היחידות הפחמיות יעבדו הקיץ הרבה יותר – ויזהמו הרבה יותר

היחידות הפחמיות בתחנת הכוח בחדרה היו אמורות להסגר ביוני 2022 אולם לא רק שהן ימשיכו לפעול עד מועד לא ידוע, היחידות צפויות לפעול במהלך הקיץ בהיקף הגבוה פי 8 מהיקף השימוש הנוכחי, זאת תוך שימוש בפחם מזהם במיוחד עם תכולת גופרית כפולה. גרינפיס חשף כי הפחם המזהם מיובא מקולומביה ממכרה "סרחון", הידוע בהשפעות הסביבתיות החמורות שלו ובהפרת זכויות אדם, במקום פחם מרוסיה. לא רק שהשימוש בפחם צפוי לגדול משמעותית ואיתו זיהום האוויר הכרוך בכך, ביחידות אלה לא הותקנו מתקני סינון מאחר והן היו אמורות להסגר. במכתב ששלחנו למשרד להגנת הסביבה, ביקשנו שלא להעניק לחברת החשמל היתר פליטה לשריפת פחם עתיר גופרית, לפני מיצוי כל האפשרויות האחרות ובהן גם שמירת רזרבות הפחם הרוסי ליחידות הפחמיות 1-4. נוסף על הזיהום הרב, התייקרות הפחם בשוק העולמי תחייב כמעט בוודאות את ייקור תעריף החשמל עוד לפני סוף השנה.

אני רוצה לעזור

אביב רותח במיוחד ברחבי העולם

גל חום של 45 מעלות בישראל, 2019 (תיעוד: גרינפיס)

חודש מרץ החל באופן מבהיל עם גלי חום היסטוריים בשני הקטבים, הצפוני והדרומי, במקביל. לאחר מכן, חוו הודו ופקיסטן את חודש מרץ החם ביותר בהיסטוריה המתועדת שלהן עם גלי חום שנמשכו שבועות, תוך גרימת נזק כבד ליבולים ומאגרי מים. בחודשים מאי ויוני חוותה ארה"ב טמפרטורות גבוהות המאפיינות יותר את חודשי הקיץ מאשר תקופת האביב ובשבוע שעבר נשברו שיאי חום רבים במדינות אירופה. חוקרי אקלים הצליחו לקשר במהירות בין גלי החום ומשבר האקלים והראו כי השפעה אנושית הגבירה את הסיכוי לגל החום באסיה פי 30 ובאירופה פי 100, כאשר גלי החום תכופים, חמורים וארוכים יותר. בפיניקס ארה"ב, לא ירדה הטמפרטורה מ-27 מעלות במשך שבועיים שלמים עם 100 מיליון איש שהתבקשו להשאר בביתם ואלפי פרות שמתו משילוב קטלני של חום ולחות.

ישנן דרכים להפחית את השפעתם הקשה של גלי החום על אינדיבידואלים ולהתאים את הערים כמו צביעת גגות בלבן במדינות חמות, שימוש בצמחייה לבידוד הבית, שתילת עצים, מזרקות מים, שטחים עירוניים ירוקים, בנייה ירוקה, תחבורה ציבורית יעילה ושינויים חיוניים בתשתיות, אולם כל אלה לא יכולים להחליף את הפתרון האמיתי היחיד: הפחתה דרסטית בפליטות גזי החממה שתמנע את השפעותיו הקשות ביותר של משבר האקלים. בעליית טמפרטורות של 2 מעלות ביחס לטמפרטורה טרום המהפכה התעשייתית, מיליארד בני אדם יהיו חשופים לתנאי חום קיצוניים. המשך עסקים כרגיל יסכן את יכולת ההסתגלות שלנו לעולם הולך ומתחמם ויהפוך אותה לבלתי אפשרית.

אני רוצה לעזור

פעילי גרינפיס במחאה בטקס פרסי הפרסום בקאן: אין פרסים על כוכב מת

מחאת גרינפיס בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בקאן: ״אין פרסים בכוכב מת״

