מחקר חדש חושף שאוכלוסיית הדולפין המצוי פחתה ב-40% בחופי ישראל
מחקר מקיף שנעשה בין השנים 2016-2021 על הדולפינים המצויים, השוהים בדרך קבע ליד חופי הים התיכון של ישראל, מוצא כי אוכלוסיית הדולפין המצוי פחתה בכ-40% בשנים האחרונות. המחקר נערך על ידי חוקרת מרשות הטבע והגנים, ד״ר אביעד שיינין מנהל תחום טורפי-על בתחנת המחקר מוריס קאהן, וחוקרת מאוניברסיטת ספיינזה ברומא. הדולפין המצוי היה נפוץ בעבר בכל רחבי הים התיכון; לא ברור עדיין מה הביא לירידה הדרמטית באוכלוסייתו מול חופי ישראל. החוקרים מעריכים כי התדלדלות האוכלוסייה קשורה בסבירות גבוהה לכך שחלקם מסתבכים בציוד דיג, הפוצע אותם ועלול לגרום לחנק ומוות. גורמים נוספים הם זיהום באזור הנמלים ומחלות. המשך המגמות הנוכחיות יביא להכחדתם מחופי ישראל עד סוף העשור.
את המחקר הובילה יאלי מבורך מרשות הטבע והגנים במסגרת עבודת מחקר שהיא עורכת בתחנת מוריס קאהן לחקר הים באוניברסיטת חיפה בעזרתו של ד"ר אביעד שיינין, מנהל תחום טורפי על בתחנת המחקר הזו, שמנהל גם את מרכז הדולפין והים של עמותת דלפיס הפועלת להגנת יונקי ים, וחוקרת מאוניברסיטת ספיינזה ברומא. בתחילת המעקב היו כ-25 דולפינים בוגרים, ששהו באורח קבע מול חופי ישראל, וכעבור חמש שנים הצטמצם מספרם ל-15. בנוסף, גודל הלהקות שנצפות קטן מבעבר. בחודש שעבר נצפתה להקה של 9 דולפינים מצויים באזור אשקלון, כשהם עוקבים אחרי מכמורות דיג בניסיון לאכול את הדגים שנלכדו על ידן.
לדברי המומחים, ניתן להגן על הדולפינים מפני הכחדה על ידי ייעוד שטחים ימיים כשמורות טבע, בהן יחול איסור על דיג. איסור הדיג מאפשר לדגה המקומית – מקור המזון של הדולפינים – להתאושש. עורכי המחקר מבקשים להעלות את סיווג סכנת ההכחדה של הדולפין המצוי כדי לשכנע את הציבור ומקבלי ההחלטות להשלים את תהליכי ההכרזה על שמורות טבע ימיות בהקדם. הדולפין המצוי נמצא בסיכון כמעט בכל אזור הים התיכון.
אני רוצה לעזור
יפה לך פלסטיק
תחקיר חדש של גרינפיס גרמניה, מגלה את מה שחברת האופנה האולטרה-מהירה הסינית ״שיאין״, הייתה מעדיפה שלא נדע. ״שיאין״ היא מכונה גלובלית של זיהום: היא מוסיפה לאתר שלה בין 3000 ל-5000 דגמים חדשים בכל יום (!), משנעת מיליוני חבילות ומשווקת לצעירים, ובעיקר צעירות, בגדים זולים מאוד באיכות ירודה, המתאימים לשימוש כמעט חד-פעמי. מבין 47 מוצרים שנבדקו במעבדה, נמצא כי 15 מהם מכילים כימיקלים בריכוזים מסוכנים ומעוררי דאגה, העומדים בניגוד לתקנות האיחוד האירופי.
