המזהם ישלם? הדיונים בוועידת האקלים בשארם נמשכים
זהו אמצע השבוע השני של ועידת האקלים (COP27) בשארם א-שייח, ועד כה נעדרים מן השיח בוועידה קולותיהן של מדינות וקהילות שנפגעו מנזקי משבר האקלים, בעוד שדווקא קולותיהן של מדינות וחברות מזהמות נשמעים. ועידה זו מותגה כ״קופ האפריקאית״, ועידה שבה אותם קולות שנפגעו ממשבר האקלים, יישמעו חזק יותר. עם זאת, מותגים כגון קוקה קולה, שנותנים חסות לועידה, ולוביסטים של חברות דלקים מאובנים, מקבלים יותר במה, בעוד כדור הארץ וקהילות שנפגעו נדחקים הצידה לטובת חמדנותן של חברות אלו. בעיני גרינפיס בארץ ובעולם, הצלחתה של הוועידה הנוכחית תלויה בהקמתה של קרן פיננסית ייעודית לטיפול בנזקים ואובדן, שנגרמו כתוצאה ממשבר האקלים, על מנת להבטיח הסתגלות נאותה ומעבר הוגן וצודק לאנרגיה ירוקה במדינות המתפתחות. כל עיכוב בתוכנית שכזו יימדד בהרס חיי אדם, כלכלות, פרנסה ומערכות אקולוגיות.
גרינפיס תובע להשקיע את כל הכספים שמוזרמים להפקת דלקי מאובנים בפעולות אקלימיות, שמטרתן לבלום את החמרתו של משבר האקלים ולהשיג צדק עבור בני האדם שנפגעו ממשבר זה. כדי להבטיח עתיד טוב והוגן יותר, חייבים פוליטיקאים וראשי מדינות לגלות אחריות ולהקשיב לקולותיהם של אלה שהשפעתם על משבר האקלים היא הקטנה ביותר, ועם זאת הם שנפגעים ממנו הכי הרבה. דובר גרינפיס אפריקה אף הוסיף ואמר, שמאמציהם של מאות מיליוני אפריקאים לשים קץ למורשת קולוניאלית של ניצול, באה לידי ביטוי בהתנגדותם למסע חיפוש גז אפריקאי. לדבריו, הנזקים והאובדן שחוו תושבי היבשת כתוצאה מנזקי אקלים, חייבים להתאזן, תוך מחויבות של חברות הדלקים להפסקת הוצאת אנרגיה מדלקים מאובנים, ולספק מעבר לאנרגיה מתחדשת עבור אזרחי אפריקה.
אני רוצה לעזור
הטכנולוגיה קיימת – כך נפחית באופן מיידי את פליטות גזי החממה של ישראל
אל ועידת האקלים שמתקיימת עכשיו בשארם א-שייח, מגיעה ישראל לא ערוכה להתמודדות עם השלכות משבר האקלים וללא תוכנית מסודרת להפחתת פליטות גזי החממה שלה. גורמים בכירים בארץ מזהירים שישראל לא תעמוד ביעדים שקבעה לעצמה, שמלכתחילה לא היו שאפתניים מספיק ביחס למדינות אחרות בעולם – בישראל משק החשמל ומשק התחבורה הם האחראים המרכזיים לפליטת רוב גזי החממה.
אחת הסיבות לכישלון של מדינת ישראל בהפחתת פליטות היא יישום הגישה הניאו-ליברלית על משבר האקלים. במצב העניינים כיום, עיקרון "המזהם משלם" לא מיושם באופן מלא, והתמריצים הממשלתיים, להנעת המעבר לאנרגיה מתחדשת ואגירה, אינם מספקים. לצורך קידום הפתרונות, נדרשים שני צעדים: מצד אחד יעילות ממשלתית, שתאפשר הסרת חסמים בירוקרטיים ותייצר פריצת דרך, ומן הצד האחר, התערבות ממשלתית משמעותית, שתדע להתמודד עם כשל השוק שנוצר, ולגלם את העלויות החיצוניות.
לאור מצב זה, פנינו ליו"ר רשות החשמל לשעבר, מר אמנון שפירה, במטרה לבצע מחקר שיצביע על צעדים קונקרטיים, שניתן להתחיל וליישם באופן מייד ויובילו להפחתת פליטות גזי חממה משמעותית בישראל. העבודה מחדדת את העובדה כי קיימות חלופות זמינות ואמינות למעבר מיידי לאנרגיה מתחדשת, ושמה דגש על שלושה פתרונות מרכזיים, הרלוונטיים למשק החשמל בישראל: צמצום משך החזר ההשקעה על ידי העלאת התעריף עבור התקנת פאנלים סולאריים על גגות; הסרת חסמים וקידום טכנולוגיית אגרו PV; קביעת תעריף דיפרנציאלי לטובת עידוד התייעלות אנרגטית. מוזמנים לקרוא את הפנייה המלאה שהעברנו השבוע בנושא לנציגי רשות החשמל, חברת ניהול המערכת "נגה", נציגי משרד החקלאות ובנק ישראל.