סניפי גרינפיס באירופה יחד עם 35 ארגונים אזרחיים נוספים, יצאו בקמפיין נרחב הקורא לאסור כל פרסום, שיתופי פעולה מסחריים או חסויות עבור חברות המקדמות דלקים פוסיליים מזהמים. לכן לא מפתיע שפסטיבל פרסי הפרסום בקאן, המעניק את פרס האריה היוקרתי, היה הזדמנות נפלאה לקמפיין יצירתי ומעורר השראה. הקמפיין התבסס על המם המפורסם "This is Fine", שמשמעותו טמינת ראש בחול נוכח סיטואציה מאיימת וקטסטרופלית במיוחד. במסגרת הקמפיין הופצו פליירים הדורשים את עצירת הפרסום של דלקים מזהמים, באנרים נתלו והוקרנו על ספינת גרינפיס, משאית כיבוי אש הופיעה ברחובות קאן עם תחפושות ברוח המם ולבסוף, פעולת מחאה משבשת בטקס פתיחת הפסטיבל. גוסטב, פעיל גרינפיס צרפת ומי שזכה בעבר בפרס האריה היוקרתי ואף ישב בצוות השופטים בפסטיבל הפרסום, התפרץ לטקס הפתיחה וביקש להחזיר את פרס האריה שלו, עד שתעשיית הפרסום תפסיק להשתמש ביכולות היצירתיות שלה כדי לקדם מוצרים ושירותים הנשענים על דלקים פוסיליים בעידן של משבר אקלימי.

אני רוצה לעזור

הזדמנות אחרונה (כמעט) למהלך השימור הגדול בהיסטוריה

טרקטור מרים גווית לוויתן ראשתן שנסחפה לחוף בתל-אביב (תיעוד: ענבר מרגוליס)

השבוע נפתחה גם ועידת האוקיינוסים של האו"ם בליסבון, האירוע הפוליטי המשמעותי האחרון לפני הדיונים האחרונים בנוגע לאמנת אוקיינוסים בינלאומית שייתקיימו באוגוסט השנה בניו-יורק. בין הנושאים שיידונו בוועדה – זיהום ימי, החמצת האוקיינוסים, תהליך הפחתת החמצן (דה-אוקסיגנציה), כרייה בעומק הים, התחממות המים, דיג בר-קיימא ופסולת פלסטיק. בעוד טיוטת הצהרת הועדה מכירה במצבם הקשה של האוקיינוסים ובאיומים הניצבים מולם, היא אינה מרחיבה על פתרונות, ואמנת אוקיינוסים גלובלית, הכלי המרכזי באמצעותו ניתן להגן על 30% מהאוקיינוסים עד 2030, כלל אינה על סדר היום ולא צפויה התקדמות הנוגעת לאמנה בועדה בליסבון. 48 מדינות התחייבו בדרגים הפוליטיים הגבוהים ביותר, להסכים על אמנת אוקיינוסים גלובלית שאפתנית עוד השנה. עליהן להפוך התחייבות זו למציאות.

אם פרטי האמנה לא יסוכמו ב-2022, יהיה כמעט בלתי אפשרי לעמוד ביעדיה, המוסכמים על מדענים כמינימום הנדרש על מנת לאפשר לאוקיינוסים להתאושש ממאות שנים של ניצול אנושי. נכון להיום, רק 0.1% משטחי האוקיינוס הגלובלי מוגנים באופן אפקטיבי. על הועדות בליסבון וניו-יורק להסתיים עם הסכמה על אמנה גלובלית חזקה ומחייבת, ללא הצהרות מעורפלות ויעדים לא ברורים. בכל הנוגע לפסולת פלסטיק, אין כל דרך להפחית את זיהום האוקיינוסים ללא צמצום משמעותי של ייצור פלסטיק במקור. מזהמות הפלסטיק הגדולות כמו קוקה-קולה, פפסיקו, נסטלה ויוניליוור וכן ממשלות, צריכות לתמוך בהסכם גלובלי חזק שיעמיד בראש סדר העדיפויות הפחתה הדרגתית בייצור ובשימוש באריזות פלסטיק חד-פעמיות כדי להציל את האוקיינוסים, האקלים וכדור הארץ.

אני רוצה לעזור

בניגוד להתחייבויותיה ישראל מקדמת צריכה וייבוא של בשר

בשבוע שעבר פורסם כי לאחר פיזורה של הכנסת הגיעו משרדי האוצר והחקלאות להסכם בשיתוף ארגון מגדלי הבקר בישראל, בנוגע לתיקון צו תעריף המכס הכרוך במתן הטבות מופלגות וממושכות לתעשיית בשר הבקר. על פי ההסכם, יבוטל באופן מוחלט המכס על ייבוא בשר בקר וייבוא עגלים חיים לפיטום ולשחיטה בישראל במסגרת "המשלוחים החיים", ויינתנו תמיכות בסך כ-430 מיליון ש"ח, רובן המכריע לתעשיית בשר הבקר בישראל, ומיעוטן לתעשיית בשר הצאן. עיון בהסכם על הסדריו השונים מעלה כי הוא לא עומד במבחני שיקול הדעת הנוגעים לממשלת מעבר, מכיוון שמדובר בהסכם הטומן בחובו השפעות נרחבות וארוכות טווח. גם לגופו של עניין, מדובר בהסכם בלתי סביר באופן קיצוני, המנוגד לאינטרס הציבורי, לעקרונות שנקבעו על ידי גופים מקצועיים, לעמדת גורמי מקצוע במשרד להגנת הסביבה ובמשרד הבריאות, ובניגוד להצהרות הממשלה בדבר מדיניות המזון המתגבשת כפי שבא לידי ביטוי במפת הדרכים למערכות מזון בריאות, שוויוניות ומקיימות, שגיבשה ישראל לקראת פסגת מערכות המזון של האו"ם.

