צו השעה: לא עוד גז ונפט!
הים התיכון האהוב, על החיים הייחודיים שבו, עומד בפני פגיעה אנושה וזקוק עכשיו לתמיכה של כל אחד ואחת מאיתנו. ממשלת ישראל היוצאת נתנה לתאגידי הדלקים צ'ק פתוח לביצוע קידוחים חדשים לייצוא גז ונפט, ובכך הפקירה את הציבור הישראלי בעבור רווח מהיר של מספר בעלי הון.לקראת ועידת האקלים שתיפתח, חשוב להזכיר שתעשיית הדלקים המזהמים היא הגורם המרכזי למשבר האקלים. תאגידי דלקים, כמו ״שברון״ ו״דלק״ של יצחק תשובה, רומסים את החיים על פני כדור הארץ בעבור רווחי עתק, והם גם המרוויחים הגדולים מהמלחמה באוקראינה וממשבר האנרגיה העולמי.
בדומה לחברות הטבק, תאגידי הדלקים מובילים במשך עשורים קמפיינים שקריים, שתכליתם הכחשה, הונאה והטעיה של הציבור לגבי הנזקים שהמוצרים שלהם גורמים, וזריית ספק בנוגע למדע האקלים. ממשלות ישראל לדורותיהן בוחרות שוב ושוב באינטרסים של תאגידי הדלקים, מאפשרות את הגדלת הייצוא ומקדמות קידוחי גז ונפט חדשים בים התיכון, תוך שימוש ואימוץ של אותן הטעיות ומניפולציות.
הסכנה המיידית מקידוחי גז ונפט חדשים בעומק הים של ישראל היא פגיעה חמורה ובלתי הפיכה בלוויתנים, בצבי הים, במתקני ההתפלה ובבריאות שלנו. המשך פיתוח תעשיית הגז כרוך בהגדלה מיותרת של סיכונים ביטחוניים ובתוספת פליטות גזי חממה, שלא תאפשר לישראל לעמוד ביעדי האקלים העלובים ממילא שלה – לא רק בשנים הקרובות, אלא גם ביעדים לשנת 2050.
מצב זה לא יכול להותיר אותנו אדישים ומחייב למצות כל דרך כדי לוודא שהממשלה החדשה שתקום תקיים את צו השעה: לא עוד גז ונפט!
אני רוצה לעזור
מי ייתן את הדין במקרה של אסון באסדת כריש?
במהלך סוף השבוע האחרון התוודענו לעובדה כי מאגר הגז "כריש" חובר למשק החשמל הישראלי, והחלה הפקת גז מחצבים מהאסדה. בהודעת הדוברות אודות חיבור מאגר הגז ותחילת ההפקה, נכתב כי "ההפקה תתרום רבות לאספקת צרכי המשק המקומי ולעמידה בהתחייבויות הבינלאומיות של ישראל". בעוד הדיון הציבורי עסק בכסף של בעלי ההון ובהזדמנויות צילום למועמדים לבחירות, נפקדו מהשיח ההשפעות הסביבתיות והאקלימיות, הנובעות מהפעלת אסדת כריש. לאור מאות התקלות באסדת לוויתן מאז הפעלתה, חלקן מסכנות חיים, וחשיפת יחידת התחקירים של גרינפיס על כך שעובדי האסדות לא הכירו את נהלי הבטיחות כנדרש בחוק ועוד אירוע נישוב חמור אחד בו שריפת מתאן בהיקף גדול התרחשה במהלך הקמת אסדת "כריש". פנינו למנכ״ל משרד האנרגיה על מנת לקבל הבהרות האם הופקו הלקחים והאם למשרדי הממשלה ידוע בכלל מהי כמות פליטות גזי החממה והמזהמים הנפלטת מהאסדה.