אבל זה ממש לא הכל – 95.2% ממוצריה של ״שיאין״ מכילים פלסטיק, כשבחלק מהם – זהו המרכיב העיקרי או היחיד. בזכות השימוש בחומרי גלם סינתטיים זולים, בעיקר בבדים דוגמת פוליאסטר, המבוססים על סיבי פלסטיק ומופקים מנפט וגז, מצליחה ״שיאין״ לייצר אלפי דגמים חדשים בכל יום, במהירות מסחררת ובמחירים חסרי תחרות, המעודדים צריכת יתר וגורמים לנזק אקולוגי בלתי הפיך.
הצטרפות לגרינפיס כתורם למחלקת התחקירים
אמנה לסיום עידן הפלסטיק
בחודש מרץ השנה, אישר האו"ם החלטה היסטורית – התחלת תהליך לגיבוש אמנה בינלאומית לטיפול בזיהום הפלסטיק. הפגישה הראשונה לקידום האמנה (INC1) נפתחה השבוע באורגואיי ונציגים מישראל (איתם אנחנו בקשר) ומכל מדינות העולם משתתפים בה.
הפלסטיק הוא חומר יחסית חדש לאנושות, אך תוך פחות מ-70 שנה של ייצור המוני הוא פילס את דרכו לכל פינה ופינה בעולם, ממעמקי האוקיינוסים ועד פסגות ההרים, כמו גם אל בטנם של ציפורים ויונקים, אל המזון שאנו אוכלים והאוויר שאנו נושמים. אנו נמצאים בעיצומה של מגיפת זיהום פלסטיק והעולם מתחיל להבין שכבר לא ניתן יותר להתעלם ממנה.
אל מול מפגע חוצה גבולות ויבשות זה יש צורך בתגובה ברמה הבינלאומית. מאמצים פרטיים של אזרחים לצמצום השימוש בפלסטיק הם חשובים ביותר, אך מדובר במערכת כל כך גדולה ומשומנת, המורכבת מתאגידי הדלקים (99% מהפלסטיק הוא נפט), מתאגידי צריכה ענק כמו קוקה קולה, יונילוור ונסטלה, ולמעשה מממערך עולמי של הפקה, ייצור וצריכה. מאמצי חקיקה של מדינות המקדמות חוקים לצמצום החד פעמי (דוגמת קנדה, וקוסטה ריקה) לא יספיקו כדי להתמודד עם הבעיה. אנו נמצאים בנקודה קריטית בה על האנושות לקחת אחריות, באופן דומה לפרוטוקול מונטריאול שטיפלה בחור באוזון, ולגבש אמנה גלובלית, מחייבת ושאפתנית, במטרה להביא לסיום עידן הפלסטיק.
מה חשוב שתכלול האמנה?
אמנת פלסטיק שאפתנית ומחייבת תתחיל מהלך היסטורי ושאפתני שיקדם את העולם לפעול על מנת לצמצם את הייצור והצריכה של פלסטיק בכלל, ופלסטיק חד פעמי בפרט, ולקדם מודלים כלכליים של מילוי ושימוש חוזר, במקום שימוש חד פעמי. אמנת פלסטיק חסרת שיניים, אשר תתכופף בפני לחצים של תאגידים, תגרום רק נזק ותהפוך להיות עוד מהלך גרינווש. לכן, גיבשנו בגרינפיס שורה של המלצות לגבי איך צריכה להיראות אמנת פלסטיק בינלאומית חזקה ומשמעותית ובאילו נושאים עליה להתמקד.
אני רוצה לעזור
הצטרפו אלינו לוובינר – איך ניתן להשתלב במהפכת הפלסטיק החד פעמי בישראל?
בוובינר נעדכן על ההתקדמות העולמית לעבר אמנת פלסטיק בינלאומית ועל התחלת הפעילות שלנו בישראל לקידום פתרונות רב פעמיים בעולמות הטייק-אווי, אירועי התרבות ורשתות השיווק.
פרויקטים אלו מבוססים על פעילות של מתנדבים ויש המון אפשרויות לקחת חלק במהלך, בהתאם למידת הפניות שלכם.
