הישג היסטורי למאבק בזיהום הפלסטיק
קולותיהם של מיליוני בני האדם ברחבי העולם, וגם של קרוב ל-60,000 אלף ישראלים הדורשים לשים סוף למשבר פסולת הפלסטיק, סוף סוף נשמעו. בעצרת הסביבתית החמישית של האו"ם, שנערכה בניירובי שבקניה בשבוע שעבר, הסכימו מנהיגים, שרי הגנת הסביבה ונציגים מ-175 מדינות, על יצירת אמנה משפטית מחייבת בנוגע למעגל החיים השלם של הפלסטיק – מייצורו ועד השלכתו. החלטה זו נחשבת להסכם הסביבתי המשמעותי ביותר מאז החתימה על הסכם פריז ב-2015. ועדת משא ומתן בין-ממשלתית תתחיל את עבודתה בהמשך השנה, מתוך שאיפה להשלים טיוטה ראשונה של הסכם משפטי עולמי מחייב עד סוף 2024.
בפעם הראשונה מעולם, הסכימו נציגי המדינות כי האמנה לא תתייחס לפלסטיק רק כפסולת, אלא תשקף חלופות למחזור החיים המלא של הפלסטיק, ביניהן שימוש חוזר, כלכלה מעגלית ומיחזור, על מנת לצמצם את ייצור הפלסטיק במקור. ייצור זה צפוי להכפיל את עצמו פי ארבעה עד 2050, תוך שהוא מכלה 10-13% מתקציב הפחמן העולמי. ההסכמה ההיסטורית מראה כי אין יותר ספק בכך שכל מחזור החיים של הפלסטיק – החל בקידוחי הנפט והגז לייצורו וכלה בהשלכתו למטמנות – יוצר זיהום המסוכן לבני האדם ולמערכות האקולוגיות בכל העולם.
ההסכמה על האמנה היא צעד משמעותי קדימה במאבק בחברות נפט וגז המשקיעות מאות מיליארדי דולרים בהרחבת תעשיית הפלסטיק, וביצרניות מזון ומשקאות שעד עתה סירבו לשנות את המודל העסקי שלהן לכזה המתבסס על מילוי חוזר ואריזות רב פעמיות. למרות ההחלטה המשמחת – העבודה שלנו ממש לא הסתיימה.
אנחנו בגרינפיס, יחד עם ארגונים נוספים, נמשיך לדחוף ליצירה, חתימה ואכיפה של אמנה גלובלית חזקה, שתממש את מלוא הפוטנציאל שלה למניעת זיהום פלסטיק, למען אוויר נקי ואקלים יציב ונגד פתרונות שווא שנוחים לתעשייה אבל לא מטפלים בשורש הבעיה.
עזרו לנו להמשיך ללחוץ ולאכוף את היישום של אמנת פלסטיק חזקה!
אני רוצה לעזור
מחקר חדש ומטלטל – יערות האמזונס מצויים כבר עכשיו בנקודת האל-חזור
מחקר חדש ומטלטל שנערך באוניברסיטת אקסטר ופורסם במגזין "ספרינגר ג'ורנל", מצא כי יערות האמזונס נמצאים כבר עכשיו בנקודת האל-חזור בה חלקים נרחבים מהיער, החלו בתהליך סוואניזציה (הפיכה הדרגתית של המערכת האקולוגית מיער גשם לסוואנה). שלושה רבעים משטח היער הראו חוסן הולך ויורד בפני בצורות ואירועי אקלים קיצוניים, כשמשמעות הדבר היא שיכולת ההתחדשות של היער נפגעת. כחמישית משטח האמזונס כבר הושמדה עקב בירוא ושריפות מכוונות, ביחס לשטחו טרם המהפכה התעשייתית. תוצאות המחקר מתפרסמות בדיוק באותו שבוע בו ממשלת ברזיל מחדשת את ניסיונותיה להעביר בקונגרס חבילת חוקים הרסניים הנוגעים למתן הכשר לגניבת קרקעות, צמצום רגולציה סביבתית והפקעת זכויותיהן של קהילות ילידיות על שטחן.
לפני שבועות בודדים, נתונים הראו כי שיעור בירוא האמזונס הוא הגבוה זה 15 שנה, וזאת חודשים ספורים לאחר ההכרזה בוועידת האקלים בגלזגו על התחייבותן של מעל מאה מדינות להפסיק את בירוא היערות עד שנת 2030. הדו"ח החדש מראה באופן חד משמעי כי נדרשת פעולה משמעותית ומיידית כדי להצליח למנוע את הקטסטרופה האקלימית-הומניטרית-ביולוגית שתתרחש בעקבות אובדן האמזונס ומערכות אקולוגיות אחרות הקריטיות לאקלים. למרות ההבטחות, רשתות מזון ברחבי העולם, ואף בישראל, עדיין רוכשות בשר מחברות ידועות לשמצה, ביניהן יצרנית הבשר JBS, ששרשראות הייצור שלהן כרוכות בהרס היערות. כל עוד קמעונאים ורשתות מזון ימשיכו למכור בשר ומוצרי חלב תעשייתיים – הם למעשה משתתפים בקטסטרופה המתגלגלת של הרס יערות הגשם.