בשנה החמישית ברציפות – קוקה קולה נבחרה למזהמת הפלסטיק הגדולה בעולם
באופן אירוני, זכתה חברת קוקה קולה, אחת מנותני החסות של ועידת האקלים הנוכחית (COP27), בתואר הלא מחמיא של "מזהמת הפלסטיק הגדולה בעולם כבר שנה חמישית ברציפות", לשנת 2022. זאת, על פי ביקורת המותגים של קואליציית הארגונים הבין לאומיים בה אנו חברים, Break Free From Plastic. אל קוקה קולה מצטרפות למעמד המפוקפק הזה גם פפסיקו ונסטלה. הנתונים, שהוצגו בדוח, נאספו במשך חמש שנים בעזרתם של מאות אלפי מתנדבים מ-87 מדינות, במסגרת אלפי מבצעי ניקיון ברחבי העולם. מנתונים אלה עולה שההתחייבויות הוולונטריות של חברות המשקאות ויצרניות הפלסטיק אינן באות לידי ביטוי בפועל, מאחר שהן ממשיכות להשפיע בצורה הרסנית על הסביבה. 99% מהפלסטיק מיוצר מדלקי מאובנים, ולכן קוראים פעילים סביבתיים מרחבי העולם לכינונה של אמנת פלסטיק בינלאומית בעלת מנגנון משפטי ומדיניות אכיפה, אשר תפחית את כמות הפלסטיק שמייצרות החברות האלה. בסוף חודש נובמבר תתקיים באורוגוואי הפגישה הראשונה לכינונה של אמנה בין לאומית לצמצום השימוש בפלסטיק.
מרחיקים נותני חסות מזהמים כמו קוקה-קולה מוועידת האקלים!
יצרני הרכב מסיעים אותנו לעבר גיהנום אקלימי
גרינפיס גרמניה, בשיתוף חוקרים מהאוניברסיטה הטכנולוגית של סידני (UTS) והאוניברסיטה למדעים שימושיים עבור התעשייה (FHDW), השוו בין הקצב בו על העולם לאמץ כלי רכב חשמליים ומאופסי פליטות, לבין קצב הייצור של כלי רכב שונים בחברות שונות. הנתונים שחושף הדוח, אשר בחן את 12 יצרניות הרכב הגדולות בעולם, ביניהן טויוטה, פולקסווגן, יונדאי וקיה – מצביעים על כך שהן מתכננות לבנות כ-400 מיליון מכוניות דיזל ובנזין, כמות שחוצה בהרבה את האפשרות לעמידה ביעד האקלים של 1.5 מעלות צלזיוס. בעוד חברות כמו וולוו ומרצדס מתכננות להפסיק את הייצור של רכבי בנזין עד 2025, מתכננת טויוטה להעלות דווקא את קצב הייצור של הרכבים הללו, ונאבקת נגד מדיניות האקלים, ועל כן גם זכתה במקום האחרון בדירוג הרכב של גרינפיס אסיה.
חקירה נרחבת חושפת את הקשרים בין יצרנית הבשר הגדולה בעולם לבין כורת היערות הגדול ביותר בברזיל
חקירה נרחבת של מספר משרדי גרינפיס חשפה שחברת המזון האמריקנית JBS רכשה בקר מאזור כריתה לא חוקי ביערות האמזונס, מחווה של עבריין מורשע, אשר זכה לכינוי ״כורת היערות הגדול ביותר בברזיל״. בין השנים 2019-2015, שימשה JBS מקור ההכנסה העיקרי של פוזבון, שהורשע בהחזקת עובדים בתנאי עבדות, כריתת עצים לא חוקית באזורים מוגנים ועוד. דרך JBS הגיע הבקר לשווקים גלובליים כמו ארה״ב וגם לישראל. בנוסף, קיבלה החברה השקעות ואשראי על סך מיליוני דולרים מבנקים באיחוד האירופי, ארה״ב וצפון אמריקה. כאשר ממצאים אלו הוצגו בפני JBS, היא הודתה כי נתוני הרכישה מדויקים, אך טענה שנפלה להונאה של פוזבון. התחקיר הזה הוא עדות נוספת לכך שתעשיית הבקר מבוססת על הרס של מערכות אקולוגיות, שחיתות ופגיעה נרחבת בזכויות אדם. 90% מכריתת יערות האמזונס נגרמו בשל ייצור בקר, דבר שהופך את התעשייה לאחד התורמים המרכזיים למשבר האקלים. מינואר ועד אוקטובר השנה, נספרו כ-9,500 קמ״ר שנחרבו באמזונס כתוצאה מבירוא יערות וגישתו ההרסנית של נשיא ברזיל היוצא, בולסונרו. הנשיא הנבחר לולה התחייב להילחם בבירוא היערות, ואם הבטחותיו אכן יתממשו, לברזיל תהיה הזדמנות להפוך למובילה במאבק במשבר האקלים ובשימור יער הגשם הגדול בעולם.
אני רוצה לעזור