הצטרפו אלינו באחד משני התאריכים:
יום חמישי 8.12, 19:00-20:00 | או יום ראשון 11.12, 19:00-20:00.
הזהב השחור: תחקיר גרינפיס וכאן 11 חושף את חיפושי הנפט החריגים בערבה
קשה להאמין, אבל אפילו בשנת 2022 ובעידן של משבר אקלים הולך ומחריף, מאשר משרד האנרגיה קידוחים שמהותם חיפוש אחר נפט וגז ביבשה. שטח עצום בחבל אילות, השופע טבע ונופים מרהיבים, הכולל את שמורת הטבע בקעת תמנע ושמורת יטבתה, 275 אלף דונם, נמצא תחת איום מיידי מקידוחי חיפוש חדשים והרסניים של נפט וגז. למרות הכרזת שרת האנרגיה קארין אלהרר בדצמבר 2021, שלא יינתנו יותר אישורים לחיפוש נפט ביבשה בישראל, החליטו משרד האנרגיה ומועצת הנפט בפברואר 2022 לחדש ולהאריך את רישיון החיפוש של החברות “ארבל” ו“שפיר הנדסה“, ולאפשר להן לבצע חיפושים הרסניים של נפט בלב שמורות טבע בערבה.
הרישיון המקורי הוענק לחברות ״ארבל״ ו״שפיר הנדסה״ בשנת 2019. ההארכה ניתנה לחברות, למרות שחברת ארבל עסקה במשך שנים רבות בחיפושי נפט כושלים, שהובילו להפסדים של מיליונים מכספי המשקיעים, ואף גרמה לזיהום בנחל משמר.“ארבל” היא חברה ללא גב כלכלי, חסרת אחריות ויכולת להתמודדות עם אסון זיהום, שהתוכנית שלה ל״אקזיט״ היא להפוך את חבל אילות לאתר פטרוכימי ענק, שבו יפיקו נפט או גז, כל מה שניתן יהיה למצוא. לא ברור מדוע אישרה מועצת הנפט את הארכת הרישיון לחברה כושלת ומזהמת, וחמור מכך – מדוע היא מסרבת להסביר את פשר העניין, חרף פניות חוזרות ונשנות שלנו אליה בנושא.
לא יעלה על הדעת כי ממשלת ישראל תיתן היתר לחיפושי נפט וגז חדשים, דלקים מזהמים, האחראים על 85% מפליטות גזי החממה בעשור האחרון. האבסורד זועק עוד יותר, כאשר מדובר באזור כה רגיש, בעל ערכי טבע ייחודים, שחלקים ניכרים ממנו הם שמורות טבע והשטחים הפתוחים הגדולים והייחודיים של ארצנו.
הצטרפו אלינו בדרישה – משרד האנרגיה: יש כתמים שלא יורדים! עיצרו את חיפושי הנפט וקדמו את המשך המעבר לאנרגיה מתחדשת בערבה!
אני רוצה לעזור
עליית מחירי החשמל ב-20% תוך שנה היא תוצאה ישירה של רשלנות משרד האנרגיה
השבוע דווח כי מחירי החשמל צפויים לעלות בינואר 2023 ב-8.6%. זוהי העלייה שלישית בשנה האחרונה, בשיעור כולל של למעלה מ-20%! העלייה במחירי החשמל היא איננה גזירת גורל. היא קשורה באופן ישיר לעיכוב הרשלני מצד משרד האנרגיה וחברת החשמל בסגירת יח׳ 1-4 בתחנת הכוח בחדרה כפי שהתחייבו עד ליוני 22 ולהתייקרות מחירי הפחם בעולם, שעלותו האמירה בכ- 150% בשנה וחצי האחרונות כתוצאה מהמלחמה באוקראינה. למרות ההבטחות, עדיין 23% מייצור החשמל מתבצע על ידי שריפה של פחם מזהם והציבור הישראלי משלם על כך ביוקר – ולא רק דרך חשבון החשמל. משמעות אי ההקדמה והדחייה הנוכחית היא גם הרת אסון עבור מדיניות האקלים של ישראל ובריאות הציבור. זיהום האוויר מהתחנה נמצא בעלייה, שכן בשל השיבוש באספקת פחם רוסי, תחנת הכוח פועלת בחודשים האחרונים על בסיס פחם יקר ומזהם במיוחד בעל תכולה כפולה של גופרית, שמקורו בקולומביה. עוד לפני כן, ההערכות הן שמדי שנה פעילותן של יחידות 1-4 בחדרה גורמת לתמותה מוקדמת של 309 אנשים.
