טרגדיה באמזונס – עיתונאי בריטי ומומחה לעמים ילידיים נעלמו ביער
מזה למעלה משבוע, נעדרים עיתונאי בריטי ומומחה לעמים ילידיים, לאחר שנעלמו באמזונס. השניים, ברונו אראוז'ו פריירה, וכתב הגרדיאן, דום פיליפס, נראו לאחרונה ביום ראשון שעבר כששטו בנהר איטאקאי במדינת אמזונס שבצפון ברזיל. השנים ידועים זה שנים כידידים קרובים של העמים הילידיים החיים באמזונס: פיליפס בן ה-57 בא לאיזור כדי לראיין בני עמים ילידיים על האופן בו הם נלחמים בכרייה ובדיג בלתי חוקיים, מתוך מטרה לכתוב ספר על שימור האמזונס. פריירה בן ה-41 סייע לקהילות ילידיות להתגונן מפני האיומים הגוברים של ציד, דיג וכרייה בלתי חוקיים בעידן שבו תקציבי ההגנה הממשלתיים לשבטים הילידיים הולכים ומצטמצמים. חבריהם בקרב הקהילות הילידיות באמזונס מספרים כי שני הגברים קיבלו איומים על חייהם בעקבות פעילותם. האזור שבו נעלמו השניים סובל בשנים האחרונות מבירוא יערות מוגבר, ונחשב לאחד האזורים האלימים ביותר ביער, ובו פעילות ערה של סחר בסמים בקרבת הגבול עם קולומביה ופרו.
בחוד החנית של מאמצי החיפושי עמדה קבוצה קטנה אך נחושה של חבריהם של השניים מקרב העמים הילידיים באמזונס. בעקבות מאמציהם נמצאו מספר חפצים אישיים של השניים, ובהם מגפיים, תיק עם בגדים, מסמכים אישיים, כפכפים ועוד. אתמול הודיעה השגרירות הברזילאית בלונדון למשפחתו של פיליפס כי נמצאו ביער 2 גופות קשורות לעץ, שטרם זוהו. עם זאת, המשטרה הפדרלית הכחישה את הידיעות, וגם אקטיביסטים ילידיים שהיו מעורבים בחיפושים אמרו שאינם יודעים על גילוי כזה אך משערים שגופותיהם יימצאו בקרוב באזור שבו נמצאו חפציהם. "מדובר באובדן גדול עבור הקהילה הילידית – השניים נאבקו עבור השבטים הילידיים, ושילמו בחייהם כדי שאנחנו נוכל לחיות בשלום", אמר ממנהיגי השבטים שביקש להישאר אנונימי. "הקהילה שלנו בהלם".
אני רוצה לעזור
גרינפיס בפנייה לשרת האנרגיה: קידוחי גז חדשים לייצוא מנוגדים ליעדי האקלים של ישראל ולשמירה על ביטחונה האנרגטי
ייצוא הגז הוא אשליה מסוכנת שתעלה לכולנו ביוקר, שכן, העזרה הצנועה שישראל יכולה לספק לאירופה היום עלולה לגבות מחיר בטחוני, כלכלי, אקלימי וסביבתי כבד מאוד מהציבור בעתיד בשל האצת פיתוח מאגרי גז חדשים בים התיכון. המרוויחות הגדולות היום הן כמובן חברות הדלקים הרב-לאומיות, שמקריבות את בריאות האדם ואת אקלים כדור הארץ עבור רווח מהיר ומיידי, תוך שהן מנצלות באופן ציני את המלחמה באוקראינה על מנת לכבול את עתידנו לדלקים מזהמים.
אם הגז הוא אכן ״אנרגיית מעבר״, כפי שהוא משווק לציבור הישראלי, מחובתה של הממשלה לפעול בשקיפות ולהבטיח שכלל ההכנסות הצפויות ממכירת הגז העתידית לאירופה לא יישמשו לסיבסוד נוסף לתעשיית הדלקים אלא להאצת המעבר לאנרגיות מתחדשות ועמידה ביעדי האקלים של ישראל – חיפושי נפט וגז חדשים בים בתיכון לא יאפשרו זאת.
