הפעם בטוח בוחרים ירוק
התרגלנו ללכת להצביע כל כמה חודשים עם תחושה שביום שאחרי יהיה עוד מאותו הדבר. אבל הפעם זה שונה – גרינפיס ועוד עשרות ארגוני סביבה התאגדו יחד והקימו את יוזמת "בוחרים ירוק" במטרה לצבוע את הבחירות ואת מלאכת הרכבת הממשלה בירוק. יחד עקבנו אחרי כל המפלגות, יצרנו קשר עם כולן והבהרנו עד כמה הקול הירוק שווה. הודות לעבודה המאומצת, הגענו למצב שבכל מפלגה יש לפחות מועמד אחד שהתחייב לפעול למען נושאים של סביבה וקיימות, ודאגנו להעביר להם את הנושאים המחייבים טיפול מיידי.
העבודה של בוחרים ירוק לא מסתיימת עכשיו, אלא תצבור תאוצה מיד עם תוצאות הבחירות, כשנפעל יחד על מנת לוודא שהנושאים החיוניים לנו ולעתידנו יכנסו להסכם הקואליציוני, ביניהם קידום אנרגיה ירוקה ויצירת עשרות אלפי משרות חדשות בתחומים שתורמים למאבק במשבר האקלים ולשמירה על הסביבה.
ומה עושים ביום הבחירות? פשוט מאוד, בוחרים ירוק! על מנת לעזור לכם, יצרנו מדד המדרג את המפלגות על פי רמת המחויבות שלהם לנושאי סביבה וקיימות. אז הפעם מצביעים חכם, מצביעים ירוק!
מדברים על סולארי, מפתחים את הגז: משרד האנרגיה כשל בהשגת יעדי המעבר למתחדשות
אז מה קורה בישראל בתחום האנרגיה? די פשוט, אנחנו קובעים יעדים למעבר לאנרגיה נקייה ומתחדשת כי זה נראה טוב ואנחנו לא עומדים בהם. לפני שנים ספורות היינו בגרינפיס שותפים לקידום הצעת חוק שתעגן בחוק את יעדי הממשלה להפחתת פליטות גזי חממה, ומשרד האנרגיה נאבק בציפורניים כדי להדוף את החוק. מה קורה בעצם? אנחנו עדיין רחוקים מהשגת היעד הנכסף של-10% חשמל מאנרגיה מתחדשת, שהיה היעד ל-2020 ובאשר ליעד דומה של התייעלות אנרגטית אנחנו רחוקים הרבה יותר.
משרד האנרגיה בראשות השר שטייניץ פשוט דואג לגז. בימים אלה הוא מכין תוכנית לפתיחה של עשרות אזורים חדשים לחיפושי גז ונפט (כן, הנפט שראיתם על חופי ישראל) במים הכלכליים של ישראל. אבל בכל תוכנית שהוא מציג תמיד תראו סולארי ותשמעו סולארי כשבמציאות, עושים גז. ראיה נוספת למצב העגום הזה הוא שקיימת בישראל רשות הגז, עם עשרות עובדים שמקדמים את התחום הזה אבל רשות לאנרגיה מתחדשת או למעבר האנרגטי? אין.
מבקר המדינה חושף את מחדל המיחזור
חוק הפיקדון הישראלי, החל על מיכלי שתייה הקטנים מנפח של ליטר וחצי, מוכיח אפילו בישראל כי פיקדון על בקבוקים זו דרך יעילה לאסוף בחזרה מיכלי משקה מהצרכן ליצרן. אז מדוע נלחמים תעשיינים כבר מעל לשני עשורים על הרחבת החוק? התשובה לשאלה זו מורכבת ונוגעת למגוון רחב של סוגיות סביבתיות אבל לפחות בחלקה, מוטלת האשמה על מערכת המיחזור השבורה בישראל ועל כך שאינטרסים תאגידיים וכלכליים, נוטים לנצח בקרב על הבקבוק. דו״ח מבקר המדינה בשבוע שעבר התייחס לכך בהרחבה וסיכמנו עבורכם את עיקרי הדברים >>>
תביעה תקדימית נגד שברון על הטעיית הציבור
השבוע גרינפיס ארה"ב יחד עם עוד שני ארגוני סביבה תובעים את ענקית הנפט האמריקאית שברון בגין הטעיית הציבור בנושא משבר האקלים. להזכיר, שברון היא הבעלים השותפים החדשים של שדות הגז תמר ולוויתן, והחברה לוטשת עיניים לעבר שדות גז ונפט נוספים בים התיכון שיובל שטייניץ מקדם.