עזרו לנו במאבק נגד הרס האמזונס על ידי יצרני הבשר והחקלאות התעשייתית.
אני רוצה לעזור
דוח חדש חושף את התיעוש ההרסני של האוקיינוסים שלנו
דו"ח חדש של גרינפיס מאיר את תעשיית דיג הדיונונים, שצמחה יותר מפי עשרה מאז 1950, תוך שהיא פועלת בחשכת המים הבינלאומיים ואינה נתונה לפיקוח או לרגולציה. דיג הדיונונים עומד בעשור האחרון על חמישה מיליון טונות בשנה, כשהתרחבותה המטאורית של התעשייה מעמידה בסכנה מערכות אקולוגיות שלמות. בחמש השנים האחרונות, אזורים מסויימים ראו עלייה של 800% בכמות כלי הדיג, והביקוש לדיונונים גבוה באופן חסר תקדים. המים הבינלאומיים פתוחים לכל דורש ללא כל רגולציה, ומאפשרים לתעשייה לגדול ללא הפרעה תוך שהיא חומסת את החיים שבים. החוקים המעטים הקיימים שנועדו להגן על האוקיינוסים שלנו, כושלים ואינם מצליחים להגביל את התעשייה שמתרחבת ללא גבול.
בעוד שלושה חודשים, יתכנסו מנהיגי העולם לוועידת האוקיינוסים של האו"ם, והפעם היא חשובה מכדי להיות בזבוז זמן נוסף של דיבורים: עלינו לפעול בדחיפות כדי להגן על המערכת האקולוגית הגדולה ביותר על פני כדור הארץ. בין אם אנחנו יודעים זאת ובין אם לא, אנחנו תלויים לחלוטין באוקיינוסים – הם מסייעים במיתון משבר האקלים, מבטיחים את בריאותן של מערכות אקולוגיות שונות ומהווים ביטחון תזונתי ופרנסה למיליונים ברחבי העולם. הירידה במספרם של הדיונונים, מין הממלא תפקיד חיוני בשרשראות מזון שונות בים, עלולה להיות בעלת השלכות קטסטרופליות על החיים הימיים ועל הקהילות המקומיות הנסמכות עליהם. אנחנו חייבים אמנת אוקיינוסים גלובלית חזקה שתאפשר לנו ליצור רשת של שמורות ימיות במים הבינלאומיים. שמורות אלה, שעל פי הדו"ח האחרון של ה-IPCC (הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי אקלים) צריכות להתפרש על לפחות 30% מהאוקיינוסים עד 2030, יגנו על החיים בים מפעילות אנושית הרסנית ויגבילו את התעשייה שמנצלת ומחרבת את האוקיינוסים שלנו.
זה הזמן לקרוא למנהיגי העולם לפעול עבור הקמת שמורות טבע ימיות להצלת הים, הצטרפו למאבק!
אני רוצה לעזור
דו"ח ה-IPCC החדש – מה עושים עכשיו?
בשבוע שעבר יצא הדו"ח החדש של הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים של האו"ם. הדו"ח, קודר וקשה במיוחד, מראה באופן מפוכח וכואב, כמה עמוק כבר צללנו אל תוך משבר האקלים, ועד כמה המצב עוד יכול להחמיר כשעליית הטמפרטורות תצטלב עם איומים גלובליים נוספים ובהם אובדן המגוון הביולוגי, צריכה שאינה בת-קיימא ואי שוויון חברתי. חשוב מכך, הדו"ח מגדיר אילו בחירות עומדות לפנינו בעשור הקריטי הזה. במאמר החדש בבלוג שלנו אנחנו מסכמים את עיקרי הדברים מהדו"ח בן יותר מ-3500 העמודים, במילים שלנו ועם המסקנות המתבקשות לפעולה. הזמן לפעול הוא עכשיו – כל עיכוב נוסף בפעולה גלובלית יגרום להחמצת חלון הזדמנויות קצר הנסגר במהירות, להבטחת עתיד בטוח ובר-קיימא עבור כולנו.
שינויי האקלים הם סוגייה של צדק
בכנס חירום של השדולה הסביבתית בכנסת, שהתקיים ב-3.3.22 בעקבות דו"ח ה-IPCC שפורסם בשבוע שעבר, והתמקד בהסתגלות לשינויי האקלים בישראל ובהגנה על אוכלוסיות חלשות, התייחסה מנהלת תחום אנרגיה ואקלים בגרינפיס ישראל, ורד איל-סלדינגר לפתרונות בתחום הדיור, שיטפונות והצפות, תחבורה בת קיימא, הגנה על עצים בעיר, ביטחון מזון, והשותפות האקלימית-סביבתית עם הפלסטינים שמעבר לגדר.ורד גם הזכירה שהדו"ח מדבר על עצירת השימוש בדלקים והגנה על מערכות אקולוגיות, ושהרחבת קידוחי הגז בים התיכון תגרום גם לנזק אקלימי וגם לנזק אקולוגי עצום.
אני רוצה לעזור
לקבלת כל העדכונים שלנו למייל
אני רוצה לעזור