מלבד הקריאה של האירופאים לסיוע בגיוון מקורות האנרגיה שלהם, יש להקשיב לדבריהם על כך שהביקוש לגז ימשיך לעלות רק בטווח הקצר. לאחריו צפויה ירידה דרסטית, והצריכה העולמית תתחיל להתכווץ בשל התחייבות עשרות ממדינות אירופה למעבר מאסיבי לאנרגיה מתחדשת, ירידה מתמדת במחירה, מדיניות התייעלות אנרגטית ופיתוח של טכנולוגיות אגירה כמו גם בסכנות הביטחוניות. על כן אין כל היגיון כלכלי בפיתוח מאגרי גז ונפט חדשים, שיהיו מוכנים בעוד כעשור ויהפכו בסבירות גבוהה ל"נכסים תקועים" שלא ניתן אפילו לכסות את ההשקעה בהם.
אני רוצה לעזור
עולם מוצף בחד״פ – פסולת הפלסטיק צפויה לשלש עצמה עד 2060
דו"ח חדש מטעם ה-OECD מצא כי כמות פסולת הפלסטיק הגלובלית צפויה כמעט לשלש את עצמה עד 2060, כשמחציתה צפויה לסיים את דרכה במטמנות, ופחות מחמישית צפויה לעבור מיחזור. על פי ה-OECD, ללא נקיטת צעדים משמעותיים שמטרתם לצמצם את העלייה בביקוש ובצריכה, זיהום הפלסטיק יעלה במקביל לעלייה בשימוש בפלסטיק, הנובעת מגדילת האוכלוסייה והמשכורות. עוד נכתב בדו"ח כי שני-שליש מהפסולת ב-2060 יהיו מפריטים חד-פעמיים וקצרי חיים, כמו אריזות, מוצרים זולים וטקסטילים.
אם כל זה לא מספיק, מחקר חדש מצא כי חלקיקי מיקרופלסטיק נמצאו בפעם הראשונה בשלג טרי שירד באנטארקטיקה, מה שעשוי לאיים על המערכת האקולוגית הרגישה והייחודית של היבשת. חלקיקי פלסטיק קטנים נמצאו בעבר בקרח הים האנטארקטי אבל מעולם לא בשלג טרי. במסגרת המחקר נלקחו 19 דגימות שונות ממדף הקרח "רוס", ובכולן נמצאו חלקיקי מיקרופלסטיק. בדגימות שנלקחו בקרבה לבסיסים המדעיים באנטארקטיקה, נמצאו כמויות פלסטיק גבוהות כמעט פי שלושה מאשר באיזורים רחוקים ומבודדים. בדגימות נמצא פלסטיק מ-13 סוגים שונים, כאשר הנפוץ מבניהם היה PET – הפלסטיק המשמש לבקבוקי משקה וליצור בגדים. מחקרים קודמים מצאו כי חלקיקי פלסטיק יכולים לעבור מרחק של אלפי קילומטרים דרך האוויר, אבל תוצאות המחקר מראות כי נוכחותם של בני אדם באנטארקטיקה יכולה גם היא להיות הסיבה לטביעת הרגל המיקרופלסטית.
אני רוצה לעזור
תיעוד מיוחד של שליח גרינפיס לקוטב, רועי גליץ – כך נראית המציאות הטראגית של דובי הקוטב
באיי סבאלברד הנמצאים בקוטב הצפוני, קלטה עדשתו של צלם הטבע רועי גליץ, אמא דובת קוטב עם שני גוריה בני החצי שנה. השלושה תועדו תחילה ישנים, אך כשהאם התעוררה ונעמדה, התברר כי היא מורעבת – כולה עור, עצמות ופרווה. לאחר שהתעוררו הגורים והאם לא הניקה אותם (כפי שקורה בממוצע 3 פעמים ביום), ניתן היה להניח כי כבר אין לה חלב.
בשלב זה, עזבו רועי והצוות שאיתו את המשפחה כדי לתת להם את השקט הנדרש, מתוך ההבנה כי האם מצויה במצוקה קשה. לאחר מספר ימים, חבר שהיה בחלק הצפוני של שפיצברגן, האי הגדול מבין איי סבאלברד, דיווח כי שני הגורים טבעו. ככל הנראה, היו הדובים הצעירים חלשים מכדי לשרוד את מאמץ השחייה במים קרים כל כך. הלב נשבר. אותם גורים מתוקים ורכים כבר אינם איתנו. נותר רק לקוות שהאם תמצא מזון שיאפשר לה לשרוד, ושבשנה הבאה תוכל לנסות להעמיד שוב צאצאים.