בעוד אנחנו משלמים מחיר כבד בכיס ובבריאות, יש מי שמרוויח. מאז החלה המלחמה באוקראינה, תעשיית הדלקים מרוויחה ובגדול, וחברת דלק של יצחק תשובה (המכנה את עצמה כיום ניומד אנרג׳י), המחזיקה ב 45% ממאגר לוויתן, נמנית על החוגגים, ובגדול. החברה דיווחה על הכנסות שיא ברבעון השלישי של השנה, אותן ניתן לייחס לגידול של 44% ביצוא גז למצרים ועל ירידה של 22% במכירות לשוק המקומי, לעומת תשעת החודשים הראשונים של 2021. האינטרס של שברון ודלק של תשובה הוא לייצא עכשיו במחיר מופקע גז מישראל דרך מצרים על חשבון העתודות והצרכים של השוק המקומי, בו יש מחיר מפוקח.
הדחייה בסגירת היחידות הפחמיות היא רשלנות חמורה ביותר של חברת החשמל ושל משרד האנרגיה האחראי על החברה הציבורית, וממנה יוצאות חברות הדלקים ברווח ניכר. רק מעבר מהיר לאנרגיה מתחדשת יקנה לישראל חוסן מפני שינויים תדירים במחיר הדלקים העולמי.
אני רוצה לעזור
״פעם ב-1000 שנה״: דליפת נפט במסוף קצא"א באילת מזכירה לנו שמדובר בחברה עבריינית
המשרד להגנת הסביבה עידכן כי אותרה דליפת דלק מקומית בים ממכלית העוגנת במסוף קצא"א במפרץ אילת. ההגוררת לתגובה מהירה לא הצליחה להפעיל במהירות את אמצעי השאיבה של הנפט ועל כן נאלצו כתגובה ראשונה לפזר דפי נייר סופגים(!) במים שכמובן ספגו רק חלק מזערי מהזיהום. כתוצאה מכך תרכובות רעילות רבות שהן מסיסות במים יכלו להתפשט למי הים ולפגוע בשונית האלמוגים הסמוכה. תרכובות אלו ידועות כגורמות לעיוותים בגדילת שלד בבעלי חיים ימיים וכגורמות להפלה ולפגיעה ברביה.
אירוע זה מהווה תזכורת חוזרת לכך שדליפות נפט מתרחשות כל הזמן והשאלה לגביהן היא לא ״האם״ אלא ״מתי״. בגרינפיס ישראל אנו תומכים במדיניות של המשרד להגנת הסביבה לאפס תוספת סיכון במפרץ אילת. כל דליפה כזאת ליד שונית אלמוגים היא אירוע רציני ומהדהדת באוזנינו את טענתה של החברה העבריינית קצא״א, חממה לעסקנות וקומבינות שמרוויחה הון משינוע נפט על חשבון הציבור והטבע הישראלי, שרק בשנה שעברה הודיעה בחגיגיות כי ההסתברות לדליפת נפט במסוף באילת היא פעם ב-1000 שנה…. כל עוד קצאא פועל באילת ומתעקשת להשאיר את ישראל לתחנת מעבר לדלקים שונית האלמוגים והים האדום אינו בטוח.