שברון מציגה את עצמה כחברה ״ירוקה״ כשבפועל רק 0.2% מהשקעותיה בשנים 2010-2018 הופנו למקורות אנרגיה נקיים. מספר זעום ומביך! בדו"ח השנתי שלהם משנת 2019, הם מראים גידול בייצור נפט גולמי וגז לעומת 2017 -2018. הם מספרים שהם לא פוגעים בסביבה בעוד שזו אחת הפעילויות המשחיתות העיקריות של כדור הארץ.
בשל משבר האקלים המחריף וחלקה המרכזי של תעשיית הדלקים בפליטת גזי החממה הגורמים לו, חברות הנפט נתונות ללחצים ומתחילות להשקיע באנרגיה מתחדשת ומקצתן אפילו שואפות לעבור לחלוטין למתחדשות. אבל כמובן שמילים אינן מספיקות ואף מרחיקות אותנו מהפתרונות.
כך נראה משבר אקלים: סופת חול כבדה היכתה בסין
בייג'ינג חווה את סופת החולות העוצמתית ביותר מזה עשור שסיפקה לנו מראות אפוקליפטיים. זהו ביטוי מובהק של משבר האקלים. מקור סופת החול הוא מונגוליה מוכת הבצורת ורוחות מערביות סחפו אותה עד לבירת סין. כשישה אנשים נהרגו ממנה במונגוליה.
מה הקשר למשבר האקלים?
בין השנים 1940-2015, הטמפרטורה הממוצעת במונגוליה עלתה ב-2.24 מעלות צלזיוס, מעל פי 2 מהממוצע העולמי. מונגוליה הפכה למדינה יבשה יותר, ובערבה שמכסה חלקים נכבדים משטחה – שוררים לעיתים תכופות יותר תנאי בצורת, כר פורה לסופות חול.
כך נראה משבר אקלים (2): שריפות יער בפטגוניה ארגנטינה
פטגוניה בוערת זה ימים ארוכים. השריפות המתחוללות באזור נותנות אותותיהן בנזקים כבדים; בשבוע האחרון, שני בני אדם מתו, כ-11 דווחו כנעדרים, ומספר בני אדם פונו לבתי חולים – חלקם במצב קשה. לפי ההערכות, עד כה כ-30 אלף דונם של יער נשרפו, עיקרם במחוזות ריו נגרו וצ'ובוט, וכ-500 בתים נפגעו.
מדי שנה, ישנן שריפות בחבל הארץ בארגנטינה בזמן עונת היובש. אך השנה עלו באש שטחים נרחבים יותר, כאשר לא ברור בשלב זה האם מדובר בשריפות מתוכננות או מקריות, אך השערת הרשויות היא כי השריפות החלו תחילה בהצתות בלתי חוקיות. טמפרטורות גבוהות מן הרגיל בשל שינויי האקלים, בצורת קשה ורוחות חזקות, קידמו את התפשטותן המהירה של השריפות.
כל התשובות
במסגרת פעולת חירום, בגרינפיס הכנו עבורכם דף שמרכז את התשובות לכל השאלות, דרכים לסייע ולהתנדב בניקוי החופים, תיעוד בלעדי, כתבות ועוד.