לצד פגיעה חריפה בזכויות אדם בארצות המייצאות בשר בקר, השלכות חברתיות-כלכליות, השפעות בריאותיות ופגיעה קשה ברווחת בעלי החיים, בהיבט האקלימי-אקולוגי, אין חולק כי המדינה מחויבת לקדם מערכות מזון ודפוסי צריכה בני קיימא. עוד לפני כעשור התנגד המשרד להגנת הסביבה להפחתת המכסים על ייבוא עגלים ומוצרי בקר, נוכח ההשלכות השליליות של המהלך על הסביבה ועל בריאות הציבור – בין היתר, על רקע החרפת משבר האקלים. עידוד צריכת בשר בקר תגביר את התלות בייבוא ואת הנזקים והמפגעים הסביבתיים הנובעים מכך.

פליטת גזי החממה המיוחסת לתעשיית בעלי החיים נעה בין 14.5% ל-20% לפחות מסך הפליטות שמקורן בפעילות אנושית, כאשר מערכות המזון אחראיות לשליש מפליטת אלו. תעשיית המזון מהחי מהווה גורם מרכזי לאובדן המגוון הביולוגי, בין היתר בשל בירוא מסיבי של יערות גשם במדינות מהן ישראל מייבאת בשר בקר, ולשם גידול מספוא להאבסת עגלים המיובאים לישראל במשלוחים החיים. בשר בקר בולט במיוחד בצריכת מים ובפליטות גבוהות של גזי חממה – בעיקר מתאן שהוא גז חממה עוצמתי פי 84 מאשר פחמן דו חמצני. הפחתת פליטות המתאן קריטית למאבק הגלובלי במשבר האקלים ולעמידתה של ישראל בהתחייבויותיה לפי הסכם פריז כפי שעודכנו מעת לעת: להפחית עד שנת 2030 30% מפליטת גזי המתאן ו-27% מגזי החממה לפי החלטת ממשלה 171 – יעדים שגם כך אינם שאפתניים דיים נוכח חמורת האיום.

כחלק מקואליציית הארגונים להפחתת מזון מהחי, שלחנו פנייה משפטית דחופה ליועצת המשפטית לממשלה בבקשה לבטל את הסכם ענף הבקר בשל אי חוקיותו. בנוסף קואליציית הארגונים גם פנתה בנושא לראש הממשלה ולשרים הרלוונטיים.

מדינות ה-G7 – עצרו עכשיו את הדלקים הפוסיליים המזהמים

מחאת נוער גרינפיס נגד הדלקים המזהמים

ועידת ה-G7, ארגון 7 המדינות המתועשות הכולל את ארצות הברית, קנדה, יפן, גרמניה, צרפת, איטליה ובריטניה, נפתחה השבוע באלמו שבגרמניה. מנהיגי המדינות נפגשו לרגלי האלפים כדי לדון במספר נושאים עיקריים בהם המלחמה באוקראינה והשפעותיה הגלובליות, בעיקר על אספקת המזון והביטחון האנרגטי, וגם על המחויבות המשותפת של המדינות המתועשות להגנת האקלים. גרינפיס גרמניה החל את שבוע הפעולות שלו עם כתובת אש ברוחב 60 מטרים על צלע ההר שיצרה את סימן השלום. באנרים נשאו את הכיתוב: "G7: סיימו עם דלקים פוסיליים, התחילו עם שלום" ו"G7: עצרו גז, נפט ופחם עכשיו". למדינות ה-G7, שייצגו ב-2018 54% מהעושר הלאומי העולמי, מחוייבות היסטורית לפעולה אקלימית: עליהן להפסיק במהירות את השימוש שלהן בדלקים פוסיליים ולהחיש את המעבר הגלובלי לאנרגיה נקייה ואת המאמצים לבלימת משבר האקלים.

אני רוצה לעזור

לקבלת כל העדכונים שלנו למייל