הנה הטיפים שלנו לעונת חגים שמחה נקייה ומלאה באהבה
אנחנו הישראלים נמנים בין צרכני הפלסטיק החד-פעמי הגדולים ביותר בעולם. אנו צורכים 250 מיליון כוסות חד-פעמיות בכל חודש ומוציאים על כלים חד-פעמיים כ-2 מיליארד ש"ח בשנה, והאמת? לא צריך נתונים, מספיק להעיף מבט בחופים שלנו ובכל המרחב הציבורי והשטחים הפתוחים.
עונת החגים מזמנת לנו מפגשים משפחתיים וחברתיים עם ארוחות חג מושקעות, בבית או בחיק הטבע. מספר הסועדים הגדול ומלאכת הבישול והאירוח מובילים רבים מאיתנו לבחור לארח בכלי פלסטיק חד-פעמיים — מה שמייצר כמויות אדירות של פסולת, שאינה מתכלה או ממוחזרת.
החדשות הטובות הן – אפשר גם אחרת! הכנו לכם מדריך קצר ופרקטי עם טיפים לצמצום השימוש בפלסטיק בחג! זה חשוב, זה הכרחי, ואפשר אפילו להיות מתוגמלים על זה דרך שיתוף הפעולה שלנו עם האפליקציה CleanCoin – אפליקציה סביבתית המתגמלת אנשים על איסוף אשפה ומיחזור.
מה עושים? בתור התחלה, כנסו למדריך שלנו! שם תוכלו לקרוא על כמה צעדים קטנים, שיכולים לעשות הבדל גדול עבור הסביבה.
מדריך ל-5 צעדים פשוטים לצמצום פסולת הפלסטיק בארוחת החג
שנה טובה מגרינפיס ישראל!
בהקשר של ראש השנה, יום כיפור והימים הנוראים, הרמב"ם – אחד ההוגים היהודיים הגדולים מכל הזמנים – הסביר מהי דרך המחשבה הראויה עבור האדם בימים אלה. אגיד זאת במילים שלי: האדם צריך לדמיין כפות מאזניים זו מול זו, מאוזנות לחלוטין. מצד אחד, כל הטוב שבעולם, ומן הצד השני, כל הרע שבעולם. וכל זה מאוזן בהחלט. במה תלוי אם כפות המאזניים ייטו לטוב או לרע? רק בהחלטה האישית שלי, שלך, שלך. צריך לבחור צד.
אני רוצה להמשיך את הדימוי ולסכם את השנה. בהסתכלות על השנה, יכולתי לבוא ולקונן על מצב העולם, והכל היה אמת. יכולתי גם לדבר רק על הדברים הטובים, וכמנהל גרינפיס, להשוויץ על העשייה שלנו השנה, למשל, וגם הכל היה נכון.
אבל לא. החלטתי להסתכל על השנה החולפת כעל כפות מאזניים הניצבות בקו ישר ומאוזן.
מצד אחד, הרע: הכדור שלנו בער, יותר מ-70 יום של גל חום נספרו בסין, אירופה נשרפה ופקיסטן הוצפה, התחזיות הכי שחורות של מדעני אקלים התממשו; המלחמה שפרצה באוקראינה, בנוסף לטרגדיות שהיא מעוללת, מתדלקת תעשיית דלקים צינית, שאינה נרתעת משום מניפולציה כדי לקדם את עצמה. האמזונס נכרת בקצב הולך וגובר; בארץ קודמו אין ספור פרויקטים מזהמים ואירעו אין ספור התנגשויות בין כרישי נדל"ן לבין הטבע והתושבים.
מצד שני, הטוב: התגבשה מודעות הולכת וגוברת בכל שכבות הגילאים לגבי משבר האקלים, התקשורת התעוררה לאט לאט מתרדמתה ונותנת כיום לסביבה מקום ראוי יותר. אזרחים קמו, התארגנו, תפסו יוזמה, נאבקו, ולא אחת אף הצליחו. גם התנועה הסביבתית רשמה השנה הישגים נאים.
אנחנו, בגרינפיס ישראל, מסתכלים על רגעים מאירים מהשנה שחלפה: המסע בים התיכון בשיתוף אוניברסיטת חיפה, בו גילינו להקה של ראשתנים ישראליים; חשיפת הבלופים של משרד האנרגיה, אשר סיפר לנו שפליטות המתאן מאסדות הגז בישראל זניחות, או שנרוויח המון, אבל המון, כסף, מעוד קידוחי גז ונפט בים התיכון. כל זה התנפץ. פתחנו בהליך משפטי, יחד עם שותפים, נגד ההטבות במאות מיליוני שקלים הניתנות לתעשיית הבקר, וממש בימים אלה, אנו יוצאים בקמפיין שאפתני ומאוד מאוד נחמד: חגים ללא חד פעמי.
אז איך נביט אחורה ואיך נצעד קדימה? אני כבר שומע ציניקניות, אבל יש לי תשובות. אם תגידו לי: כמו תמיד אתם רואים רק את הצד הרע, אתם משביתי שמחות, הבעיות בכלל לא קיימות – אז אענה לכם שאתם לא מסתכלים מספיק במתרחש בחוץ. ואם תגידו לי: עזוב, הטוב שאתה מתאר הוא טיפה בים, לא יעזור כלום – אשיב לכם שאתם לא מסתכלים מספיק עמוק בפנים.
בפנים, בחוץ, העולם מורכב מבעיות ומפתרונות, ומכל קשת הרגשות של האנושות, אין סוף של מגוון ושל עוצמות: ייאוש, פחד, קנאה, לעג – אבל גם חמלה, תקווה, ערבות. אנחנו ניצבים על כפות המאזניים וצריכים להחליט לאיזה צד אנחנו מטות ומטים את העולם הזה.
לנו בגרינפיס התשובה ברורה, והתוכניות שלנו לשנה הקרובה ממש רבות: אם בתחומים של אקלים, אנרגיה, פלסטיק או מזון.
אז הצטרפו אלינו, כעוקבים, חברות וחברים, פעילים ופעילות.
שנה טובה!!
