אזורים חדשים באנטארקטיקה נאסרו לדיג מסחרי ✌️
ועידת האוקיינוס האנטארקטי (CCAMLR) התכנסה בשבוע שעבר ונכשלה שוב בהגעה להסכמה על יצירת שלוש שמורות ימיות בחצי האי האנטארקטי, מזרח אנטארקטיקה וים וודל, למרות תמיכתן של רוב הממשלות המשתתפות. לפי ד״ר סוזן לוקהרט, המדענית הראשית במשלחת גרינפיס לוועידה, כישלונה בהגנה על מערכת ימית פגיעה הוא דבר מטריד, וזאת תוך התעלמות מעצותיהם של מדעני CCAMLR. עם זאת, הכירה הועידה בפגיעות הגבוהה של שמונה מערכות אקולוגיות ימיות, בהן קיים מגוון ביולוגי ייחודי, כמו ספוגים ואלמוגים. ד״ר לורה מלר מקמפיין ההגנה על האוקיינוסים של גרינפיס, מסבירה כי מיליארדי אנשים מסתמכים על אוקיינוסים בריאים, שממלאים תפקיד חיוני במאבק במשבר האקלים. אמנם התנהלות הועידה היא דוגמה לאיך גוף בינלאומי לא צריך להתנהל, מאחר שהיא לא הצליחה לפעול בקנה מידה הדרוש כדי להתמודד עם המשבר האקלימי-אקולוגי, אך לפחות שמונה שמורות חדשות, ששבע מתוכן הומלצו על ידי גרינפיס, מוגנות כעת מפני דיג.
אני רוצה לעזור
מותגי הענק נכשלו (שוב) בעמידה בהתחייבויותיהם לצמצום הפלסטיק
דו״ח חדש של קרן אלן מקארתור (EMF) ותוכנית הסביבה של האו״ם מצא כי חברות הצריכה הגדולות בעולם, כמו קוקה קולה, פפסיקו ונסטלה, יחמיצו את יעדי הכלכלה המעגלית בשימוש בפלסטיק שנקבעו לשנת 2025. עשרות מותגים גדולים התחייבו ש-100% מאריזותיהם יהיו ניתנות לשימוש חוזר, או למיחזור או לקומפוסט עד לשנת 2025. הן לא רק שלא עמדו בהבטחותיהן, חלקן אף הגדילו את השימוש שלהן בפלסטיק בתולי מאז שנקבעו היעדים אליהן התחייבו בהתנדבות בשנת 2018. התנהלות זו מעידה על כישלון המהלך ועל החשיבות בכינון יעדים מחייבים לצמצום משמעותי של פלסטיק בתולי שמקורו בנפט. דו״ח זה מגיע לפני הפגישה המיועדת החודש של חברי האו״ם באורגוואי, שמטרתה לדון באמנת הפלסטיק הראשונה אי פעם על מנת להתמודד עם פסולת הפלסטיק, שמזהמת את האוקיינוסים ומקורות מזון. גרינפיס תומך בכך שהאו״ם יגבש אמנה, שמאלצת ממשלות לעשות שימוש מופחת באריזות פלסטיק חד פעמיות, ולהגביל באופן כללי את השימוש בחומר המזהם.
חיתמו על העצומה להרחקת המזהמים מנותני החסויות של הוועידה
מרחיקים נותני חסות מזהמים כמו קוקה-קולה מוועידת האקלים!
עתיד האמזונס ביום שאחרי בולסונרו
נשיא ברזיל היוצא, בולסונרו, השאיר לנשיא הנכנס, לואיס אינסיו (לולה) דה סילבה, אמזונס פגוע ומדמם. בתקופת שלטונו, בולסונרו, גרם לבירוא של כ- 30 אלף ק״מ מיערות האמזונס בשם פיתוח כלכלי מואץ, דבר שהביא את החי והצומח המקומיים לכדי סכנת הכחדה חמורה. העצים נכרתו לטובת גידול בקר וסויה, שכן ברזיל נחשבת ליצואנית הבקר הגדולה בעולם, כשישראל היא יעד מוביל, מבחינתה. בתקופתו חלה עלייה בפגיעות קטלניות בילידים, עיתונאים ופעילי אקלים, שהתנגדו למהלך כריתת היערות.
לכן, ניצחונו של לולה הוא ניצחון לשאר מדינות העולם, מאחר שהאמזונס הוא ריאה ירוקה בעלת חשיבות אקולוגית ברמה עולמית, בשל קליטת הפחמן, מיתון מאזן המים ומיתון ההתחממות הגלובלית. כבר בקדצניות הקודמות שלו, הוכיח הנשיא לולה, באמצעות פעולותיו לטובת האמזונס, שהוא מחויב למלחמה במשבר האקלים. גרינפיס ברזיל מדגיש, בין היתר, כי על הממשלה הנכנסת להגן על הזכויות והטריטוריות של העמים הילידים, לדאוג לשקם את היערות ולדאוג לביטחון התזונתי של אזרחיה. מדענים מזהירים שמדבור האמזונס יאיץ את עליית הטמפרטורות, על כן התחייבויותיו של הנשיא הנכנס לבשיקום היערות, וחזרתה של ברזיל למאמצים העולמיים בבלימת משבר האקלים היא משמעותית עבור העולם כולו.
אני רוצה לעזור
מה ייחשב בעינינו להצלחה בוועידת האקלים
ועידת האקלים ה-27 של האו״ם (COP27) נפתחה השבוע בשארם א-שיח, ובראש סדר היום שלה הכרעה בסוגיה האם ממשלות עשירות ומזהמות יותר, ישלמו פיצויים למדינות שנפגעות יותר מנזקים שנגרמו בשל שינויי האקלים ויאפשרו להן לעשות את ההתאמות הנדרשות למציאות החדשה.