אני רוצה לעזור
סוכנות האנרגיה הבינ״ל: אנחנו עומדים לפני נקודת מפנה היסטורית בצריכת החשמל
לקראת ועידת האקלים, פרסמו גופים רבים, וביניהם סוכנות האנרגיה הבינלאומית, דוחות רבים. סוכנות האנרגיה קבעה, כי העולם עומד לקראת נקודת מפנה היסטורית למעבר קריטי למשק חשמל נקי, בטוח וזול יותר, המתבסס על אנרגיות מתחדשות. המעבר הנדרש במטרה להגיע לאיפוס פליטות עד 2050 מהווה פתרון למגוון המשברים הגלובליים איתם מתמודדת האנושות, ובהם משבר האקלים, משבר האנרגיה ויוקר המחייה. על פי הסוכנות, הפלישה לאוקראינה ומתחים גיאו-פוליטיים נוספים, מראים כי הסתמכות העולם על דלקים פוסיליים הובילה ליצירה של מערכת אנרגיה פגיעה, הסובלת מחוסר יציבות, כאשר משבר האקלים מהווה תזכורת לאופייה השברירי והבלתי מקיים של מערכת האנרגיה העולמית העכשווית. חלון ההזדמנויות להותיר את סף ההתחממות ב-1.5 הולך ונסגר, אך עדיין בר-השגה. נדרשים שינויי מדיניות מהותיים והשקעה כלכלית, הגבוהה פי שלושה מאשר היום, בתשתיות אנרגיה מתחדשת עד סוף העשור, במיוחד במדינות מתפתחות. רגע לפני ועידת האקלים העולמית במצרים, גם סוכנות האנרגיה הבינלאומית מבהירה היטב, כי בניגוד למה שממשלת ישראל אומרת: ״אסור לאף אחד להניח כי פלישת רוסיה לאוקראינה מצדיקה גל חדש של תשתיות גז ונפט, בעולם שרוצה להגיע לאפס פליטות עד 2050״.
אני רוצה לעזור
האו״ם קובע שעלינו להפחית את פליטות גזי החממה ב-45% עד לשנת 2030
במקביל לדוח סוכנות האנרגיה הבינלאומי, דו״ח חדש של האו״ם מדגיש שוב את הפער העצום בין התחייבויות האקלים העולמיות לבין היקף ומהירות השינויים הנדרשים כדי לעמוד ביעדי הסכם פריז. למרות שמדינות העולם התחייבו לעדכן את יעדיהן בכל שנה, מאז ועידת האקלים בגלזגו עודכנו היעדים בהיקף של פחות מאחוז מפליטות גזי החממה הצפויות ב-2030. לאחר שנה מבוזבזת, יביאו ההתחייבויות העולמיות הקיימות לעלייה של בין 2.4-2.8 מעלות ביחס לטמפרטורה טרם המהפכה התעשייתית. במקרה האופטימי ביותר, תסתכם העלייה ב-1.8 מעלות, אך תסריט זה אינו ריאלי כרגע בשל אי התאמות בין היקף הפליטות הנוכחי והתחייבויות קצרות וארוכות טווח. כדי לעמוד ביעדי המעלה וחצי, על העולם להפחית פליטות גזי חממה באופן חסר תקדים ב-8 השנים הקרובות, סך הכל בשיעור של 45% לפחות עד 2030. הזמן לשינויים הדרגתיים עבר – מדובר בשינויים מהירים, מערכתיים ורחבי היקף במגוון רחב של סקטורים, בהם משק החשמל, תעשייה, תחבורה, בנייה, מזון וכלכלה. גם ללא עמידה מושלמת ביעד 2030, לכל שבריר מעלה יש משמעות עבור קהילות פגיעות, מערכות אקולוגיות, מינים וגם עבורנו. מאמץ להתקרב ליעדי הסכם פריז יניח את היסודות לעתיד נטול פליטות ויבוא עם יתרונות חברתיים-סביבתיים מובהקים כמו אוויר נקי, משרות ירוקות וגישה אוניברסלית לאנרגיה. לצד דוחות אלה, דוח חדש של ארגון המטאורולוגיה העולמי מוצא, כי כמות גזי החממה באטמוספירה, עמדה ב-2021 על שיא של כל הזמנים, עם הקפיצה הגדולה ביותר ברמות המתאן מאז החלו המדידות ב-1983. ממצאי הדוח וראשי הארגון מבהירים (שוב), כי השינויים ההכרחיים אפשריים, הן מבחינה כלכלית והן מבחינה טכנית, אולם הזמן הולך ואוזל.
אני רוצה לעזור