו דלקי מאובנים (גז, נפט ופחם), לא מייצר פסולת רדיואקטיבית כמו כורים גרעיניים ולא דורש שטחים נרחבים ומתכות מזהמות כמו אנרגיות מתחדשות (דוגמת אנרגיה סולארית).
האם בזאת נפתר משבר האקלים וכל הבעיות הסביבתיות שלנו? לא בדיוק. כידוע, לפי דוחות ה-IPCC וועידות האו"ם לשינויי האקלים, על האנושות לעשות כל שביכולתה כדי למנוע התחממות של 1.5 מעלות ויותר על מנת למנוע התחממות מסוכנת של כדור הארץ. כרגע עומד כדור הארץ על סף התחממות של 1.2 מעלות. המשמעות היא שנותרו שנים בודדות בלבד על מנת למנוע התחממות הרסנית. לכן, האקלים שלנו לא יכול להמתין אפילו עוד רגע אחד על מנת למתן את ההשפעות החמורות ביותר של שינויי האקלים וטכנולוגיה שנמצאת בימים אלה בחיתוליה היא לא הפתרון.
המלצת קריאה – חולצה קצרה בדצמבר?
בזמן שמתענגים על מזג האוויר היפה שפוקד אותנו, כדאי לזכור שבכל זאת מדובר בחודש דצמבר. בחודש דצמבר אמור החורף להיות בעיצומו, אבל השנה עדיין לא זכינו לראות ימים חורפיים באמת. אמנם מזג האוויר בישראל הפכפך לעתים, אבל מזג האוויר הנוכחי דווקא ממחיש יפה את תחזיות שינויי האקלים, לפיהן החורף שלנו צפוי להתקצר בלא פחות מ-50%.
לפי פרופ' קולין פרייס, ראש מיזם האקלים באוניברסיטת תל אביב: "העניינים מתדרדרים הרבה יותר מהר מהצפוי. ההערכה של המדענים לא היתה מספיק דרמטית, ובגלל תת־ההערכה סברו כולם שיש יותר זמן לפעול לעומת הזמן שיש לנו בפועל. היום ברור שההתחממות הגלובלית מתרחשת כאן ועכשיו." מוזמנים לקרוא על כך בכתבתה המצוינת של נטע אחיטוב במוסף הארץ.
אני רוצה לעזור