עבור גרינפיס בארץ ובעולם, על מנת שהוועידה שנערכת בחסות חברות מזהמות כמו קוקה קולה תיחשב כהצלחה, מספר נושאים בעלי חשיבות חייבים להיפתר – התחייבות לתמיכה כלכלית במדינות וקהילות פגיעות יותר לנזקי אקלים; וידוא קיום ההבטחה למענק בסך 100 מיליארד הדולר למדינות שנפגעו מנזקי האקלים, כמו גם קיומה של הבטחת המדינות העשירות מוועידת האקלים COP26 להכפיל את המימון עד שנת 2025; המשך הטמעת שינויי מדיניות לטובת הפסקת שימוש בדלקים מאובנים, תוך עצירה וביטול של פרויקטים חדשים לפיתוח מאגרים של דלקים אלו; הגבלת עליית הטמפרטורה ל- 1.5 מעלות עד שנת 2100, והכרה בכך שתאריכי הפסקת השימוש בגז, נפט ופחם תואמים עם הגבלה זו; הכרה בתפקידו של הטבע כפתרון במיתון השפעות שינויי האקלים, והיותו סמל תרבותי לקהילות שונות וכן, בית למגוון חי וצומח. את הסוגיות הללו ניתן לפתור באמצעות אחריות, סולידריות, מדע והתחייבויות כלכליות למען עתיד הוגן ובטוח לכולם. גם ללחץ ציבורי על ממשלות וגופי מפתח, בנושאים כמו הפחתת פליטות, יש חשיבות גדולה, וכאן, אנחנו, הציבור, נכנסים לתמונה.
אני רוצה לעזור
מה עוד צריך לדעת על הוועידה?
ועידת האקלים ה-27 (COP27), הידועה השנה גם בשם ״קופ האפריקאית״, תסתיים ב-18 בנובמבר 2022. ועידת האקלים היא מסגרת של האו״ם, בה נציגי מדינות העולם, מדענים, ארגונים סביבתיים, עסקים ועוד, מתאספים אחת לשנה על מנת לדון בדרכי פעולה להתמודדות עם משבר האקלים. השנה נפתחה הועידה בעיתוי מכריע במיוחד, מספר חודשים בלבד לאחר פרסום שני דוחות, שנכתבו על ידי בכירי מדעני העולם עבור הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי האקלים (IPCC). דוחות אלו הבהירו כי משבר האקלים כבר כאן ופוגע בקהילות ואזורים נרחבים ברחבי העולם. אנו נמצאים בעיצומו של עשור קריטי לצמצום ומיתון נזקי האקלים. על הוועידה השנה – ובמיוחד על מדינות ה- G20 כמו ארה״ב, רוסיה, סין ואוסטרליה, שהן בין המזהמות הגדולות – מוטלת האחריות למצוא פתרונות ולייצר הסכמים שיטיבו עם האוכלוסיות החלשות בעולם, הנפגעות מנזקי האקלים. זאת, במקביל לחשיבות הועידה מבחינת פעילות אקלימית פוליטית.
ממשלת ישראל: לא עוד גז ונפט
החרפת משבר האקלים היא סוגיה שאין להתעלם ממנה גם בישראל. כינוס ועידת האקלים הנוכחית, במקום שקרוב אלינו גיאוגרפית, הוא תזכורת לכך שאנו ממוקמים במזרח התיכון, באזור פגיע יותר לנזקי האקלים, בשל התחממותו פי שניים מהממוצע העולמי. בצורת כרונית וגלי חום קשים, שכבר פוגעים במדינות רבות באזורינו, הינם גורמים להחרפת אי יציבות במישור הכלכלי, החברתי, הפוליטי והביטחוני. ממשלות ישראל לדורותיהן בחרו לקדם דלקים מזהמים, שבראשם גז מחצבי, לכן מול ממשלת נתניהו המסתמנת עומד אתגר ההתמודדות עם משבר האקלים, המהווה סוגיה רבת חשיבות של ביטחון לאומי.
פנינו השבוע לראש הממשלה הנבחר, נתניהו, בדרישה, שלאור חומרת המשבר, תתחייב הממשלה החדשה לשנות כיוון באמצעות תמיכה כלכלית באנרגיה מתחדשת במקום תמיכה בתעשיית הדלקים, הקפאת תוכניות לחיפוש גז ונפט בים התיכון ויצירת תמריצים עבור חברות הזנק ישראליות, כדי לקדם את המעבר לאנרגיה מתחדשת.
אני רוצה לעזור
המזרח התיכון מתחמם פי שניים מהממוצע העולמי
אזור המזרח התיכון וצפון אפריקה מתחמם במהירות של כמעט פי שניים בהשוואה לממוצע העולמי והוא פגיע יותר להשפעות אקלים, כך עולה מדו״ח חדש של יחידת המחקר של גרינפיס שהתייחס לשש מדינות- אלג'יריה, מצרים, לבנון, מרוקו, תוניסיה ואיחוד האמירויות הערביות, ועולה כי בכולן ישנה פגיעה בביטחון התזונתי, מחסור במים ופגיעה בפרנסה של תושבי האזור. ד״ר מהר חלילי מהאוניברסיטה האמריקאית בקהיר מוסיף, כי ישנן גם השלכות על המגוון הביולוגי בים וביבשה, כמו האלמוגים בים האדום, העומדים בסכנת הלבנה. אלו הוכחות לכך שמשבר האקלים כבר הפך למציאות יומיומית ולדחיפות של הגעה להסכמות ופתרונות ממשיים בוועידת האקלים הנוכחית.