דובי הקוטב תלויים בקרח הים לצורכי תנועה, ציד, מנוחה, רבייה וגידול צאצאים. משבר האקלים הגורם לאובדן כיסוי הקרח בים מהווה את האיום הגדול ביותר על הישרדותו של אחד המינים המרשימים והמלכותיים על כדור הארץ. ללא פעולה דחופה להפחתת פליטות גזי חממה, מוערך כי עד שנת 2050 תצטמצם אוכלוסייתם של דובי הקוטב בשני שלישים, עם הכחדה מוחלטת עד סוף המאה.
אני רוצה לעזור
מנהיגי העולם התחייבו לעצור את הרס היערות אבל קידוחי נפט חדשים בקונגו מסכנים את אגן הפחמן החשוב בעולם
הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו מתכננת לפתוח את יערות הגשם לקידוחי נפט, ובכך תסכן את אחד מאגני הפחמן החשובים בעולם. מוערך כי הבלוקים המיועדים לקידוח עשויים להניב 16 מיליארד חביות נפט גולמי. חלק מהבלוקים מצויים בשטחה של אדמת הכבול הגדולה בעולם, המאחסנת כ-30 מיליארד טונות של פחמן – כמות שוות ערך ל-82% מהפליטות העולמיות בשנה. הגנה על אדמות הכבול ועל יערות הגשם באגן הקונגו היו בין הנושאים המרכזיים שהוחלט עליהם באמנת היערות של ועידת האקלים בגלזגו. לדברי הממשלה, ברצונה לנצל את עתודות הנפט של הרפובליקה ולהגן על היערות במקביל, אולם אין ספק כי שני רצונות אלה סותרים זה את זה. פלטפורמות קידוח עשויות לייבש את אדמת הכבול,1963 מה שיגרום לה לשחרר את הפחמן האצור בה ולהפסיק לתפקד כאגן לספיחת פחמן.
אני רוצה לעזור
יום האוקיינוסים העולמי
מוזמנים לצפות ולשתף ראיון מיוחד עם ד״ר אביעד שיינין בתכנית הלילה של כאן 11 לרגל היום האוקיינוסים ובו המספר על ההפלגה שלנו בעקבות היונקים הימיים והסכנות שקידוחי גז חדשים מציבים להם.
אני רוצה לעזור
בישראל אין חוק להגנה על הים – דיון בכנסת
השתתפנו היום בדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה, בנושא "היערכות לאומית להתמודדות עם אסונות אקולוגיים ימיים".הדיון עסק בעובדה המטרידה שאין גוף מסודר שהתמודדות עם מצבי חירום בים היא באחריותו, שביחידה הארצית להגנת הסביבה הימית במשרד להגנת הסביבה חסרים כ-20 תקני כוח אדם, כמו גם תקציב המיועד להתמודדות עם אסונות בים. וכל זאת שנה בלבד אחרי אסון "זפת בסערה" שתפס את המדינה לגמרי לא מוכנה, ודרש מממתנדבים אכפתיים ומהרשויות המקומיות לטפל בזיהום הקשה בחופים.חוק התלמ"ת (התוכנית הלאומית למוכנות ותגובה לאירועי זיהום ים בשמן) – חוק חשוב ומרכזי בהגנה על הים – נסחב מ-2008 ועדיין לא אושר. שמענו שכולם תומכים בהעברת חוק התלמ"ת, שבלעדיו כל התמודדות עם מצב חירום תהיה לוקה בחסר, אבל עדיין משום מה הוא לא מתקדם.זיהום ים עלול להשבית את משק המים של ישראל. האיומים על הים התיכון רבים מספור: שפכים, פסולת, שפיכת שמן, דייג פוגעני, וכמובן קידוחי גז, וכל אלה לא מנוהלים כראוי. אנחנו לא מגנים על הים שמספק לנו כל כך הרבה תועלות.נציגת גרינפיס ישראל, ורד איל-סלדינגר, הדגישה את הסכנות הכרוכות בהרחבת קידוחי הגז, ששרת האנרגיה הכריזה עליה לפני שבועיים. קידוחי גז מסוכנים בשלב החיפושים, ההקמה, ההפקה והשינוע, ומציבים סכנות כבדות לים שלנו, לחיים שבו, למי ההתפלה, פולטים מתאן המאיץ את משבר האקלים ופוגעים ביכולתו של הים להמשיך להיות גורם הממתן אותו.